אדם בעל שם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי אדם בעל שם מרופשיץ (שמו המלא היה אדם נחום מרופשיץ), מקובל גדול, מנהיגם של הצדיקים הנסתרים בתקופה שקדמה לגילוי החסידות, תלמידו של ר' יואל בעל שם ושל ר' אליהו בעל שם. רבו של הבעל שם טוב. אחד מצאצאיו הוא רבי נחום מצ'רנוביל שאף נקרא על שמו.[1]

שמו[עריכה]

בגלל המסתורין שאפפו את ר' אדם בעל שם נתהוו מחלוקות מה שמו, יש האומרים ששמו היה ר' נחמן ויש האומרים ש"אדם" הוא ראשי תיבות של אברהם דוד משה, לפי דעה זו ר' אדם בעל שם הוא בעצם ר' דוד משה אברהם מרוהטין בעל ה"מרכבת משנה". [2]

הביקור בסלוצק[עריכה]

רבי אדם היה רבו של רבי ברוך מוויאזין, ומשנת תס"ד ועד תס"ט פעל ר' ברוך על ידי ישיבתו שעמדה ליד העיר סלוצק להחלשת ההתנגדות על ידי הוספת אברכים בוגרי הישיבה שעברו לגוד בעיר.

אז הגיע רבי אדם כאלמוני תלמיד חכם לעיר, לאחר שעמדו על קנקנו וגילו שהוא אכן ת"ח, כיבדוהו לדרוש ועל ידי זה התפרסמה יותר הידיעה שהוא ת"ח עצום השוחה בים התלמוד כשכל רז לא אניס ליה.

למחרת בבוקר עברה בסלוצק השמועה שאין זה אלא "נסתר", אזי החלה תסיסה בעיר עד שקומץ קנאים החליטו לפרוץ לחדרו (שקיבל בבית הקהל), כאשר נכנסו ראוהו עומד עם טלית ותפילין ומתפלל, נסוגו בפחד לאחור וחיכו עד שיגמור להתפלל, כשסיים להתפלל וללמוד את שיעורו היומי נגשו אליו מספר מתונים מן הלמדנים ושאלוהו האם הוא נסתר, וענה לחיוב (אך לא גילה להם את זהותו האישית).

לאחר מכן יצא לרחוב ודיבר בקול רם (תוכן): "אתם צודקים בכעסכם והתנגדותכם מנקודת המבט שלכם, וגם אני כשלמדתי אצל ישיבתו של הגאון ר' שלמה שמואל הייתי שונא ומתנגד, אך מעולם לא הוצאתי דבר מגונה מפי. כעבור שנים לאחר התבוננות גיליתי שחברי ורבותי טועים, ואז נסעתי לרבי יואל בעל שם בזאמושטש. אלו הם תולדותי, והקשיבו לי רובכם עדיין צעירים ולא התבוננתם די בענין, יבוא יום ויפקחו עיניכם לראות את האמת".

וסיים: "דברי העלבון שהשמעתם באזני היום, יקרים לי יותר מהכבוד שהענקתם לי אתמול".

כשסיים נכנס לחדרו, ולאחר זמן קצר יצא והלך מסלוצק, עמו עזבו עוד עשרות אנשים שהתברר שהיו נסתרים שפעלו על מנת שיבוא לשם, והם גילו שהוא המנהיג שלהם, ובזה הוא הבקיע את חומת ההתנגדות של סלוצק אך היא עדיין לא נכבשה.

רבו של הבעל שם טוב[עריכה]

הקשר בין הבעל שם טוב לרבי אדם בעל שם התחיל בהיות הבעל שם טוב בן י"ד שנה, בהיותו בגיל זה הגיעו לידיו כתבים של רבי אדם בעל שם (שדאג להעבירם לו), כתוצאה מלימוד בכתבים אלה הפך הנער לבעל ידע רב בקבלה ומעריץ נלהב של רבי אדם בעל שם.

במהלך שנות התקשרותו של הבעל שם טוב לרבו, גילה לו רבו שסוד ירידת נשמתו לעולם היא כדי לתקן את גילגולה הקודם בעולם וכך סיפר לו:

400 שנה קודם לכן היה של יהודי פשוט ועושה חסד בצנעה, שהחליטו בשמים שאליהו הנביא ילמד איתו כל לילה וכשבא אליהו הנביא ללמוד איתו התנה את הלימוד בכך שאותו יהודי יגלה לו את המעשה שהוא עשה בשעת בר המצוה שלו, אך היהודי לא הסכים לגלות בשום פנים ואופן ועל כן החליטו בשמים שאליהו הנביא ירד שוב ויגלה לו סודות תורה וגם את זמן הקץ וכשמת אותו יהודי אף אחד לא ידע את גודל צדיקותו וכאן סיים ר' אדם בעל שם את סיפורו ואמר לישראל בעל שם טוב שעל כן ירדה נשמתו לעולם שוב בגופו שלו כדי שיתפרסם ויפיץ את תורתו.

בשנת תצ"ד התפטר רבי אדם בע"ש מהנהגת הנסתרים והעבירה לרבי ישראל בעש"ט.

הגניזה החרסונית[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הגניזה החרסונית

בשנת תרע"ח התגלו כתבי יד בגניזה החרסונית, ושם בין השאר אף כתבי רבי אדם בעל שם מהשנים ה'תצ"א - ה'תצ"ה.

הערות שוליים

  1. המשב"ק ר' בערל יוניק סיפר, ששמע מהרבי ביחידות.
  2. ראה אגרות קודש,כרך יד,ד'תתקנב