ספרי הרבי מליובאוויטש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלק מספרי הרבי מלך המשיח

תורתו של וספריו של הרבי מליובאוויטש מיוחדת בחידושיה על תורת קודמיו, הן בהיקפה הנדיר, והן בסגנונה המיוחד ובגיוון שבה. בשונה מקודמיו, עיקר תורתו של הרבי היא בשיחותיו, זאת בנוסף לריבוי מאמרי החסידות. בשיחות נתבארו ענינים מכל חלקי התורה ונתאחדו לתורה אחת. חלק הארי שבהם הוגה על-ידו ויצא לאור בסדרת "ליקוטי שיחות", כאשר שאר השיחות שלא הוגהו נדפסו בסדרת "שיחות קודש" באידיש וסדרת "דברי משיח" ו"התוועדויות" בלשון הקודש, זאת בנוסף לעוד ריבוי ספרים שכתב ושנערכו מתורתו.

הספרים המפורטים להלן הם הספרים המקוריים בהם מופיעים דברי הרבי כפי שנאמרו, נכתבו או הוגהו על-ידו. בערך זה לא נכללו ספרי ליקוט, סיכום ועיבוד, המתבססים על ספרים מקוריים אלו[1], כמו תרגומיהם לשפות שונות.

סדרות השיחות והמאמרים[עריכה]

במצוות חמיו אדמו"ר הריי"צ, החל הרבי להתוועד עם החסידים מידי שבת מברכים, עוד קודם היותו למנהיג חסידות חב"ד. לאחר שקיבל את הנהגת החסידות, התרבו זמני ההתוועדויות, הם התקיימו בשבתות נוספות וכן בימי החול כמעט בכל תאריך חשוב לחסידי חב"ד, כגון בראש השנה לחסידות. התוועדויות אלו בנויים מתכונת קבועה: הרבי אומר כמה שיחות שכוללים חידושי תורה, התייחסויות לענייני השעה, והוראות לחסידים. בדרך כלל אומר גם מאמר חסידות - יצירה עיונית העוסקת בתורת החסידות. בין השיחות והמאמרים שרים החסידים מניגוני חב"ד. פעמים רבות נשא שיחות לקהל לאחר תפילות מנחה או ערבית וכן במעמדים שונים.

את תורתו שנשא בציבור לא כתב בעצמו. צוות ה"חוזרים" היו חוזרים על תוכן דבריו לאחר אמירתם, מעלים אותם על הכתב בתוספת ציון מראי-מקומות. חלק מכתובים אלו המכונים 'הנחות', נערכו שוב בשפה תורנית והוגהו על ידי הרבי, שהוסיף, תיקן וזיקק את תוכן הדברים ולשונם.

לקוטי שיחות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לקוטי שיחות

סדרה זו[2], בת 39 כרכים, אוצרת בתוכה אוסף עיונים וביאורים העוסקים במגוון סוגיות תורניות בכל מקצועות התורה. מקום נכבד בספרים אלו מוקדש לדרכו המהפכנית של הרבי במחקר פירוש רש"י על התורה, ולפרשנותו בשיטת הרמב"ם בספרו משנה תורה. ביאורים אלו לוקטו מהתוועדויותיו של הרבי, נכתבו על ידי הועד להפצת שיחות, הוגהו ועובדו שוב על ידי הרבי. הביאורים (המכונים גם "שיחות") סודרו ונערכו לפי סדר פרשיות השבוע.

ספר השיחות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספר השיחות

סדרת ספרים בת 11 חלקים, בה הופיעו ה'שיחות' במתכונת אמירתן (שלא כ'ליקוטי שיחות' שעברו עיבוד ועריכה מלאים) - מתחילת שנת תשמ"ז (1987) עד כ"ז באדר תשנ"ב (1992). שיחות אלו נדפסו במתכונת שבועית, בשבוע שלאחר אמירתן על ידי הרבי. מחציתם של הביאורים נערכו על ידי ועד הנחות התמימים בשפת היידיש, ומחציתם נערכו על ידי ועד הנחות בלה"ק בלשון הקודש, עברו את הגהת הרבי והתפרסמו לאחר צאתם לאור בסדר דו-שבועי, בעיתון "אלגעמיינער זשורנאל" (ביידיש) ובעיתון כפר חב"ד (בלשון הקודש).


תורת מנחם - התוועדויות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תורת מנחם התוועדויות

סדרת "תורת מנחם - התוועדויות"[3] מרכזת את כל דרשותיו של הרבי בציבור לפי סדר כרונולוגי, מעת היותו מנהיג חסידות חב"ד (בתש"י (1950)) ועד לכ"ז אדר תשנ"ב.

במשך שלשת העשורים הראשונים בהם דרש הרבי בציבור, לא נערכו דבריו לדפוס באופן מסודר, אם כי לעתים קרובות יצאו רשימות מדבריו בהדפסת "קופיר" (יידיש: שכפול במכונת כתיבה). לאחר מכן הודפסו רשימות אלו ב-500 עותקים בלבד כסדרת ספרים עבי-כרס בת 53 ספרים המכונה "שיחות קודש"[4]. משנת תשמ"א (1981) החלה ההוצאה לאור של "תורת מנחם", ואילו דברי התורה משלשת העשורים הקודמים נותרו כמות שהיו, עד שהחלו לעבור תרגום לעברית והדפסה מחודשת בשנת תשנ"ג (1993).

הסדרה עדיין לא הושלמה, ועד היום (שלהי תשע"ח) הודפסו 105 כרכים.

ספר המאמרים מלוקט[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספר המאמרים - מלוקט

סדרת ספרים[5] הכוללת מאמרי חסידות עיוניים שנאמרו על ידי הרבי במגוון סוגיות בתורת החסידות. בסדרה זו מופיע רק לקט של מאמרים מסוימים (שכן הרבי אמר עשרות מאמרים מידי שנה), המאמרים נערכו על ידי 'ועד הנחות בלה"ק' לדפוס, בתוספת מראי מקומות, הוגהו על ידי הרבי לפני הדפסתם ויצאו לאור בשעתו בחוברות בודדות, עד שבשנת תשמ"ט התחילו 'ועד הנחות בלה"ק' להוציאן בספרים, על פי רוב המאמרים נאמרו לקראת תאריך מיוחד במועדי השנה או בקרב חסידות חב"ד.

הסדרה הודפסה בששה כרכים, בסדר כרונולוגי של זמן הוצאת המאמרים לאור כחוברות.

ספר המאמרים לפי סדר השנים[עריכה]

סט נוסף בשם "ספר המאמרים" בו מופיעים כל מאמרי החסידות שאמר הרבי בתורת הקבלה והחסידות במשך שנות נשיאותו, תש"י - תשנ"ב, כל שנה כרך בפני עצמו (חוץ משתי השנים הראשונות - בכרך אחד וארבעת השנים האחרונות - בכרך אחד). כיום יש להשיג כמעט את כל הכרכים. בסט זה יש את כל המאמרים שאמר במשך שנות נשיאותו, רוב המאמרים לא הוגהו על ידיו, מה שהוגה, כאמור, מופיע במרוכז בספר המאמרים מלוקט.

ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות

בשנת תשע"ד החל המכון להפצת תורתו של משיח להוציא את כל מאמרי הרבי בסדרת ספרים לפי סדר הפרשיות בסט של תשעה ספרים, ולאחר מכן בשנת תשע"ה לקראת חג הפסח החל להוציא סדרה על החגים.

כיום יש בסדרה זו 26 כרכים על פרשיות השבוע ומועדי השנה בהם יש את כל המאמרים של הרבי, בין אלה שיצאו לפני הגהה של הרבי ובין אלה שיצאו לאחרי הגהה של הרבי, חלקם הודפסו כאן בפעם הראשונה.

בתחילת כל כרך ישנה כעין סקירה על כל מאמר ובסופו יש מפתחות לענייני גאולה ומשיח ופאקסימיליות מכתי"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א.

דברי משיח[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דברי משיח

סדרת דברי משיח היא סדרה היוצאת ע"י המכון להפצת תורתו של משיח החל משנת תשע"ז ומלקטת את כל "התורה שבעל פה" של הרבי באותיות גדולות מאירות עינים ומודפסת ע"פ סדר השנים - החל משנת ה'תשנ"ב ועד לשנת ה'שי"ת. נכון לשנת ה'תשע"ט נדפסו 12 כרכים, וההשערה היא שהסדרה תכלול כ-150 ספרים.

בתחילת כל ספר יש תוכן עניינים, לאחר מכן מובאים כל המאמרים והשיחות ה"בלתי מוגהות"[6] (גם כשיש מוגה) בעריכה חדשה הבנויה תוך היצמדות למקור, לאחר מכן מובא ר"ד ערוך מתוך חלוקות הדולרים לצדקה ומדברים שנאמרו ביחידות[7], לאחר מכן, כמדור בפני עצמו מובא ה"יומן"[8] הנותן רקע לשיחה ומאפשר להכנס לאווירה שהייתה באותה תקופה, ובסיום הספר מובאים הנחות (ע"פ הקלטה) מחלק מהשיחות בשפת האידיש, בהנחות אלה לא היתה עריכה משמעותית אלא רק הוספת פיסוק וחלוקה לקטעים.

מכתבים וכתבים[עריכה]

אגרות קודש[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)

הרבי הרבה בכתיבת מכתבים ומענות לשואלים מרחבי תבל, בענייני אמונה והשקפה, הלכה ומנהג, חידושי תורה וניהול הפעילות החב"דית המסועפת.

בסדרה זו[9] נדפסו מכתבים ואגרות שכתב לאנשים פרטיים כמו לאישי ציבור ומוסדות, האגרות עוסקות במגוון רחב מאד של נושאים שונים העומדים על סדר היום היהודי והעולמי. הן כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים תורניים בקבלה בחסידות ובנגלה, כאשר בתווך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים כגון: בריאות, שמחה, שלום בית ועוד. מתוך מאות אלפי מכתבים שכתב הרבי בחייו, מתפרסמים בסט זה רק מעט יחסית - אלו שיש בהם תועלת ועניין לציבור, שנמסרו על ידי מקבליהם לפרסום. רוב המכתבים נכתבו בשפות עברית, אנגלית ויידיש. חלק מהם נכתבו בשפות רוסית, צרפתית ועוד. כל המכתבים יוצאים לאור בשתי סטים; סט אחד של המכתבים בעברית, יידיש, רוסית וצרפתית. וסט שני של המכתבים באנגלית בלבד. עד כה נדפסו שלושים ושניים כרכים מהסדרה בעברית. האגרות הם מהשנים תרצ"ט - תשל"ח (1939-1978).

חוברות וספרים שונים[עריכה]

לוחות פתגמים[עריכה]

עם התמנותו על ידי חמיו, כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע, למנהל הוצאת קה"ת, ערך והדפיס שלושה לוחות פתגמים, אחד ביידיש (לשנת תש"ג) ושניים באנגלית (לשנים תש"ג-ד). את הלוח ביידיש שהוא הגדול מביניהם קבע חמיו, כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע, ל"לוח אור זרוע לחסידי חב"ד" ומאז חסידי חב"ד לומדים ומשתמשים בו מידי יום, הלוחות באנגלית לעומת זאת נשארו ערכיים מבחינה היסטורית.

ספר "היום יום..."

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היום יום

ספר זה הוא הספר הראשון בלשון הקודש שערך והדפיס הרבי. נדפס בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת, אך ללא שער, בניסן תש"ג (1943). הוא בנוי כלוח שנה, ובו ליקוט פתגמים ורעיונות חסידיים על כל יום במעגל השנה. הלוח מתחיל מיום י"ט בכסלו שלא כלוח רגיל הפותח בראש השנה, וזאת לאור העובדה שי"ט בכסלו נקבע כ"ראש השנה לחסידות". חסידי חב"ד נוהגים מאז מידי יום ללמוד את הפתגם היומי מספר זה. הספר ישנו בפורמט כיס ובפורמט גדול. הספר משמש מורה דרך לחסידי חב"ד.

לוחות פתגמים באנגלית
ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס - שני לוחות פתגמים, בשפה האנגלית, לוח לשנת תש"ג ולוח לשנת תש"ד. ספר זה (לשנת תש"ג) הוא הספר הראשון שערך והדפיס הרבי.

הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים[עריכה]

ספרו השני[10] שהוציא לאור, נדפס בשנת תש"ז - 1947, הוא כולל ליקוט מכל הראשונים והאחרונים על ההגדה ומקורותיה, לצד מנהגי חב"ד. בהגדה מתגלה הרבי כביבליוגרף מהשורה הראשונה, כאשר לצד כל נוסח מופיעות המקבילות שלו בכל הנוסחים, והסברים מדוע בחר הבעל התניא שסידר את ההגדה בנוסח חב"ד בנוסח שלו דווקא ועוד. כיום מודפסת הגדה זו גם עם כל השיחות המוגהות על ההגדה בשני כרכים גדולים. הגדה זו מודפסת גם במהדורות שונות וגדלים שונים ובהרבה שפות.

קונטרס ענינה של תורת החסידות[עריכה]

את קונטרס ענינה של תורת החסידות[11] הוציא הרבי לאור לרגל הוצאתו לאור של הכרך הראשון של ספר הערכים חב"ד. הקונטרס מבאר את "מהותה של תורת החסידות, והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים ("הפשט, הרמז, הדרוש, והסוד").

גאולה ומשיח[עריכה]

בעקבות הוראתו של הרבי בשנת תנש"א להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח, החלו לצאת ספרים רבים מתורת הרבי בתחום זה:

  • בשורת הגאולה - ליקוט משיחותיו של הרבי על כך שדורנו דור הגאולה, זה הספר הראשון שזכה להסכמת הרבי שעל שמו בשער הספר יוצמד התואר מלך המשיח.
  • לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח - והוא אוסף של כל השיחות מהסדרה לקוטי שיחות העוסקים בנושאי הגאולה, בהוראת הרבי אף הוספו לספר שיחות נוספות על אף שלא נדפסו בסדרה המקורית.
  • דבר מלכות - סדרה של חוברות בהם הודפסו שיחות מהרבי בנושאי הגאולה ואף הרבי חילק אותם לחסידים, לאחר-מכן הודפסו תחת שם זה שיחותיו האחרונות של הרבי שרובם עוסקות בעניין הגאולה.

ספרים רבים אף עובדו ונדפסו בהם פורט משנתו של הרבי בנושא הגאולה.

כמנהל ועורך בהוצאת קה"ת[עריכה]

הרבי שימש כמנהל והעורך הראשי של הוצאת הספרים קה"ת כמעט מאז הקמתה, ולמעשה פיקד על עריכת והוצאת כל ספרי קה"ת, אולם להלן מובאים החיבורים שבעריכתו האישית.

ספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש[עריכה]

ערך את ספר התולדות של האדמו"ר הרביעי של חב"ד. במשך השנים יצא לאור ספר מורחב יותר של התולדות של הרבי המהר"ש, אך עד היום מדפיסים את החוברת הזו, מחמת חשיבותו הגדולה של עורכה.

מנהגי חב"ד[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספר המנהגים

בהוספות לחלק מהחוברות והספרים של חמיו הרבי הריי"צ שהוציא לאור, הוסיף בסוף יצירה שקרא לה "מנהגי חב"ד שיש בהם חידוש" שערך וליקט ממה שראה אצל ההנהגה של חמיו וממכתבי אדמו"רי חב"ד וממה ששמע אצל חמיו שהם נהגו. בשנת תשכ"ו (1966) ליקטו חברי מערכת קה"ת[12] את כל ההוספות הללו לספר בפני עצמו שנקרא בשם ספר המנהגים והוא הגיה את כל הספר. בכל הקשור למנהגי חב"ד, ספר זה נחשב כליקוט העיקרי, הנחשב והמכריע ביותר בחסידות חב"ד, למעשה הוא הספר הראשון המאגד וקובע את מנהגי חב"ד.

מפתחות תוכן והערות[עריכה]

ערך מפתח עניינים לספרים: תניא, תורה אור וללקוטי תורה - של הרבי הראשון אדמו"ר הזקן. לדרך חיים ולשערי אורה - של הרבי השני אדמו"ר האמצעי. לדרך מצותיך - של הרבי השלישי אדמו"ר הצמח צדק. המפתחות נדפסו בסוף כל אחד מהספרים האלו. במכתב להרב שלמה יוסף זוין[13] כתב הרבי שהספר (ספר הערכים חב"ד) משלים את עבודתו שהתחיל במפתחות על הספרים הבסיסיים של חב"ד.

ערך תוכן עניינים (קיצור תוכן), לספרי הרבי החמישי אדמו"ר הרש"ב ולספרי הרבי השישי, חמיו אדמו"ר הריי"צ.

ערך הערות ומראי מקומות לספרים: שו"ת צמח צדק, דרך מצותיך ולספר "קיצורים והערות לתניא" - של הרבי השלישי הצמח צדק. ל'קונטרס ומעין' ול'תורת שלום - ספר השיחות' - של הרבי החמישי אדמו"ר הרש"ב. ל'לקוטי דיבורים' ולחלק מספרי המאמרים והשיחות של הרבי השישי, חמיו אדמו"ר הריי"צ.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

בנוי לפי צורת הערך

הספרים[עריכה]

לקוטי שיחות
אגרות קודש
תורת מנחם
דברי משיח
ספר המאמרים מלוקט
היום יום
הגדה של פסח
  • בסיס המהדורה המקורית, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
  • מהדורה מורחבת, שתי חלקים, חלק א, חלק ב - פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
קונטרס ענינה של תורת החסידות
ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש
  • פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
מפתחות
  • לתורה אור, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
  • לקוטי תורה, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".

הערות שוליים

  1. גם הספרים המלוקטים שיצאו בהוצאת קה"ת - אינם מופיעים בגוף הערך, גם לא אלו שיצאו תחת ה'שער' של הרבי, ואלו הם:
    היכל תשיעי - "שער שישי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - חידושיו על הש"ס והרמב"ם: הדרנים על הש"ס - שני כרכים; חידושים וביאורים בש"ס (וברמב"ם) - שלשה כרכים; תורת מנחם הדרנים על הרמב"ם (וש"ס) - כרך אחד.
    היכל תשיעי - "שער שביעי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה לרמב"ם - כרך אחד, בתחילתו מופיעים 12 פרקי הלכות בית הבחירה להרמב"ם, עליהם נסובים חידושי וביאורי הרבי בגוף הספר (מופיע בפורמט ספר באתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס").
    היכל תשיעי - "שער שמיני" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - סדרת ביאוריו לספרי אביו רבי לוי יצחק שניאורסון: תורת מנחם - תפארת לוי יצחק - שלשה כרכים, על-סדר פרשיות השבוע. (לסדרה זו יתווספו בעתיד שלשה כרכים נוספים).
  2. היכל תשיעי - "שער שלישי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  3. היכל תשיעי - "שער תשיעי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  4. סדרה זו היא ביידיש. היא לא יצאה לאור על ידי הוצאת ספרים קה"ת, אלא על ידי יזם פרטי, ונדפסה פעם אחת בלבד.
  5. היכל תשיעי - "שער ראשון" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  6. שיחות אלה הועלו על הכתב מיד לאחר אמירת השיחה ונתפרסמו בשתי הנחות, אחת כ"רשימת דברים" ע"י מערכת "פאקס א שיחה" ואחת כ"תוכן קצר" ע"י מערכת "ועד הנחות התמימים", ובהוצאה זו שולבו שתי ההנחות שהרי "יש בזה מה שאין בזה".
  7. כגון: היחידות לחברי ה"קרן לפיתוח מחנה ישראל" או היחידות עם הרב מרדכי אליהו.
  8. היומן נערך ע"פ מספר יומנים שיו"ל אז ע"י מערכת פאקס א שיחה, גיליון בית חיינו, שבועון כפר חב"ד ויומנים אישיים.
  9. היכל תשיעי - "שער חמישי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  10. היכל תשיעי - "שער רביעי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  11. היכל תשיעי - "שער שני" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  12. המקובל הרב מנחם זאב גרינגלס ומזכירו של הרבי, הרב יהודה לייב גרונר.
  13. מופיע באגרות קודש כרך כ"ז