סיומי מסכת בתשעת הימים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול

עריכת סיומי מסכת בתשעת הימים היא הוראתו של הרבי על מנת להוסיף בשמחה באופן המותר על פי ההלכה בימים שבהם "ממעטים בשמחה".

ההוראה[עריכה]

הרב יוסף ישעיה ברוין עורך סיום מסכת בתשעת הימים ב-770

בשיחת ערב ראש חודש מנחם אב תשל"ה דיבר הרבי על הפתגם החסידי של הרב ממונקאטש, שפירוש "משנכנס אב ממעטין בשמחה"[1] - זאת אומרת ש"ממעטין" את עניני העצבות של חודש אב, על ידי שמחה. בהמשך לכך הציע הרבי שיערכו בימי תשעת הימים סיום מסכת מידי יום ביומו. הרבי התבסס על דברי הרבי הריי"צ, שסיפר על אביו הרבי הרש"ב שנהג לעשות בכל יום מימי תשעת הימים סיום מסכת, אף שלא ערך סעודה בבשר ויין[2]. ומכאן הסיק הרבי שישנו ענין מיוחד לערוך סיום מסכת בימים אלו, וזאת כיון שימים אלו עתידים להפוך לששון ולשמה בגאולה, והטעימה מזה היא על ידי ההוספה בשמחה של מצוה באופן המותר על פי השולחן ערוך[3]. כבר באמירת שיחה זו ביקש הרבי מהמאזינים (על ידי השידור) בארץ הקודש לערוך בראש חודש אב סיום מסכת בכותל המערבי ובמערת המכפלה.

גם בערב תשעה באב ובתשעה באב הורה הרבי לערוך סיומים באופן המותר, למשל על מסכת מועד קטן. בשנת תנש"א הוסיף הרבי והורה להמשיך ולערוך סיומים עד חמשה עשר באב[4].

הרבי הסביר את הקשר של סיום המסכת לגאולה: "הסיום דערב פסח הוא הכנה להגאולה דפסח, והסיומים דתשעת הימים הם הכנה להגאולה העתידה שהיא "כימי צאתך מארץ מצרים (אראנו נפלאות)", ובהדגשה יתירה בשנה זו, היה תהא שנת אראנו נפלאות, כשעומדים על סף הגאולה"[5].

הוראות הרבי למבצעי הסיומים[עריכה]

הרבי הורה לשתף בסיומים אלו כמה שיותר יהודים[6], גם נשים (באופן המותר)[7], וגם קטנים[5]; וכן לערוך את הסיום באופן שיובן לכמה שיותר יהודים (והרבי הציע למשל את מסכת תמיד)[8]. הרבי הוסיף שאפשר אפילו לשתף יהודי שפוגשים ברחוב בעריכת הסיום[8]. כדי להגיע לכמה שיותר יהודים, הורה הרבי לערוך סיומי מסכת ברדיו[9], דבר שבוצע בהרחבה ונמשך עד היום.

הרבי הורה בשעת הסיום להוסיף גם בנתינת צדקה, ולעורר על מצוות אהבת ישראל[10] וכן במקום המתאים - לערוך סעודה והתוועדות חסידית[4].

קיום ההוראה[עריכה]

פסקה זו לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותה

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. תענית כט, א.
  2. הובא בספר המנהגים, ע' 46.
  3. ראה שיחות קודש חלק ב' ע' 344.
  4. 4.0 4.1 דבר מלכות שיחת ש"פ דברים תנש"א סעיף י'.
  5. 5.0 5.1 דבר מלכות שיחת ש"פ מטות מסעי תנש"א, סעיף טו.
  6. ראה בשיחות שנסמנו בהערות הבאות.
  7. שיחת ש"פ דברים-חזון תשמ"ט.
  8. 8.0 8.1 שיחת ש"פ מטות מסעי תשמ"ח (התוועדויות חלק ד' ע' 95).
  9. ש"פ מטות מסעי תש"מ.
  10. ראה מענה הרבי שצילומו בחוברת 'יהפכו לששון ולשמחה', בקישורים חיצוניים, ע' 11.