הפאראד אצל הרבי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף פאראד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פאראד הן תהלוכות ל"ג בעומר שהיו עם הרבי במהלך השנים ביום ראשון ליד 770.

היסטוריה[עריכה]

הבמה בתהלוכת ל"ג בעומר תשנ"ג בקראון הייטס, צילום: אלי יונה

התהלוכות החלו עוד קודם לנשיאותו של הרבי, בתור כינוסים שנתיים לילדים המשתתפים בקביעות בפעילות 'מסיבות שבת'. תהלוכות אלו התקיימו רק בחצר 770, ונועדו להפגין עוצמה יהדות ובכך להעצים את תחושת השייכות של הילדים לערכי היהדות. בכינוסים אלו השתתף הרבי עצמו ונשא דברים בפני הילדים.

בשנים הראשונות התקיימו הכינוסים במועדים שונים, והחל משנת תשט"ז הם החלו להתקיים בקביעות בל"ג בעומר בקביעויות בהן הוא חל בימי ראשון שהינו יום חופשי בבתי הספר העממיים.

תהלוכות אלו נקראות בשם 'פאראד' (מילה באנגלית שתרגומה הוא: מצעד) והן מתקיימות בשדירת איסטרן פארקווי, ובמשך השנים, הם קיבלו אופי מעט שונה, ואורגנו תחת הנהלת שיעורי לימודי הדת וצבאות השם בניו יורק.

התהלוכה מתקיימת רק כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע, משום שאז אין לימודים בבתי ספר הממשלתיים, כך שהילדים היהודים הלומדים בהם יכולים להשתתף.

השנים בהם התקיים הפאראד בהשתתפותו של הרבי בהם נשא שיחת קודש ועודד את הילדים העוברים לפניו בתהלוכה:

  • תשי"ג - פאראד זה היה הכינוס הראשון לילדים בה נוכח הרבי לאחר קבלת הנשיאות, במהלך הפאראד עמד הרבי במרפסת ודיבר, והילדים ישבו למטה בחצר והקשיבו, את השיחות של הרבי תרגם לאנגלית הרב שלמה זלמן הכט.
  • תשט"ז - בשנה זו התקיים לראשונה הכינוס במתכונת של "פאראד" והשתתפו כאלפיים ילדים, נושא הפאראד היה שמירת השבת, לאחר הפאראד המשיכו הילדים לפארק לפעילות, והרבי הגיע גם לשם בהפתעה, וסקר את פני כל הילדים, והיה מאד מרוצה.
  • תשי"ז - החל משנה זו הוחלט לערוך את הפאראד דווקא כשחל ביום ראשון, וכן לייעד את הפאראד במיוחד לילדים הלומדים בבתי ספר לא יהודים, אשר יש להם חופש, רק כאשר חל ביום ראשון, ואכן באותה שנה הגיעו אלפי ילדים שאינם שומרים תורה ומצוות. את הכינוס הנחה הרב יוסף גולדשטיין ואת שיחות הרבי תרגם הרב יעקב יהודה הכט אשר 'ירש' את התפקיד מאחיו.
  • תש"כ - בשנה זו היה נראה בתחילה למארגנים, שהפאראד לא יהיה מוצלח מספיק, אך כשיצא הרבי וראה את הילדים, אמר שהכל נראה בסדר, בשנה זו היה דגש מיוחד על ציון 200 שנה להסתלקות הבעל שם טוב.
  • תשכ"ג - בשנה זו הרבי לא יצא לפאראד, השמועות אומרות שהיה זה בעקבות מחלוקת שפרצה בין מארגני הפאראד.
  • תשכ"ו - בשנה זו קיבל הפאראד שדרוג רציני, והוכן לרבי בימה גבוהה מיוחדת, והשתתפו כחמשת אלפים ילדים.
  • תשכ"ז - הפאראד התקיים בימי ערב מלחמת ששת הימים והרבי נשא שיחה הפתאומית בה דיבר על המצב הקשה השורר בארץ, וחיזק את הביטחון והאמונה בקב"ה ובכך שהמלחמה בוודאי תסתיים בניצחון לעם ישראל, שיחה שלימים התבררה כנבואה אלוקית. בפאראד השתתפו כ- 20.000 ילדים. זו היתה גם השנה הראשונה שהכינו שני סטענדערים אחד לרבי ואחד למנחה[1], ולא כפי שהיה עד אז שבעת התרגום הרבי זז לצד.
  • תש"ל - בשנה זו דיבר הרבי בפני הילדים כשלושת רבעי השעה. היה זה חידוש גדול כיוון שבתהלוכות בשנים עברו דיבר הרבי עד רבע שעה. גם הפעם הרבי דיבר אליהם רבע שעה ואחר-כך דיבר בארוכה שוב על 'מיהו יהודי', וזו היתה סיבת אריכות הדברים. בתהלוכה זו גם הוצגו לראשונה פלטפורמות יהדות שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה.[2].
  • תשל"ג - בשנה זו הרבי לא יצא לפאראד, ובשבת גילה הרבי את הסיבה לכך, מכיוון שבאותו זמן התרחש מאורע מסויים של היפך אהבת ישראל[3]. הרבי התבטא על כך ש"אינו יכול לצאת" וש"רבי שמעון בר יוחאי יהיה נוכח ב'פאראד', כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר יהיה נוכח ב'פאראד', ואותי סוגרים בחדר כמו רשב"י במערה!"[4].
  • תשל"ו - באותה שנה ל"ג בעומר לא חל ביום ביום ראשון, אך בהיות שהרבי קרא לשנה זו "שנת החינוך" - התקיימה התהלוכה בשנה זו באמצע השבוע והרבי יצא לתהלוכה כבכל שנה. כמו כן בתהלוכה זו הושקע מאמץ גדול בבניית פלטפורמות יהדות שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה. בשנה זו אף היה מתוכנן גשם מוחלט, וכאשר כתבו לרבי העניק הרבי את ברכתו, ובאמת בשעות שלפני הפאראד ירד גשם זלעפות אך ברגע שהרבי יצא לפארארד הפסיק הגשם באחת עד סיום הפאראד, כאשר בכל השכונות הסמוכות ממשיך לרדת גשם כרגיל[5].
  • תש"מ - בשנה זו עורר הרבי לערוך תהלוכות ל"ג בעומר בכל העולם כולו, ואכן מלבד הפאראד בנוכחות הרבי, התרחשו בכל הריכוזים היהודים בעולם תהלוכות מופארות, הפאראד בשנה זו היתה מושקעת במיוחד, וגם מקומו של הרבי הוכן וקושט בצורה מלכותית מאוד, והרבי היה מאד שבע רצון, במהלך הפאראד נשא הרבי שיחה גם ברוסית.
  • תשמ"ג - הרבי נכח בפאראד למעלה מ- 3 שעות, ונופף בשלום לכל המוצגים והקבוצות, לאחר התהלוכה, עבר הרבי בדרכו לאוהל ליד הפארק בה שיחקו הילדים.
  • תשד"מ - הרבי דיבר למעלה משעה בפאראד, והורה למנחה לתרגם רק את הנקודות, לאחר הפאראד שאל הרב יעקב יהודה הכט את הרבי אם הוא מרוצה, והרבי ענה "מאד!", לפני שהרבי נסע לאוהל, הורה להדפיס את המאמר של אדמו"ר הזקן "להבין ענין ל"ג בעומר" ואת שיחת אדמו"ר הריי"צ.
  • תשמ"ז - מהחידושים של שנה זו, היה, תערוכה מיוחדת המתארת את כל גלויות עם ישראל, וניצבה לאורך השדרה. לאחר הפאראד, נסע הרבי לאוהל, ולאחר תפילת ערבית, הודיע שמכיוון שבבוקר לא התקיימה חלוקת דולרים, יתקיים כעת השלמה.
  • תש"נ - השנה האחרונה לעת עתה בה נראתה לעיני בשר נוכחות הרבי בתהלוכה, על פי התחזיות היה אמור להיות יום גשום במיוחד, אך בפועל החל הגשם רק כאשר הרבי נכנס ל770. במהלך הפאראד היו מספר מחזות נדירים, כשעברו מול הרבי כ- 200 ילדות שנקראו בשם חיה מושקא על שם הרבנית, היו פני הרבי רציניות. כאשר עברו קבוצת ילדים מתופפים והכריזו מול הרבי יחי, הגיב הרבי בתנועת עידוד נדירה בשני ידיו.
  • תשנ"ב - במשך הפאראד שהה הרבי בקומה השלישית של "770", ובניגוד לפעמים הקודמות בהן שהה במרפסת הפונה לרחוב יוניון - בגלל כינוס הילדים, שהה בצד הפונה לאיסטערן פארקוויי[6].
  • תשנ"ג - במהלך הפאראד נעצרה קבוצת מתופפים - ילדי "אהלי תורה" מול חלונות חדרו של הרבי והכריזו "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד"[7].

עד שנת תש"נ הנחה את הפאראד הרב יעקב יהודה הכט, כשלאחר פטירתו החליף אותו בנו ר' שמעון הכט.

גם בתהלוכות שנערכו מול בית חיינו בשנים שלאחר מכן, המשיכו המארגנים להציב את ה'סטענדער' של הרבי בחזית הבימה כשמיקרופון מוצמד אליו, מתוך אמונה ברורה בהשתתפותו של הרבי גם עתה.

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. יש אומרים שהיה זה בהוראתה הישירה של הרבנית נחמה דינה
  2. ל"ג בעומר תש"ל, וידאו, חב"ד אורג
  3. ראה תהלוכות ל"ג בעומר בתוך התקשרות
  4. "הרבי 'לא יכול' לצאת" בהוצאת "ועד חיילי בית דוד"
  5. ל"ג בעומר תשל"ו, גלריית תמונות קובץ תמונה קישור לאתר חב"ד אינפו
  6. כפ"ח גליון 525 בחלק של 'בית חיינו' עמוד 6
  7. כפ"ח גליון 571 עמוד 61