תהלוכת ל"ג בעומר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף פאראד)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תהלוכת ל"ג בעומר הוא מצעד יהודי ברחובה של עיר, המתקיים על פי הוראתו ובקשתו של הרבי. התהלוכה מתקיימת בי"ח באייר יום הל"ג בעומר והיא לכבודו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. בתהלוכה נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה' ומשיח.

תהלוכות אלו המתקיימות כיום במקומות רבים ברחבי העולם, התחילו מאז שנת תש"מ, בעוד שבחצר 770 התקיימו תהלוכות כאלו החל משנת תש"ג. הרבי עצמו השתתף בתהלוכות בארצות הברית כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע.

"..על ידי זה שעושים את התהלוכה בהתאם ל"דרכו" של הילד, על ידי זה שהוא הולך "צועד" בגאון ובעוז (עם דגל או שלט), שאפשר לרשום עליהם גם ענינים הקשורים בתורה ומצוות, ובפרט - ענינים השייכים לרשב"י ולל"ג בעומר, וכיוצא בזה, שזה נותן חיות וחמימות בילדים יהודים בנוגע לכל עניני תורה ומצוות, באופן שהרושם-טוב של התהלוכה נשאר אצלם בזיכרון, ויש לזה פעולה נמשכת בחינוך שלהם".

משיחת הרבי, בהתוועדות שבת קודש פרשת אחרי-קדושים י' אייר ה'תש"נ - מוגה

התהלוכות ב-770[עריכה]

הבמה בתהלוכת ל"ג בעומר תשנ"ג בקראון הייטס, צילום: אלי יונה

התהלוכות החלו עוד קודם לנשיאותו של הרבי, בתור כינוסים שנתיים לילדים המשתתפים בקביעות בפעילות 'מסיבות שבת'. תהלוכות אלו התקיימו רק בחצר 770, ונועדו להפגין עוצמה יהדות ובכך להעצים את תחושת השייכות של הילדים לערכי היהדות. בכינוסים אלו השתתף הרבי עצמו ונשא דברים בפני הילדים.

בשנים הראשונות התקיימו הכינוסים במועדים שונים, והחל משנת תשט"ז הם החלו להתקיים בקביעות בל"ג בעומר בקביעויות בהן הוא חל בימי ראשון שהינו יום חופשי בבתי הספר העממיים.

תהלוכות אלו נקראות בשם 'פאראד' (מילה באנגלית שתרגומה הוא: מצעד) והן מתקיימות בשדירת איסטרן פארקווי, ובמשך השנים, הם קיבלו אופי מעט שונה, ואורגנו תחת הנהלת שיעורי לימודי הדת וצבאות השם בניו יורק.

התהלוכה מתקיימת רק כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע, משום שאז אין לימודים בבתי ספר הממשלתיים, כך שהילדים היהודים הלומדים בהם יכולים להשתתף.

השנים בהם התקיים הפאראד בהשתתפותו של הרבי בהם נשא שיחת קודש ועודד את הילדים העוברים לפניו בתהלוכה:

  • תשי"ג - פאראד זה היה הכינוס הראשון לילדים בה נוכח הרבי לאחר קבלת הנשיאות, במהלך הפאראד עמד הרבי במרפסת ודיבר, והילדים ישבו למטה בחצר והקשיבו, את השיחות של הרבי תרגם לאנגלית הרב שלמה זלמן הכט.
  • תשט"ז - בשנה זו התקיים לראשונה הכינוס במתכונת של "פאראד" והשתתפו כאלפיים ילדים, נושא הפאראד היה שמירת השבת, לאחר הפאראד המשיכו הילדים לפארק לפעילות, והרבי הגיע גם לשם בהפתעה, וסקר את פני כל הילדים, והיה מאד מרוצה.
  • תשי"ז - החל משנה זו הוחלט לערוך את הפאראד דווקא כשחל ביום ראשון, וכן לייעד את הפאראד במיוחד לילדים הלומדים בבתי ספר לא יהודים, אשר יש להם חופש, רק כאשר חל ביום ראשון, ואכן באותה שנה הגיעו אלפי ילדים שאינם שומרים תורה ומצוות. את הכינוס הנחה הרב יוסף גולדשטיין ואת שיחות הרבי תרגם הרב יעקב יהודה הכט אשר 'ירש' את התפקיד מאחיו.
  • תש"כ - בשנה זו היה נראה בתחילה למארגנים, שהפאראד לא יהיה מוצלח מספיק, אך כשיצא הרבי וראה את הילדים, אמר שהכל נראה בסדר, בשנה זו היה דגש מיוחד על ציון 200 שנה להסתלקות הבעל שם טוב.
  • תשכ"ג - בשנה זו הרבי לא יצא לפאראד, השמועות אומרות שהיה זה בעקבות מחלוקת שפרצה בין מארגני הפאראד.
  • תשכ"ו - בשנה זו קיבל הפאראד שדרוג רציני, והוכן לרבי בימה גבוהה מיוחדת, והשתתפו כחמשת אלפים ילדים.
  • תשכ"ז - הפאראד התקיים בימי ערב מלחמת ששת הימים והרבי נשא שיחה הפתאומית בה דיבר על המצב הקשה השורר בארץ, וחיזק את הביטחון והאמונה בקב"ה ובכך שהמלחמה בוודאי תסתיים בניצחון לעם ישראל, שיחה שלימים התבררה כנבואה אלוקית. בפאראד השתתפו כ- 20.000 ילדים.
  • תש"ל - בשנה זו דיבר הרבי בפני הילדים כשלושת רבעי השעה. היה זה חידוש גדול כיוון שבתהלוכות בשנים עברו דיבר הרבי עד רבע שעה. גם הפעם הרבי דיבר אליהם רבע שעה ואחר-כך דיבר בארוכה שוב על 'מיהו יהודי', וזו היתה סיבת אריכות הדברים. בתהלוכה זו גם הוצגו לראשונה פלטפורמות יהדות שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה, זו היתה גם השנה הראשונה שהכינו שני סטעדנרים אחד לרבי ואחד למנחה[1], ולא כפי שהיה עד אז שבעת התרגום הרבי זז לצד[2].
  • תשל"ג - בשנה זו הרבי לא יצא לפאראד, ובשבת גילה הרבי את הסיבה לכך, מכיוון שבאותו זמן התרחש מאורע מסויים של היפך אהבת ישראל[3]. הרבי התבטא על כך ש"אינו יכול לצאת" וש"רבי שמעון בר יוחאי יהיה נוכח ב'פאראד', כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר יהיה נוכח ב'פאראד', ואותי סוגרים בחדר כמו רשב"י במערה!"[4].
  • תשל"ו - באותה שנה ל"ג בעומר לא חל ביום ביום ראשון, אך בהיות שהרבי קרא לשנה זו "שנת החינוך" - התקיימה התהלוכה בשנה זו באמצע השבוע והרבי יצא לתהלוכה כבכל שנה. כמו-כן בתהלוכה זו הושקע מאמץ גדול בבניית פלטפורמות יהדות שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה. בשנה זו אף היה מתוכנן גשם מוחלט, וכאשר כתבו לרבי העניק הרבי את ברכתו, ובאמת בשעות שלפני הפאראד ירד גשם זלעפות אך ברגע שהרבי יצא לפארארד הפסיק הגשם באחת עד סיום הפאראד, כאשר בכל השכונות הסמוכות ממשיך לרדת גשם כרגיל[5].
  • תש"מ - בשנה זו עורר הרבי לערוך תהלוכות ל"ג בעומר בכל העולם כולו, ואכן מלבד הפאראד בנוכחות הרבי, התרחשו בכל הריכוזים היהודים בעולם תהלוכות מופארות, הפאראד בשנה זו היתה מושקעת במיוחד, וגם מקומו של הרבי הוכן וקושט בצורה מלכותית מאוד, והרבי היה מאד שבע רצון, במהלך הפאראד נשא הרבי שיחה גם ברוסית.
  • תשמ"ג - הרבי נכח בפאראד למעלה מ- 3 שעות, ונופף בשלום לכל המוצגים והקבוצות, לאחר התהלוכה, עבר הרבי בדרכו לאוהל ליד הפארק בה שיחקו הילדים.
  • תשד"מ - הרבי דיבר למעלה משעה בפאראד, והורה למנחה לתרגם רק את הנקודות, לאחר הפאראד שאל הרב יעקב יהודה הכט את הרבי אם הוא מרוצה, והרבי ענה "מאד!", לפני שהרבי נסע לאוהל, הורה להדפיס את המאמר של אדמו"ר הזקן "להבין ענין ל"ג בעומר" ואת שיחת אדמו"ר הריי"צ.
  • תשמ"ז - מהחידושים של שנה זו, היה, תערוכה מיוחדת המתארת את כל גלויות עם ישראל, וניצבה לאורך השדרה. לאחר הפאראד, נסע הרבי לאוהל, ולאחר תפילת ערבית, הודיע שמכיוון שבבוקר לא התקיימה חלוקת דולרים, יתקיים כעת השלמה.
  • תש"נ - השנה האחרונה לעת עתה בה נראתה לעיני בשר נוכחות הרבי בתהלוכה, על פי התחזיות היה אמור להיות יום גשום במיוחד, אך בפועל החל הגשם רק כאשר הרבי נכנס ל770. במהלך הפאראד היו מספר מחזות נדירים, כשעברו מול הרבי כ- 200 ילדות שנקראו בשם חיה מושקא על שם הרבנית, היו פני הרבי רציניות. כאשר עברו קבוצת ילדים מתופפים והכריזו מול הרבי יחי, הגיב הרבי בתנועת עידוד נדירה בשני ידיו.
  • תשנ"ב - במשך הפאראד שהה הרבי בקומה השלישית של "770", ובניגוד לפעמים הקודמות בהן שהה במרפסת הפונה לרחוב יוניון - בגלל כינוס הילדים, שהה בצד הפונה לאיסטערן פארקוויי [6].
  • תשנ"ג - במהלך הפאראד נעצרה קבוצת מתופפים - ילדי "אהלי תורה" מול חלונות חדרו של הרבי והכריזו "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" [7].

עד שנת תש"נ הנחה את הפאראד הרב יעקב יהודה הכט, כשלאחר פטירתו החליף אותו בנו ר' שמעון הכט.

גם בתהלוכות שנערכו מול בית חיינו בשנים שלאחר מכן, המשיכו המארגנים להציב את ה'סטענדער' של הרבי בחזית הבימה כשמיקרופון מוצמד אליו, מתוך אמונה ברורה בהשתתפותו של הרבי גם עתה.

ההוראות מהרבי[עריכה]

הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לתהלוכות

א. כנהוג בשנים האחרונות ישתדלו שבכל מקום ומקום תתקיים בל"ג בעומר "תהלוכה", להדגיש ולהראות באופן גלוי לעין כל, גם לעיני עמי הארץ, שיהודים הולכים לקיים רצון קונם, ובאופן של הליכה מדרגה לדרגה.

ב. בפרט כאשר נמצאים במדינת הרווחה כמדינת ארצות הברית וכיוצא בזה, שיכולים לקיים תורה ומצוות ללא רדיפות והפחדות, שצריכים לנצל מצב זה לערוך תהלוכות פומביות שבהם יתבטא תוכן הליכתם של בני ישראל בעניני יהדות.

ג. עריכת חגיגות ותהלוכות של כל בני ישראל בכל מקום שהם, הוא בחוץ לארץ, ועל אחת כמה וכמה בארץ ישראל, שבהם ישתתפו האנשים והנשים בנפרד, בתכלית הצניעות כמובן, והטף.

ז. הנ"ל הוא במיוחד בנוגע לטף - כמנהג ישראל מדורי דורות שבל"ג בעומר ממעטים בלימוד התינוקות של בית רבן, כחצי היום או שליש היום, ויוצאים (לשדה) לשמוח עם הילדים בעניני הרשות, ועל ידי זה ניתוסף בלימוד התורה.

ח. בכדי שהתהלוכות יהיו בהצלחה רבה ומופלגה, דרושים לכך גם ההכנות המתאימות, מתוך פרסום ושטורעם גדול, למשוך כמה שיותר ילדים שישתתפו בזה.

ט. בטח יעשה בזה כל אחד ואחת כל התלוי בו אנשים נשים וטף כל חד וחד לפום שיעורא דיליה, וכמו כן להשפיע על אחרים שישתתפו בזה, מתחיל מהוראת דוגמא חיה אישית איך שהוא משתתף בזה בחיות ובשמחה.

י. בודאי יפרסמו הדברים האמורים בכל מקום ומקום, בכל עיר ועיר וכו', כולל ובמיוחד - בארצנו הקדושה.

יא. הפעולות בכל זה יהיו מתוך שמחה, בהתאם לתוכנו של ל"ג בעומר - יום שמחתו של רשב"י, כולל - גם ההכנות בימים שלפני זה שנעשים מתוך שמחה, כטבע האדם שהידיעה שמתקרב יום שמחה פועלת כבר רגש של שמחה.

יב. גם כאשר הפעולה בזה נראית כ"דחק", עבודה קשה, הרי, מכיון שמדובר אודות ענין בלתי-רגיל, הקשר עם רשב"י, "כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק", ולהתייגע בפעולות אלו גם באופן של "דחק".

יג. עריכת ה"תהלוכות" של ילדי ישראל בסיסמא והכרזת "יחד כל ילדי ישראל" - כלשון הכתוב "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", כידוע הקשר והשייכות דפסוק זה לרשב"י.

יד. פשוט, שבמהלך התהלוכות ידברו עם הילדים והמבוגרים ויספרו להם (ויש לקצר) אודות רשב"י, ויעוררום להוסיף בכל עניני יהדות, תורה ומצוותיה. ובמיוחד - ללמוד מהנהגותיו של רשב"י.

טו. בקשה נפשית - להשתדל גם להוסיף בהסברת הדברים הנ"ל באותיות ובסגנון המתאים, החל מהמסביר עצמו, שיונח אצלו, ובמילא, יהיו הדברים יוצאים מן הלב, שאז נכנסים ללב השומע.

הרבי בסיור ברכב בל"ג בעומר תשמ"ח

בשנת תש"מ הורה הרבי להעתיק את רעיון התהלוכות מ-770 לארץ ישראל ולעולם כולו. הרבי ביקש לקיים תהלוכות בכל מקום ומדינה בעולם, בהדגישו שצריך להשתדל ולארגן לפחות 30 תהלוכות בכל מדינה, לציון "שנת השלושים" להסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ. ואילו בארץ ישראל, "כפליים לתושייה" - יש לארגן לכל הפחות 60 תהלוכות בערים השונות. הרבי הוסיף כי במדינות שבהם אין אפשרות להגיע למספר כה רב של תהלוכות, יחברו יחדיו מספר מדינות אזוריות כדי להגיע למספר הזה.

פרופסור ר' ירמיהו ברנובר חזר באותם ימים מ770 לארץ ישראל עם 60 שטרות בני 50 לירה כל אחת, אותם יש לחלק בשם הרבי לכל מי שיארגן בפועל תהלוכת ילדים לכבוד ל"ג בעומר - יום ההסתלקות של רבי שמעון בר יוחאי.

ביום ראשון ד' באייר תש"מ, שיגר הרבי 120 דולר עבור ארגון של 120 תהלוכות בארצות הברית, כאשר 30 דולר שוגרו לכל מדינה בה ייערכו 30 תהלוכות. הרבי הוסיף והורה, כי אלה שלא יארגנו תהלוכות - ישתדלו לקיים לכל הפחות מסיבות. יחד עם זה הבהיר הרבי כי יש לתת את השטר רק למי שמארגן תהלוכה ללא חוכמות, ולמי שמארגן בפועל. והורה, שאם לא יגיעו למספר הזה, יש "להחזיר לכאן" את יתרת השטרות. באם יהיו יותר תהלוכות, הודיע הרבי, יישלחו שטרות נוספים.

על היקף הפעילות אותה רצה הרבי, אפשר ללמוד מההוראה הבאה: "להשתדל שלא ישאר ילד יהודי בארצנו הקדושה שלא יטול חלק בתהלוכה".

על החשיבות שייחס הרבי לתהלוכות, ניתן ללמוד מתשובה ששיגר: ".. יהיה הצלחה וכו' וזכות הרשב"י ודאי היא גדולה במאוד מאוד, אעה"צ (אזכיר על הציון)".

מבצע זה הגיע בהמשך לקריאתו של הרבי בחודש ניסן, להגביר את הפעילות בחודשי הפסח, תחת הסיסמא "והשיב לב אבות על בנים". זה היה הכיוון החדש בפעילות של הרבי במטרה להגביר את ההשפעה על ילדי ישראל, ודרכם גם על האבות.

התהלוכות הראשונות[עריכה]

התהלוכה הראשונה בפתח תקווה

הפריסה הארצית החב"דית בתחילת שנות הממ"ים, היתה מצומצמת למדי. כעשרים בתי חב"ד בלבד היו פזורים ברחבי הארץ, אולם הרב ישראל הלפרין החליט שהמבצע הזה שנעשה בהוראת הרבי חייב להתבצע בהיקף רחב, ויחד עם זאת - בסדר מופתי.

בעוד צוות רחב עמל במלאכה כנגד השעון, גויסו לצורך המבצע כל תלמידי ישיבות חב"ד בארץ, אברכי הכוללים, ואנ"ש בכל אתר. בעזרת אלו הורכבו צוותי הדרכה וארגון בכל מקום בארץ הקודש. על כל תהלוכה היה ממונה מקומי, ומעל כל כמה אחראים היה ממונה אזורי. בכל ישיבה מונה בחור שתפקידו היה לארגן ולסדר את כוח האדם מהישיבה.

במקביל הופקו דפי תדרוך מפורטים המציינים כיצד יש לפעול להצלחת התהלוכה. בדפים אלו הובאו כל הבעיות שיכולות להתעורר, וכן עצות, פתרונות ורעיונות כדי להגביר את האפקטיביות של התהלוכה. בנוסף לדפי התדרוך השונים לא נשכחו גם מנחי הכינוסים, וגם עבורם הוצא חומר עזר מיוחד.

בשבת קודש פרשת אמור, ערב ל"ג בעומר, התוועד הרבי, התוועדות שהקדושה כמעט כליל ליום ההילולא ל"ג בעומר ולרשב"י. בשיחות אלה הרבי דיבר גם על התהלוכות העתידות להתקיים למחרת, וביקש כי במהלך התהלוכה ידאגו לקיים עם הילדים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד: תורה, תפילה וצדקה. כמו כן הורה לעמוד בקשר עם הילדים גם לאחר התהלוכה.

הרבי הציע לפרסם ספר תמונות מהתהלוכות ברחבי העולם, שיכלול גם התרשמויות וסיפורים ויודפס בכל הלשונות שבהם מדברים ילדי ישראל: לשון הקודש, אנגלית, רוסית, פרסית ושאר הלשונות.

הרבי דאג להזכיר לציבור גם בנוגע לצד הכספי, ועורר להירתם ולסייע בנושא. את השיחה סיים הרבי בבקשה "שכל אחד יעלה רעיונות, הצעות וסברות - והעיקר (בנוגע לתהלוכות) שיקויים מיניה ומיניה יתקלס עילאה - שיהיה קידוש השם, קידוש עם ישראל וקידוש התורה, וילכו עם הילדים לקבל פני משיח צדקנו ורשב"י בתוכם ובראשם".

הרבי אף דיבר דברים חריגים במהותם בחשיבות ההתעסקות בתהלוכות באומרו:

"כל אחד יש לו ענייני משאלת לבבו, פרטיים וכלליים - על כך אומרים לו: בזכות התעסקות עם הילדים יתן לך ה' כל רצונותיך".

בהמשך הוסיף הרבי:

"כ"ק מו"ח אדמו"ר מסר נפשו וחינך כל אחד שבד' אמותיו יעסקו בפועל ממש, לא יחפשו כבוד וכו'.. אלה שפעלו עד עתה בפועל ממש עם ילדים, ובפרט בפעולות להשתתפותם של בנים ובנות בתהלוכה לכבוד שמחת רשב"י - יוסיף בכך שהדבר יתנהל ביתר הצלחה".

מארגני התהלוכות בארץ שראו את החשיבות הרבה שהרבי מקדיש לעניין, לא הסתפקו בשישים התהלוכות בהם נצטוו, ויצאו מגדרם כדי להגיע לכל מקום אפשרי לנחת רוחו של הרבי.

אחת ההחלטות היתה - לא להסתפק רק בערי וישובי פנים הארץ, אלא מעבר לקו הירוק - ביש"ע ורמת הגולן. משלחת אנ"ש נשלחה לישובים היהודים בעזה. בצפון הארץ נרתמו השלוחים שבצפת והם ארגנו שש תהלוכות, בהם גם ברמת הגולן. גם ביישוב ימית (בסיני) נערכה תהלוכה מרשימה.

המלחמה בתהלוכות[עריכה]

מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם הסטייפלער

באותה שנה לקחו על עצמם הרב ישראל צבי הבר הרב רמי אנטיאן והרב משה דיקשטיין לארגן את התהלוכה בתל אביב והם פירסמו שיבוא "קוסם".

שני רבנים ליטאיים - ראש ישיבת פונוביז' והרב יעקב ישראל קנייבסקי יצאו נגד התהלוכה בקול קורא חריף.

בעקבות זאת היו חסידים שחשבו כי כדאי לבטל את התהלוכה הזו, אולם ההכנות נמשכו בעידוד משפיעים ורבנים.

אחרי התהלוכה נסע הרב משה דיקשטיין לרבי. הרבי התבטא אודותיו: "הוא רצוי ומעשיו רצויים".

בד' סיוון אור לערב חג השבועות בשיחה שאמר הרבי בהתוועדות הפליא הרבי את המעלה של ילדי ישראל שזעקו ברחובה של עיר את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" וטען כי אין להתפעל מהפריעים העסוקים במחלוקת. כהסבר על המניעים שלהם, אמר הרבי:

און דערנאך קומט צו דער ביטערער רחמנות: פון וואנעט טאקע קומט דאס?

ס'איז אינגאנצן ניט פארשטאנדיק: בן אברהם יצחק ויעקב, מיט אלע ענינים וואס זיינען דערמיט פארבונדן - ווי קומט מען דאס זיין דורכגענומען מיט שנאת חינם?

ניט רוען, מבטל זיין מתורתו!.. מבטל זייו פון עבודת ה'!.. און זוכן אידן - אפשר קען מען זיי מבלבל זיין, און אין זיי איינפלאנצן שנאת חינם!..

איז די הסברה גאר א פשוט'ע: ער דאוונט מיט פסול'ע תפילין!..

["וכאן באה הרחמנות הרבה:מהיכן אכן זה נובע? הדבר כלל אינו מובן: מדובר בבן אברהם יצחק ויעקב יחד עם כל העניינים הקשורים בכך, איך מגיעים להיות כל כך חדורים בשנאת חינם? ללא מרגוע, להתבטל מלימוד תורתו!.. להתבטל מעבודת ה'!.. ולחפש יהודים אולי אפשר לבלבלם ולהחדיר בהם שנאת חנם!.. אלא, שההסברה בכך פשוטה הוא מתפלל עם תפילין פסולות!...(תרגום חפשי) ]

שיחות קודש תש"מ חלק ג עמוד 193

בהמשך הסביר הרבי כי ללא תפילין חסר בשעבוד הלב והמוח וכשזה חסר אין לצפות לאחריות. הרבי תבע מהחסידים שלא להמשך אחרי המחלוקת וח"ו לא להחליש את הפעילות. הרב ישראל צבי הבר ממארגני התהלוכה, פירסם מכתב נגד החתומים על הכרוז הנ"ל בעיתון 'שערים' של פועלי אגודת ישראל, ובו הוא מתאר את החיוב שבתהלוכה.

חבר העמים[עריכה]

בל"ג בעומר תש"נ, חודשים מספר לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי, קיים השליח, רבה הראשי של מדינת מולדובה, הרב זלמן אבלסקי ורעייתו את תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים ברחובה הראשי של העיר קישינב בירת מדינת מולדובה. בימים הסמוכים לל"ג בעומר החלו בהכנות התלמידים השלוחים ר' זושא אבלסקי ור' פניע וישצקי, יחד עם ר' זאב ביטקין. למרות שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברחובה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר - השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני הצעירים מארגני התהלוכה ר' זושא אבלסקי ור' פנחס וישצקי ממדינת מולדובה בתירוץ מפוקפק. לאחר התהלוכה כתב השליח הרב זלמן אבלסקי דו"ח מפורט לרבי והמענה שקיבל באמצעות המזכירות היה "נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן - תנש"א - החלו להתקיים תהלוכות ל"ג בעומר בכל עיר ומדינה בה הגיעו כבר שלוחי הרבי למדינות חבר העמים.

התהלוכות כיום[עריכה]

"חסידי חב"ד יקדישו את ל"ג בעומר להבאת המשיח", ידיעה עיתונאית משנת תנש"א

משנת תש"מ, מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב"ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח אהבת ישראל אהבת ה' ואהבת התורה.

בשנים האחרונות התווסף מסר של גאולה ומשיח על פי הוראתו של הרבי ש"הדבר היחידי שנשאר עכשיו בעבודת השליחות הוא - לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש".

בשנת תנש"א לאחר דיון שהתקיים בין פעילי בית חב"ד בעיר אילת כתב הרב יוסף הכט לרבי שחושש כי הנפת שלטים בנושא גאולה ומשיח ירחיקו משתתפים מהתהלוכה, בתגובה ענה הרבי "באם כך אזי יסירו השלטים". לקראת ל"ג בעומר תנש"א הייתה הוראה מהמזכירות להסיר את שלטי "הגיע זמן הגאולה"[8] שהשתמשו בהם החל מתשמ"א, וזאת בעקבות פנייית הנ"ל לרבי שחושש שיתמעטו מספר המשתתפים. אולם בפועל בתהלוכה עצמה באילת השאירו את השלטים ואף הוסיפו שלטים על הרבי כמשיח! ולאחר מכן נשלח לרבי תמונות מהתהלוכה וקיבלו תשובה חיובית[9].

כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל"ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום.

משנת תשס"ה החל ועד אברכים בחלוקת ח"י רוטל - שתיה למשתתפי התהלוכות.

קישורים חיצונים[עריכה]

סקירות
מדיה
כתבות היסטוריות
מאמרי דעה
חוברות

הערות שוליים

  1. יש אומרים שהיה זה בהוראתה הישירה של הרבנית נחמה דינה
  2. ל"ג בעומר תש"ל, וידאו, חב"ד אורג
  3. ראה תהלוכות ל"ג בעומר בתוך התקשרות
  4. "הרבי 'לא יכול' לצאת" בהוצאת "ועד חיילי בית דוד"
  5. ל"ג בעומר תשל"ו, גלריית תמונות קובץ תמונה קישור לאתר חב"ד אינפו
  6. כפ"ח גליון 525 בחלק של 'בית חיינו' עמוד 6
  7. כפ"ח גליון 571 עמוד 61
  8. ראו בספר צעירי אגודות חב"ד סוף עמוד 288
  9. מפי הרב אברהם חנוך גליצנשטיין