יחזקאל פייגין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יחזקאל פייגין עם בני משפחתו

החסיד הרב יחזקאל פייגין (המכונה חאצ'ע) היה מזכירו של אדמו"ר הריי"צ ומנהל מחתרת ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בשנת תרמ"ה, בעיר לוקימא ברוסיה הלבנה. בבחרותו, למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והיה מקושר לאדמו"ר הרש"ב. בשנת תרע"ב נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב, יחד עם קבוצה של עוד שישה תמימים לייסד את ישיבת תורת אמת חברון, בראשות הרב שלמה זלמן הבלין. בשנת תרע"ד, עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, גורשו התלמידים בחזרה לרוסיה, וחזרו ללמוד בישיבת תומכי תמימים שבליובאוויטש.

בשנת תרע"ח לאחר העברת הישיבה לעיר קרמנצ'וג שבאוקראינה, נדד עם הישיבה ושם שימש כמלמד לילדי משפחת גורארי' העשירים שהחזיקו את כלכלת הישיבה.

בשנת תר"פ (1920) נשא לאישה את סאשה צייטלין בתו של הרב יהודה ליב צייטלין מהומל (בן דודו של הסופר הלל צייטלין). לאחר חתונתו המשיך להתגורר בעיר קרמנצ'וג, עד לחורף תרפ"א (1921) שאז עבר להתגורר במקום מגורי חמותו מחמת הרעב הרב ששרר במדינה באותה התקופה.

מונה בשנת תרפ"א על ידי אדמו"ר הריי"צ לנהל את הדמי מעמד מטעם קופת רבינו,

בשנים הראשונות לנשיאות אדמו"ר הריי"צ, כיהן כחוזר ראשי.

בשנת תרפ"א ייסד את ישיבת תומכי תמימים פולטבה, ועמד בראשה עד לשנת תרפ"ג, בה נסגרה הישיבה. בתרפ"ד עבר עם קבוצת תלמידים לנעוועל והחל לעמוד בראשה. בתפקיד זה כיהן עד שנת תרפ"ו (לערך).

בין השנים תרפ"א - תרפ"ז, מנהל תומכי תמימים ותפארת בחורים ברוסיה.

עבודתו בישיבת תומכי תמימים[עריכה]

בשנת (ה'תרפ"ב) (1922) נוסדה בעיר הומל סניף של ישיבת תומכי תמימים, ופייגין נקרא לעמוד בראשה. שם שהה עד לקיץ אותה השנה, עד שנקרא לעמוד בראשות סניף הישיבה בפולטבה, מחמת התדלדלות כמות התלמידים והחסרון בר"מ ומנהל, עם בואו לשם פעל רבות להצלחת ושגשוג הישיבה. בפולטבה שהה עד לחורף 1923 (ה'תרפ"ג) שעה שהנ.ק. ו. ד. (המשטרה החשאית של ברית המועצות) עלתה על עקבותיהם, אז עבר פייגין עם הישיבה לעיר נעוועל, שם שהו כתקופה קצרה עד לעבירתם - על פי הוראת האדמו"ר הריי"צ - לעיר חרקוב, שם התקיימה הישיבה לחצי שנה עד לעבירתה בחזרה לעיר רוסטוב. בשנת תרפ"ד (1924) חזרה הישיבה לחרקוב, שם שהתה עד חורף תרפ"ז (1927).

בנוסף לעבודתו כר"מ, ראש ישיבה ומשפיע, כיהן הרי"פ כמנהל רשת ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי ברית המועצות. ובמשך כל תקופה זה היה נוסע מישיבה לישיבה על מנת לראות את התקדמות התלמידים בלימוד וכן את מצבה הכלכלי של הישיבה. היה בקשרי ידידות עם הרב לוי יצחק שניאורסון רבה של העיר דניפרופטרובסק, אביו של הרבי מליובאוויטש.

מזכיר אדמו"ר הריי"צ[עריכה]

בשנת תרפ"ז החל לכהן כמזכיר אדמו"ר הריי"צ אחר מאסרו של מזכירו הרב אלחנן דב מרוזוב, ובפועל ניהל את רשת ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות, אשר התקיימו בחשאי ונדדו מעיר לעיר, וכן ניהל בפועל את כל הפעילות החב"דית בברית המועצות. שמר על קשר כמזכיר וגם באופן אישי עם ראשי חב"ד וחשובי חסידי חב"ד בכל רחבי תבל.

עם יציאת אדמו"ר הריי"צ מרוסיה בתרפ"ח התלווה ר' יחזקאל אליו, עקר לריגא ושימש כמשפיע אנ"ש ריגא. כמו כן כיהן כראש ארגון אחות תמימים ריגא.

בשנת תר"צ נסע לארצות הברית יחד עם חיים ליברמן על-מנת להכין את ביקור אדמו"ר הריי"צ שם.

בשנת תרצ"ג עקר עם הרבי הריי"צ לוורשה, ובתרצ"ה - לאטווצק. בשנים אלו שימש כמנהל ומשפיע ישיבות תומכי תמימים בפולין.

בשנת תרצ"ד (1934) התמנה לשמש כמשגיח בישיבת זיכרון יוסף. בין השנים תרצ"ה - תרצ"ט, ערך את המדור "שערי חסידות" בהתמים (ורשה).

השואה[עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בקיץ תרצ"ט (1939), עבר הרי"פ עם רבו לוורשה על מנת לנסות לחצות משם את הגבול לריגה. בתקפות שהותו שם התגורר אצל שאר בשרו הסופר הרב הלל צייטלין.

בה' בטבת ת"ש (1940) הצליח הרי"פ עם אדמו"ר הריי"צ לחצות את הגבול לריגה. אדמו"ר הריי"צ הצליח להמלט מריגה ואף הגיע לארצות הברית. הרי"פ על אף רישיונות הכניסה לארצות הברית שהיו ברשותו לא הצליח להמלט ונשאר בריגה.

נסיונות השתדלות רבות נעשו על ידי כל הנוגעים בדבר ואף על ידי הריי"צ עצמו על מנת להשיג התרי יציאה עבור הרי"פ ומשפחתו אך עלו בתוהו.

בי' בכסלו תש"ב (1942) עשו הנאצים אקציה והובילו את רוב היהודים לבית הכנסת בריגא ולאחמ"כ העלו את בית הכנסת באש עם כל הנמצאים בתוכו. בקבוצה זו נרצחו גם החסידים: הרב אליהו חיים אלטהויז, הרב יצחק גורביץ' (איצ'ה דער מתמיד), הרב יהודה הבר, הרב רפאל כהן והשו"ב והרב מרדכי חפץ, כשספרי תורה בידיהם, ב"רייסע מניין". גם רעייתו וארבעת ילדיו נספו בריגא. על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת בית הכנסת עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך בית הכנסת נאספו כל גדולי החסידים, והחסיד הרב יצחק גורביץ', הוציא את הספר תורה מארון הקודש ואמר: "אנו זוכים לקיים מצות מסירות נפש על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה" ופרץ בריקוד עם הרי"פ, ובתוך כך הבעירו הנאצים את בית הכנסת ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו.

בשנת תש"ה (1945) כשהגיע מכתב עם תיאור פטירתם לרבם הריי"צ התעלף הרבי מרוב צערו ובתקופה זו הורע מאוד מצבו הבריאותי.

חקירת דמותו וכתביו[עריכה]

בעשור האחרון החלה עדנה מחודשת לכתביו ודמותו כאשר מכתבים שכתב לאנ"ש ברחבי העולם התפרסמו בבימות שונות. מי שאוסף את הכתבים ודואג לסידורם חקירתם ופרסומם הוא חבר מערכת אוצר החסידים הרב אהרן לייב רסקין.

משפחתו[עריכה]

  • בתו מאשא
  • בתו רחל
  • בתו חנה
  • בתו עלקא
  • בנו שמואל ליב

כולם נרצחו על ידי הנאצים ימ"ש בריגה.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]