ליקוטי אמרים - פרק ל"ב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד)
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בספר התניא בצורת תרשים זרימה.

בתרשים זה מפורט ענף העצות בעבודת ה' (פרקים כ"ו-ל"ד), בשורה השלישית נמצאים הקישורים לענפים הנוספים.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך - לעשותו
(דברים ל', י"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת הלב
"כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך"

(פרקים א' - ל"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת המעשה
קיום המצוות מתוך אהבה ויראה

(פרקים ל"ה - נ"ג)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הבינוני
פרקים א' - י"ב
 
עבודת הבינוני
פרקים י"ג - כ"ה
 
עצות בעבודת השם
פרקים כ"ו - ל"ד
 
דירה בתחתונים
פרקים ל"ה - מ'
 
אהבת השם
פרקים מ"א - נ'
 
מעלת העשיה בגשמיות
פרקים נ"א - נ"ג


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עצות בעבודת ה'
פרקים כ"ו-ל"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איך להפטר מעצבות
פרקים כ"ו-כ"ח
 
 
 
 
 
 
 
איך להיפטר מטמטום הלב
פרקים כ"ט-ל'
 
 
 
 
 
 
איך להיות בשמחה
פרקים ל"א-ל"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שנובעת ממילי דעלמא ודשמיא
פרק כ"ו
 
שנובעת מהרהורים ותאוות במשך היום
פרק כ"ז
 
שנובעת ממחשבות זרות בתפילה
פרק כ"ח
 
לבטש את עצמו
פרק כ"ט
 
להיות שפל רוח בפני הזולת
פרק ל'
 
שמחה מההתגברות על היצר
פרק ל"א
 
אהבת ישראל
הוספה במאמר המוסגר שאינה קשורה לרצף הסבר הפסוק 'כי קרוב' - פרק ל"ב
 
שמחה מקרבת השם
פרק ל"ג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הבאת אופני השמחה לפועל על ידי קיום תורה ומצוות
פרק ל"ד
ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

פרק ל"ב - "לב" התניא - ואהבת לרעך כמוך ממש

מבוא לפרק[עריכה]

פרק זה (שנתוסף רק בדפוס שני של התניא[1]) אינו חלק מהעצות להוספה בשמחה[2], וגם לא חלק מרצף ההסבר כיצד להיות בינוני, - אלא הוא מאמר מוסגר, הבא לבאר מעלת השמחה[3] (שהתבארה בפרק הקודם), שהיא מביאה לאהבת ישראל[4], שהיא כל התורה כולה.

ומסביר הרבי[5], שלמרות שפרק זה אינו חלק מההסבר כיצד להיות בינוני - הוא הוא "לב התניא" ולב החסידות, והרוח המחיה חסיד בעבודת ה'.

גוף הפרק[עריכה]

פרק לב
פרק לב והנה על ידי קיום הדברים הנ"ל להיות גופו נבזה ונמאס בעיניו רק שמחתו תהיה שמחת הנפש לבדה הרי זו דרך ישרה וקלה לבא לידי קיום מצות ואהבת לרעך כמוך לכל נפש מישראל למגדול ועד קטן. כי מאחר שגופו נמאס ומתועב אצלו והנפש והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן בשרשן ומקורן באלקים חיים. בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה ולכן נקראו כל ישראל אחים ממש מצד שורש נפשם בה' אחד רק שהגופים מחולקים. ולכן העושים גופם עיקר ונפשם טפלה אי אפשר להיות אהבה ואחוה אמיתית ביניהם אלא התלויה בדבר לבדה. וזהו שאמר הלל הזקן על קיום מצוה זו "זהו כל התורה כולה ואידך פירושא הוא" כו'. כי יסוד ושורש כל התורה הוא להגביה ולהעלות הנפש על הגוף מעלה מעלה עד עיקרא ושרשא דכל עלמין וגם להמשיך אור אין סוף ברוך הוא בכנסת ישראל כמ"ש לקמן דהיינו במקור נשמות כל ישראל למהוי אחד באחד דוקא ולא כשיש פירוד ח"ו בנשמות דקודשא בריך הוא לא שריא באתר פגים וכמו שנאמר "ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך" וכמו שמבואר במקום אחר באריכות:

ומה שנאמר בגמרא שמי שרואה בחבירו שחטא מצוה לשנאותו וגם לומר לרבו שישנאהו. היינו בחבירו בתורה ומצות וכבר קיים בו מצות הוכח תוכיח את עמיתך עם שאתך בתורה ובמצות ואף על פי כן לא שב מחטאו כמ"ש בספר חרדים אבל מי שאינו חבירו ואינו מקורב אצלו הנה על זה אמר הלל הזקן הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום וכו' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. לומר שאף הרחוקים מתורת ה' ועבודתו ולכן נקראים בשם בריות בעלמא צריך למשכן בחבלי עבותות אהבה וכולי האי ואולי יוכל לקרבן לתורה ועבודת ה' והן לא לא הפסיד שכר מצות אהבת ריעים וגם המקורבים אליו והוכיחם ולא שבו מעונותיהם שמצוה לשנאותם מצוה לאהבם גם כן ושתיהן הן אמת שנאה מצד הרע שבהם ואהבה מצד בחינת הטוב הגנוז שבהם שהוא ניצוץ אלקות שבתוכם המחיה נפשם האלקית וגם לעורר רחמים בלבו עליה כי היא בבחינת גלות בתוך הרע מסטרא אחרא הגובר עליה ברשעים והרחמנות מבטלת השנאה ומעוררת האהבה כנודע ממה שנאמר "ליעקב אשר פדה את אברהם" [ולא אמר דוד המלך עליו השלום תכלית שנאה שנאתים וגו' אלא על המינים והאפיקורסים שאין להם חלק באלהי ישראל כדאיתא בגמרא ר"פ ט"ז דשבת]:

סיכום הפרק[עריכה]

  • בחלקו הראשון של הפרק מסביר אדמו"ר הזקן (שעל פי המבואר בפרק הקודם יובן מאמר חז"ל), שאהבת ישראל היא כל התורה כולה כפשוטו ממש - ושאר כל התורה היא רק "פירוש" של מצוות אהבת ישראל[6]:

כי תכלית כל התורה הוא להגביר הנפש על הגוף, להעלות הנפש למקורה ושורשה ולהמשיך אור אין סוף ב"ה במקור הנשמות - וזו היא מהותה של אהבת ישראל.

  • בחלק השני של הפרק מסביר אדמו"ר הזקן מדוע ואיך אפשר וצריך לאהוב גם את החוטאים.

מושגים יסודיים בפרק[עריכה]

אהבת ישראל

הערות שוליים

  1. הכוונה למהדורה קמא. במהדורות הראשונות של ספר התניא היו 51 פרקים בלבד (שלא כבתניא שלפנינו - 53 פרקים): פרק ל' היה כלול בחלקו השלישי של התניא (כחלק מפרק ג' של אגרת התשובה, ופרק ל"ב כולו לא היה כלל.
  2. בהן עוסקים בפרקים אלו (ל"א-ל"ד).
  3. לא מעלת עניין השמחה בכלל, אלא דוקא שמחה זו, שהתבארה בפרק הקודם, הנובעת מהגברת הנפש על הגוף.
  4. שהרי למרות החילוקים שמצד הגוף - מצד נשמתם כל ישראל הם אחד ממש.
  5. ליקוטי אמרים עם ביאור המאור שבתורה להרב יואל כהן, בתניא מהדורה קמא בהערות שבסוף פרקים ל' ול"ב, ועוד
  6. אופן הסתכלות זה על מאמר חז"ל הנ"ל הפוך משאר כל המפרשים, שהתקשו ופירשו שלא כפשוטו, וראה בחסידות מבוארת על התניא פירוט בזה.
הקודם:
פרק ל"א
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק ל"ג