נתינת סידור לחתנים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סידור לחתנים הינו נוהג בקרב חסידי חב"ד בדור השביעי, הנוהגים להתפלל את תפילת מנחה הסמוכה לחתונה מתוך סידורו האישי של הרבי, אותו נוהג הרבי להעניק לחתנים תוך כדי שאומר: "זאָלסט אויסבעטן אַלע גוטע זאַכן" [= תבקש כל טוב].

היסטוריה[עריכה]

עם הגעתו של הרבי לחופי ארצות הברית, לאחר שהצליח להימלט מאירופה בזמן השואה, החל לערוך סידור קידושין בשמחות החתונה החב"דיות שהתקיימו בסמיכות ל-770, ופעמים רבות אף השתתף גם במעמד ה'קבלת פנים' ונשא דברים. בהמשך הי' הסדר שהרבי גם סידר קידושין וגם אמר את ה ז' ברכות[1].

לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"י, נמנע הרבי מלהשתתף בשמחות, וכתחליף לכך החל הרבי להעניק את הסידור האישי שלו לחתנים, על מנת שיתפללו בסידור זה את התפילה האחרונה שלהם קודם החופה, בהתאם למופיע בספרים הקדושים שיש להתפלל תפילה זו בכוונה עצומה.

בתקופה הראשונה, העניק הרבי את הסידור לחתנים בחדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ, ואף צירף לעיתים דפים משיחותיו של אדמו"ר הריי"צ בכתב ידו האישי, וכן נתן לחתנים את האבנט האישי שלו, אותו חגר באופן קבע מעל הציצית[2].

בדרך כלל נהג הרבי לומר לחתן בעת נתינת הסידור: "זאָלסט אויסבעטן אַלע גוטע זאַכן" [= תבקש כל טוב], ולעיתים נהג לומר בנוסח מעט שונה: "דאַווען געזונטערהייט, און בעט אויס אַלעס גוט" [= תתפלל בהצלחה, ותבקש כל טוב][3].

על פי הוראת הרבי לחתנים, נהגו החתנים להתפלל תפילה זו בחגירת אבנט כשהוא חגור מתחת לחליפה.

התמסדות המנהג[עריכה]

במשך השנים, כאשר החל הנוהג לפיו בחורים שחתונתם התקיימה במדינה אחרת ניצלו את תקופת הזמן בין השידוך בחתונה על מנת ללמוד בחצר הרבי ולהתכונן לחתונה בסמיכות אליו, החלו גם הם להתפלל בסידור, כשהם ניגשים לבקש מהרבי את הסידור בתפילת המנחה האחרונה לשהותם ב-770 לפני נסיעתם, ומאז ואילך התפללו את כל התפילות עד החתונה בחגירת אבנט מתחת לחליפה.

עם התרבות החתנים, הפך הדבר לנוהג של קבע, ומספר פעמים במהלך השבוע נעמדו החתנים ובני משפחותיהם בסמיכות לחדר הרבי לפני יציאתו לתפילת מנחה[4], וכאשר הרבי יצא לתפילה – העניק הרבי את הסידור לחתן, וכן העניק מטבע לצדקה לחתן ובני משפחתו.

כאשר היו מספר חתנים שהיו צריכים להתפלל בסידור באותו יום, העניק הרבי את הסידור לחתן אחד[5], והוא היה מעביר את הסידור לחתן הבא אחריו עד שהאחרון היה מחזיר את הסידור למזכירות הרבי.

כאשר החל מעמד חלוקת הדולרים להתארך ולגרום לעיכוב ביציאת הרבי לתפילת מנחה, החל הרבי להעניק את הסידור לחתנים לפני התחלת החלוקה, ובשנת האבלות אחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא, העניק הרבי את הסידור לחתנים בביתו הפרטי כאשר ירד לתפילת מנחה, והעניק את הסידור לחתנים לפני תחילת התפילה, במעמד כל הקהל.

כאשר הסידור החל להתבלות, ביקשו המזכירים לכרוך אותו ולעטוף אותו, אך הרבי שלל את הרעיון ברצונו שהחתנים יוכלו לנגוע בעצמם בסידור שהרבי הריי"צ נגע בעצמו.

הנוהג כיום[עריכה]

על יסוד הנהגתו של הרבי להעניק את הסידור לחתנים באמצעות המזכירים[6], ממשיך נוהג זה גם כיום[7], כאשר הסידור שקיבלו החתנים מידו הקדושה של הרבי במשך השנים ניתן לחתנים בשליחותו של הרבי על ידי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר[8], וסידורו האישי של הרבי ניתן לחתנים על ידי המזכיר חיים יהודה קרינסקי. החתנים המקבלים את הסידור באמצעות הרב גרונר, מתפללים את התפילה בחדרון הסמוך למשרדו של הרב גרונר, דרכו עבר הרבי לחדר המיוחד במרפסת בשנים תשנ"ג-תשנ"ד.

חתנים רבים נוהגים לקיים את דברי ר' לוי יצחק לרבי במכתבו: ללמוד קודם תפלת מנחה מתוך הסידור את פרק כ"ה בתניא "בכוונה ולא בעיון" גם ביום בו מתפללים בסידור, מלבד יום החתונה עצמו (שעליו מדבר ר' לוי יצחק במכתבו).

הסידור שהוענק לחתנים על ידי הרבי[עריכה]

הסידור אותו נוהג הרבי להעניק לחתנים, הינו סידור תורה אור בהוצאת קה"ת שנדפס לאחר סיום מלחמת העולם השניה בשנחאי[9].

זהו הסידור שבו התפלל אדמו"ר הריי"צ, ובעמוד של הכוונות היומיות בספירת העומר מופיע בו תיקון בכתב ידו[10].

במשך השנים התבלה סידור זה, וחלקים ממנו נקרעו ונתלשו[11].

הערות שוליים

  1. הסדר התחיל בחתונה ר' לייבל פויזנער, שהזמין את החתן של הרבי הקודם הרש"ג לומר הז' ברכות, והוא לא הגיע אזי נתן לרבי את ב' הכיבודים, ומאז התחיל הסדר שבדרך כלל, כאשר הרבי סידר קידושים הרבי גם אמר הברכות.
  2. נוהג זה נפסק בשל חתנים שפרמו חלקים מהגארטל על מנת לשמור זאת לעצמם.
  3. כאשר השליח הרב מנחם מענדל פרידמן עמד כחתן לקבל את הסידור מהרבי, אמר לו הרבי: "און מפרסם זיין אז משיח קומט" [= ותפרסם שמשיח מגיע] (לפי גירסא אחרת, אמר הרבי לקבוצת החתנים: "זייט מודיע אז משיח קומט").
  4. בימים בהם נסע הרבי לאוהל אדמו"ר הריי"צ, המתינו החתנים מוקדם יותר, וקיבלו את הסידור לפני יציאתו של הרבי לנסיעה, וכאשר היו מקרים בהם החתן לא הגיע לקחת את הסידור, או שהרבי יצא לאוהל מבלי שהחתנים ידעו על כך מראש – השאיר הרבי את הסידור אצל אחד המזכירים, דבר המשמש יסוד להנהגה כיום, שהמזכירים מעניקים את הסידור בשליחות הרבי לחתנים.
  5. סדר הקדימה בהענקת הסידור במקרים אלו השתנתה מעת לעת: פעמים העניק הרבי זכות קדימה לחתן שמתחתן ראשון, פעמים העדיף להעניק ראשון לכהן, ולפעמים הורה לערוך הגרלה מי מהחתנים יקבל ראשון. היו גם מקרים בהם נקבע הסדר לפי גיל החתנים או לפי סדר האל"ף-בי"ת.
  6. כאשר יצא לאוהל של אדמו"ר הריי"צ באופן פתאומי וכדומה.
  7. לאחר כ"ז אדר תשנ"ב החלו המזכירים להעניק את הסידור לחתנים, וביום שישי ב' כסלו תשנ"ג חזר הרבי להעניק את הסידור בעצמו לחתנים לפני תפילת מנחה בחדר המיוחד הסמוך למרפסת שבנו עבור הרבי, ובהמשך – חזר הרבי להעניק את הסידור לחתנים באמצעות המזכירות.
  8. או על ידי חתנו הרב בוימגארטן.
  9. בשל העלויות הכספיות הנמוכות בהן היה ניתן להדפיס ספרים במדינות שהשתתפו במלחמה וסבלו משפל כלכלי, והיה ניתן להשיג בהן מחירים זולים באמצעות תשלום במטבע זר.
  10. הרבי התייחס לתיקון זה בהתוועדות ב' אייר תש"י: "נשיא ישראל בזמן הגלות, ובפרט בעקבתא דמשיחא, צריך לכתוב ה'חסד שבהוד' (על דרך המבואר בלקוטי תורה פרשת מסעי בפירוש הכתוב "ויכתוב משה")".
  11. חלקים מהתפילות נקרעו, ובשביל להתפלל תפילת מנחה מתוך הסידור יש לדפדף בין העמודים ולהתפלל אותם מתוך קטעי התפילות הנמצאים: אשרי - בתפילת נעילה, עמוד קסד. הברכות הראשונות והאחרונות של תפילת שמונה עשרה בעמוד קסו בתפילת נעילה או בעמודים סז-סח בתפילת שבת (הברכות האמצעיות - לא נמצאות). תפילת 'על חטא' - עמוד קנח (צידי העמוד קרועים, בחדר בו מתפללים מונח סידור נוסף מתוכו ניתן להשלים את החלקים החסרים). 'עלינו לשבח' -בעמוד קמו (הדף קרוע ומונח בתחילת הסידור).