אהבת ישראל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלט על אהבת ישראל בתלמוד תורה בקריות

מצוות אהבת ישראל היא מצוות עשה, לאהוב כל אדם מישראל, כמו שנאמר: "ואהבת לרעך כמוך". אהבת ישראל היא אחד מיסודותיה של תורת החסידות.

ענינה[עריכה]

רבינו הזקן כותב בסידורו: "נכון לומר קודם התפלה הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך". זאת אומרת, אשר מצות אהבת ישראל היא שער הכניסה, אשר דרך בו יכול האדם לבוא לעמוד לפני ה"א להתפלל, בזכותה תקובל תפלת המתפלל

היום יום, ב' תמוז

ענין אהבת ישראל הוא מצד הנפש האלוקית. שמצד הנפש הבהמית לא יכול להיות אהבה אמיתית, אלא התלויה בדבר, שנפש הבהמית היא דבר נפרד. אבל מצד הנפש האלוקית, כל ישראל מאוחד בכנסת ישראל ומצד זה יכול להיות אהבה ואחווה אמיתית ביניהם. ולכן, על ידי שמגביר את נפשו האלוקית על נפש הבהמית, ומגביר את הנפש על הגוף, יכול להגיע לידי אהבת ישראל אמיתית.

אהבת ישראל במשנת הרבי[עריכה]

אהבת ישראל היא "כל התורה כולה" (כמאמר הידוע של הלל הזקן), וזו המטרה הראשית של חסידות בכלל ושל הרבי בפרט. רואים את זה גם כן בשיחתו של הרבי ביוד שבט תשי"א בעת קבלת הנשיאות באופן רשמי, וזה לשון השיחה:

בבואו לארה"ב אמר הרבי: "אזלת לקרתא עבד כנימוסא". כאן באמריקא אוהבים לשמוע כרוז, הצהרה ("סטייטמענט"), דבר חידוש, ומה טוב - דבר המבהיל את הרעיון. אינני יודע אם יש צורך בסדר כזה, אבל - "אזלת לקרתא עבד כנימוסא":

שלשת האהבות, אהבת השם, אהבת התורה ואהבת ישראל, כולא חד. אי אפשר לחלק ביניהם, כיון שכולא חד, כעצם אחד. - בתורת החסידות מובא מאמרו של הבעש"ט בשם ראשונים: העצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו. ובנדו"ד, כיון שג' האהבות הם עצם אחד, מובן, שבכל א' מהם יש שלשתם, כי, כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו.

כשישנה אהבת ה', אבל אין אהבת התורה ואהבת ישראל, ה"ז הוראה שחסר גם באהבת ה'. לאידך גיסא, כשישנה אהבת ישראל, עם היותה מהמצוות שכליות שהשכל מחייבם, הרי, סוף סוף, מגיעים לאהבת התורה ואהבת השם. וכידוע הסיפור אודות הרבי הצמח-צדק, שעל ידי נתינת גמילות חסד ליהודי הגיע לענינים כאלה שלא הגיע אליהם על ידי תורה ועבודה.

"הצהרה" ("סטייטמענט") זו צריכים להכריז ולהודיע. כאשר רואים יהודי שיש לו אהבת ה' ואין לו אהבת התורה ואהבת ישראל, צריכים לומר לו, שעליו לדעת שאהבת ה' לבדה, ללא אהבת התורה וישראל, אין לה קיום. לאידך גיסא, כשרואים יהודי שיש לו רק אהבת ישראל, צריכים להשתדל להביאו לאהבת התורה ואהבת ה'. וכן צריכים להשתדל שפעולתו באהבת ישראל תתבטא לא רק בנתינת לחם לרעבים ומים לצמאים, אלא שמצד אהבת ישראל יקרב יהודים לאהבת התורה ואהבת ה'.

וכאשר יהיו שלשת האהבות יחדיו, יהיה זה "חוט המשולש" ש"לא ינתק".

ועל ידי זה תבוא גם הגאולה, שכן, כשם שהסיבה ל"גלינו מארצנו" בגלות האחרון היא בגלל ההיפך דאהבת ישראל, כך על ידי אהבת ישראל תבוא הגאולה במהרה בימינו ממש.[1]

בתורה נאמר הציווי: "ואהבת לרעך כמוך" ורבי עקיבא אמר, כי "זה כלל גדול בתורה". אך בעיני רבים נשמעת ההדגשה "כמוך" כמליצה ולא כדרישה מעשית מהאדם; כי האמנם יכול האדם לאהוב את זולתו ממש כשם שהוא אוהב את עצמו?

אולם חסידות חב"ד מלמדת, כי אין זו מליצה וכי הכוונה היא מעשית מאד. היא מסבירה, כי לאמיתו של דבר הזולת הוא חלק ממני, אמנם לא בגופו אבל בנשמתו.

תורת חב"ד מבהירה, כי נשמתו של כל יהודי היא "חלק אלוק ממעל ממש", חלק מהאלוקים! ויתירה מזו: נשמותיהם של כל היהודים הם כאילו, נשמה אחת גדולה שהתפצלה בגופים רבים. מכאן, שכאשר אני אוהב את הזולת, אני פשוט אוהב את... עצמי!

גישה זו הביאה לידי כך, שהחסידים רואים בכל יהודי "יהלום" יקר, ואת העובדה שיש לו מגרעות שונות - כבוץ ועפר המכסים על ה"יהלום". ואם כן - האם משום כך יש לדחותו?! להפך, יש לאהבו ומתוך אהבה זו להשתדל לעזור לו "לנקות את עצמו מהבוץ".

הדגשים אלה על הצורך באהבת-ישראל אמיתית יצרה אצל החסידים גישה חמה לכל יהודי וביניהם שררה אהבת אחים ממש. דורות רבים של חסידי חב"ד יישמו בפועל את האמרה החסידית: "פרוסת הלחם שבידי היא שלך כמו שלי" ("שלך" קודם ל"שלי").

בריאות הרבי - הראש - תלויה בחסידים[עריכה]

הרב יהודה לייב גרונר ציין בנאומו כי "מבצע 'אהבת ישראל' של הרבי היה המבצע היחיד שהרבי הוציא קונטרס מיוחד בשם אותו מבצע ואף חילק אותו בעצמו לקהל הרחב. הרב גרונר סיפר כי ארע שהרבי לא חש בטוב ואחד החסידים איחל לרבי: "דער רבי זאל זיין געזונט" (=שהרבי יהיה בריא). הרבי הגיב: "כשהחסידים יהיו בריאים - גם הרבי יהיה בריא". הרב גרונר הסביר כי "חסידים הם חלקים בגוף שהראש והלב שלו הוא הרבי. ממילא, כאשר יש פירוד לבבות ואין אחדות זה פוגע אפילו בלב".[2]

אהבת ישראל כיום[עריכה]

בשנת תנש"א בשבת פרשת מטות מסעי[3], דיבר הרבי אודות אהבת ישראל, וחידש בה חידוש עצום. אהבת ישראל כיום - אמר הרבי - אינה מצד תיקון סיבת הגלות - שנאת חינם - כפי שהיה עד היום, שאנו מוסיפים באהבת חינם כדי להביא את הגאולה, וזאת מפני שסיבת הגלות תוקנה כבר (!). אהבת ישראל כיום היא מצד ניצוץ משיח הקיים בכל יהודי, והיא משמשת כטעימה מהגאולה האמיתית והשלימה, אז יתאחדו כל היהודים על ידי הניצוץ משיח שבכל אחד ואחד.

יש לציין שהודעה היסטורית זו חוברת לציוני דרך נוספים בהתקדמותנו לגאולה, עליהם הצביע הרבי בשנים האחרונות. לדוגמה: סיום עבודת הפצת המעיינות, סיום מלחמת חיילי בית דוד, סיום צחצוח הכפתורים, סיום עבודת התשובה הנצרכת לבוא הגאולה, וסיום עבודת בירור הניצוצות.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. משיחת יוד שבט תשי"א בעת קבלת הנשיאות באופן רשמי
  2. כנס אחדות ישראל
  3. התוועדות שבת-קודש פרשת מטות-מסעי, ב' במנחם-אב ה'תנש"א.ספר השיחות תנש"א, כרך ב, עמ' 717-719
מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · האמנת אלקות · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים