רוסיה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבה הראשי של רוסיה הרב שלמה דובער פנחס לזר עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין

רוסיה היא המדינה הגדולה בעולם. בה נוסדה חסידות חב"ד ושם היה מרכזה מהיוסדה עד חורף תרפ"ח. סבלה ממשטרים שרדפו את היהודים שומרי התורה והמצוות, וחסידים רבים מסרו בה את נפשם על קידוש ה'. כיום משגשג שם מפעל השליחות. רבה הראשי של רוסיה הוא הרב בערל לאזאר.


האימפריה הרוסית[עריכה]

ציור של פלוגת חיילים ברוסיה
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – מלחמת נפוליאון, גזירת הקנטוניסטים

מראשיתה ועד המהפכה הראשונה בשנת תרע"ח נקראה המדינה בשם האימפריה הרוסית. בימי הבראשית של רוסיה נאסר על יהודים לגור בשטח המדינה ומספר היהודים בה היה מועט. בשנת תקכ"ד החלה חלוקת פולין בין המעצמות שסביבה והחלק שסופח לרוסיה כלל את אוקראינה, בלרוס, ליטא, לטביא וחלקים מפולין, בפולין חיו באותה תקופה יהודים רבים שמצאו את עצמם תחת שלטון רוסי וללא פרנסה, השלטון הרוסי מצידו אסר על היהודים לגור בשטחיה המקוריים על מנת שלא "יגזלו" את פרנסת הרוסים והגביל את אזור מגורי היהודים במחוזות מסויימים שכונו "תחום המושב".

בתקופה ההיא החל אדמו"ר הזקן יחד עם תלמידים נוספים של המגיד ממזריטש לערוך מסעות בכפרים שבתחום המושב ולעודד את היהודים לעסוק בעבודת האדמה ובגידול בהמות וכדו'[1]. כמו כן האדמוה"ז תרם את כספי נדוניתו ליישוב יהודים באדמות חקלאיות ולפיתוח החקלאות היהודית ברוסיה.

בראשית שנת תקנ"ט נאסר אדמו"ר הזקן עקב הלשנת המתנגדים שהוא אוסף כספים לארץ ישראל שתחת שלטון טורקי ובכך לחזק את השלטון הטורקי האוייב את רוסיה ונכלא ב"מבצר הפטרופלובסקי", לבסוף שוחרר בי"ט כסלו הנחוג מאז בחסידות חב"ד. בתקס"א נאסר שוב, הפעם בגלל הלשנה שתורת החסידות נושאת תכנים ממרידים במלכות, הפעם שוכן אדמו"ר הזקן במעון מכובד יותר ולאחר תקופה ניתנה לו דירה בפטרבורג אך נאסר עליו לעזוב את העיר עד תום החקירה. מסופר שביום כ"ה אדר עמד בחלון וראה את הצאר פאוול הראשון עובר על מרכבתו ברחוב ואמר שרואה שסר הוד מלכות מעליו ובאותו לילה נרצח פאוול ואותו ירש בנו הצאר אלכסנדר הראשון.

בעת מלחמת נפוליאון תמך אדמו"ר הזקן[2] בנצחונה של רוסיה לעומת חלק מתלמידי המגיד[3] שתמכו בצרפת משום שסברו שתחת שלטון צרפתי ירווח ליהודים בגשמיות אך אדמו"ר הזקן סבר שתחת ממשלת צרפת צפויה סכנה רוחנית לעם ישראל והעדיף את מלכות רוסיה. כן עזר אדמו"ר הזקן לרוסיה על ידי שליחת מרגלים נגד הצבא הצרפתי, מרגל ידוע היה החסיד ר' משה מייזליש, כמו כן ידוע שרבי משה (בן אדמו"ר הזקן) ריגל עבור רוסיה ואף נלכד בידי הצרפתים אך לבסוף שוחרר. בסופה של מלחמה עקובה מדם שבראשיתה כבשו הצרפתים שטחים נרחבים מרוסיה ואת מוסקבה הבירה, הדף הצבא הרוסי את הצרפתים וניצח במלחמה.

לאחר המלחמה והסתלקות אדמו"ר הזקן קיבל אדמו"ר האמצעי את הנשיאות והחל לאסוף כספים על מנת לעזור לשקם את הכפרים היהודיים שנהרסו במלחמה. בשנים שלאחר מכן ייסד כשלושים ותשעה כפרים בפלך חרסון[4] כפרים אלו התקיימו במשך למעלה ממאה שנים ונהרסו במלחמת העולם השנייה. כמו כן החלה אז גזירת הגרוש מהכפרים ואדמו"ר האמצעי התאמץ לגייס כספים ולסדר את המגורשים בכפרים שייסד.

האדמו"ר הצ"צ נלחם כנגד גזרת הצאר ניקולאי לגיוס הקנטוניסטים, וזאת אף בדרכים בלתי חוקיות כגון הקמת ועד שניסה לשחד את פקידי השלטון להפחית את מכסת האנשים שיש לתת לעבודת הצבא, ארגון בשם "חברה תחיית המתים" לצורך שחרור את הילדים בכל צורה שהיא, משיחוד השומרים ורישום הילדים כמתים ושליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים כדי לעודדם שיישארו יהודים נאמנים לדתם‏[5]. הוא קירב חיילים אלו ביחס מיוחד, ואף ישנו מאמר חסידות שאמר בפני אחת מקבוצות הקנוטוניסטים.

בנוסף לכך, אדמו"ר הצמח צדק עודד יהודים לעסוק בחקלאות ולצורך כך קנה את האחוזה שצעדרין וייסד בה מושבה בשם זה[6], והושיב בה כשלוש מאות משפחות.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ועידת הרבנים תר"ג

כמו כן, נאבק כנגד השינויים בלימודי התורה בחדרים שיזמו המשכילים בועידה שהתקיימה בפטרבורג בתר"ג, ובעקבות כך נעצר תוך פרקי זמן קצרים עשרים ושתיים פעמים. כל המשתתפים באסיפה קיבלו תעודת אזרח נכבד המתירה לבעליה לסחור בערים בהם נאסר ליהודים לסחור וכן פוטרת אותו מעבודה בצבא, כיון שהחוק ברוסיה קבע שהמייסד מושבה יקבל תעודת אזרח נכבד לדורותיו הוציא הצ"צ תעודה כזאת גם לכל משפחתו[7].

לאחר הסתלקותו המשיך בנו אדמו"ר מהר"ש את דרכו בנסיונות לייסד מקומות יישוב ליהודים ונסע לצורך כך פעמים רבות לפטרבורג הבירה. בשנת תרמ"א נרצח הצאר אלכסנדר השני בידי מהפכנים, מיד פרצו פרעות ביהודי אוקראינה ובלרוס שקיבלו את השם "סופות בנגב". אדמו"ר מהר"ש נסע לפטרבורג על מנת לפעול אצל שר הפנים להשקיט הפרעות, בהשתדלותו נקט קו נוקשה שרוסיה חייבת לפעול על מנת להפסיק את הפרעות משום שהעולם לא יראה זאת בעין טובה, עקב עיקשותו קיבל איומים שייאסר. כמו כן שלח מכתבים למדינות מסביב שיקימו קול רעש במדינותיהם וייצרו לחץ מדיני על ממשלת רוסיה לדיכוי הפרעות, בסופו של דבר הלחץ העולמי עזר והמדינה פעלה לסיום הפרעות.

מענדל בייליס מובא למשפט
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ועידת הרבנים תר"ע

אדמו"ר הרש"ב פעל לסייע ליהודים שגורשו ממוסקבה בתרנ"ב למצוא להם מקומות מגורים חדשים ופרנסה ברווח. נלחם נגד חוגי ההשכלה שפתחו רשת בתי ספר ברוסיה ופעל למניעת תקציב גדול מחברת יק"א (ארגון יהודי להתיישבות) והעברתו לעניים. נלחם נגד "הרבנים מטעם" שמינתה הממשלה לרשום את הנולדים והנפטרים וכן את הנישואין, אדמו"ר הרש"ב פעל לבטל את הרבנות הכפולה ולמנות לשם כך פקיד מיוחד. כמו כן רצתה הממשלה לחייב כל רב בידיעת השפה הרוסית ובהשכלה רחבה, נושא זה נידון בועידת הרבנים בתר"ע, בסופו של דבר הדבר לא יצא לפועל.

משפט בייליס[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משפט בייליס

בנוסף לעסקנות הציבורית העניפה בה היה מעורב, אדמו"ר הרש"ב היה פעיל מאוד במשפט בייליס שהתקיים בשנת תרע"א, ומינה את הרב לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי שיעזור לרב מאז"ה שהיה אחראי על החלק ההלכתי בסנגוריה בענייני קבלה וחסידות, כמו כן יעץ לעורך הדין של מענדל בייליס לסיים את נאומו במשפט "שמע ישראל" ואכן בסיום נאומו פנה עורך הדין לבייליס ואמר לו שגם אם יחויב יצעד כיהודי גאה בקריאת שמע ישראל, בסופו של דבר בייליס זוכה מכל אשמה.

במלחמת רוסיה-יפן שפרצה בשנת תרס"ד דאג לצרכי הדת של החיילים היהודים בחזית, בעיקר למצות לפסח, בשנה ההיא המשלוח היה דל ביותר מפני דוחק הזמן ואדמו"ר הרש"ב הביע על כך צער רב, בשנה הבאה החל העסק בזה מבעוד מועד והמשלוח היה גדול והגיע לרוב החיילים.

במלחמת העולם הראשונה שפרצה בתרע"ד ייסד וועד בפטרוגרד ועד שדאגלצורכי היהודים שנמלטו מהחזית[8] לצרכים הדתיים של היהודים המגוייסים, כמו כן פעל בהצלחה לפטור מהצבא את הרבנים[9] והשו"בים[10]. במהלך המלחמה כשהגרמנים התקרבו לליובאוויטש עזבה משפחת בית הרב וישיבת תומכי תמימים את העיירה ועברו לעיר רוסטוב על נהר הדון.

ברית המועצות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ברית המועצות

ברית המועצות, (או ברית הרפובליקות הסובייטיות), הייתה מעצמת שהתקיימה מי"א טבת, תרפ"ג (30 בדצמבר 1922), עד להתפרקותה ב-ט' טבת תשנ"ב, (16 בדצמבר 1991). היא הייתה אחת משתי מעצמות-העל בעולם (יחד עם ארצות הברית}, והשתרעה על פני מזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם.

בשטחים שהשתייכו לברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, בתשנ"ב, התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למספר מדינות עצמאיות, כיום משוער מספר היהודים החיים במדינות אלו במליונים בודדים.

ההגבלות על הדת[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – יבסקציה, מאסר וגאולת הרבי הריי"צ, מאסר חסידים תרצ"ח

בשנת תרע"ז פרצה ברוסיה מהפיכת פברואר שהפילה את שלטון הצאר, במקום השלטון הצארי הוקמה ממשלה זמנית עד שיבוסס במדינה שלטון דמוקרטי, עם נפילת שלטון הצאר בטלו כל ההגבלות על היהודים ברוסיה. הממשלה הזמנית רצתה לכנס אסיפת רבנים ממשלתית שתגיש המלצות לשלטון החדש כיצד להסדיר את מעמד היהודים במדינה, אדמו"ר הרש"ב השתדל מאד שכמה שיותר רבנים חרדים ישתתפו באסיפה, אך למעשה, עקב מהפיכת אוקטובר בה עלו הקומוניסטים לשלטון הועידה בטלה.

לאחר ההפיכה השניה התרחשה מלחמת אזרחים עקובה מדם בין הבולשביקים למתנגדיהם שנמשכה כשנתיים, במהלך המלחמה כל צד האשים את היהודים בשיתוף פעולה עם הצד השני, במהלך המלחמה נהרגו מאות אלפי יהודים, בזמן ההוא פעל אדמו"ר הרש"ב בכל האפשרויות לעזור לפליטים הקרבות היהודים. עם סוף המלחמה רוסיה איחדה תחתיה עוד 14 מדינות בעלות אידאולוגיה קומוניסטית והן נקראו יחד בשם ברית המועצות.

עם קומו, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על הפצת יהדות ברוסיה, נאסר לחנך חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד והוטל חוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, בתי כנסת ומקוואות נסגרו על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה. לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. (המשטרה החשאית של רוסיה[11]) את היבסקציה (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללנו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות בסיביר עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל"מסוכנים" יותר הוצאו להורג.

אדמו"ר הריי"צ שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח "חיידרים" מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. בתקופה ההיא הוטל "מסך הברזל"[12] שמנע כל אפשרות לעזוב את ברית המועצות.

בעקבות כך נאסר הרבי הריי"צ בט"ו סיון תרפ"ז ונגזר עליו גזר דין מוות, לבסוף הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף שוחרר לחופשי בי"ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת תרפ"ח.

ביום הראשון לבואו לריגא ייסד הרבי הריי"צ וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף מזון ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים להנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג הפסח וארבעת המינים לחג הסוכות.

בשנת תרצ"ה ערך הנ.ק. וו. ד גל מאסרים במוסקבה וברוסטוב של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' יעקב מסקאליק שעקבותיו אבדו[13]. במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - תרצ"ט) היו גלי מאסרים רבים[14] ששיאן בגל המאסרים בתרצ"ח שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה[15], בט' ניסן תרצ"ט נאסר רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת[16].

בתקופת מלחמת העולם השנייה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יציאת רוסיה תש"ו

במהלך מלחמת העולם השנייה ברחו יהודים רבים מקו החזית לערי טשקנט וסמרקנד, שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנמיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ"ש שמתו ברעב, לאחר מכן באו שנים בהן הייתה הפרנסה מצוייה ברווח יותר[17]. בתקופה ההיא עסק הרבי הריי"צ במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח[18].

לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת תש"ו נוצרה הזדמנות נדירה לעזוב את רוסיה, רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו לסיביר ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור הרבי הריי"צ הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה "הרכבת משפחות" כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' מענדל פוטרפס. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם לניו יורק ולארץ ישראל[19].

במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות על לימוד התורה ושמירת המצוות. גם לאחר תש"ז נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.

בדור השביעי[עריכה]

הרבי כל השנים פעל בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים אשר נכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי תפילין, מזוזות ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות.

ביום ב' של חג השבועות תשכ"ד בסוף ההתוועדות אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה[20].

בו' תשרי בשנת תשכ"ז, כשאף אחד לא חלם על כך, הודיע הרבי בנבואה שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. בל"ג בעומר תש"מ בפאראד דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה. עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה.

ממשלת רוסיה שלחה חוקרים קבועים ל770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות[21].

בשנת תשמ"ו החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות לארץ ישראל בעקבות כך. בשנת תשנ"א חתמה ברית המועצות על סיום המלחמה הקרה עם ארצות הברית ועל צמצום ההוצאות על ייצור נשק[22], הרבי הקדיש לכך התוועדות מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד "וכתתו חרבותם לעיתים" שייתממש בגאולה[23].

בהמשך השנה נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה, על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיות הפיכה שהביא להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה. עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה, עם זאת עם התפרקות המדינה הוסרו כל ההגבלות שהיו על היהודים לנהל חיי יהדות בגלוי.

הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם לארץ כטעימה מייעוד הגאולה של קיבוץ גלויות.

כיום[עריכה]

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בעת מעמד החזרת ספרי 'אוסף שניאורסון' למוזיאון היהודי ברוסיה (תשע"ג)

בעקבות נפילת המשטר הקומניסטי והקמת ממשל דמוקרטי המתיר לימודי יהדות ואף תומך בהם קמו מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומניסטית.

על פי הנתונים הרשמיים חיים כיום ברוסיה כ205,000 יהודים ומומחים מעריכים שיש למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם, ברוסיה פועלים מאות שלוחים מהבולטים שבהם: הרב בערל לאזאר, רבה הראשי של רוסיה וידיד קרוב לנשיא רוסיה - ולדימיר פוטין, ועוד רבים. השלוחים מרוכזים תחת הארגון איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה. כמו כן פועל ברוסיה הארגון אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים.

ברוסיה גם פועלת קרן אור אבנר העוזרת רבות לעשרות שלוחים ולמוסדות.

במקביל מנהלת מערכת "אוצר חסידים" בהנהלת הוצאת הספרים קה"ת משפטים מול ממשלת רוסיה על השבת הספרייה של אדמו"ר הרש"ב (אוסף שניאורסון) שנשארה ברוסיה ונמצאה בספריית לנין (הספרייה הלאומית ברוסיה), המאבק החל בהוראת הרבי בשנת תשנ"א כששלח משלחת בראשות שלום דובער לוין[24] שאיתרה את האוסף ודרשה את השבתו, לאחר שממשלת רוסיה סירבה תבעה מערכת "אוצר חסידים" את הממשלה לבית משפט רוסי שפסק שהספרים שייכים לתנועת חב"ד, לאחר שרוסיה סרבה להכיר בתוצאות המשפט פנו לבית המשפט אמריקאי שפסק אף הוא שעל רוסיה להשיב את הספרים אך ממשלת רוסיה סירבה להכיר בתוצאות המשפט ולהשיב את הספרים.

בתמוז תשע"ג, כינס נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מסיבת עיתונאים במוזיאון היהודי במוסקבה ובמהלכה העביר את הספרים לרשות המוזיאון, תוך התניה שהספרים יישארו בתחומי רוסיה[25], אגודת חסידי חב"ד הודיעה בתגובה כי המהלך אינו מקובל עליה ושלא יחדלו מהמאבק כל עוד לא ישובו הספרים לספריית ליובאוויטש בניו יורק[26].

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. רשימת אדמו"ר הקודם "אופן התייסדות חסידות חב"ד דור ראשון דור שני" (חוברת ו').
  2. אגרות קודש אדמו"ר האמצעי (הוצאת תשע"ג) אגרת ח', תאור ייחסו של אדמו"ר הזקן למלחמה ועל הסתלקותו.
  3. אדמו"ר הריי"צ כותב (ספר השיחות תרצ"א עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בספר השיחות הנ"ל עמ' 174) שמדובר ברבי שלמה מקרלין אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט"ו עמ' ת"נ) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן בשנת תקנ"ב ולכן אומר הרבי שמדובר במגיד מקוזניץ. בנוגע לגדולי ישראל אחרים ראה המסע האחרון (מונדשיין) עמ' 73.
  4. קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד, עמודים 84-86, יוסף יצחק קמינצקי.
  5. קונטרס "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה" בתחילתו.
  6. אדמו"ר הריי"צ בקונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה עמ' 4.
  7. ראה אגרות קודש הצמח צדק (הוצאת תשע"ג) עמ' 12 ובמצוין שם.
  8. שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמ' ש"ד.
  9. שם עמ' ש"ו.
  10. שם עמ' שי"א.
  11. במהלך השנים החליפה המשטרה החשאית מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד תרצ"ד נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ"ד עד תש"ג: נ.ק. וו. ד, מאז עד מותו של סטלין בתשי"ג: מ. ג. ב, מאז עד תשנ"א: הק.ג.ב.
  12. את המונח טבע נשיא אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל, המונח אומץ על ידי הרבי והרבי הרבה להשתמש בו.
  13. על גל מאסרים זה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית (שלום דובער לוין) עמ' רי"א.
  14. ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.
  15. על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125.
  16. על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.
  17. על הבריחה ועל החיים והרעב בסמרקנד שם פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.
  18. שם פרק נ, עמ' רכה.
  19. על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק צט, עמ' של"ט עד סוף הספר.
  20. תורת מנחם התוועדויות כרך מ' עמ' 84.
  21. דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, עיתון המבשר.
  22. יצויין שבמסגרת הסכם זה עד שנת תשס"א ירד הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.
  23. ש"פ שופטים תשנ"א, הוגה ויצא בחוברת דבר מלכות לאותה פרשה.
  24. יומן השליחות המיוחדת, שלום דובער לוין.
  25. נשיא רוסיה מחזיר את ספרי "אוסף שניאורסון" לידי חב"ד קישור לאתר חב"ד אינפו
  26. אגו"ח העברת הספרים למוזיאון היהודי איננה מקובלת עלינו קישור לאתר חב"ד אינפו, תגובתו של בערל לוין מנהל הספריה באתר חב"ד און ליין.


מדינות אירופה
אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן1 · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה2 · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה1 · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה1 · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן1 · קפריסין2 · קרואטיה · רומניה · רוסיה1 · שבדיה · שווייץ

הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.

מדינות ברית המועצות לשעבר
רוסיה - ארמניה - אוקראינה - בלארוס - לטביה - ליטא - טורקמניסטן - גאורגיה - אסטוניה - אזרבייג'ן - קזחסטן - קירגיזסטן - מולדובה - אוזבקיסטן - טג'יקיסטן - המחוז היהודי האטונומי