הפצת המעיינות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפצת המעיינות הינו מושג בסיסי בתנועת החסידות. פרוש המילה מעיינות הוא תורת החסידות ובהפצתה תלוי ביאת הגאולה. מקורה בסיפור עליית הנשמה של הבעש"ט.

המקור[עריכה]

בראש השנה שנת תק"ז עשה הבעל שם טוב עליית נשמה והגיע עד להיכלו של מלך המשיח. שאל הבעל שם טוב את מלך המשיח: "אימתי קאתי מר" (מארמית: מתי בא אדון) ענה לו המשיח: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה"[1], כשכוונתו על מעיינות תורת החסידות, אותה גילה ולימד הבעל שם טוב וכאשר תורתו תתפרסם ותופץ, תבוא הגאולה.

מאז, במשך כל הדורות עסקו נשיאי חסידות חב"ד בלהט להפיץ את החסידות לכל אחד ואחד עד הקטן שבקטנים, דבר שלפני התגלות הבעש"ט לא היה מצוי כלל ורק הצדיקים הגדולים שהיו אז נסתרים היו לומדים את סודות התורה בחלק הפנימי של התורה.

חשיבות המעיינות חסידות[עריכה]

ידועה השאלה למה דווקא בדורות האחרונים זקוקים לתורת החסידות הרי אלפי שנים עם ישראל "הסתדר" ללא החסידות?

והתשובה לכך הוסברה על ידי אדמו"ר הזקן[2], כאשר ניגש אליו הרב פנחס מקוריץ שמצא כתבי חסידות מתגלגלים ברחובות ולא היתה דעתו נוחה מכך ואדמו"ר הזקן הסביר לו על ידי משל מבן המלך שנחלה במחלה קשה ולא נמצא מרפא עד שרופא המלך מצא תרופה אך צריך בשבילה את היהלום הכי יקר הנמצא בכתרו של המלך וכמובן שהמלך מוכן לוותר על היהלום ושישחקו ויכתשו אותו ובלבד שבנו יבריא. כך הקב"ה מוכן לוותר על הסודות שעד אז היו שמורים למעלה רק לצדיקים בשביל לרפאות את העולם מהחושך העמוק שאליו נכנס בזמן של הדורות האחרונים אף שזה כרוך בכך שכתבי חסידות יתגלגלו ברחובות.

ובכך בעצם ביטל אדמו"ר הזקן קטרוג שהיה כבר בזמן המגיד[3].

הקטרוג על ההפצה[עריכה]

בשנת תקל"ט אדמו"ר הזקן נכנס למאסר על ידי השלטונות הרוסיים עקב ההלשנה מצד המתנגדים אך הסיבה האמיתית למאסרו היתה כתוצאה מהפצת המעיינות-חסידות שעשה, שגרם לקיטרוג גדול (יותר מהקיטרוג שהיה בזמן המגיד ואותו ביטל אדמו"ר הזקן באמצעות נתינת המשל הנ"ל) בשמים על כך שהוא מגלה את הסודות והנסתרות עד כדי כך שנגזר עליו מלמעלה גזר דין מוות, אך לבסוף השתחרר וקיבל הסכמה ברורה מפי רבותיו המגיד ממעזריטש והבעש"ט בעצמם שהתגלו אליו בעת מאסרו והורו לו שבצאתו ימשיך ביתר שאת ועוז בלימוד והפצת תורת החסידות.

ההפצה בדור השביעי[עריכה]

בדור השביעי הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי ובעיקר דגש על המילה "חוצה" שגם במקום שהוא הכי "חוץ" ומנותק כביכול מחסידות גם שם יופץ ויחדור החסידות ולצורך כך הקים הרבי את מפעל השלוחים העצום ותיקן את עשרת המבצעים ושלח שלוחים לכל חור שיפיצו יהדות וחסידות על מנת לזרז את הגאולה שכאמור תלויה בהפצת המעינות.

בשיחת כ"ח ניסן, הודיע הרבי לראשונה שהאחריות עובר אל העם, "ויהי רצון שיטכסו עיצה, מה לעשות ואיך לעשות..." זאת אומרת שניתנה הרשות ליוזמות אישיות להבאת הגאולה והפצת המעיינות (בתנאי כמובן שאינם סותרות את הכללים הניתנים מרבותינו נשיאנו).

בשבת פרשת חיי שרה תשנ"ב הודיע הרבי שהסתיימה עבדות הפצת המעיינות ואין כבר עוד מעכב לבוא הגאולה וצריך רק להכין את אנשי הדור ואת העולם לקבל את משיח.

בשנת ה'תשס"ח הוציא מכון ליובאוויטש שעל ידי צעירי אגודת חב"ד ספר בשם "הפצת היהדות", המלקט את דברי הרבי בנושא.

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. כתר שם טוב בתחילתו.
  2. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג עמ' שכו.
  3. לקוטי שיחות חלק ל' שיחה לי"ט כסלו.