התוועדות חסידית

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף התוועדות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרבי בהתוועדות בזאל הגדול שב770

התוועדות (או פארבריינגען ביידיש) הוא השם המקובל בעגה של חסידי חב"ד להתכנסות של חסידים. בהתוועדות נהוג להרים כוסית 'לחיים' לשיר ניגונים חסידיים, לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב (משפיע) ובחסידויות פולין עם האדמו"ר (מה שמכונה ביניהם "טיש").

משמעות ההתוועדות בחסידות[עריכה]

חסידים בהתוועדות של הרבי בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים, להם היו שמורים מקומות ישיבה מאחורי הרבי על בימת ההתוועדיות)

התוועדות היא אחת מן הדרכים להתקשרות אל הרבי[1], אחד מהיסודות בדרכי החסידים, ומבוא למצוות אהבת ישראל[2].

בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של המלאך מיכאל לפעול". את אמרה זו הסביר אדמו"ר הזקן, בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו[3].

תוכן ההתוועדות[עריכה]

בהתוועדות, תובעים המדברים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו זמנים ללימוד תורת החסידות, שישמרו על קביעות השיעורים, ושהלימוד יהיה על מנת לקיים. תוכחה בהתוועדות, צריכה להיות רק על דברים ועניינים שאין בהם משום עלבון[4].

את ההתוועדות החסידית מנחה, בדרך כלל, אדם המכונה "משפיע" או "מתוועד". המתוועד הוא רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים. ישנו סוג התוועדות, בו המתועדים משוחחים בינם לבין עצמם, בדברי התעוררות וחיזוק, מה שאינו נפוץ בקרב נערים צעירים.

אמירת ה'לחיים' בהתוועדות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משקה, תקנת המשקה

כאמור, בהתוועדות מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי הרבי הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 86 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם 'גזירת המשקה'. מקרה יוצא מהכלל, היה בהתוועדות שערך הרבי בערב חג הפסח תשמ"א שחל בשבת, ומשום שנוהגים שלא לשתות יין בערב ליל הסדר - שתו באותה ההתוועדות מים.

נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות[עריכה]

באמירת הלחיים ישנם ששני נוסחים:

  • לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - כיוון שבשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובות,, שהובילו לקילולו של חם (בנו של נח) ועץ הדעת היה עץ גפן, ולכן מברכים שיין זה יהיה לחיים טובים.
  • המגיד ממעזריטש היה עונה לחיים ולברכה, וכן פעם בהתוועדות בה נוכח אדמו"ר הזקן ענה לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם לנוסח זה דווקא, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, כי ייתכן וזה משום שכ"שנכנס יין יצא סוד", שמשמעותו בעבודת השם היא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה[דרושה הבהרה]. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" אותיות לב-רכה[5].

זמן ההתוועדות[עריכה]

חסידים בהתוועדות

אומנם אין צורך בסיבה או בזמן מיוחדים על מנת להיתוועד, אךלמרות זאת ישנם ימים שנהוג להיתוועד בהם, חלקם אף תוקנו תוקנו על ידי רבותינו נשיאנו. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים בימי חב"ד, כגון חג הגאולה, כל חודש כסלו, ימי הולדתם של נשיאי חב"ד ודומיהם.

זמני התוועדות נוספים: שבת בה מברכים את החודש[6], זמן הסעודה השלישית של יום השבת ובראשי חדשים. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות במועדי אנ"ש - צריכות להתקיים בבית הכנסת). התוועדות מלוה מלכה במוצאי שבת צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של החסידים [7].

התוועדות במחיצת הרבי[עריכה]

הרבי במהלך התוועדות שערך בזאל הגדול של 770, על בימת ההתוועדיות. מאחוריו נראה יושב המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב

במשך שנות נשיאותו היה הרבי נוהג לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדיות באולם הזאל הגדול של 770. הרבי היה יושב על בימת עץ מוגבהת הצמודה לקיר הדרומי, בקדמתה ישב הרבי כשלפניו שולחן, ומאחוריו ישבו זקני החסידים, רבנים ואדמו"רים, כשרוב הקהל עומד על מדרגות עץ מוגבהות.

הרבי היה נכנס לאולם, עולה על הבמה, ומתחיל הרבי לשאת שיחה שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת ניגון, כשלעתים הוא מורה במפורש איזה מהם לנגן (לדוגמה כמו ניגון הכנה לד' בבות, אותו היה מתחיל החוזר הרב יואל כהן)[8].

כשהיה הרבי רוצה להתחיל באמירת מאמר, היה מורה על נגינת ניגון רוסטוב, אותו תיקן הרבי וקבע כניגון הכנה למאמר, כשלקראת התחלת המאמר היו היושבים נעמדים על רגליהם[9].

התוועדיות הרבי בימות החול היו מוקלטות ומועלות אחר כך על הכתב, אך בהתוועדיות שנערכו בשבתות וחגים (בהם אסור להקליט) היה צוות חוזרים בראשות הרב יואל כהן משחזר את השיחות והמאמרים שאמר הרבי, וצוות של מניחים העלה את הדברים על הכתב. לעיתים היה מגיה הרבי את השיחות והמאמרים ומהם חוברו ספרים שונים[10] בעוד רובו של החומר לא הוגה[11].

בסיום התוועדויות שערך הרבי בשבתות וחגים שנגמרו במוצאי החג או השבת, היה נוהג הרבי לחלק כוס של ברכה.

היסטוריה[עריכה]

הרבי בהתוועדות בזאל הקטן, בו נערכו ההתוועדיות בשנים הראשונות ובו קיבל את הנשיאות, תשי"ב

ההתוועדות הראשונה שערך הרבי ב770 נערכה בב' תמוז של שנת תש"א בזאל הקטן בקומה הראשונה של 770 בהוראתו הישירה של הרבי הריי"צ, לציון הצלתו של הרבי והגעתו לארצות הברית. ההתוועדות החלה בשעה 9 ונגמרה בשעה שלוש לפנת בוקר[12]. מאז התוועד הרבי עוד כמה פעמים עם החסידים[13].

במשך השנה שלאחר הסתלקות הרבי הריי"צ החל הרבי להתוועד עם החסידים בשבתות מברכים, כפי תקנתו של הרבי הריי"צ, בחגים ובמועדים חסידיים, אך לא אמר בהם מאמרים, אותם אומר רק רבי, אלא רק שיחות. בהתוועדות ביום טוב שני של חג השבועות הכריז החסיד ר' אליהו סימפסון, ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר.הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"[14].

בהתוועדות י' שבט תשי"א קיבל עליו הרבי את הנשיאות, ואמר את המאמר הראשון שלו – באתי לגני.

עם השנים הלכה חסידות חב"ד וגדלה והחלו להגיע יותר ויותר חסידים להתוועדיות של הרבי, מה שגרם לכך שהזאל הקטן, בו נערכו כל התוועדיותיו של הרבי עד אז, היה צר מלהכיל את החסידים שבאו להשתתף בהתוועדיות. בעקבות כך, החל הרבי בשנת תשי"ד להתפלל ולהתוועד בזאל הגדול (שבאותו הזמן היה קטן הרבה יותר מגודלו כיום) להתוועדויות ולתפילות הימים הנוראים. ההתוועדויות הגדולות של י"ט בכסלו, י' בשבט וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור קראון הייטס, כשהראשונה היא התוועדות י"ט כסלו תשי"ד באולם "פרענקלין מענאָר"[15].

לקראת ראש השנה של שנת תש"כ הסתיים השיפוץ הראשון שנערך בזאל הגדול. והוא הפך לרחב יותר. מאז עברו כל התפילות והתוועדיות לזאל הגדול, ולא נערכו עוד התוועדיות בזאל הקטן או באולמות[16].

לאחר פטירת הרבנית חנה, לא רצה הרבי להתוועד בי"ט כסלו, עד שהרב שמואל לוויטין נכנס אל הרבי ואמר: "הלוא יאמרו כי י"ט כסלו אינו יום טוב!" דבריו שכנעו את הרבי שירד להתוועדות[17].

במשך השנים ההתוועדיות נערכו בחגים ומועדים חסידיים, כשהתוועדיות בשבת נערכו רק בשבתות מברכים (כתקנתו של הרבי הריי"צ) או כשהחגים או המועדים החסידיים חלו בשבת. לאחר הסתלקותה של הרבנית חיה מושקא, החל להתוועד בכל שבת, אך חדל להתוועד בימות חול. נוהג זה התבטא לראשונה בחג הפורים תשמ"ח. רבנים חב"דיים מכל העולם ניסו למנוע זאת על ידי כך ששלחו מכתב לרבי, ובו בקשה לערוך את ההתוועדות בחג ההפורים[18], אך הרבי לא נעתר לבקשתם, ואכן מאז לא ערך הרבי ההתוועדיות בימי חול אלא רק בשבת, אך במקביל החל לשאת שיחות גם בשאר ימות השבוע (ולא כפי שהיה עד אז רק בשעות ההתוועדות) לאחרי (ולפעמים לפני) תפילת ערבית על סטנדר מיוחד לכך כשפניו אל הקהל.

תבנית גלריה מוסתרת.png
צילומים מהתוועדיות במשך השנים אצל הרבי

קישורים חיצוניים[עריכה]

התוועדות עם הרבי[עריכה]

הערות שוליים

  1. היום יום כ"ד סיון
  2. היום יום כ"ד תשרי. שיחת שבת פרשת ויקהל תשמ"ו סעיף ד' ואילך
  3. "קובץ מכתבים לאמירת תהילים" שבהוספה לספר תהילים אוהל יוסף יצחק שבהוצאת קה"ת, עמוד 198 והילך במהדורות החדשות
  4. היום יום כ"ד תשרי
  5. היום יום, כ"ט אדר א'
  6. ראה לדוגמא היום יום כ"ו כסלו, כ"ד אייר
  7. היום יום ל' ניסן
  8. כל זאת למעט ניגון צמאה לך נפשי, אותו תמיד היה מתחיל לנגן בעצמו
  9. סרט וידאו מניגון הכנה בהתוועדות של הרבי. אם כי לפעמים היה מנוגן ניגון אחר
  10. כמו לקוטי שיחות, ספר המאמרים - מלוקט, ספר השיחותועוד
  11. ממנו חוברו ספרים כמו תורת מנחם התוועדויות ושיחות קודש
  12. סיפור ההתוועדות, מתוך "קובץ כ"ח סיון - יובל שנים"
  13. השיחות שאמר אז הרבי לוקטו והופיעו בספר שיחות קודש - קודם הנשיאות
  14. ימי בראשית עמוד 167
  15. עמוד 70
  16. עמוד 50 אם כי היו מקרים יוצאי דופן (לדוגמא - התוועדות פורים תשמ"א. ראה על כך בקובץ זה עמוד 18)
  17. [1] קישור col
  18. "אנו החתומים מטה החלטנו להעיז לפנות בבקשת תחנונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א, להתוועד ביום זה וברוב עם הדרת מלך, כנהוג על-ידי נשיאי חב"ד מדורי דורות, ומבקשים אנו מאוד לשמח את כולנו ביום אשר נהפך וכו', ומצווה דרבים שאני, ולקיים את ימי הפורים, ומכאן תושפע שמחה אמיתית לכל השנה עד יבוא ינון נאו"" גילויים מפורים עם הרבי ב-770 קישור col
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.