סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סעודת מוצאי יום כיפור תשכ"ט בדירת הרבי הריי"צ. נראים (מימין לשמאל): הרב שלמה אהרון קזרנובסקי, הרב שמואל לויטין, הרבי, המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב (עומד), מקומו של הרבי הריי"צ, הרש"ג, הרב אליהו ייאכיל סימפסון

בשנות נשיאותו של הרבי הריי"צ, נערכו סעודות השבת ויום טוב עבור משפחת בית הרב וזקני החסידים בדירתו בקומה השנייה של 770. הרבי המשיך את מנהג גם לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, עד עיצומה של שנת תשל"א.

סדר הסעודה[עריכה]

לאחר שהשתכן הרבי הריי"צ ב770, הוא סעד את סעודות השבת שלו בסלון דירתו בקומה השנייה של 770. למרות שגם בסעודות אלה אמר הרבי הריי"צ שיחות ארוכות, הסעודה לא הייתה במסגרת ההתוועדיות שערך הרבי הריי"צ שגם הן התקיימו שם, אלא כסעודת שבת בהשתתפות המשפחה וזקני החסידים.

הרבי הריי"צ ישב בראש השולחן, כשהרש"ג לימינו והרבי לשמאלו, כשמסביב לשולחן חסידים נוספים. הנשים ישבו על שולחן שהוצב במטבח. הסעודות התקיימו בראש השנה, מוצאי יום כיפור, חג הסוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, ימים ראשונים ואחרונים של חג הפסח, וחג השבועות.

גם לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ המשיך סדר זה, כשלפני מקומו של הרבי הריי"צ היו ממשיכים להניח צלחות וסכו"ם, גביע וחלות. פעם נשאל הרבי מדוע סדר ישיבה זה ממשיך כפי שהיה, והרבי השיב כי הדבר מעורר זיכרון על הדברים כפי שהיו לפני הסתלקותו של הרבי הריי"צ[1].

מסופר שבאחד מהפעמים, היה חסר סכו"ם לאחד האנשים, ונתנו לו מהסכו"ם של הרבי הריי"צ, הרבנית נחמה דינה הזדעקה וציוותה שיחזירו מיד את הסכו"ם למקומו של בעלה.

לאחר תפילת שחרית ביום ראשון של פסח בשנת תש"י לאחר הסתלקותו של הרבי הריי"צ, קבל הרבי על כך שכעת כאשר מאפשרים את הכניסה לכולם לא מנצלים את ההזדמות הזו לאכול את האפיקומן במקום בו ערך הרבי הריי"צ את ליל הסדר קרוב לעשר שנים[2].

הרבי מיעט מאוד בדיבור, ובעיקר השיב על שאלות ששאלו אותו, ורוב הזמן הסתכל על מקומו המוכן של הרבי הריי"צ. לעיתים הורה הרבי למישהו לספר סיפור או לנגן ניגון. הבחורים היו נוהגים לבקש מהרש"ג שישאל את הרבי שאלות מסויימות.

הרבי היה נכנס כרבע שעה עד עשרים דקות לאחרי שנגמרה התפילה, ולאחריו היו פותחים את הדלת על מנת לאפשר לבחורים ולחסידים להיכנס. בשנת תשכ"ז בעקבות הלחץ בליל הסדר הראשון של פסח שגרם לקריסת השולחן, הודיעו כי יתאפשר להיכנס רק אחרי ברכת המזון, לפני אמירת שפוך חמתך[3]. בשנת תשכ"ט, בעקבות לחץ גדול שנגרם כתוצאה מהקהל הרב ששהה במקום, הורה הרבי כי תמימים לא יורשו יותר להשתתף יותר בסעודות כלל, אומנם בעקבות דברי הרבנית חיה מושקא אישר הרבי לתלמידי הקבוצה בלבד להיות נוכחים במקום. בליל הסדר בשנת תש"ל, האחרון שהתקיים במקום, אמר הרבי שהיות ו'שומר הפתח' לא נמצא יאפשרו לכולם להיכנס.

בנוסף לסעודות אלו, בי"ט כסלו, פורים וי"ב תמוז, התקיימה במקום התוועדות קצרה בהשתתפות קומץ חסידים ובית רבי לפני ההתוועדות של הרבי, בה ניגנו ניגון ומישהו סיפר דבר מה, אך הרבי לא נהג לדבר בהתוועדיות אלו. התוועדיות אלו היוו מעין המשך להתוועדיותיו של הרבי הריי"צ שהתקיימו בימים אלה. התוועדיות אלו לא היו ידועות בין החסידים, ואלו לא השתתפו בהם.

הרבי הפסיק את מנהג זה בשנת תשל"א, לאחר פטירתה של הרבנית נחמה דינה רעייתו של הרבי הריי"צ בי' שבט באותה שנה. בעקבות כך, בוטלו גם מעמד בו אמר הרבי ביאורים בקטעים בהגדה של פסח לאחר ליל הסדר[4], ומאמר מתן תורה אותו היה אומר הרבי בשעת לפנות בוקר לאחר שאמר את תיקון ליל שבועות בחדרו, אליו ירד לאחר הסעודה.

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. המלך במסיבו חלק א' עמוד קמז
  2. תורת מנחם תש"י, עמוד 22
  3. דרך תמים (עלון) גליון ד' עמוד 36
  4. אם כי בשנת תשל"א באחת ההתוועדיות שלאחר ליל הסדר אמר הרי כמה ביאורי קטעים בהגדה כהשלמה למה שלא אמר בליל הסדר