תהילים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף תהלים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרבי עם ספר תהילים

תהילים, הוא ספר מהכתובים, הכולל מזמורים שונים, ואשר חובר על ידי דוד המלך יחד עם עשרה זקנים. בספר תהלים מאה וחמישים מזמורים מסוגים שונים: מזמורי הלל, מזמורי הודאה, מזמורי שבח.

יהודים בכל הדורות נהגו לומר תהלים, הן בזמן צרה, והן כתחנונים.

תקנות אמירת תהילים[עריכה]

לאחר התפילה[עריכה]

מן התקנות של אדמו"ר הריי"צ הוא לומר את התהלים כפי שנחלק לימי החודש.[1]

בלוח היום יום מובא:

י.png אמירת תהלים האמור (בכל יום אחר התפלה) אין בזה שום הפרש בין בתי כנסיות של אנשי-שלומינו שי' או מתפללי נוסח אשכנז או נוסח פולין, ד' עליהם יחיו. ומצד אהבת ישראל.. ובפרט לגודל הענין של אמירת תהלים בצבור וכוונתה הפנימית, הנוגע לכלל ישראל ממש בגשמיות, בבני חיי ומזונא, וברוחניות.. עלינו להשתדל בכל מיני השתדלות אשר יוקבע בכל בתי הכנסת מאיזה נוסח שיהיה. י.png
היום יום א' שבט

בימים שאין אומרים תחנון[עריכה]

בימים שאין אומרים בהם תחנון, וממילא לא אומרים גם 'למנצח יענך ה' ביום צרה' - פרק כ', נוהגים לומר פרק זה אחר התפילה קודם לאמירת תהילים היומי (החלוקה החודשית), אך לא בתור סדר התפילה, אלא כסדר תחנונים[2].

מזמור אישי[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרק אישי (מנהג)

על פי הוראת הבעל שם טוב, נוהגים לומר בכל יום את מזמור התהילים המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהילים של האדמו"ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהילים עבור בניהם, דבר המהווה סגולה שלא יצאו לתרבות רעה.

נתינת צדקה[עריכה]

אדמו"ר הריי"צ סיפר[3] שאביו אדמו"ר הרש"ב נהג בכל פעם שאמר תהילים, ואפילו מעט פסוקים, לתת כמה מטבעות בקופות הצדקה שהיו בתיבת שלחנו. ונהג להפריש מטבעות של נחשת, של כסף ושל זהב.

על יסוד הנהגה זו, הורה הרבי בהתוועדות ח"י אלול תשמ"ה: "כדאי ונכון שבכל הזדמנות של אמירת תהילים... לצרף לכך את ענין הנתינה לצדקה"[4].

בשבת מברכים[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שבת מברכים

בשבת מברכים תיקן אדמו"ר הריי"צ:

1. לקרוא את כל ספר התהילים בהשכמה (לוח היום יום כ"ו כסלו), 1) האמירה צריכה להיות השכם בבוקר לפני תפילת שחרית (ולימוד חסידות). 2) עדיף שהאמירה תהיה בציבור ובבית הכנסת. 3) אחר התהילים יאמרו קדיש יתום. ואם יש חיוב, יארצייט או אבלים, יאמרו קדיש אחר כל ספר מהתהילים. 4) לפני אמירת הקדיש אומרים את ה'יהי רצון' המודפס בסוף התהילים (הרבי נוהג לאומרו רק בסיום כל התהילים), ובאם אין חיוב - לא אומרים גם את ה'יהי רצון'. 5) גם בשבת שלפני ראש השנה אומרים את כל התהילים. 6) מי שלא הספיק לומר את כל התהילים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת התהילים, או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. אם כבר שקעה השמש (שאז אין אומרים תהילים עד חצות הלילה, לא צריך לחכות עד אז אלא) משלימים את אמירת התהילים ביום ראשון.

בימי הרחמים והסליחות[עריכה]

מיום שני דראש חודש אלול עד יום הכיפורים, אומרים בכל יום ויום במשך היום שלושה קאפיטלאך תהילים על הסדר: ביום א' אלול - קאפיטל א, ב, ג. ב' אלול - ד, ה, ו וכו'. וביום-הכיפורים - שלושים ושישה קאפיטלאך: קודם כל נדרי - קטו עד קכג. קודם השינה קכד עד קלב. אחר מוסף - קלג עד קמא. אחר נעילה - קמב עד קנ[5].

ומי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש, יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים, אבל לא יותר משלשה קאפיטלעך בכל יום[6].

נוהגין - וכן נהג הרבי (בערב יום הכיפורים ועוד) - לומר את שלושת המזמורים בציבור, אחר שיעור התהלים היומי, קודם קדיש-יתום.

בראש השנה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אמירת תהילים בראש השנה

בערב ראש השנה ובראש השנה ישנה עבודה מיוחדת של אמירת תהילים, שהיא עבודה בפשטות ועל ידי קבלת עול מלכות שמים.

אדמו"ר הריי"צ הסביר כי עיקר עבודת ראש השנה ביום ובלילה הוא בקבלת עול מלכות שמים, ולכן עבודת היום — גם בגדולים ובעלי צורה — בעבודה הנראית כמו פשוטה, באמירת תהלים כל הזמן, ולמעט בשינה בשני לילות אלו ככל האפשרי, ולהזהר בדברים בטלים עד קצה האחרון, גם משיחות איזה שיהיו. כהעבד אשר אין לו זמן אף רגע לשבות ממלאכת אדונו, או כבן הטרוד בשמחת קבלת פני אביו[7].מכיון שעיקר העבודה הוא בקבלת עול דוקא שזהו דוקא הוא יסוד ושורש העבודה, ועל ידי זה דוקא הנה מגיעים למעלות ומדריגות רמות ונשאות[8].

חברת התהילים העולמית[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חברת תהלים העולמית

חברת תהלים העולמית נוסדה בשנת תש"ב על ידי הרבי הריי"צ כמחלקה נוספת בפעילות "מחנה ישראל" בהוספת זכויות ותפילות על עם ישראל, להסרת "חבלי משיח".

החברה פועלת מירושלים ומידי יום אומרים חבריה את כל ספר התהלים על ציון דוד המלך בהר ציון.

החברה מאגדת בתוכה חברים מחברות תהלים מכל העולם, המחויבים לתקנון החברה ובעלי זכויות כפי התקנון. את החברה ניהלו במשך השנים הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב יצחק אביגדור אורנשטיין עד להפסקת פעילותה בשנת תש"ז בעקבות הפרעות שערכו ערביי ירושלים, והסכנה הגדולה שבהליכה לקבר דוד. בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים הציעו חברי כולל חב"ד לחדש את פעילות החברה אך הרבי לא הגיב להצעות. רק בערב שבועות תש"נ הורה הרבי במפתיע להנהלת כולל חב"ד לחדש את פעילות החברה.

מנהגי רבותינו נשיאנו[עריכה]

הרבי סיפר, שאצל הצמח צדק, אמירת תהילים שלו היה נפלא מאוד.

מסופר כי פעם אחת ישב אדמו"ר הצמח צדק סגור בחדרו ואמר תהילים בדביקות ומתיקות נפלאה. כיון שנשמע קולו הנעים והכובש לבבות ב"החצר", סבבו המון חסידים את החלון של חדר האדמו"ר להקשיב ולשמוע פסוקי התהלים יוצאים מפי רבם בשפיכת הנפש ברגשי מרירות ותקוה, ושמעו את תנועת השיר ניגון הודיעני ה' קצי". בתוך כך יצאה הרבנית מביתה ובראותה הדוחק והצפיפות מסביב חלון הבית גערה על החסידים ואמרה בתמימותה המיוחדת לה: "וואס שטופט איהר זיך, איהר האט ניט געזעהן, ווי א איד זאגט תהלים"? (= מה אתם נידחקים, לא ראיתם יהודי אומר תהלים?)".

החוקר החב"די הרב לב לייבמן, טוען שהרבי ניגן את פסוקי התהילים לפי הטעמים המסורים בידו מאדמו"ר הזקן כטעמים שבהם שרו הלווים בבית המקדש. ועל סמך טענה זו שיחזר הרב לב לייבמן חלק מהטעמים של ספר תהילים[9].

מזמור כ"ג[עריכה]

מהעצות היעוצות לחזק רגש הבטחון באם צריך חיזוק הוא לומר מזמור כ"ג בספר התהילים, היינו מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר גו'[10].

בשבת מברכים אומרים לפני התפילה את כל ספר תהלים. ואם נאמר הוא בציבור, לומר קדיש במקום הראוי.

הערות שוליים

  1. אגרות קודש תשי"ז
  2. תקנה זו היא 'מיום א' ב' ניסן תש"ד - נדפס בתחילת תהילים אהל יוסף יצחק.
  3. 'קובץ מכתבים' הנדפס בסוף תהלים אהל יוסף יצחק עמוד 209.
  4. לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 298.
  5. ספר המנהגים.
  6. קובץ מכתבים, שם. וב'היום יום' שם, בהשמטת המשפט האחרון "אבל לא יותר" וכו'.
  7. אגרות קודש מוהריי"צ, י, עמ׳ תכה
  8. ס׳ המאמרים תרצ"ז, עמי 310
  9. [1]
  10. אגרות קודש ט'תפז