התבוננות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור המתאר חסיד מתבונן לפני התפילה

התבוננות היא מושג יסודי בעבודה, ועניינה העמקת הדעת והרחבת השכל בענין, על מנת להגיע להתפעלות המידות.

התבוננות כללית והתבוננות פרטית[עריכה]

התבוננות יכולה להעשות בשני אופנים. האופן הראשון הוא התבוננות כללית בכללות העניין, האופן השני הוא התבוננות פרטית בכל פרטי הענין.

קונטרס ההתבוננות של אדמו"ר האמצעי מסביר כיצד להתבונן, ומרחיב בפרטים רבים של עבודת ההתבוננות.

שלושה מיני התבוננות[עריכה]

בהיום יום לחודש תמוז, כתוב:

שלשה מיני התבוננות הם: א) התבוננות למודית, אחר שמבין הענין על בוריו, הוא מתבונן בעומק הענין ההוא, עד שהשכלי מאיר אצלו. ב) שקודם התפלה, ענינה הרגש חיות הענין שלמד ולא הרגש השכלי כמו בהתבוננות למודית. ג) שבתפלה, ענינה הרגש האלקות שבהענין שלמד.

שלש אלה הם שליבות סולם ההרגשה ורק בחסדי השי"ת עמנו מרגישים לפעמים - דערהערט מען ג-טליכקייט בלי שום עבודה כלל, והוא מפני מעלת העצמות שיש בנשמה, אבל מצד העבודה שבכח עצמו מוכרחים שלש הנ"ל.

שלש מדרגות אלו של ההתבוננות הן כנגד שלשת הרבדים של אותיות התורה, עולמות נשמות אלוקות, כפי שכתב הבעש"ט לגיסו רבי גרשון מקיטוב.[1] התבוננות של הבנת העניין הנלמד היא ברובד העולמות, והיא בונה את גוף ההתבוננות. התבוננות בחיות הפנימית של העניין היא ברובד הנשמות, והיא מכניסה חיים בגוף ההתבוננות. התבוננות באלוקות שבעניין הנלמד היא ברובד האלוקות, והיא מקשרת את הגוף ואת החיים אל חיי החיים ב"ה.

התבוננות[עריכה]

גדולת ה' הוא מן הנושאים אשר בהם עוסקת תורת החסידות. שנים מבין מצוות התורה הם אהבת ה' ויראת ה' ומובן כי האופן שבו ניתן לקיים את מצוות אלו הוא על ידי התבוננות והעמקה בנושאים של גדולת ה'. שכאשר אדם מתבונן בשכלו ומרחיב בדעתו בגדולת ה' בהיותו ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב, מתעורר בלבו אהבת ה' ויראתו.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים