חסידות צאנז

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף צאנז)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי חיים מצאנז מייסד השושלת
רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם
רבי צבי אלימלך הלברשטאם
רבי אליהו שמרלר נושא דברים במעמד שערי הוראה

חסידות צאנז, יסודה מהרה"ק רבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל הדברי חיים, שהיה תלמידו של הרה"ק רבי נפתלי צבי מרופשיץ, תלמידו המובהק של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק.

יסודות החסידות הינם - עבודת ה' על דרך החסידות, מתוך התמדה עצומה ודביקות בתורה.

מלבד צידקותו, היה רבי חיים מצאנז ידוע גם בכוחו העצום בתורה, וכן חיבר ספרים תורניים רבים. שו"ת, חידושים על מסכת בבא מציעא, חידושים על התורה ועוד.

רבי חיים כותב על אדמו"ר הזקן בהערצה מי לנו גדול באחרונים ממנו.[1]

בנו היה רבי יחזקאל משינאווא. פעם שמע אחד אומר "ספר התניא הקדוש", הוא מחה בפניו באומרו שהתואר "קדוש" נהוג לומר רק על שלושה ספרים: זוהר הקדוש השל"ה הקדוש, אור החיים הקדוש. לאחר שאמר את הדברים, חשש שיש בדבריו נימה של זלזול לספר התניא, והתענה כמה וכמה תעניות על כך[2].

עד היום מתאפיינות חסידויות צאנז בכל העולם באופיין התורתי. כדוגמא לכך יש לציין כי בחסידות צאנז, נוהג האדמו"ר לומר פלפול תורני בימי החנוכה.

כמו כן מתאפיינת החסידות בהקמת מוסדות מפעל הש"ס העולמי להחדרת לימוד התורה בעמל ובהתמדה. מוסדות אלו ידועים במיוחד בבחינות החודשיות שלהם, ובתוארי הכבוד שהם מעניקים לכל צורב היודע סכום מסוים של דפי גמרא, החל מ"הגאון" וכלה ב"מרן". זאת על פי ציוויו של האדמו"ר האחרון מצאנז, כדי להגדיל את כבוד התורה ואת האהבה ללומדה.

יסוד חסידות צאנז בארץ ישראל[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שמואל אלכסנדר אונסדורפר

רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם בא לארה"ב בשנת תש"ו, לאחר שניצל בניסים מאימי השואה, וייסד את מוסדות חסידות צאנז בארה"ב.

בשנת תשט"ו בא לארץ ישראל. בארץ ישראל ייסד את מוסדותיו המפוארים בנתניה, במרכז קרית צאנז הגדולה, שם שוכנים הישיבה, תלמוד התורה, בית חינוך לבנות, ואף מרכז רפואי. גם בירושלים הקים קרית צאנז במרכז ירושלים, ושם רשת מפוארת של מוסדות.

רבי יקותיאל יהודה היה רגיל לומר, שהוא מקנא בליובאוויטש.[3]

לאחר פטירתו ממשיכים את דרכו, בנו הרב רבי צבי אלימלך הלברשטאם בארץ ישראל, ובנו השני הרב רבי שמואל דוד הלברשטאם בברוקלין.


האדמו"ר מצאנז שליט"א שומר על קשר של ידידות עם חב"ד, ומשתתף לעיתים באירועים שונים.[4]

רבים מרבני צאנז היו בקשר אדוק עם הרבי, החל מרבי אליהו שמרלר ראש הישיבה, והמשך ברבי אהרן וידר, רבה של צאנז בניו יורק, וחותנו של האדמו"ר מצאנז - ארה"ב, ורבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר, חותנו של האדמו"ר מצאנז - ארץ ישראל הנוכחי.

רבי אליהו שמרלר[עריכה]

הרב אליהו שמרלר הוא ראש ישיבת צאנז, מחבר הספר "דברי אליהו", ואיש אמונו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה מצאנז קלויזנבורג.

היה מהרבנים הראשונים שחתמו על הפסק דין כי הרבי הוא מלך המשיח.

בשנת תשנ"ו הגיע הרב לביקור בצפת, "החלטנו אז כי כדאי לנצל את ההזדמנות", מספר הרב ליפש, "גיבשנו משלחת שכללה את הרב משה אשכנזי, וחלק מצוות ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, וקבענו עמו פגישה. במהלך השיחה עמו, צטטנו קטעים משיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב, אך הסתבר כי הוא הכיר את השיחה היטב, וזכר אותה בעל פה... התברר לנו כי הוא בקי בשיחות בכלל.

הוא סיפר למשלחת כי שלח פעם ספר לרבי, והספר הגיע בערב תשעה באב. במוצאי תשעה באב זכה לקבל את מענה קודשו בדבר הספר: "נתקבל ספרו ערב יום שנולד מלך המשיח"...

הוא כמובן שמח לחתום על פסק הדין. כך מספר הרב ליפש.

עוד מספר הרב ליפש: בהזדמנות מסויימת סיפר לי אחד מבני משפחתו, כי במשפחתם מאמינים כולם, הבנים והחתנים, כי הרבי הוא מלך המשיח!...[5]

הרב שמרלר משמש גם כראש מוסדות שערי הוראה, שמטרתה להנחיל לבחורי הישיבות וילדי הת"ת את לימוד ההלכה, על ידי שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. במפעל מתקיימים בחינוך כסדרם, ומחולקים מלגות בסכומים גדולים.

רבי נפתלי שמרלר[עריכה]

הרב נפתלי שמרלר, בנו של רבי אליהו שמרלר ומחבר הספר "הלכות גדולות".

בשנת תשס"ח בא הרב לביקור בישיבת חב"ד חנוך לנער בדלתון יחד עם מנהל ישיבת צאנז הרב לייזרוביץ ומשלחת נכבדה. את פניו קיבל ראש הישיבה הרב אליעזר וולישאנסקי יחד עם הרמי"ם שערכו לו סיור קצר בישיבה.

הרב נאם, ובתוך הדברים אמר: אתם צריכים להודות לקב"ה שזכיתם להיות קשורים לליובאוויטשער רבי, שהוא האילן הגדול של הדור שלנו".

בהמשך השיחה הוסיף הרב שמרלר, "הרבי הוא ענק שבענקים ואתם צריכים לא רק לשמוח אלא גם לייקר ולהרגיש את האחריות הגדולה שיש על כתפיכם. כשנכנסתי לפה ראיתי את האור של הרבי והקדושה שלו במקום הזה. תמשיכו ללמוד ולעשות רק נחת לקב"ה ולרבי".

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. שו"ת דברי חיים יורה דעה סוס"ג. (אור יקרות חלק א' עמ' תט"ז)
  2. מגדל עוז.
  3. חב"ד אינפו
  4. בהכנסת ספר תורה לבית חב"ד.
  5. שבועון בית משיח 451
חב"ד וגדולי ישראל
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
טולנאברסלבבריסקפינסק קרליןסלוניםסקוויראצ'רנובילקרליןקאפוסטרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין וואלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחא
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות מרוקו וארץ ישראל
שומרי אמונים · אשלג · אבוחצירא