התקשרות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק בהתקשרות בין רבי וחסיד. אם התכוונתם לפירוש אחר, ראו התקשרות (פירושונים).

ענין ההתקשרות בין חסיד לרבי מהווה את היסוד העיקרי עליו מושתת התואר 'חסיד'. רגיל הוא הביטוי בפי חסידים: "שנהיה קשורים באמת".

עניינה בעבודת האדם[עריכה]

עבודת האדם מוכרחת שתהיה חדורה בביטול לנשיא הדור. והכוונה בזה היא הן לעבודת הנשמה בעולם ועם הנפש הבהמית. והן לעבודת הנשמה עצמה בהתעלות בקדושה מדרגה לדרגה.

עבודת הנשמה בעולם היא עבודת הבירורים. עניינה הוא, לברר את ענייני העולם שמצד עצמם הם קליפה - חשים עצמם למציאות נפרדת מאלוקות. עבודת האדם היא לברר ולקדש את העולם וזאת על ידי ההשתמשות בעניני העולם לשם שמים כך שחודר במציאות העולם שכל מציאותם היא למלאות רצון ה'. אמנם עבודה זו דורשת מהאדם התבטלות לנשיא הדור, וזאת בכדי שהבירור יעשה כדרוש ובשלימות. כדי שהנשמה שמצד עצמה מובדלת מהעולם תוכל לרדת לעולם ושהיא לא תתעלם שם, אלא תתגבר עליו ותברר אותו, עליה לקבל כוחות מחודשים שמגיעים אליה על ידי התבטלותה לנשיא הדור.[דרושה הבהרה]

נוסף לכך הביטול לנשיא הדור מביא שלמות בעבודת הבירור. הבירור המושלם הוא כשכל הפרטים בעולם מתאחדים להיות מציאות אחת ויחידה ומכיוון שלכל אדם לעצמו יש את תכונותיו האישיות, לכן למרות שכל הפרטים בחייו מאוחדים בכוונה 'לשם שמים', עדיין אין זה אחדות אמתית מפני שבטבעו הוא מובדל מתכונותיו של חברו ודווקא על ידי הביטול של כל הדור לראש הדור נעשית התאחדות מוחלטת.[1] ליתר ביאור, עבודת הבירורים עצמה מורכבת מכמה דרגות: בירור האדם הוא רק לראשית התהליך ומכונה בירור ראשון וזאת משום שגם כשאדם בטל לאלוקות, מכיוון שגם עבודה זו באה על ידו והוא הרי 'נברא', ממילא גם הדרגה שאליה העלה את העולם הוא דרגת נברא ואינו קדושה ממש. (כפי שמכונה בחסידות ביטול זה 'ביטול היש' ולא הגיע עדיין ל'ביטול במציאות') דווקא אחרי עבודת האדם בבירור העולם, מגיע השלב השני - בירור שני והוא ביטול שנפעל כתוצאה מהתגלות אלוקית מלמעלה. המשכת בירור זה היא רק בכוחה של נשמה גבוהה שגם לאחרי שירדה לעולם עדיין מאיר בה האור האלוקי שמובדל מהעולם והמשכתה היא דווקא על ידי ביטול לאותה הנשמה.[2]

נוסף לכך הביטול לנשיא הדור מוכרח גם בעבודת הנשמה בהתעלותה מדרגה לדרגה בקדושה עצמה.[דרושה הבהרה][3]

התקשרות במעשה בפועל[עריכה]

בלוח היום יום לכ"ד סיון כותב הרבי: "השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי, מאחר שאין אני מכירו פנים.. ההתקשרות האמיתית היא על ידי לימוד התורה, כשהוא לומד המאמרי חסידות שלי, קורא את השיחות ומתחבר עם ידידי אנ"ש ותלמידי התמימים יחיו בלימודם ובהתועדותם, ומקיים בקשתי באמירת תהילים ובשמירת זמני הלימודים - הנה בזה היא ההתקשרות".

מובן כי ההתקשרות תובעת מהחסיד מעשה בפועל.

זקני החסידים אמרו כי הקשר בין חסיד לרבי הוא כמו הקשר בין איש ואשה, שיכול להתבצע בשלושה דרכים[4]: בכסף - נתינת דמי מעמד, בשטר - כתיבת פדיון נפש לרבי, ובביאה - לבוא אל הרבי.

התקשרות בהרגש הלב[עריכה]

לאידך, רבים הם המקומות בהם מבואר בטוב טעם ענין ההתקשרות בהרגש הלב.

דוגמא נאמרה בשיחת אחרון של פסח תשי"א: "חסיד הוא כמו עז שממלאת את תפקידה לתת חלב ואינה יודעת שום דאגה למזונותיה, כיון שבעליה דואג לספק לה כל צרכיה. כך חסיד צריך למלא את התפקיד שדורש ממנו הרבי ובמילא ידאג הרבי לכל עניניו".

זו אחת מהההנחות שנמצאים ברגש של החסיד, שהוא מרגיש כלפי הרבי כמו 'עז', היינו, רגש של ביטול מוחלט.

המעלה והצורך בשניהם[עריכה]

עולה בבירור - המעלה והצורך בשני הענינים. כי שניהם אכן נדרשים, ואי אפשר לזה בלא זה. א' משלים את השני והם בעצם ענין אחד. אי אפשר לרגש בלא קיום ההוראות בפועל. כי אהבה שאינה מולידה קיום מצוות בפועל שייכת לדמיונות שווא.

ויתירה מזו: דוקא המעשה בפועל הוא-הוא הדרך לרגש בלב ממש. שהרי כלל ידוע הוא [5] ש"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות". דהיינו, שבכדי לעורר את לב החסידים והתמימים להתקשרות ואהבה לרבי, הוא רק על ידי קיום הוראותיו. כשאדם משקיע עצמו במעשה בפועל, הרי המעשים שהוא עושה יוצרים אצלו רגש ההזדהות - הקשר והאהבה.

וכפי שכותב הרבי [6]:

"אמרתי פה בהתוועדות עם אנ"ש והתמימים. דהנה ההתקשרות צריכה להיות בכל הכוחות שאפשר. והנה, לכל לראש אצל חסידי חב"ד כשמו כן הוא, שצריך להתקשר בחב"ד היינו בפשטות ללמוד מאמרי כ"ק הנשיא כיון שכוונת אומר המאמרים הוא המשכת חב"ד במדות ושינוי המדות על ידם, הרי זה מכריח התקשרות על ידי שוהלכת בדרכיו ועל פי הוראותיו במדות ומחשבה דיבור ומעשה, אבל כל זה נוגע.. בכח או כחות פרטיים ועל כל פנים בכחות הגלויים, ועל כן כיון שעדיין נשאר הספק באיזה דרך מוליכין אותו, הרי זה מטיל ספק באיזה מקום מקושר הוא בפנימיותו ועצמותו.."

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. לקוטי שיחות חלק ב עמוד 479 ושם חלק ג עמוד 808
  2. תורה אור כז, ג.
  3. לקוטי שיחות חלק ג עמוד 808
  4. מסכת קידושין בתחילתה: "האשה נקנית בשלוש דרכים.. - בכסף, בשטר ובביאה".
  5. מובא בספר החינוך (מצוה טז).
  6. אגרות קודש חכ"א ע' סא.