הפצת המעיינות חוצה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף הפצת המעיינות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קמפיין של מרכז את"ה בארץ הקודש לעידוד לימוד החסידות

הפצת המעיינות הינה מושג בסיסי בחסידות חב"ד ובהפצתה תלויה ביאת הגאולה.

המקור[עריכה]

בראש השנה שנת תק"ז עשה הבעל שם טוב עליית נשמה והגיע עד להיכלו של מלך המשיח. על עליית נשמה זו הוא מספר באיגרתו לגיסו, רבי גרשון מקיטוב[1]

י.png ושאלתי את פי משיח: אימת אתי מר?
והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה.
י.png

מאז, במשך כל הדורות עסקו נשיאי חסידות חב"ד בלהט להפיץ את החסידות לכל אחד ואחד עד הקטן שבקטנים, דבר שלפני התגלות הבעש"ט לא היה מצוי כלל ורק הצדיקים הגדולים שהיו אז נסתרים היו לומדים את סודות התורה בחלק הפנימי של התורה.

חשיבות הפצת מעיינות חסידות[עריכה]

הפצת תורת החסידות על אף שהיא ענין נעלה מאוד, אין חשש שתתפרסם ותופץ גם לאנשים פשוטים ולא יתייחסו אליה כראוי, כי העיקר הוא שמשהו מתורה זו יחדור ללב אחד מהם.

ענין זה הוסבר על ידי אדמו"ר הזקן[2], שכאשר ניגש אליו הרב פנחס מקוריץ שמצא כתבי חסידות מתגלגלים ברחובות ולא היתה דעתו נוחה מכך, אדמו"ר הזקן אמר לו שעדיף שיהיה כך והסביר זאת על ידי משל מבן מלך שנחלה במחלה קשה ולא נמצא מרפא עד שרופא המלך מצא תרופה אך בכדי להכין תרופה זו היה צורך ביהלום היקר הנמצא בכתרו של המלך, לשחוק אותו ולהכניס לתוך פיו של בנו ובלבד שטיפה אחת תיכנס לתוך פיו והוא ינצל, וכמו שהמלך מוכן לוותר על היהלום ושישחקו ויכתשו אותו ובלבד שבנו יבריא. כך הקב"ה מוכן לוותר על הסודות שעד אז היו שמורים רק לצדיקים בשביל לרפאות את העולם מהחושך העמוק שאליו נכנס בזמן של הדורות האחרונים אף שזה כרוך בכך שכתבי חסידות יתגלגלו ברחובות.

ובכך בעצם ביטל אדמו"ר הזקן קטרוג שהיה כבר בזמן המגיד[3].

מה מיוחד בחסידות?[עריכה]

לכאורה היה ניתן לשאול[4] - אם לימוד תורת החסידות הוא כ"כ נחוץ אז למה זה לא היה בכל הדורות ואם היה אפשר להסתפק בכל הדורות ללא חסידות הרי זו הוכחה שזה לא הכרחי?

בכדי לענות על כך, הרבי שליט"א מלך המשיח מקדים שתופעות רבות הקיימות בחולי ורפואת הגוף קיימות גם בחולי ורפואת הנפש[5] ובמילא ניתן ללמוד מאחד לשני.

בחולי הגוף, מחלה היא שחסר או לקוי חלק מהגוף, אבל ישנה מחלה (ל"ע) שלא חסר דבר מהגוף אלא יש גידול ותוספת על הגוף שלעיתים חמור יותר מכשחסר דבר בגוף[6], כשם שמחלה זו שונה משאר המחלות כך גם תרופתה שונה, הדרך לרפאות את האדם במצב כזה הוא להרוס את החלק הנוסף אל הגוף. הרפואה למחלה זו הומצאה לפני מספר דורות ועדיין נמשך המחקר אודות השימוש בתרופה.

בעבר מחלה זו לא היתה גלויה ומצויה כעתה ומשום כך לא חיפשו (ומשמיים לא זימנו) תרופה עבורה, לעו"ז כשהמחלה התרבתה (ר"ל) להקדים הקב"ה רפואה למכה וזימן את הרפואה.

לפי כהנ"ל מובן מאליו שמי שאינו רוצה להשתמש ברפואה זו בגלל שלא השתמשו בה בעבר ואין הוא חושב שעליו לשמוע לרופאים החדשים ולכן יתנהג כפי שנהגו בעבר - טועה, לפי שצריך לחזק רק את החלק הבריא של הגוף ולא את החלק שנוסף לגוף שלעיתים אף מזיק ולכן יש להרוס אותו.

כל דבר שרואים בגשמיות נובע משרשו ברוחניות, כך גם המחלה והרפואה הנ"ל שבאה בדורות האחרונים הרי זה מפני שהדומה לה ברוחניות בא רק בדורות האחרונים.

תיכף ומיד בגאולה יהיה "קץ שם לחושך" לכן עכשיו בזמן שקודם הגאולה מתחזקת הקליפה, חוצפה וישות ללא טעם. גם בעבר היתה גאווה וישות אך לא במדה גסה כעתה - כך נבע הדבר בגשמיות למציאות שאין לה טעם אשר גוזלת את כוחות הגוף כאילו היתה היא עיקר המציאות ולכן הקדים הקב"ה רפואה למכה וגילה את תורת החסידות היוצרת הרס וחורבן בחלק החולני של מציאות היש ובכך להכניע את הקליפה לפני בא הגאולה[7].

הקטרוג על ההפצה[עריכה]

בשנת תקנ"ט אדמו"ר הזקן נכנס למאסר על ידי השלטונות הרוסיים עקב ההלשנה מצד המתנגדים אך הסיבה האמיתית למאסרו היתה כתוצאה מהפצת המעיינות-חסידות שעשה, שגרם לקיטרוג גדול (יותר מהקיטרוג שהיה בזמן המגיד ואותו ביטל אדמו"ר הזקן באמצעות נתינת המשל הנ"ל) בשמים על כך שהוא מגלה את הסודות והנסתרות עד כדי כך שנגזר עליו מלמעלה גזר דין מוות, אך לבסוף השתחרר וקיבל הסכמה ברורה מפי רבותיו המגיד ממעזריטש והבעש"ט בעצמם שהתגלו אליו בעת מאסרו והורו לו שבצאתו ימשיך ביתר שאת ועוז בלימוד והפצת תורת החסידות.

ההפצה בדור השביעי[עריכה]

בדור השביעי הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי, ואף התבטא כמה פעמים שזהו הענין הכי כללי בדורנו, המצוה המיוחדת שבה צריכים להזהר אנשי דורנו[8]. לצורך כך הקים הרבי את מפעל השלוחים ובתי חב"ד ותיקן את עשרת המבצעים שהביאו את תורת החסידות לכל מקום ומקום.

בשנים האחרונות הודיע הרבי שהסתיימה עבודת הפצת המעיינות, ואין כבר עוד מעכב לבוא הגאולה; צריכים רק להכין את אנשי הדור ואת העולם לקבלת פני משיח[9].

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. כתר שם טוב בתחילתו.
  2. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג עמ' שכו.
  3. לקוטי שיחות חלק ל' שיחה לי"ט כסלו.
  4. לקו"ש חלק א' - שיחה לש"פ יתרו.
  5. שמונה פרקים לרמב"ם פ"ג, הל' דעות פ"ב ה"א.
  6. עד כדי כך שלא רוצים לקרוא למחלה זו בשם.
  7. בפרט אחד אין הדבר דומה לנמשל - במשל, באם מתמידים זמן רב בקיום הרפואה עלול להיות נזק גם בחלק הבריא של הגוף. בנמשל, אפשר ללמוד חסידות ללא גבול והדבר אכן יהרוס את החלק הנוסף (הישות) ולגבי החלק הבריא יתן הדבר אדרבה תושיה לנפש הבהמית ועוז לנפש האלוקית.
  8. ראה אגרות קודש חלק יב ע' רפא. חלק יד ע' קסה. ועוד.
  9. ראה שיחות: ש"פ וישב תנש"א סעיף יא. ש"פ עקב סעיף יד ואילך. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג. וראה שיחת ש"פ תצא תשמ"ח באריכות.