דמי מעמד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פתק בכתב ידו של כ"ק אדמו"ר שליט"א. להלן הטקסט: "מכתבו מי"ד מנחם אב נתקבל, ובטח ישמחנו בבשורות טובות מעשיות בפועל בענין 'נפנה' וזכות הרבים, לעשותם יחיד, על ידי התקשרות היחידה, באמצעות יחידות אצל רבי יחיד ביחידו של עולם"

דמי מעמד הינם תרומה כספית שנותנים החסידים עבור צרכי בית הרבי וצרכי תנועת חב"ד.

יסודות התקנה[עריכה]

נתינת דמי המעמד בצורה מסודרת החלה בתחילת נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, בשנת תרפ"א על ידי קופת רבינו והאחראיים עליה היו הרבנים יחזקאל פייגין ואלחנן דב מרוזוב. הרבי העניק יחס של חיבה מיוחדת לתקנה זו, והפציר פעמים רבות בזקני החסידים לעסוק בענין זה, ולדאוג שכמה שיותר יהודים ישלחו 'דמי מעמד' לאדמו"ר הריי"צ, ובאמצעותם - יתקשרו אליו.

בשנת תרצ"ו עברה הקופה לידי הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, ובשנת תש"ו הפכה לקופה נפרדת בהנהלת הרב משה לייב רוטשטיין.

בשנת תש"ט מונה הרב שמואל דוד רייטשיק לשד"ר רשמי של הקופה, בשנת תשי"ד עברה האחריות לידי מחנה ישראל ומשנת תשנ"ד נפרדה המגבית ועברה לקופת רבינו.

במכתבי אדמו"רי חב"ד מכונה המעמד בשם 'נפנה' כשכל אות מהמילה 'מעמד' מוחלפת באות שלאחריה[1].

שמו[עריכה]

הסיבה שנתינת מעות אלו נקראת בשם מעמד היא היות ומעמד הוא מלשון מעמיד. ממונו של אדם מעמידו על רגליו, היות והוא יכול לקנות בזה את חיי נפשו, ממילא כאשר הוא נותן זאת לרבי, בדרך ממילא מתנשאים כל שאר העניינים. בכך שעניינו של המעמד מתבטא דווקא ברגל ישנו עניין נוסף: באדם יש שכל ורגש, ישנו אדם המקושר לרבי מצד שכלו, וישנו מצד הרגש נפשו, אולם רגל אינה שכל ואינה רגש, אלא היא מסמלת התקשרות לרבי בדרך של קבלת עול ומסירות נפש.

במשך השנים כינו החסידים כספים אלו בשמות נרדפים רבים כגון 'מעמדות געלד', ועוד.

נפנה[עריכה]

נפנה הוא כינוי לדמי ה'מעמד' שנוצר ברוסיה בשל החשש מהמשטרה החשאית.

השם נפנה, נכתב בצופן א"ב ג"ד, כלומר נ' פ' נ' ה', הן האותיות הבאות בסדר האלפבית של אותיות המקור מ' ע' מ' ד'. לדוגמה שם ה' הכתוב בפסוק על ידי האותיות י' ה' ו' ה' הופך ל-כ' ו' ז' ו'. קוד זה נקרא בשם כתב מזוזות, בשל העובדה שקידוד כזה שמאחורי המזוזה כותבים את האותיות "כוזו במוכסז כוזו" שהם אותיות רודפות למילים "ה' אלקינו ה'".

בתניא[עריכה]

באגרת הקודש ט' מוצאים אנו ביטוי מיוחד על הקדימה של נתינת צדקה לצרכי נשיא הדור אפילו על אשתו ובניו "רק שאשתו ובניו של אדם קודמין לכל על פי תורה חוץ מצדיקים שבדור שהן קודמין לבניו..." באחת השיחות, הסביר הרבי מהו ענינו של 'המעמד לרבותינו שבאה"ק' - וז"ל: "אויך אין אגרת הקודש שבתניא רעדעט זין וועגן מעמד פאר רבותינו שבארץ הקודש ת"ו, וואס באמת איז א רבי - אין וועלכן מקום ער זאל זיך ניט נעפינען בחיצוניות, איז בפנימיות איז ער בארץ הקודש ת"ו", (= גם באגרת הקודש שבתניא מדובר אודות מעמד לרבותינו שבארץ הקודש ת"ו, שלמען האמת, רבי, היכן שלא יהיה בחיצוניות - בפנימיות הוא בארץ הקודש ת"ו).

ביטויים מיוחדים מהרבי[עריכה]

"בשעת אז ווען איר פארט וועגן מעמד, פארט מיט אייך מיט עצמות ומהות אין סוף ב"ה". [תרגום חופשי = בשעה שאתם נוסעים אודות מעמד, נוסעים יחד עם עצמות ומהות אין סוף ב"ה][2].

"והמכ' מועה"מ" [והמכתב מועד המעמד] "- גמ"ח עם עצמו וכב"ב שי'" [וכל בני ביתו שיחיו] [3].

"חבל שאין מזדרזין בענין המעמד. ודע עקא שבשכל הרי יש עוד לכל אחד טעם על זה ג"כ" [על זה גם כן][4].

"כן אקוה שניגש גם כן לעבודה בקודש ובפרט בענין נפנה"[5].

"העושים בענין המעמד בזריזות?"[6].

"בודאי עושה ופועל במסעיו גם בענין נפנה, אשר מלבד שזהו משליחותו, הנה נודע ונראה גם במוחש, שכל דבר שיש לו אחיזה בגשמיות ג"כ, הרי הוא בר קיימא. וידוע שזהו גם כן מהטעמים שהנביאים היו לפעמים מקדימים לנבואתם איזה פעולה גשמית, וכמש"נ בכמה מקומות בנביאים אחרונים"[7].

".. ויעויין בסוף המאמר שבקונט' הנ"ל* על דבר גודל המעשה על צדקה בכלל, וכבר כתבתי לא', שכמה עלוב הסדר שאפילו המעשה על נפנה, שהיא המעולה שבמעולה כידוע, עדיין דורש זירוז"[8].

"דער געשמאק פון לחם מן השמים איז אין מעמד געלט". [תרגום חופשי = התענוג של לחם מן השמים הוא בכספי ה'מעמד'][9].

כיום[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קופת רבינו

על פי הוראת הרבי, מעבירים כיום החסידים את דמי ה'מעמד' לקופת רבינו עבור 'מחנה ישראל', בכל מקום ישנם ממונים המעבירים את הכסף למזכירות בארה"ב.

בארץ הקודש, הכתובת של 'קופת רבינו' היא: קרן קופת אדמו"ר ת. ד. 1247 קרית מלאכי. להעברה בנקאית ניתן להפקיד לחשבון הקרן לפי הפרטים דלהלן: בנק: מזרחי טפחות סניף: קרית מלאכי 450 מספר חשבון: 187708 שם חשבון: קרן קופת האדמו"ר.

כמו כן ניתן להעביר לידי הרב מיכאל מישולבין או לרב ליפא קורצוויל מנחל'ה. בצפת ניתן להעביר את דמי המעמד לרב שלמה זלמן לבקיבקר ולרב יצחק ליפש. בכפר חב"ד ניתן להעביר את דמי המעמד לרב זאב וולף קסלמן.

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. ראה לדוגמא מכתב הרבי לחסיד ר' בן ציון שם טוב ובהערות המו"ל בשולי הגליון שם.
  2. משיחת שבת פרשת שמיני, תשי"ב סט"ז.
  3. אגרות קודש כ"ק אד"ש, ח"ג, ע' קל.
  4. אגרות קודש הרבי חכ"א עמ' ס"ח.
  5. אגרות קודש הרבי חלק ג' עמ' קי"ז.
  6. אגרות קודש הרבי חלק כ"א עמ' ס"ו.
  7. ליקוטי שיחות חלק י"ט עמ' 476.
  8. ליקוטי שיחות חלק י"ט עמ' 475.
  9. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ט ע' קע"ז.