פשוט

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף יהודי פשוט)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בתואר פשוט מכונה כל דבר אשר איננו מורכב מפרטים שונים, אלא שדווקא משום כך יכול הוא להתגלות בריבוי והתחלקות[1]

בלימוד[עריכה]

כאשר לומדים ישנם שני סוגים של סברות היכולות לעלות: ישנה סברה המורכבת מכמה פרטים, אשר כאשר מבינים את כולם עולה הביאור מתוכם. לעומת זאת, ישנה סברה "פשוטה" הבאה מפרט אחד בלבד.

בתענוג[עריכה]

ישנם ב' סוגים של תענוג - יש תענוג הבא מסיבה כלשהי, תענוג זה מכונה "תענוג המורכב". ואילו תענוג הבא לנפש מחמת עצמה מכונה "תענוג הפשוט".

משל לתענוג זה: כאשר אדם (באמת ענין זה נמצא בעיקר במלכים) מתכנס אל עצמו, ונהנה מעצם היותו.

הרבי מסביר, שבימות המשיח יהיו שתי תקופות, בתקופה הראשונה יהיה "תענוג המורכב" - אשר מורגש במציאות, אבל בתקופה השניה יהיה "תענוג הפשוט" - אשר אינו מורגש. ועל כן הסעודה המיועדת תתקיים בתקופה הראשונה.

[אמנם במקומות אחרים מבאר הרבי כי הסעודה תתקיים דוקא בתקופה השניה. ועיין בערכו].

באחדות ה'[עריכה]

כאשר מדברים על ה', אזי כל תואר שינקבו בו לא יהיה מתאים לגמרי לאמת, מכיון שה' הינו "פשוט" ואינו מורכב מפרטים. דהיינו, כל פרט שיאמרו, הוא פרט מסויים, אך הקב"ה הינו למעלה ממנו.

משל לדבר: אור פשוט (לבן) איננו מורכב מצבעים שונים. ואף אם ישימו לפניו זכוכית בצבע מסוים, אין זה אומר שהאור עצמו (שלפני הזכוכית) נעשה מורכב מצבע מסוים, אלא הוא נשאר פשוט.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אחדות השם

יהודי פשוט[עריכה]

איש פשוט, הוא אחד כזה שאינו "מבין" גדול בתורה וכו', אך הוא עובד את ה' בתמימות לפי ערכו.

בהיום יום[2] מסופר כי הצמח צדק אמר לחסיד בקי בש"ס כו' ומשכיל גדול בחסידות: "קבלת עול משנה את מהות. על ידי קבלת עול של עבד פשוט, שגם בשעה שישן ניכר עול העבדות שבו, יכול גם למדן וגאון גם להגיע למעלה וחשיבות של יהודי פשוט ותמים בעל מסירת נפש".

בקטע אחר שבספר היום יום[3] נאמר שרק לעתיד לבוא תתגלה מעלתם של היהודים הפשוטים.

כשהתבטא שז"ר בפני הרבי על בואם של יהודים רבים עמי הארץ מרוסיה, התבטא הרבי: "חמי לא כינה אותם יהודים עמי הארץ אלא יהודים פשוטים"[4].

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. דרך מצוותיך מ"ו ע"ב, והתבאר בארוכה במקומות רבים בתורת החסידות. הרצאת הדברים ופרטיהם (עם המקורות בהם נתבארו בדברים בחסידות) סוכמה בספר "מדרכי ההשתלשלות" לר' דניאל מרדכי ארטובסקי.
  2. ג' אדר שני.
  3. כ"ד אייר.
  4. מפי ר' יקותיאל פלדמן ילקוט סיפורים ע' 329.