ספר התניא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף תניא)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכת ספר התניא
ספר התניא (נקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים) הוא ספר היסוד של תורת חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של החסידות הכללית. הספר סוקר את נפש האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו לעבודת השם, תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד.

רקע[עריכה]

ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

בשנת תקל"ב (1772) ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדורשת עבודת השם בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ביחידות על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר היחידות היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו"ר הזקן בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם. קונטרסים אלו פורסמו בשנת תשד"מ כספר "תניא מהדורא קמא"[1]. [הקונטרסים היו העתקות מכתבי אדמו"ר הזקן שהוא כתב בעצמו משהתרבו הפניות, ורק לאחר זמן רב החליט לפרסמו בדפוס כאמור להלן].

כשרבו הפניות, החליט אדמו"ר הזקן לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם[2] בצורה מסודרת.

בשנת תקל"ה (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אותו ואות בחסר וביתיר. המאמרים שאמר אדמו"ר הזקן מראש השנה תק"נ עד י' כסלו תקנ"ד - הם היסוד והבסיס לכתיבת הפרקים על ידו[3], שהסתיימה בשנת תקנ"ה (1795) ואז ואישר להעתיק את הספר.

הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה, המתנגדים חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני הגאון מוילנה שהורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל שגיאה וחוסר דיוק.

בשנת תקנ"ו (1796) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי המגיד ממזריטש: ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן. ההדפסה הסתיימה בכ' בכסלו תקנ"ז. ביום כ"ו בכסלו הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת חסידות חב"ד היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.

שמות התניא[עריכה]

לספר התניא מספר כינויים:

  • לקוטי אמרים - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
  • ספר של בינונים - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת בינוני. שם זה נפוץ בתורת חב"ד, פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
  • תניא - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא" [4] (התניא הקדוש).
  • תורה שבכתב של תורת החסידות - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי אדמו"ר הזקן באופן אישי[5], בשונה משאר ספריו ומאמריו[6] שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של נגלה[7]. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה אדמו"ר הצמח צדק לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.

חלקי התניא[עריכה]

אגרת הקודש הראשונה

ספר התניא מחולק לחמישה חלקים:

  1. ספר של בינונים - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת הבינוני. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים[8].
  2. שער היחוד והאמונה (או לקוטי אמרים חלק שני) - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.
  3. אגרת התשובה - ביאור מהותה של תשובה על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורה קמא (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ובמהדורה בתרא (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן.
  4. אגרת הקודש - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב אדמו"ר הזקן "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"[9]. התווסף לספר התניא רק לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה בשקלוב שנת תקע"ד. בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.
  5. קונטרס אחרון - ביאורי אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר הסתלקותו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.

שיטת התניא[עריכה]

ספר של בינונים[עריכה]

שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש אהבה ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת החסידות הכללית סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת חסידות חב"ד, נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך באהבה ויראה מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות התבוננות מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).

בליקוטי אמרים פורש אדמו"ר הזקן את שיטת חב"ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב ומידותיו של האדם, מופיעים לאחר וכתוצאה מתובנות המוחו והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.

שער היחוד והאמונה[עריכה]

בחלק זה מבאר אדמו"ר הזקן בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא שהקדוש ברוך הוא הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע[10] ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.

אגרת התשובה[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

אגרת הקודש[עריכה]

קונטרס אחרון[עריכה]

פסקה זו לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותה
ספר התניא מתורגם לטורקית

על התניא[עריכה]

כשסיים אדמו"ר הזקן את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' זושא מאניפולי: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' יהודה ליב הכהן אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' לוי יצחק מברדיטשוב אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן".

סגולותיו[עריכה]

סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; אמונה בה'[דרוש מקור], מניעת מחשבות זרות והרהורי כפירה[דרוש מקור], אהבת ה' ויראתו[דרוש מקור], קטורת לכל המגפות הרוחניות[דרוש מקור], שפע ברכה והצלחה[דרוש מקור], ואף הצלה וישועה[דרוש מקור].

אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה[דרוש מקור]. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות[דרוש מקור].

השפעתו[עריכה]

לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב"ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי הגר"א. אחד מהם, ר' חיים מוולוז'ין, הושפע מדעתו של אדמו"ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה"השגחה פרטית"[11].

כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב"ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.

לימודו[עריכה]

תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול

אדמו"ר הריי"צ תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מי"ט כסליו לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו"ר הריי"צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.

הרבי עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם תפילת שחרית (לפני אמירת "הריני מקבל")[12].

הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'[דרוש מקור]. סדר זה תלוי בתכונות הנפש של הלומד ועשוי להשתנות בהתאם לכך.

שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו.

תניא בעל פה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שינון תניא בעל פה

חסידים נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות[13], וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.

הרבי עורר על לימוד פרק מ"א עד המילים "כעומד לפני המלך" וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות[14].

מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב, וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה.

דפוסיו[עריכה]

דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת תקנ"ו

בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.

בשנת תר"ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת לאדמו"ר הרש"ב, לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.

בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד בשם קה"ת וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תשל"ח (1978) הורה הרבי להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם - ספר התניא - לכל מקום ובכך להביא ל"יפוצו מעיינותיך חוצה". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום וכיום (תש"ע. בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות[15]. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.

התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא על ידי חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.

כמו כן תורגם התניא לשפות רבות על ידי צוותים מיוחדים שכללו; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית.

מבצע הדפסת התניא[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הדפסת התניא

הרבי הורה שידפיסו את ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים.

כיום (נכון לשנת תשע"ג) הודפס ספר התניא בלמעלה מששת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה.

ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מקראון הייטס, ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל מתאמים הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מרחובות.

חלוקתו על ידי הרבי[עריכה]

י"א ניסן תשמ"ב[עריכה]

לרגל יום הבהיר י"א ניסן ה'תשמ"ב - 'שמונים שנה', הורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא, כשבסוף הספר יודפסו צילומי השערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד אז. בסוף התוועדות י"א ניסן חילק הרבי את ספר התניא - בצירוף דולר לצדקה - לכל אחד ואחת מהמשתתפים, אנשים, נשים וטף, באומרו שזהו אות הכרת הטוב לכל אלו שהגיעו להשתתף ביום שמחה זה. החלוקה נמשכה עד שעת בוקר מוקדמת.

הרבי ציין שבהוצאה זו הודפסו כל עמודי השער של כל התניא'ס שהודפסו עד לאותו היום. והדגיש, כי החלוקה היא בכדי שילמדו בספרים עד שיקרעו, ויזדקקו להדפיס תניא'ס חדשים. כמו"כ אמר: "לכן אתן לכל אחד ואחד שרוצה תניא, וכן דולר לצדקה, ולאחרי שיקבלו האנשים יקבלו גם כן הנשים, כי גם הן מחוייבות בידיעת אלוקות וכו'".

קודם החלוקה הודיע הרבי אודות ברכה אחרונה, ולאחרי' ברך בעצמו.

אחר כך אמר שילכו לפי סדר, שיעברו מצד אחד לצד שני, ומבקשים שלא ידחקו כי כולם יקבלו, וסימן בידיו הק'. בין הדברים אמר: "כל אחד יקבל תניא ודולר ואין נוגע אם קודם או אחר כך, ואין נפק"מ בזה, ושלא יהיה בלבולים שזהו היפך "כי לא בחפזון תצאון", ולא נורא אם יקח כמה דקות", ואמר הרבי שבעצמו יחכה עוד יותר, עד שיבוא לקחת האחרון שבישראל הנמצא כאן.

כן אמר שהנשים ירדו לקבל רק אחרי שיצאו האנשים קודם, בכדי שלא לעשות בלבולים, והסביר מדוע גם כן הנשים חייבות בלימוד החסידות. אחר כך חזר שוב שלא ידחפו, כי זה רק יבלבל, וכשזה יבלבל זה יקח יותר זמן.

לפועל החל לחלק הרבי כמה תניא'ס, אך כשהקהל לא הפסיק מלדחוף, אמר שאם ידחפו אזי יפסיקו (לחלק), יותר טוב שירגעו. כשהמשיך להיות המולה ובלבול, התיישב הרבי, ואמר שכל זמן שלא יפסיקו לדחוף לא ימשיכו בהחלוקה. וכשנהי' סדר מוחלט ואף אחד לא דחף, נעמד שוב והמשיך לחלק.

במהלך החלוקה, הרבי עמד מלא קומתו וחילק תניא לכל אחד ואחת, לקח בידו הימנית והעבירה לשמאלית ונתן למקבל. בעת ההתוועדות אמר הרבי שיקבלו זאת בסבר פנים יפות. ובאמת היה אפשר לראות על פני הרבי כמין שביעות רצון... היו כאלו הרבי חייך אליהם במיוחד, ובעיקר לילדים קטנים.

הרבי התיישב בשעה רבע-לארבע והמשיך לחלק עד חמש דקות-לחמש.

לאחרי שנגמר התור, קם הרבי ממקומו בחיוך והורה בידו הק' שהקהל ייצא (סימן בידו העברה, מצד ימין לשמאל) והתחיל לשיר "כי בשמחה תצאו", כשמורה להגברת השירה. לאחרי שיצאו כמעט כולם, החל לחלק לנשים כשהוא עומד על רגליו.

באמצע, הכריז ריל"ג שייצאו כולם ואז יצאו עד האחרון. לאחרי שחילק לנשים כחצי שעה, התיישב וחילק להם עד השעה שש-ועשר דקות (!). לכל אחת ואחת איחל פסח כשר ושמח.

בשעה שש-ועשרים יצא הרבי לקריאת-התורה, כשלבוש עדיין בבגדי המשי, ורק כשנסע לביתו לבש הסירטוק של ימי החול.

לאחר החלוקה, שאלו את הרבי מה לעשות התניא'ס שנשארו (כ3000). וענה שישיב על כך כשיחזור מהאוהל. לאחרי שחזר אמר שימכרו אותם בזול לקהל הרחב, אלא שישנו את התאריך "י"א ניסן" שבדף השער, ואכן שינו זאת ל"י"ג ניסן").

י"א ניסן תשד"מ[עריכה]

לקראת יום הבהיר י"א ניסן ה'תשד"מ, הורה הרבי להדפיס בהוצאה מיוחדת את ספר התניא 'הוצאת האלף', כשגם בו יודפסו צילומי השערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד אז. בסוף התוועדות י"א ניסן חילק הרבי את ספר התניא - בצירוף דולר לצדקה – לכל אחד ואחת מהמשתתפים, על ידי אברכי הכולל.

בסיום ההתוועדות, הזכיר הרבי את חשיבות ההשתדלות בהדפסת התניא בכל מקום בו נמצא יהודי, ובישר על הדפסת ספר התניא הוצאת האלף (תוך שהוא מבאר את עניינו המיוחד של מספר זה), שבסופו נדפסו כל דפי השער של הוצאת התניא שיכלו להשיג כבפעם הקודמת (בתשמ"ב).

הרבי הוסיף כי כל אחד ואחד שתהי' לו סבלנות להמתין, יקבל מהדורה זו, בצירוף שטר של דולר על מנת לתתו לצדקה. הרבי ביקש שיגשו בסדר מסודר, ללא דחיפות כו', מכיון שיהיה מספיק עבור כולם וכן שאין שום עניין לקחת שתיים שאין זה מוסיף לא בכמות ולא באיכות.

עוד אמר הרבי, כי בכדי לתקן מה שבפעם הקודמת (תשמ"ב) ארכה החלוקה שעות רבות וזאת משום שהמחלק היה רק אחד - יחולקו הפעם ספרי התניא ושטרות הצדקה על ידי "שלוחים" - אברכי הכולל, ומכיון שישנם חמישים אברכים לערך, תהי' החלוקה מהירה פי חמישים מאשר בפעם הקודמת.

"כדאי גם - המשיך הרבי - שתלמידי הישיבה המבוגרים יסייעו בהגשת ספרי התניא, הבאת ארגזי הספרים, וכיו"ב". הרבי הציע שאברכי הכולל יעמדו בצפונו של ביהמד"ר ("אין צפון אלא תורה") קרוב אל מקום היציאה, ושאר כל הקהל ישארו לשבת על מקומם, ויגשו אחד אחד לקבל את ספר התניא ושטר של דולר, ואז יוכלו לצאת מביהמד"ר ולפנות את המקום לאלו שעדיין לא קיבלו. והדגיש שכל אחד ואחת מהנוכחים יכול לקבל את התניא, "און איך קען גיין באקומען מיין תניא". [=ואני יילך לקבל את התניא שלי].

לאחר הוראות אופן החלוקה, הורה לנגן ניגון הכנה. ניגון אדמו"ר הזקן (בבא הד' פ"א), ניע זשוריצ'י כלאפצי. ואחר כך הורה לש"ץ לנגן "יהי רצון כו' שיבנה ביהמ"ק". הזכיר אודות אמירת ברכה אחרונה, ואחר כך ציין, שהאמור לעיל אודות חלוקת ספרי התניא מכוון לאנשים נשים וטף.

לאחר שברך ברכה אחרונה, אמר: "אשאר על מקומי עד שאברכי הכולל יעמדו על מקומם ויגישו להם את ארגזי ספרי התניא. וכאמור - כל הקהל יואיל בטובו הגדול להשאר על מקומו, ולקום אחד אחד, ואז יסיימו מוקדם יותר, ובסדר מסודר".

חברי הכולל עלו לבימת ההתוועדות וקיבלו חפיסות של שטרות בני דולר. בינתיים נתחוללה בבית המדרש מהומה קלה, שכן לא ידעו מהיכן יגיעו הארגזים, הרבי שאל (ברמקול) "מה קורה שם?" ושוב קרא, "אולי מישהו יביא איזה ידיעה מהנעשה?".

בינתיים חברי המזכירות ריב"ק וריל"ג סימנו לכל הבחורים לרדת מהספסלים שעל ידי היציאות. ריל"ג גם התקדם לכיוון אחת היציאות לראות אם הספרים הגיעו, ואילו ר' בנימין סימן והכריז מהבמה. הרבי פנה אליו ואמר לו בחיוך: "למה אתה עומד פה, וצועק.." אחר כך פנה להזקנים היושבים שם ושאלם: "און וואו איז מיין צווייטער גענראל?" (=היכן הגנראל השני שלי)?!

לבסוף חזר ריל"ג והודיע שהגיעו הארגזים, הרבי קם ממקומו ואמר: "אם כן - יכול אני לגשת לקבל את ספר התניא..." כל המעמד היה מרתק ומרגש במאוד, כשכל דבר אומר הרבי בחיוך רחב, ובכלל נראה מאוד "אופגעלייגט".

אחר כך עמד הרבי ממקומו והלך לעבר היציאה, שם עמד א' מאברכי הכולל ר' י"י לברטוב וחילק תניא'ס, כשהרבי עבר לידו טרם יציאתו, שאל משהו. אך הוא לא הבין מה קורה ומה הרבי רוצה, והיה מופתע לגמרי. ריל"ג סימן לו שיתן לרבי תניא. הנ"ל לקח תניא מהארגז בצירוף דולר ונתן לכ"ק, כשחייך לו הרבי חיוך רחב. (יש אומרים שהרבי מצא שהיו 2 דולרים ולקח את שניהם).

אחר כך חיכה הרבי עד שגם הרב חדקוב, ריב"ק וריל"ג קבלו ספרי תניא בצירוף דולר ויצא מה"זאל".

בינתיים נמשכה החלוקה מחוץ ל'זאל' ליד כל היציאות, והבחורים המבוגרים הזדרזו להוביל את הארגזים מקרון משא ענק, שעמד ברחוב סמוך (יוניון סטריט, על ידי הכולל).

לאחר הפארבריינגען, נכנס הד"ר ווייס אל הרבי ויצא כעבור למעלה משעה. ברחבה ובשדרה שליד 770 עמדו אנ"ש והת' רוקדים ושרים את הניגון "וידעו כי אתה". גם לאחר שיצא הרבי ונסע לביתו נמשכו הריקודים עם ספרי התניא. כשעבר במכוניתו בכביש השירות, הבחין באשה אוחזת בילדתה, ולילדה לא היה ספר תניא ביד, הרבי הגביה את התניא שלו, וסימן - מתוך המכונית, כאומר - "היכן התניא שלך?!.."

יו"ד שבט תש"נ[עריכה]

‫לכבוד יום הבהיר י' שבט ה'תש"נ - שנת‬ ‫הארבעים לנשיאות הרבי, הורה הרבי להדפיס‬ ‫הוצאה מיוחדת (מוגדלת) של ספר התניא.

‫לרגל המעמד הגיע קהל עצום 12,000‬ ‫איש (!). ‫לאחר שחזר הרבי מהאוהל נכנס לבית הכנסת לתפילת מנחה וערבית. למנחה‬ ‫התפלל הרבי לפני העמוד. לאחר תפילת מנחה עלה להבימה והתפללו מעריב,‬ ‫ואחר כך אמר שיחה מספר דקות, בה דיבר על "ויהי בארבעים שנה", "לב לדעת" וכו',‬ ‫ואמר לקהל שיחלק לכל אחד ואחת ספר התניא (בפורמט גדול ובכריכה דקה) ושטר של‬ ‫דולר לצדקה. על התניא היה כתוב "יו"ד שבט תש"נ, ארבעים שנה לנשיאות כ"ק‬ ‫אדמו"ר שליט"א".‬

‫לאחר השיחה ירד הרבי מהבימה והחל לחלק.‬

‫על שער התניא נכתב: "יו"ד שבט תש"נ - ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר‬ ‫שליט"א".‬

‫החלוקה התחילה בשעה שבע-ועשר דקות לערך. בתחילת החלוקה לא היה סדר‬ ‫מסודר, ועמדו מסביב הרבי הרבה "עוזרים" ו"מסדרים", פנה אליהם הרבי ונתן להם תניא וסימן להם בידו הק' שילכו הצידה, ואמר שהוא יכול להסתדר‬ ‫לבד - בלעדם...‬

‫באמצע החלוקה‬ ‫היה "בלאגאן"‬ ודחיפות, ‬‫ונשמעו‬ ‫צעקות רבות, הרבי‬ ‫פנה כמה פעמים‬ ‫למזכיר ושאל מה‬ ‫קורה שם ושיעשו‬ ‫סדר. לא' שעמד על ‬‫השולחן סימן הרבי‬ ‫שירד. לאחר כמה‬ ‫זמן כבר נהי' סדר,‬ ‫והחלוקה המשיכה‬ ‫כרגיל.‬

‫כשעברו כמה ילדים ‫וביקשו לקבל עוד‬ ‫תניא עבור מישהו‬ ‫אחר, ענה הרבי ‫"לא", וסימן גם בראשו הק' לשלילה. היו כמה שהרבי נתן להם עוד תניא.‬

‫באמצע החלוקה עבר הרופא יחד עם בנו של הריל"ג והרבי דיבר עמו קצת.‬

‫באמצע החלוקה מסרו לרבי את ה"קובץ חידושי תורה לב לדעת" שהוציאו‬ ‫לאור לרגל מלאות ארבעים שנה לנשיאות הרבי. הרבי קיבל זאת‬ ‫כשאמר "זאל זיין בשורות טובות, הצלחה רבה".‬

‫הרב עדין אבן-ישראל הגיע בסוף והרבי שאלו "דו ביסט אויכעט פון די‬ ‫נמושות?", [=אתה גם מהנמושות - שמגיעים לבסוף]. הוא ענה שהוא מהאנשים‬ ‫הפשוטים, והרבי חייך חיוך רחב כשעושה תנועה של ביטול.‬

‫בסיום החלוקה חיכה קצת ושאל אם יש כאלה שעדיין לא קיבלו, וכשנענה בחיוב,‬ ‫הכניס לתוך הספר "לב לדעת" את הפתקים הרבים שקיבל מאנשים שונים שעברו‬ ‫במשך החלוקה, ולקח את סידורו ועוד שני ספרי תניא.‬

‫כשניגש לפרוכת, סימן בידו (א' על ידו השניה) לרופא הנ"ל שעמד שם, כאומר: האם רוצה‬ ‫לבדוק את הדופק? וחייך חיוך רחב מאד.‬

‫הרבי יצא, בשעה שתיים-עשרה ועשרים לערך, במהירות כשמעודד את‬ ‫השירה בידיו הק'.‬

י"ט כסליו תנש"א[עריכה]

הרבי מחלק תניא לצ'ארלי י"ט כסליו תשנ"א

כ"ק אדמו"ר שליט"א חזר מאוהל בחמש וארבעים-וחמש דקות.

כבר בצהריים נודע שכ"ק אדמו"ר שליט"א יחלק הלילה תניא לכאו"א. ה'ועד המסדר' סידרו את הביהכ"נ במיוחד עבור החלוקה.

קהל רב הגיע לתפילת מנחה ומעריב, לקראת החלוקה. בתפילת מנחה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א הקדישים, בסיום תפילת ערבית לאחר הכרזת הגבאי ירד לסטענדער החלוקות והחל בחלוקת התניא (החלוקה החלה בערך בשעה שש ורבע).

את התניא חילק הרבי בצירוף שטר של דולר לצדקה.

על שער התניא היה כתוב: "חג הגאולה י"ט כסליו – קצב שנה – ה'תקנ"ט- ה'תנש"א, ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א".

לכמה שביקשו תניא נוסף עבור מישהו – לא נתן, ואמר לא' שזה רק עבור אלה הנמצאים כאן. חייך להרבה מהעוברים. לחתן וכלה שעברו (וכן לבני משפחתם) חייך ואמר לכ"א: "בשעה טובה ומוצלחת".

בסיום החלוקה לקח תניא אחד והניחו תחת סידורו. ליד הפרוכת נעצר קמעא וסידר את הגאַרטעל, ואז נגע בפרוכת כרגיל ויצא כשמעודד את שירת הקהל "דידן נצח". בדרכו חילק בדרך לעוד כמה שלא קיבלו.

החלוקה נמשכה עד השעה עשר-ועשר דקות לערך.

בשבת הקרובה, ש"פ וישב, כ"א כסלוכ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס להתוועדות עם ספר התניא שחולק בי"ט כסלו, והיה מונח על השולחן במשך כל זמן ההתוועדות.

בעת ההתוועדות אמר הרבי שהשנה מלאו קצ"ב שנה להגאולה די"ט כסליו בפעם הראשונה (תקנ"ט – תנש"א), והאותיות קצ"ב מורות על כמה דברים: א) כבר נסתיימה העבודה דקיבוץ הנצוצות. ב שכבר "נקצב" ונסתיים הזמן "דהפצת המעיינות חוצה", ומוכנים לקיום ההבטחה "דאתי מר דא מלכא משיחא".

במוצאי שבת קודש חולקו ספרי תניא על ידי המזכירות.

תניא - מהדורה קמא[עריכה]

כריכת ספר התניא - מהדורא קמא
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תניא מהדורא קמא

תניא מהדורא קמא הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן אדמו"ר הזקן בעבודת השם לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. בחודש חשוון שנת תשל"ח הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מפולין שהכילו נושאים בתורת החסידות שטרם הודפסו מאדמו"רי חב"ד. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; נחמן שפירא, יעקב לייב אולטיין, שלום דובער ליפסקר ומשה אולידורט.

בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-770 וביום שישי ט"ז כסלו תשמ"ב, נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את התוועדות בשבת הסמוכה, פרשת וישלח, הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא[16]. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של אדמו"ר הזקן שספר התניא יודפס לפני י"ט בכסלו, שלא הושגה[17]. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק ובזאת חנוכה הוא הודפס שוב.

ביום י"ח בכסלו, ביקש הרבי שבערב י"ט בכסלו יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום ד' בטבת דיווחו חברי המערכת שההוצאה שניה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה "ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה".

ביאורים על התניא[עריכה]

כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא'

במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי[18].

ביאורי אדמו"רי חב"ד[עריכה]

  • קיצורים והערות - אוסף מכתביו של אדמו"ר הצמח צדק על ספר התניא. נמצאו בספריית אגודת חסידי חב"ד ונערך על ידי הרבי.
  • לוח התיקון - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. נערך על ידי הרבי.
  • הערות - הגהותיו של הרבי על שיעורי התניא שנמסרו ברדיו על ידי ר' יוסף וינברג. מופיעות בספר שיעורים בספר התניא.
  • ביאורים באגרת התשובה - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת תשכ"ט וצורף לאחר מכן ללקוטי שיחות חלק ל"ט (בהוספות).
  • מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא.

ביאורי חסידים[עריכה]

עיבודים[עריכה]

  • מודעות יהודית - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה. מאת הרב נדב כהן (תורגם לאנגלית ולרוסית).
  • תניא לעם - הרב שלמה יצחק פרנק.
  • תניא לאנשים כמוך וכמוני - מהדורה המנגישה רעיונות מרכזיים מספר התניא בשפה עכשווית לציבור הכללי, הרב אליעזר שמטוב והרב דובי ליברמן, אייר תשע"ו.
  • דרך ארוכה-קצרה - ספר קומיקס לילדים, חלק א' יצא לאור בחודש אלול תשעה, והחלק השני בכסלו ה'תשעז

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הוצאה לאור
שיעורים
שונות

הערות שוליים

  1. בהוראת הרבי
  2. אדמו"ר הזקן בהקדמה לספר התניא
  3. 'היום יום' ט' כסלו
  4. כינוי זה ניתן על ידי
  5. שיחת שבת פרשת נח תשכ"א
  6. להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין הדגלים" שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת שבת פרשת במדבר תשט"ו
  7. כינוי זה ניתן על ידי אדמו"ר הריי"צ[דרוש מקור]
  8. מקביל למספר הימים ששהה אדמו"ר הזקן בבית הכלא בפטרבורג.
  9. מתוך הסכמת בני המחבר
  10. מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"
  11. ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין צמצום לא כפשוטו - ראה אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק א' אגרת י"א. היכל הבעש"ט גליון ה'.
  12. שבת פרשת אחרי תשמ"ט.
  13. המשפיע ר' מנחם מענדל פוטרפס היה מתנה את נסיעת הבחורים לרבי, בשינון י"ב פרקי תניא.
  14. אגרות קודש רבות, ראה למשל: א'קנג, ג'קעג, ג'רמח, ד'תרצט.
  15. כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים
  16. ההתועדות במלואה מופיעה בספר תורת מנחם - התוועדויות שנת תשמ"ב חלק א'.
  17. לשון הרבי: "בזה תוקן מה שאדמו"ר הזקן רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני י"ט בכסלו שאז לא יצא הדבר לפועל."
  18. ההוראה ניתנה עבור הספר "לקוטי פירושים" על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.
  19. הערות אלו הוסברו על ידי הרבי בהתוועדיותיו ונדפסו בספר תורת מנחם - תפארת לוי יצחק וליקוטי שיחות חלק י"ט ול"ט.