חסידות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק בתנועת החסידות. אם התכוונתם לפירושים נוספים, ראו חסידות (פירושונים).
ציונו של הבעל שם טוב, מייסד תורת החסידות

החסידות היא תנועה יהודית שהוקמה על ידי הבעל שם טוב שעיקרה הוא גילוי הנקודה הפנימית והחיות שבכל דבר. על פי תורת החסידות יש חשיבות רבה לעבודת התפילה, שמחה והתקשרות לצדיק.

היסטוריה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התייסדות תורת החסידות

עיקרה של החסידות הוא מאז הקימו של העם היהודי, אולם לאחר פרעות ת"ח -ת"ט היתה רוחו הכללית של עם ישראל ירודה. וכפי שמתואר בכמה מקומות היה עם ישראל במצב של התעלפות. לשם הצורך לעוררו נשלח רבי ישראל בעל שם טוב, שעורר את מעלתם של היהודים הפשוטים, הקשר הפנימי והעצמי של יהודי עם ה', וגילה את חשיבות פנימיותם של הדברים: פנימיות התורה והכוונה בקיום המצוות. לבעל שם טוב נוצר חוג של חסידים. הבעש"ט ערך נסיעות רבות שעל ידם התפשטה החסידות. עם פטירתו בשנת תק"כ כבר מנתה החסידות עשרות אלפי חסידים. לאחר כהונה קצרה של בנו, ר' צבי, עברה ההנהגה לתלמידו המגיד ממזריטש. לאחר פטירתו בשנת תקל"ב חולקו אזורי המדינות באירופה לתלמידים שונים. בין שאר תלמידיו היה האדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד.

עיקרי תורת החסידות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תורת החסידות

עיקרי תורת החסידות הוסברו באריכות בקונטרס ענינה של תורת החסידות מהרבי ובקונטרס תורת החסידות מאדמו"ר הריי"צ.

עיקרם של הדברים הוא כדלעיל, אין ענינה של החסידות רק להחיות מבחינה רוחנית את עם ישראל, או תנועה קבלית כלשהי, אלא לגלות את פנימיותו של כל דבר, בחינת היחידה שבכל עניין. ככזו מובן הקשר בין החסידות לגאולה שענינה גם כן גילוי פנימיות כל דבר. וכפי שמסופר על עליית הנשמה של הבעש"ט בראש השנה תק"ז ששאל את מלך המשיח: "אימתי קאתי מר", וע"ז ענה לו "לכשיפוצו מעינותיך חוצה, וידעו לעשות יחודים כמוך", היינו שעל ידי התפשטות תורת החסידות ועבודת ה' בדרך זו, על ידי זה יבוא המשיח.

ההתנגדות לחסידות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התנגדות לחסידות

מיד עם התפשטות החסידות יצאו כנגדה רבים מרבני ליטא, ובראשם עמד הגאון מוילנא (הגר"א) בחרם שאסר את פיתם ויינם של החסידים, חרמות כעין אלו ובעקבותם מסירות הלשנות ורדיפות שונות היו למכביר עד לתקופה האחרונה ממש. לשיא הגיעו הדברים ברצח ארבעת החסידים משונציאן.

ההתנגדות נבעה בעיקר מהחשש שהחסידות הינה המשכה של תנועת השבתאות של שבתי צבי, שכפר בעיקר וגרם לשבר גדול באמונה. כמובן שדבר זה הוכח כלא נכון, אולם רבים מהמתנגדים סרבו במשך תקופה ארוכה מלהכיר בכך שרק בלימוד החסידות תתחזק האמונה וקיום המצוות ואדרבא חוסר לימוד החסידות מביא לכירסום באמונה ובשמירת המצוות .בשלב מסויים כדי ללבות את המחלוקת הגיעו שנים לגאון מוילנא והעידו בפניו שראו חסידים שאכלו בשר ושתו יין בתשעה באב הם "שכחו" לציין שהיה זה תשעה באב שחל בשבת שאז כמובן שהצום נדחה ליום ראשון וגם הגאון בעצמו אכל בתשעה באב. בעקבות זאת חתם הגאון מוילנא על חרם נגד החסידים.

תנועות חסידיות[עריכה]

לאחר הסתלקות הרב המגיד התפתחו חסידויות שונות, כאשר תלמידיו מקימים חצרות לעצמם, כשהם מחלקים את מדינות אירופה ביניהם. עיקר החלוקה היתה בין אדמו"ר הזקן שייסד את חסידות חב"ד ששמה דגש על הבנת הדברים ומקום מושבה ברוסיה הלבנה, לבין חסידוית פולין - חג"ת ששמו דגש על עבודת ה' ברגש הלב. הבולטות בחסידויות בתקופה ההיא: קרלין, לובלין ברדיטשוב ומזיבוז'.

כיום ישנם מאות חסידויות שונות, מהגדולות: חב"ד, גור, בעלז, צאנז וויז'ניץ.

החסידות כיום[עריכה]

כיום מונה תנועת החסידות את רוב היהדות האשכנזית וישנם גם מעדות המזרח המשתייכים לתנועת החסידות.

עיקרי שיטת הבעל שם טוב חדרו לכל הזרמים ביהדות, וכך למשל הפכה תפילה בשמחה לדבר שבשגרה.

ראו גם[עריכה]