אור הממלא כל עלמין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ממלא כל עלמין)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ממלא כל עלמין הוא הארתו של הקב"ה אשר מתלבשת באופן פנימי בעולמות לחיותם. אור זה מתלבש בכל עולם לפי ערכו, ומאיר בכל נברא פרטי לחיותו. לצורך כך הוא בא בסדר והדרגה, מעילה לעלול בכל עולם ועולם לפי ערכו מראש כל המדרגות ועד סוף כל דרגין.

אור הממלא הוא אחד מבין שני אופני החיות האלקית שנמשכת לעולמות: אור הסובב כל עלמין ואור הממלא כל עלמין. אור הסובב כל עלמין מקיף וסובב את כל העולמות בהשוואה אחת, ואור הממלא כל עלמין מתלבש בכל עולם לפי ערכו.

אור הממלא כל עלמין נמשך באמצעות אור הקו הנמשך לאחר הצמצום. הארתו בעולמות בי"ע היא על ידי מלכות דאצילות היורדת להחיות את עולמות בי"ע בבחינה פנימית.

ענינו[עריכה]

דרשו חז"ל: "מה הנשמה ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם". זה שהנשמה "ממלאה", משמעותו היא "מחיה. משל זה שנתנו היה בכדי לומר שכשם שניתן לראות את החיות שבאדם, כך ניתן לראות במוחש את החיות שהקב"ה מחיה את העולמות.

ובחיות הגלויה שהנשמה נותנת בגוף - כמה פרטים:

א. החיות הגלויה המתלבשת בגוף, שהגוף חש בה - הכוללת את הכוחות והחושים, הינה מצומצמת, מוגדרת ומותאמת לפי גדרי והגבלת האברים; כמו חוש הראיה בעין, כח השכל במוח, הרגש בלב וכו'. זאת אומרת, שחיות זו באה בהתחלקות - לפי אופן חלוקת האברים בתכונותיהם הטבעיות, וישנם חילוקי מדריגות בחיות זו, משום שבכל אבר מתלבש כח וחיות המתאימה לו לפי תכונותיו ומדריגתו של האבר.

ב. מאחר שהחיות משתנה לפי אופן השינוי שבאברים, הרי מובן שהגוף ואבריו תופסים מקום ונחשבים למציאות לגבי חיות זו, דאף שהכוחות שולטים באברים, מכל מקום אין האברים בטלים במציאות לגבי הכוחות, אלא רק באופן של ביטול היש, היינו שנכנעים לכוחות ותו לא.

וכך גם באור האלקי הממלא כל עלמין:

א. הוא אור אלקי מצומצם, שהגביל וצמצם הקב"ה את אורו להחיות בו את הנבראים, ולכן הוא מצומצם לפי גדר הנבראים, ויש בו חילוקי מדריגות (בין חסד לגבורה וכו').

אור זה מלובש ופועל בגלוי בנבראים, שבכל נברא ישנו כח אלקי המחיה אותו תמיד, בגדריו ותכונותיו הטבעיות. כי אילו היתה החיות מסתלקת כרגע ח"ו וחוזרת למקורה, היה הנברא חוזר לאין ואפס ממש, והיה כלא היה וכמו קודם שנברא.

ב. מאחר שאור הממלא כל עלמין מוגבל ומצומצם לפי צורך התהוות הנבראים המוגבלים, מובן שהנבראים תופסים מקום ונחשבים למציאות לגבי אור זה.

אף על פי שהנבראים חיים וקימים מאור הממלא כל עלמין, שהם תלויים בו, ויתרה מזאת, הם גם כלים מוכשרים ומתאימים לקבל את החיות בפנימיותם, באופן שיחושו את החיות שמקבלים, מכל מקום אינם בטלים אליו בעצם מציאותם, אלא כפופים בלבד, ונכנעים לחיות האלקית בדרך ביטול היש, ולא בדרך ביטול במציאות.

אור הממלא כל עלמין ואור הסובב כל עלמין[עריכה]

משל לביאור החילוק שבין אור הממלא לאור הסובב הוא עיגולים ויושר, כלומר, העיגול הסובב וקו הנמשך באמצעותו מראשו לסופו. שמצד הקו יש מעלה ומטה, אבל מצד העיגול הרי הוא מעגל למטה כמו שהוא למעלה ממש.

שורשו[עריכה]

שורש אור הממלא כל עלמין הוא בקו הנמשך לאחר הצמצום לתוך החלל פנוי שנותר. ולמעלה יותר שורשו בכח הגבול של העצמות.

השתלשלותו בעולמות אבי"ע[עריכה]

מבואר כי "ואתה מחיה את כולם", שפירוש "אתה" הוא אותיות אל"ף תי"ו ה"א, שאל"ף הוא אות הראשונה ותי"ו הוא האות האחרונה, וה"א הוא ה' מוצאות הפה, שהן כללות כ"ב אותיות שקבועים בפה ודיבור העליון.

מקורות לעיון:[עריכה]

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות").