יואל בעל שם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יואל הלפרין מזאמושטש (מכונה רבי יואל בעל שם) היה מנהיג הדור השני של מחנה הנסתרים, לאחר פטירת רבו רבי אליהו בעל שם, ורבו של רבי אדם בעל שם שלימד את הבעל שם טוב.

בתקפותו התחדשה אצל הצדיקים הנסתרים השיטה לקרב את פשוטי העם לתורה ומצוות, על ידי סיפורי ואגדות התורה[1], ובכך לעורר את ליבם ולהדליק את ניצוץ נשמתם.

חייו[עריכה]

ר' יואל נולד לאביו רבי משה[2], הוא היה צדיק ופרוש, ותלמיד חכם מופלג, "היה גאון הגאונים, איש אלוקים קדש קדשים, בעל מקובל גדול ונורא, שמעו הולך מסוף העולם ועד סופה[3]".

ר' יואל בעל שם, הממשיך השני בשולשלת חבורת הנסתרים, הגיע לישיבתו של ר' אליהו בעל שם בפראג, כרווק ובשנת שצ"ד צורף לחבורה. לפי הוראת ר' אליהו הוא חזר לזאמושטש בשנת שצט', שם הוכתר כבעל שם. הנהיג את הישיבה כ50 שנה(ס' הזכרונות לרי"צ, פרק ס').

ר' אדם מרופשיץ, הממשיך השלישי בשושלת חברות הנסתרים, הגיע לישיבה כבן 33, לאחר שלמד אצל ר' שלמה שמואל בפולוצק (ספר הזכרונות לרי"צ פרק עה')

הוא כיהן כרב ואב בית דין במספר קהילות ישראל, בתחילה בעיר לויצק, שם מילא גם בתפקיד ראש וועד הגאונים של 'ארבע הארצות', לאחר כמה שנים עבר לכהן כאב בית דין בפינסק, ובשנת תנ"ב התמנה לכהן באוסטראה לאחר שרבה הקודם ר' נפתלי הכהן עבר לעיר פוזן.

סמוך לפטירתו נבחר לאב בית דין בלבוב למלאות את מקום הגאון רבי נפתלי הירץ אך בשנת ה'תע"ד ד' בתשרי נפטר בטרם ישב על כסא הרבנות בלבוב, מנוחתו כבוד באוסטראה שבאוקראינה.

ר' יואל, ככל המקובלים מהצדיקים הנסתרים היה בקי גדול בצרופי שמות הקדושים, קמיעות והשבעות, היה מרפא חולים, חולי הגוף או הנפש, וגם גירש מזיקים ורוחות רעות, והתפרסם בדורו כבעל מופת גדול, והותיר אחריו סגולות וקמיעות כתובות.

דברי תורתו ואיגרותיו של רבי יואל נדפסו בספר "תולדות אדם" "מפעלות אלוקים" ועוד ספרים.

רבי יואל הינו דודו של רבי ישראל חריף הלפרין מזסלב.

בנו רבי מרדכי הלפרין.

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ליקוטי דיבורים ח"ג עמ' 550.
  2. על פי חתימתו על הספר קנה בינה (פראג שע"א): 'יואל בר' משה בעש"ט'.
  3. ספר מליצי א"ש.