שליחות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף שלוחים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg.pngהמונח "שליח" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שליח (פירושונים).
שלוחי הרבי בתמונה המסורתית (תשע"ה)
בית חב"ד הגדול בעולם בניו ג'רסי

שליחות, בהלכה, הינה האפשרות הניתנת ליהודי למנות יהודי אחר לשלוחו ולבצע עבורו פעולות מסויימות, הן בקיום המצוות והן בדיני ממונות, כך שפעולת השליח תיזקף זכותו של המשלח. אפשרות זו בוטאה על ידי חז"ל בכלל "שלוחו של אדם כמותו".

בפנימיות התורה - תורת החסידות - מתפרש מושג השליחות בעבודת ה' של יהודי: בריאתו של האדם וירידת נשמתו בגוף היא שליחות שהוטלה עליו מהקב"ה, על מנת לפעול בעולם הזה הגשמי לבררו ולזככו. הכח שניתן ליהודי לקיים את השליחות הוא, בדומה לשליחות גשמית, כיוון ש"שלוחו של אדם כמותו" - נשמתו של היהודי היא "חלק אלו-ה ממעל ממש".

בדור השביעי, בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מחסידי חב"ד בפרט, ומכל יהודי בכלל - לעזוב את מקומו ולהתמסר להפצת היהדות והחסידות במקומות רחוקים הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת בתי חב"ד ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה כ-5000 שלוחים.

היסטוריה[עריכה]

הרב שלמה מטוסוב (שלישי משמאל), שליחו הישיר הראשון של הרבי למרוקו, במסיבה במרוקו

אצל רבותינו נשיאינו[עריכה]

אדמו"רי חב"ד לדורותיהם שלחו שליחים לחיזוק וביצור היהדות והחסידות - מזמן הבעל שם טוב מייסד החסידות הכללית, ואחר כך על ידי ממשיכו המגיד ממזריטש, על ידי אדמו"ר הזקן מחולל חסידות חב"ד, ורבותינו נשיאנו שאחריו. שלוחי רבותינו נשיאנו נקראו בשם שד"ר (שלוחא דרבנן). הם הסתובבו בעיירות והפיחו רוח של חיות ואמונה.

בתקופת הרבי הרש"ב, אחר המהפכה הקומוניסטית בשנת תרע"ז, החלה תקופה חדשה של שליחות של מסירות נפש בפועל. הרבי שלח שלוחים לכל עיירות ישראל בברית המועצות: ברוסיה, גרוזיה ובוכרה, להקים מקואות וחדרים. עבודה זו התחזקה על ידי בנו ממלא מקומו הרבי הריי"צ שאף נאסר בגלל זה.

הרבי הריי"צ העצים את עבודת השליחות על ידי תלמידיו - ומהם שלא חזרו - והניח את התשתית לשליחות בכל היבשות כולל אמריקה אפריקה ואוסטרליה.

אצל הרבי[עריכה]

השליח הראשון שיצא בשליחות הרבי היה הרב מיכאל ליפסקר. במכתב שנכתב על ידי הרבי בכ' בשבט תש"י[1], עשרה ימים לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ בי' שבט, כותב לו הרבי שלפני ההסתלקות דיבר הרבי הריי"צ עימו על הצורך לפעול לחיזוק היהדות והחינוך היהודי במרוקו, וביקש לשלוח לשם את הרב ליפסקר. הרב ליפסקר הגיע למקנס במרוקו בחודש אייר תש"י, ומיד החל בפעילות כאשר פתח שם ישיבה, בסיוע הרב רפאל ברוך טולידנו.

כמה חודשים מאוחר יותר שלח הרבי למרוקו את הרב שלמה מטוסוב, לעיר קזבלנקה. הרב מטוסוב היה הראשון שנשלח ישירות על ידי הרבי עצמו. בהמשך שלח הרבי שלוחים נוספים למרוקו ולמדינות צפון אפריקה.

בשנים הבאות הרחיב הרבי את השליחות למדינות נוספות. הרב דובער בוימגרטן נשלח לבואנוס איירס, ארגנטינה בשנת תשט"ז; הרב גרשון מענדל גרליק נשלח למילאנו, איטליה בשנת תשי"ט; ובעקבותיהם החלו לצאת שלוחים נוספים. אמנם בשנים הראשונות יציאה לשליחות נחשבה לפריצת דרך נדירה, אך ככל שחלפו השנים גדל מפעל השליחות והתרחב וחסידים רבים ביקשו להצטרף אליו.

במשך השנים שלח הרבי אלפי שלוחים לכל פינה בעולם. כיום פזורים ברחבי תבל כ-5000 שלוחים (חלקם הגדול של השלוחים כיום התחילו את פעילותם לאחר ג' תמוז תשנ"ד, בשליחות הרבי על ידי המרכז לעניני חינוך). כמעט בכל מקום בעולם בו קיימת קהילה או מטיילים יהודיים קיים בית חב"ד הפועל במקום.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

פעילות השלוחים[עריכה]

בית חב"ד[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית חב"ד
מטיילים בליל הסדר ציבורי בבית חב"ד קוזומל, מקסיקו (צולם לפני כניסת החג)
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

סוגי שלוחים[עריכה]

שד"ר - שלוחא דרבנן[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שד"ר

ה'שד"רים' היו נשלחים על ידי רבותינו נשיאינו על מנת לאסוף כספים לחיזוק הישיבה, ובד בבד חזרו חסידות בכל מקום הגעתם, וכך פירסמו גם תורת החסידות. בדור השביעי כיהנו כמה שלוחים בשליחות דומה - תפקידם היה לנדוד בין מקומות שונים על מנת לגייס כספים למוסדות חב"ד, ובד בבד להתעניין במצב היהדות בכל מקום ולבצע שליחויות שונות בהוראת הרבי. בין השלוחים הללו היו הרב אברהם יצחק גליק, הרב בנימין אליהו גורודצקי והרב שמואל דוד רייטשיק.

שליחות המל"ח[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שליחות המל"ח

שליחות המל"ח - מרכז לענייני חינוך (מוכרת בשם מרכז שליחות) - הינה פעילות חב"דית להפצת יהדות, בעיקר בימי הקיץ. במסגרת פעילות זו יוצאים תלמידי ישיבות חב"ד, שנמצאים בימי בין הזמנים, לערים ויישובים נידחים - בדגש על כאלו שאין בהם פעילות חב"דית קבועה - על מנת למצוא את היהודים המתגוררים במקומות אלו ולפעול לחיזוק היהדות.

פעילות זו נוסדה על ידי הרבי הריי"צ בשנת תש"ג, כאשר כמה בחורים נקראו על ידו ונשלחו למקומות מסויימים. בשנת תש"ח הפך הרבי הריי"צ שליחות זו לנחלת הכלל וכל התלמידים בישיבה נקראו להשתתף בשליחות[2]. שליחות זו התרחבה במשך השנים, ובמיוחד על ידי הרבי מלך המשיח שליט"א לאחר קבלת הנשיאות[3].

הרבי הריי"צ והרבי דיברו רבות בשבח פעילות זו וההשפעה הגדולה שיש לה על היהודים שאיתם נפגשים, למרות שהשלוחים עצמם לא מספיקים להבחין בהשפעה זו[4].

שליחות בישיבות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התלמידים השלוחים

מזמן התייסדות תומכי תמימים היו בחורים מהישיבה המרכזית נוסעים לחיזוק ישיבות אחרות. לפעמים פתיחת הישיבה נעשתה על ידי השלוחים, שהיו בחורים. בשנת תשכ"ז שלח הרבי לראשונה קבוצת בחורים לשליחות באוסטרליה, ובמשך השנים נוספו קבוצות רבות למקומות שונים בעולם, עד שהדבר הפך לנוהל קבוע. כיום יוצאים מידי שנה תלמידים שלוחים, לאחר סיום מחזור הלימוד הרשמי בישיבות תומכי תמימים, לישיבות ומכוני סמיכה ברחבי העולם כולו.

כל יהודי[עריכה]

מכתבו של הרבי לשליח הרב אברהם לייב שוחט מונצואלה. על המילים "שכל אחד ואחד מבני ישראל שלוחו של הקב"ה בעולם הזה", הוסיף הרבי בכתב יד קדשו: "- ובפרט הנקובים בשם -"

בשיחת שבת פרשת חיי שרה אמר הרבי כי תפקיד השליחות מוטל על כל יהודי בדורנו:

י.png בכל זה ניתוסף בדורנו זה במיוחד - אשר בו נוסף חידוש בענין השליחות, שכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו מינה כל אחד ואחד מהדור להיות השליח שלו בהפצת התורה והיהדות ובהפצת המעיינות חוצה, עד להבאת הגאולה האמיתית והשלימה. י.png
י.png והיות שזוהי העבודה בזמן הזה, הרי מובן שזה שייך לכל יהודי, בלי יוצא מן הכלל י.png

יחד עם זאת הדגיש הרבי, כי הדבר אמור בעיקר כלפי אלו שזכו והם נושאים בתואר הרשמי של 'שליח':

י.png ותוספת מיוחדת בזה - בנוגע לאלה אשר זכו, שמתוך עם ישראל גופא הם נבחרו להיות שלוחים של נשיא דורנו, שכל עבודתם בכל המעת-לעת כולו מוקדשת למילוי שליחותם בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה, ובהבאת הגאולה י.png

הוראות הרבי[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

שליח עושה שליח[עריכה]

בשיחת שבת בראשית תשמ"ה יצא הרבי בהצעה - על יסוד מאמר חז"ל "שליח עושה שליח", עד מאה שלוחים[5] - שכל אחד מהשלוחים יוסיף וישלח שלוחים נוספים מעצמו במקום שליחותו (בהתחלה - שליח אחד; ואחרי שהראשון יצליח, יוסיף ויביא שלוחים נוספים). הרבי הוסיף ואמר שבמשך השנה הראשונה לשליחותם של השלוחים הנוספים, ה"מרכז לענייני חינוך" יממן שני שליש מהוצאות שליחותם[6].

בשנים שלאחר מכן חזר הרבי פעמים רבות על הוראה זו, והוסיף שגם השלוחים הבאים ימנו עוד שלוחים, עד אין סוף[7].

הוראה זו הביאה להרחבה עצומה של מפעל השליחות, ומספרם של השלוחים התרבה במהירות גדולה.

השליחות היחידה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השליחות היחידה
אלפי השלוחים בתמונה קבוצתית בחזית 770, עם שלט ובו הכרזת 'יחי אדוננו' (תשנ"ד)

במהלך כינוס השלוחים העולמי בשנת תשנ"ב, בהתוועדות קודש של הרבי בשבת פרשת חיי שרה, נשא הרבי שיחה מיוחדת ששימשה כפתיחה לכינוס השלוחים, שבאותה שנה עמדה בסימן "להביא לימות המשיח".

בשיחה מכוננת זו, אמר הרבי דברים דרמטיים ומעוררי תפנית בעבודת השליחות של כלל שלוחיו. הרבי האריך לבאר כי עבודת השליחות היתה להיות מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו. והיות שעבודה זו הסתיימה, על כן העבודה של השלוחים כעת היא: לקבל את פני משיח צדקנו בפועל ממש, כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות!

בהמשך השיחה הבהיר הרבי את מהות השינוי בעבודת השליחות בצרור הוראות לפועל:

קבוצות שלוחים לארץ הקודש[עריכה]

תמונה קבוצתית של השלוחים בשנת תשט"ז. בתמונה נראה המזכיר הרב חודקוב עומד על המדריגות, והמזכיר הרב ניסן מינדל שני משמאל. שאר המצולמים הינם חברי הקבוצה

תשט"ז[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)

בקיץ תשט"ז, לאחר אירוע הרצח בבית הספר למלאכה, שלח הרבי לראשונה שלוחים לארץ הקודש. השלוחים היו קבוצת תלמידים מישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770. הם שהו בארץ במשך כחודש - מה' מנחם אב, עד א' באלול. השלוחים ביקרו במוסדות חינוך וישיבות חב"ד בארץ ובמקומות הקדושים.

תשל"ו, תשל"ז, תשל"ח[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השלוחים לארץ הקודש
השלוחים הראשונים לארץ הקודש ובני ביתם, בפתח חדרו של הרבי (שבט תשל"ו)

שלוש קבוצות השלוחים לארץ הקודש נשלחו על ידי הרבי לארץ הקודש בשנים תשל"ו, תשל"ז ותשל"ח - אחת בכל שנה.

קבוצות אלו - בהוראת הרבי - התיישבו בעיקר בעיר צפת ובירושלים. לאחר מכן עברו השלוחים מקבוצות אלו לערים שונות, בהתאם להוראות הרבי. הוראת הרבי לשלוחים היתה שכל מי שיכול לכהן בתפקיד רבנות יעשה זאת - ואכן, רבים מקבוצות אלו עברו לכהן ברבנות ברחבי הארץ (ביניהם הרב לוי ביסטריצקי, הרב אליהו יוחנן גוראריה, הרב יוסף הכט, הרב בן ציון ליפסקר, הרב יעקב רייצס ועוד). הגעת השלוחים נתנה תנופה אדירה לפעילות החב"דית בארץ הקודש, בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד ובחיזוק ההתקשרות של אנ"ש בארץ הקודש לרבי.

כינוס השלוחים[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כינוס השלוחים

החל משנת תשד"מ, החלו השלוחים בארצות הברית להתכנס מידי שנה, בשבת מברכים כסלו. החל משנת תשמ"ח, שהיתה שנת הקהל, הפך הכינוס ל"כינוס השלוחים העולמי". כינוס זה מתקיים עד היום מידי שנה בתאריך זה.

במהלך הכינוס נערכים סדנאות מיוחדים לשלוחים במגוון נושאים, על מנת לעזור לשליח ברקימת הקשרים עם אנשי הקהילה. האירוע המרכזי של כינוס השלוחים הוא ה"באנקט". באנקט כזה מתקיים ב-770 במוצאי שבת מברכים חודש כסלו, אליו מגיעים השלוחים יחד עם מקורבים שהביאו לרבי ומתחזקים יחד במטרת שליחותנו כיום. באנקט נוסף מתקיים באולמות שונים בניו יורק, בניהול הרב משה יהודה קוטלרסקי.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. אגרות קודש חלק ג' אגרת תקנט.
  2. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט', ע' תמז.
  3. ראה שיחת חג השבועות תש"י, ועוד.
  4. ראה שיחת הרבי הריי"צ אחרון של פסח תש"ט. שיחת הרבי כ' מנחם אב תשי"א. וראה להרחבה בערך שליחות המל"ח.
  5. קידושין מא, א. רמב"ם הלכות גירושין פרק ז הלכה ד.
  6. התוועדויות תשמ"ה חלק א', ע' 460.
  7. ראה שיחת י"ד שבט תשמ"ט (התוועדויות חלק ב', ע' 256). כ' אדר שני תשמ"ט (שם ע' 487). ועוד.