רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף הרבי מליובאוויטש)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק ברבי מליובאוויטש, האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד. אם התכוונתם לפירושים נוספים, ראו מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים).
רבי מנחם מענדל שניאורסון
לערך הרבי שליט"א.jpeg
האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד
הרבי מליובאוויטש, מלך המשיח
לידה י"א בניסן תרס"ב
ניקולייב, רוסיה
מקום פעילות ארצות הברית
רבותיו רבי לוי יצחק שניאורסון, אדמו"ר הריי"צ
תלמידיו חסידי חב"ד ברחבי העולם
חיבוריו ראו בפסקה - תורתו ומשנתו

רבי מנחם מענדל שניאורסוןאידיש שניאורסאהן) (המכונה הרבי מלובביץ'[1] ובחסידות חב"ד הרבי), הוא מנהיג רוחני בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, נשיא השביעי של חסידות חב"ד, ומוגדר כמלך המשיח שיגאל את העם בגאולה האמיתית והשלימה. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל השליחות, וכן עשרת המבצעים שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. בעשייתו, דיבוריו והשפעתו מודגשת הציפיה למשיח ופעילות להחשת הגאולה.

בג' בתמוז תשנ"ד נעלם מעיני בשר ודם, אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים אודות נצחיות חייו בדורנו. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים להתגלות הרבי כמלך המשיח[2], ונוהגים באחדות החסידים, כהוראת הרבי.

תולדות חיים

לידתו וצעירותו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרבי בילדותו וצעירותו
הרבי בגיל שנתיים וחצי (תרס"ד)

הרבי נולד ביום שישי, י"א בניסן תרס"ב (18 באפריל 1902)[3] בעיירה הרוסית-אוקראינית ניקולייב, לרבי לוי יצחק[4] ולהרבנית חנה שניאורסון בתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי, רבה של ניקולייב.

בי"ח בניסן נערכה הברית מילה של הרבי, והסעודת מצוה התקיימה בבית סבו של הרבי, רבי מאיר שלמה ינובסקי ויהודים רבים מניקולייב השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום[5]. הרבי נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, האדמו"ר הצמח צדק.

לאחר שבשנת תרס"ט התמנה אביו של הרבי, ר' לוי יצחק לרבה הראשי של דנייפרופטרובסק (בעבר יקטרינוסלב) משפחתו עברה לגור במקום.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; נגלה ונסתר, כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו רבי. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:

י.png מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה -
גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה -
גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.
י.png
– מכתב משנת תשט"ז, למר יצחק בן צבי

בשנת תרפ"ג נפגש לראשונה עם הרבי הריי"צ, כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ברוסיה הקומוניסטית. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו[6]. בחודש סיוון תרפ"ז נאסר הרבי הריי"צ, והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה הרבי הריי"צ במלחובקה ורק חסידים בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל הרבי הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.

בחודש תשרי תרפ"ח שהה בדנייפרופטרובסק וביקר אצל הוריו, ולאחר חג הסוכות נסעה אמו ללוותו ללנינגרד. משם יצא מרוסיה, יחד עם הרבי הריי"צ, שהתעתד להיות חמיו, ועם כל בני ביתו. הרבי השתקע בריגא עם משפחת הרבי הריי"צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת, ובחודש טבת של אותה שנה עבר לגור בברלין.

נישואיו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חתונת אדמו"ר שליט"א

בו' בכסלו תרפ"ט בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת חיה מושקא שניאורסון, בתו של הרבי הריי"צ. החתונה התקיימה בעיר ריגא[7]. בשבת פרשת ויצא, י"א בכסלו, היה ה'שבת חתן' והרבי עלה לתורה ("אופרופעניש") במניין של אדמו"ר הריי"צ.

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, בי"ד בכסלו תרפ"ט, התקיימה חגיגת הנישואין בחצר ישיבת תומכי תמימים ורשה. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו"רים רבים מרחבי פולין.

להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה, והם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

על יום נישואיו אמר הרבי:

י.png היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את הגאולה האמיתית והשלימה י.png
– תרגום מדברים שנאמרו בשיחה מיום י"ד בכסלו שנת תשי"ד [8]

לאחר חתונתו, התגורר הרבי לתקופה קצרה בריגה. חמיו, הרבי הריי"צ, הטיל עליו אז להתוועד בשבתות מברכים ובימי חב"ד. כמו כן, החל הרבי הריי"צ להפנות אל הרבי שאלות בהלכה, קבלה וחסידות והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.

בברלין ופריז

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – הרבי בברלין, הרבי בפריז
הרבי בפאריז, בערך תרצ"ז
הרבי, אחרי הגעתו לארה"ב, עם אדמו"ר הריי"צ, תש"ב

בי' שבט תרפ"ט עזב הרבי את לטביה, ונסע לברלין בירת גרמניה, שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.

במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את הרבי הריי"צ בריגה. כמו כןף נסע לחצרו בחודש תשרי תר"צ, כאשר הרבי הריי"צ נסע לארצות הברית, אז התוועד הרבי עם החסידים שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.

הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה

בניסן תרצ"ג, בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה בגרמניה באותה תקופה, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו לפריז. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.

בפריז שקד הרבי על לימוד התורה בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ[9] למד באוניברסיטת סורבון[10]. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת בפולין. הרבי ערך אז את חוברות 'התמים', שיחות ואגרות של הרבי הריי"צ ומפתחות לספר התניא, תורה אור, לקוטי תורה ולמאמרי אדמו"ר הרש"ב ועוד קבצים תורניים אחרים. כמו כן ניהל את העברת הכספים ודמי המעמד שנשלחו מארצות הברית אל חצרו של חמיו בפולין.

בתקופת מלחמת העולם השנייה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הצלת הרבי והרבנית
הרבי במשחק שחמט עם אדמו"ר הריי"צ
האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי והרבנית

בחודש כסלו ת"ש החלה אגודת חסידי חב"ד בארה"ב בהוראת הרבי הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל, פעלו עסקנים לזרז את האשרות ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת באזור רצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל, טרם התקבל האישור.

בשנת ת"ש, מספר ימים לפני חג השבועות (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה לארצות הברית), עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. בסוף קיץ ת"ש עברו מווישי אל העיר ניס (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ תש"א. באותה העת, נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. בכ' בניסן תש"א התקבלו הויזות במרסיי, ומאז התגורר הרבי בעיר זו.

לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר ליסבון שבפורטוגל. ביום י"ז בסיוון תש"א עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל, ובכ"ח בסיוון תש"א הגיעו לעיר ניו יורק בארצות הברית. את פניהם בנמל קיבלו משלחת חסידים ששלח הרבי הריי"צ במיוחד עבורם.

בארצות הברית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ביקור הרבי בפריז (תש"ז)

מיד עם הגעתו של הרבי לארה"ב, התחיל לסייע להרבי הריי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. בשנת תש"ב התמנה על ידי הרבי הריי"צ ליושב ראש מוסדות מחנה ישראל, מרכז לעניני חינוך והוצאת ספרים קה"ת. בשנת תש"ג מונה לעורך ראשי בספריית אגודת חסידי חב"ד. באותם שנים עבד הרבי במקביל גם בהנדסת אוניות בחיל הים האמריקאי[11].

בכ"ה אדר תש"ז נסע לפריז לפגוש את אמו הרבנית חנה, ושהה שם כ-20 חודשים, ובכ"ח סיון חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי מעמד ועל התקשרות להרבי הריי"צ.

בשנת תש"י התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד הרבי הריי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה, ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם מכתבים כלליים בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. להתוועדויות שלו החלו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב[12].

קבלת הנשיאות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קבלת הנשיאות של הרבי
הרבי בהתוועדות באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, תשי"ב

לאחר י' שבט תש"י (1950), כאשר נודע על הסתלקות הרבי הריי"צ, החלו החסידים לדבר אודות צורך במינוי חתנו, הרבי, שכונה אז "הרמ"ש"[13], כממלא מקומו, ביניהם היו הרב אברהם פאריז[14], הרב שניאור זלמן גוראריה, הרב שמואל זלמנוב, הרב שמואל לויטין, הרב שלמה אהרון קזרנובסקי[15], הרב ניסן נמנוב והרב סעדיה ליברוב, שתמכו בצורה נלהבת בנשיאותו של הרבי והשפיעו על חסידי חב"ד בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם לקבל עליהם את נשיאותו של הרבי. עם זאת, חלק מחסידי חב"ד וכן הרבנית נחמה דינה, אשת הרבי הריי"צ תמכו בכך שחתנו הבכור של הרבי הריי"צ, הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג) ינהיג את החסידות, אך לאחר קבלת הנשיאות על ידי הרבי, התבטל הרש"ג כלפי הרבי בצורה מיוחדת.

בחודשים שלאחר ההסתלקות, כתבו חסידים רבים מכל העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-770, אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת מכתבים כלליים, הוראות, קבלה ליחידות ועוד. במוצאי י' בשבט תשי"א, בהתוועדות לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את המאמר "באתי לגני", ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב"ד.

בהנהגת חסידות חב"ד

מהותו כרבי

זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות התבטא הרבי, ששליחותו בעולם הזה הוא לפעול עניינים "בחסד וברחמים" ושכל עניינו הוא שכל יהודי יהיה בשמחה ולהפוך את כולם לחסידים[16]. על אף מעמדו, המשיך להיות מקושר לחותנו אדמו"ר הריי"צ, היה הולך לאוהל שלו[17] ואף כתב ש"איני אלא צינור למלאות רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר"[18].

הרבי שם דגש על "המעשה הוא העיקר", אך הבהיר שכל דרשותיו ובקשותיו הם בגדר עצה בלבד ולא פקודה[19], והקפיד שלא לומר מוסר לאנשים[20].

על אף גאונתו הגדולה של הרבי ובקיאותו בתורה, הוא לא השיב על שאלות הלכתיות והפנה בעניינים כעין אלו לרבנים מורי הוראה. לשאלה מדוע הוא לא עונה בענייני הלכה[21], השיב שהוא "ירא הוראה"[22]. פעם נוספת התבטא הרבי ש"אין ענייני לפסוק דינים"[23].

פעולותיו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי

בשנת תשי"ב ייסד הרבי את הארגון "צעירי אגודת חב"ד" ו"נשי ובנות חב"ד", בשנת תשי"ד יצא הרבי לראשונה במבצע ארבעת המינים ומבצע מצה, בי"ב תמוז תשי"ח בעת ההתוועדות יצא הרבי בקריאה לפעול בצורה של "ופרצת": "ועל דרך זה נדרש גם מכל אחד ואחד מאתנו בעבודתו לקונו - לפעול הענין ד"ופרצת" בהגבלה ד"ימה וקדמה וצפונה ונגבה" של הגוף ונפש הבהמית, ועל ידי זה יפעל גם בחלקו בעולם".

החל משנת תשכ"ד החל הרבי לפעול למען יהודי רוסיה, ובשנת תשכ"ט ייסד הרבי בשבילם את שכונת נחלת הר חב"ד.

בל"ג בעומר תשכ"ז, כמה שבועות לפני מלחמת ששת הימים ייסד הרבי את מבצע תפילין כהגנה מפני האויבים, לאחר המלחמה החל הרבי את המערכה למען שלימות הארץ, במשך השנים נשא הרבי שיחות רבות נגד מסירת שטחים לערבים. בשנת תשל"ט בעת קעמפ דיויד התנגד הרבי למסירת חצי האי סיני ונלחם נגד כך.

בשנת תש"ל יצא הרבי במערכה למען תיקון חוק "מיהו יהודי".

בשנת תשמ"א הקים הרבי את ארגון צבאות ה', ושנה לאחר מכן פתח במבצע אות בספר התורה לילדי ישראל.

עד שנת תשמ"א היה הרבי מקבל ליחידות שלוש פעמים בשבוע, במשך השנים הגיעו לרבי רבים מגדולי ישראל, פוליטקאים ואנשי צבא, החל מאז הופסק מנהג היחידות. בשנת תשמ"ו החל הרבי במעמד חלוקת דולרים בה היה נותן מידי יום ראשון דולר לצדקה.

בשנת תשנ"א נשא הרבי שיחה בה דרש מהחסידים "עשו כל אשר ביכולתכם" להבאת משיח צדקנו.

פועלו והשפעתו

פעולותיו בעולם היהודי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עשרת המבצעים

לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות היהדות ותורת החסידות בסיסמת "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"[24]. במסגרתם קרא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר, על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא הרבי לעזור כספית לאלו שאין בידם יכולת כלכלית לקנות תשמישי המצוות.

מאוחר יותר, יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות המועדים והם עונתיים, לדוגמה הדלקת נרות חנוכה בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, תהלוכות ל"ג בעומר, דוכנים לנטילת לולב בסוכות, חלוקת מצה שמורה לקראת חג הפסח, תקיעת שופר בראש השנה ושמיעת עשרת הדיברות בחג השבועות לאלו שאינם מגיעים לבתי הכנסת, קיום ארבע מצוות הפורים ועוד.

הרבי הדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי[25], ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה[26].

פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה בשם 'עשרת המבצעים', הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן, אשר כוללות את מצות אהבת ישראל, חינוך יהודי, לימוד תורה, הנחת תפילין, קביעת מזוזות, כשרות המאכלים, נתינת צדקה, החזקת ספרי קודש בבית, בערב שבת וחג הדלקת נרות שבת ויום טוב וטהרת המשפחה[27].

בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני תפילין בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. נשי ובנות חב"ד פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.

מפעל השליחות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית חב"ד
שלוחי הרבי בתמונה המסורתית (תשע"ג)

חמיו של הרבי, הרבי הריי"צ, פעל לקרב יהודים לתורה ולמצוות, ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיב בקנה מידה עצום, עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לכאלפים הפזורים ברחבי העולם. השלוחים הראשונים נשלחו למרוקו בתקופה הראשונה לנשיאות הרבי, ובמקביל נשלחו שלוחים גם לברזיל וברחבי ארצות הברית. בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מחסידי חב"ד בפרט, ומכל יהודי בכלל, לעזוב את מקומו ולהתמסר להפצת היהדות והחסידות במקומות הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת בתי חב"ד ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה מעל ל-5000 שלוחים, מתוכם 1,000 שלוחים בארץ ישראל[28].

מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו לחזרה בתשובה של יהודים רבים, בישראל ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים לדת, בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי[29]. כך למשל, נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים[30]. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום[31].

תקנת לימוד הרמב"ם היומי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תקנת לימוד הרמב"ם

בשנת תשד"מ יזם הרבי את מפעל הרמב"ם היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של הרמב"ם לשיעורי לימוד יומיים[32]. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל היד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.

באחת ההתוועדויות[33] בשנת תשד"מ, אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות י"ט כסלו שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר הרבי ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת הש"ס בלימוד ספר משנה תורה להרמב"ם. ההוראה לא יושמה מידית, אך התלמידים השלוחים בבישיבת חב"ד בקזבלנקה שבמרוקו, בה התגורר הרמב"ם מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין י' שבט יום קבלת הנשיאות של הרבי עד ליום הולדתו של הרבי בי"א ניסן ויום הולדתו של הרמב"ם בי"ד ניסן. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' שלמה מטוסוב, השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. בחודש אדר א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מהרבי שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח".

שער שבועון כפר חב"ד מכ"ח בניסן תשמ"ט - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"

השפעתו מחוץ לעולם היהודי

שבע מצוות בני נח

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שבע מצוות בני נח

החל משנות ה-80 קרא הרבי לפעול להנחלת שבע מצוות בני נח לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן, בהתבסס על פסיקת הרמב"ם[34], כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג שאומות העולם יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת[35].

את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, ראה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת הגאולה שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם[36].

בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא, הצהיר הקונגרס של ארצות הברית על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.

החינוך בקונגרס האמריקאי

המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יום החינוך בארה"ב

בשנת תשל"ח החליט הקונגרס של ארצות הברית להכריז על י"א בניסן, יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא ארצות הברית דאז, ג'ימי קרטר, מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי, שהביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר בהתוועדות[37] את משמעותה של קביעת יום זה כ"יום חינוך":

י.png הממשלה הכריזה על יום מסויים (י"א ניסן) כ"יום החינוך" בכל רחבי ארצות הברית. לכל דבר צריך להיות מקור בתורה. ולכאורה - היכן המקור לענין זה, לקשר ענין עיקרי וחשוב עם יום מיוחד בשנה? ומה גם ענין החינוך, שהוא דבר נמשך ותמידי בכל רגע ורגע.

התשובה על כך היא: החיוב של קבלת עול מלכות שמים הוא תמידי בכל רגע, ולמרות זאת נקבע על כך יום מיוחד בשנה - ראש השנה; חייבים להזכיר יציאת מצרים בכל יום, ביום ובלילה, וביחד עם זה נקבע יום מיוחד בשנה, חג הפסח, כ"זמן חירותנו"; החיוב של לימוד התורה הוא בכל רגע פנוי, ואף על פי כן קבעו יום מיוחד בשנה, חג השבועות, כיום של התעוררות מחודשת בכל הקשור לקבלת התורה ולימודה.

והנה, בענין זה רואים איך העולם מתקרב לביאת המשיח. שכן לעתיד לבוא יקויים היעוד "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה גו' לעבדו שכם אחד", שאחד הענינים בזה הוא, שמלכות אדירה, "מעצמת-על", שהיא בעלת השפעה בעולם כולו, הכריזה בגלוי לעין כל אודות גודל החשיבות והחיוניות של ענין החינוך.

י.png
– משיחת י"א ניסן תשל"ח - רשימת השומעים

בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י"א ניסן מספר רב של "ימי חינוך" בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב שמואל בוטמן[38].

רגע של שתיקה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רגע של שתיקה

בשנת תשמ"ג קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם 'רגע של שתיקה' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם, לאור כך שללא הכרה בבורא עולם, אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית[39].

קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.

בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.

תורתו ומשנתו

ספריו

ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספרי הרבי מליובאוויטש

מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי, וחלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.

רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על ידי ה'חוזרים' - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים שיחות קודש ולאחר-מכן תורגמו לעברית בסדרה תורת מנחם - התוועדויות. שיחות רבות עובדו ועברו הגהה של הרבי והודפסו בלקוטי שיחות (המונה כ-39 כרכים) ובספר השיחות (המונה כ-12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים, בחסידות, בקבלה, בגמרא ואף בפשוטו של פירוש רש"י על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.

הרבי בשעת אמירת מאמר

מאמרי חסידות שנשא הרבי הודפסו בספר המאמרים פרשיות, וחלקם עברו הגהה של הרבי והודפסו בספר המאמרים - מלוקט. חלקן מאיגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים אגרות קודש.

הפצת המעיינות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפצת המעיינות חוצה

הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי, ואף התבטא כמה פעמים שזהו העניין הכי כללי בדורנו, והמצוה המיוחדת שבה צריכים להיזהר אנשי דורנו[40]. לצורך כך הקים הרבי את מפעל השלוחים ובתי חב"ד ותיקן את עשרת המבצעים שהביאו את תורת החסידות לכל מקום ומקום.

הרבי התבטא שהפצת המעיינות קודמת להפצת היהדות, היות שהיא בגדר של "מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים", ובפרט שעל פי רוב הפצת המעיינות מביאה בדרך ממילא לשינוי בעולמם של הלומדים אותה גם בעניני שמירת תורה ומצוות[41].

בשנים האחרונות הודיע הרבי שהסתיימה עבודת הפצת המעיינות, ואין כבר עוד מעכב לבוא הגאולה, וצריכים רק להכין את אנשי הדור ואת העולם לקבלת פני משיח[42].

לימוד חכמות חיצוניות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חכמות חיצוניות

הרבי למד בילדותו שפות זרות בזמנים בהם שהה במקומות שאסור בלימוד תורה[43]. בנערותו למד לימודים כלליים נוספים עבור בחינות הבגרות, בזמן שלא גרע מאומה מלימודי הקודש הרבים שלו[44]. אחר נישואיו, למד לימודים אקדמיים בהוראת חותנו הרבי הריי"צ. הרבי התמקד בעיקר בלימוד מדעי הטבע, וידוע על תארים שקיבל בתחומי הנדסה ופיזיקה[45]. הרבי השתמש בידע שרכש באוניברסיטה על מנת להוכיח את דעתו ההלכתית בנוגע לשאלות הלכתיות-טכנולוגיות[46].

עם זאת, פעמים רבות הביע הרבי בכל תוקף את דעתו בשלילת הלימוד במכללה (קולג'), מכמה סיבות: א. האווירה בלימודים אלו חדורה בכפירה בה' ובהשגחתו. ב. בלימודים אקדמיים משולבים לימודים שהם בגדר עבודה זרה. ג. האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך הצניעות[47].

במכתב לאברך ששימש בשליחות ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם[48].

היחס למדינת ולארץ ישראל

ראש הממשלה התשיעי של מדינת ישראל מר בנימין נתניהו משוחח עם הרבי בראש חודש, א' בכסלו תשנ"ב–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת המשיח
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מדינת ישראל  •  שלימות הארץ  •  הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל והמענות

הרבי כאדמו"רי חב"ד הקודמים (אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ) התנגד לרעיון הציוני, עם זאת ראה במדינת ישראל כ"נס הצלה"[49], אולם הכיר בכ"דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון)[50].

הרבי גם גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה, ונפגש עם מנהיגי המדינה, קציני צה"ל וראשי מערכת הביטחון בישראל. הרבי התנגד נחרצות למסירת שטחים לידי הערבים, והציג את דעתם של מומחים צבאיים שמסירת שטחים יכולה להביא לסכנת נפשות[51], את התנגדותו תלה הרבי בשולחן ערוך וחזר על ההלכה[52] שגויים שהתקרבו אל עיירות ישראל הסמוכים לגבול, אפילו אם רוצים לבוא רק לצורך קישוש תבן וקש, מחללים עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהיה להם הארץ קלה לכבישה[53].

עם זאת, הרבי לא עלה לארץ ישראל מעולם, כאשר נשאל על כך ענה מספר תשובות, ביניהם זה שהוא רוצה להיות קרוב לציון חותנו אדמו"ר הריי"צ[54], בשיחה פומבית משנת תשי"ט נימק זאת הרבי בכך ש:"ישנם השואלים למה אני בעצמי אינני נוסע להתיישב שם. ובכן, זהו עניין שאינו תלוי בי, ובינתיים אינני יכול לעשות זאת, אבל אין לזה שייכות לכל השאר, חוץ ממני. אינני יודע אם הם משערים מה מעכב אותי, ואם זה נוגע שהם יֵדעו או לא, ובכל אופן, לא על זה מדובר עתה""[55].

תורה ומדע

מאמץ את הטכנולוגיה לקדושה. בשנת תשנ"ב נשא הרבי שיחה בחנוכה בשידור חי לכל העולם באמצעות לווינים. מולו נראה המסך המשדר

הרבי תמך בדעה לפיה אין המדע מהווה סתירה לדת, וטען שהמדע הוא בגדר תאוריה בלבד[56] והוא התרעם נגד מדענים שומרי תורה ומצוות שניסו להסתיר את דעת התורה לנוכח "היפוטזות מדעיות"[57], ב'יחידות' עם אחד הפרופסורים[58], הביא הרבי הוכחה כי לפני כמאה וחמשים שנה חשבו אז המדענים שהם צודקים לחלוטין לגבי סיבוב הכדור הארץ על השמש, אך אלברט איינשטיין הוכיח שלא כך הדברים, והראה שאי אפשר לדעת מי הוא המסובב באמת. גם בזמנו של הרמב"ם חשבו המדענים שהם צודקים, אולם כיום טוענים מדענים בסורבון, בברלין, באוניברסיטת קולומביה ועוד, שהם לא צודקים.

הרבי גם סבר, שכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", וכל התגליות המדעיות שהתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, תכליתם ומטרתם הם להוסיף בכבודו של הקב"ה, ע"י ניצולם לתורה ולקדושה[59], במשך השנים הקפיד הרבי לנצל את הטכנולוגיה לקדושה, ועודד שיעורי תניא ברדיו, ואף את התוועדויותיו העביר מספר פעמים בלייו[60].

הרבי כמלך המשיח

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח

הרבי מוגדר כמלך המשיח העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.

בשנת תנש"א הודיע הרבי על תחילת התגלותו של משיח[61], ובהמשך הודיע שנשיא דורנו קיבל את השליחות מהקדוש ברוך הוא להתגלות כמשיח[62]. באותה שנה קיבלה האמונה ברבי כמלך המשיח ביטוי פומבי, והרבי אישר לפרסמה כאשר עודד את שירת החסידים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

אמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים תשנ"ג - תשנ"ד, אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב יצחק שפרינגר להדפיס בעיתון "ניו יורק טיימס" מודעות ענק עם תמונתו בכותרת "יחי המלך המשיח". אירוע מכונן בפרסום זה היה במעמד קבלת המלכות עולמי שנערך בי' שבט תשנ"ג ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'[63].

על פי דבריו של הרבי[64], גם לאחר ג' תמוז תשנ"ד מאמינים חסידיו שהוא ממשיך להנהיג כמו קודם לכן והוא חי בגשמיות בחיים נצחיים. בהתאם לכך ממשיך גם מנהג הכתיבה לרבי, כאשר את ההדרכות מהרבי מקבלים כיום על ידי ספרי ה'אגרות קודש', באמצעותם זוכים אנשים רבים לברכתו הקדושה וחווים במופתים מופלאים.

ניגוניו

עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי'

בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים בהתוועדות שמחת תורה שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

  1. דרכך אלוקינו - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת תשט"ז על המילים "דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים"[65].
  2. אסדר לסעודתא - ניגון שלימד הרבי בהתוועדות י"ד בתמוז בשנת תשט"ז על מילות הפיוט ליום השבת של רבי יצחק לוריא.
  3. צמאה לך נפשי - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת תשח"י. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ליצר הרע והנפש הבהמית: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.
  4. אתה בחרתנו - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת תשכ"א, על המילים "אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת"[66].
  5. אנעים זמירות - ניגון געגועים שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת תשכ"ב על המילים: "אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך"[67].
  6. הוא אלוקינו - ניגון אותו היה שר החזן בליובאוויטש, ר' יחיאל הלפרין בפני אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת תשכ"ד. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" של חזרת הש"ץ של תפילת מוסף של שבת ויום טוב.
  7. והיא שעמדה - ניגון שלימד הרבי בהתוועדות ליל ב' חג הפסח בשנת תשט"ו על המילים "והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם"[68].
  8. כי אנו עמך (א) - ניגון שהרבי לימד בשמחת תורה שנת תשי"ז על המילים[69] "כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו".
  9. כי אנו עמך (ב) - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", בשמחת תורה בשנת תשכ"ד. הרבי סיפר שניגון זה שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
  10. סטאוו יא פיטו - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי בשמחת תורה שנת תשכ"ג. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
  11. רחמנא דעני - ניגון מהעיר ניקולייב שחיבר סבו של הרבי ר' מאיר שלמה ינובסקי שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת תש"כ על המילים[70] "רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא".
  12. צמאה לך נפשי ניגון מיוחס לאדמו"ר הזקן והרבי לימדו בעת ההתוועדות של שבת מברכים חודש אייר בשנת תשי"ד. מילות הניגון[71] "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך".
  13. שאמיל - ניגון רוסי שהרבי לימד בשמחת תורה בשנת תשי"ט. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על הנשמה שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.
  14. האדרת והאמונה - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת תשל"ד.

לקריאה נוספת

ביוגרפיה
אלבומים
מחקרים
תורתו
שונות
  • הרב מרדכי מנשה לאופר, משבחי רבי, דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש, הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, תש"ס.
  • הרב שניאור זלמן הרצל, נישואי הנשיאים - תיאור נישואיהם של רבותינו נשיאינו.
  • יוסף אשכנזי, בקודש פנימה, זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.

קישורים חיצוניים

כללי
היסטוריה
וידאו
אדמו"ר שליט"א
קטגוריות בנושא אדמו"ר שליט"א
משפחת אדמו"ר שליט"א
חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א
ספרי אדמו"ר שליט"א
ניגוני אדמו"ר שליט"א
הקודם:
אדמו"ר הריי"צ
נשיאי חב"ד
מי' בשבט תש"י
הבא:
-
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 

הערות שוליים

  1. בכתיב מסורתי, הרבי מליובאוויטש
  2. זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי רש"י בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, שמלך המשיח נכסה וחוזר ונגלה
  3. תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת ביקורו של הרבי בפריז, כאשר בי"א ניסן פנתה אימו הרבנית חנה לקבוצת חסידים, ביניהם הרב בן ציון שם טוב, והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997)
  4. מצד אביו, הרבי הינו דור שישי לאדמו"ר הצמח צדק: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי ברוך שניאור זלמן שניאורסון, בנו של רבי לוי יצחק שניאורסון בנו של רבי ברוך שלום שניאורסון, בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק - שהיה גם סב אשתו, הרבנית חיה מושקא
  5. אביו של הרבי נולד בי"ח בניסן שנת תרל"ח
  6. שלשלת היחס, מהדורת תשנ"ג
  7. מסופר, שלפני החופה שאל ר' בערל משה שמוטקין את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו"
  8. צילום מהשיחה קובץ PDF תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206
  9. כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380
  10. ימי מלך חלק א' עמ' 372 - 380
  11. בחלוקת דולרים אישר זאת הרבי במענה לשאלת מר מאיר מורג מחיל הים הישראלי. הרבי גם הסביר זאת לאור החלוקה הידועה הקיימת בין 'יששכר' ל'זבולון': חיל הים שייך לחלקו של 'זבולון' והרבי שעוסק בתורה הוא כ'יששכר', אך במסגרת חלוקה זו מתעניין יששכר מה קורה עם זבולון - דברי משיח
  12. ונדפסו בספר תורת מנחם - התוועדויות, תש"י
  13. ראשי התיבות: הרב מנחם (מענדל) שניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"רבי"
  14. ראה בספר אחד היה אברהם עמוד 88
  15. ראה אודות כך בספר בכל ביתי נאמן הוא בפרק שקיעה וזריחה, עמוד 201
  16. ימי בראשית, עמ' 387
  17. התוועדות שבת פרשת פנחס תשמ"ה
  18. מכתב מתאריך ד' תשרי תש"י
  19. מכתב מכ"ג אלול תשכ"ג
  20. "בכלל אין עניני לומר מוסר", התוועדויות תשמ"ח חלק ב עמ' 533
  21. שאלתו של הרב שמואל הלוי וואזנר בעת ביקורו אצל הרבי בשנת תשל"ו
  22. "שמן ששון מחברך", ב, עמ' 15
  23. מכתב מל' תשרי תשכ"ה
  24. בראשית כ"ח י"ד
  25. ראה לדוגמה בלקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. אגרות קודש, חלק י"ח עמוד קע"ז
  26. לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274
  27. ירמיהו ברנובר, בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37
  28. מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק קישור col
  29. היום יום, כ"ז טבת, ספריית חב"ד.
  30. כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה
  31. ראו לדוגמה: השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי
  32. אודות התקנה, ראה שיחת הרבי בלקוטי שיחות חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך
  33. שבת פרשת וישב, כ' כסלו
  34. בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג
  35. את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג הפורים תשמ"ז שהובאו כאן
  36. ראה בהרחבה בערך וכתתו חרבותם לאיתים
  37. י"א ניסן תשל"ח
  38. הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי, לקראת י"א ניסן תשע"ה קישור לאתר חב"ד אינפו
  39. הרבי מעורר על "רגע של שתיקה"קישור לאתר חב"ד אינפו
  40. ראה אגרות קודש חלק יב ע' רפא. חלק יד ע' קסה. ועוד
  41. מכתב הרבי לסופר והחוקר ד"ר יצחק אלפסי
  42. ראה שיחות: ש"פ וישב תנש"א סעיף יא. ש"פ עקב סעיף יד ואילך. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג. וראה שיחת ש"פ תצא תשמ"ח באריכות
  43. ימי מלך, א, ע' 137
  44. שם, ע' 158
  45. שם, ע' 380 ואילך. ע' 453 ואילך
  46. מכתב הרבי, נדפס ביגדיל תורה (ירושלים) שנה שלישית גליון א (ט) ע' 8. וראה בהרחבה בימי מלך שם, ע' 408
  47. לקוטי שיחות חלק ט"ו, שיחת נח ב.
  48. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תשנה. חלק ד, אגרת תתט.
  49. יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", כפר חב"ד, תש"מ, ע' 119.
  50. הרב טוביה בלוי, פרדס חב"ד, גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; לקט ופרט, חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב אוריאל צימר, בחוברת יהדות התורה והמדינה פרק יז שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר יצחק ברויאר, מהוגי הדעות של אגודת ישראל
  51. לקוטי שיחות חלק טו עמוד 489
  52. שולחן ערוך אורח חיים, סימן שכ"ט
  53. מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט
  54. ספרו של הרב גורן "משנת הגורן" (הוצאת "ידיעות ספרים"). באתר קישור col
  55. שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
  56. אגרות קודש, כרך י"ח, עמ' תצ"ג.
  57. ממכתב הרבי - נדפס באמונה ומדע עמ' 41. תרגום מאנגלית.
  58. נדפס באמונה ומדע עמ' 143.
  59. שיחת מכ"ד כסלו תשנ"ב.
  60. עלון 'תחיינו' מספר 4, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשע"ו; 'רישומה של שנה - תשד"מ', עמוד 345.
  61. ראה למשל שיחת ש"פ נשא תנש"א, סעיף י"ג. ובאריכות בספר בשורת הגאולה.
  62. שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף י"ג; וראה גם שיחת ש"פ וירא תשנ"ב סעיף י"ד.
  63. להרחבה, ראו בספר "והוא יגאלנו", ברוקלין תשנ"ד.
  64. ראה למשל שיחת ש"פ בא תשנ"ב, סעיף י"ג. ובאריכות בערך המורחב נצחיות חייו של הרבי.
  65. מתוך הסליחות בתפילת ערבית של יום כיפור
  66. מתוך נוסח התפילה של יום טוב
  67. מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז
  68. מתוך ההגדה שבליל הסדר בפסח.
  69. מתוך פיוט בחזרת הש"ץ של תפילת שמונה עשרה ביום כיפור
  70. מתוך ה"סליחות" שקודם הימים הנוראים
  71. ספר תהלים פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'