הלל צייטלין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ר' הלל צייטלין

ר' הלל צייטלין (תרל"א-ראש השנה תש"ג) היה סופר מחונן בעל השפעה מגזע אנ"ש, שחיבר כותרים רבים ועמד בקשרי ידידות קרובים עם אדמו"ר הריי"צ.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בשנת תרל"א בעיירה החב"דית קורמא. משפחתו של ר' הלל הינה מצאצאיו של ר' יוסף, "דער אלטער חזן" מקורמא, שהיה מן החסידים הנלהבים הראשונים של אדמו"ר הזקן.

ר' הלל קיבל תורה וחסידות מרבה של קורמא הרב זלמן דוכמן, אחיו של החסיד מרדכי יואל דוכמן. במשך שנה קיבל ר' הלל תורה מפיו של האדמו"ר ר' שלום בער מרצ'יצא, נכדו של אדמו"ר ה'צמח צדק'.

במשך השנים עבר ממקום למקום וגם אישיותו עברה גלגולים שונים ומשונים, אך הוא שב אל צור מחצבתו (בתשובה מוחלטת וְזַכָּה כתשובתם של אנשי נינוה, כהגדרתו), ופרסם אלפי מאמרים, קונטרסים וספרים, שבהם רב חלקה של תורת הסוד והחסידות.

בשנים תרצ"ב-תרצ"ג עודד אדמו"ר הריי"צ במכתביו את ההתדברות איתו, בדבר הפצת החסידות ואיגוד הכחות של הסופרים מגזע אנ"ש[1], ובשנת תרצ"ד השתתף עם הרבי בוועד למען אספקת מצות ליהודי רוסיה[2].

מאמריו "שמועסן איבער דער חב"דישער וועלט-אנעהמונג" [=שיחות אודות השקפת העולם של חב"ד] - שנדפסו בשנת תרח"צ - נכתבו על פי הזמנת אדמו"ר הריי"צ, ולפי התוכנית היה עליו לכתוב מאמרים נוספים (ביניהם: ההדרת קונטרס 'עיון תפילה' מאדמו"ר האמצעי, וכתיבה אודותיו), והרבי עצמו היה מעוניין להדפיסם בעיתונים או בחוברות לעצמן[3].

פטירתו[עריכה]

בשנת ת"ש, בזמן מלחמת העולם השניה, כתב אדמו"ר הריי"צ לרבה הראשי של ארץ ישראל הגרי"א הרצוג, ומספר לו: "כיומיים טרם עזבי את ווארשא ביקרני ידידי הסופר המפורסם הישיש ר' הלל שי' צייטלין, ויבקשני בדמעות על עיניו לבקש את כת"ר בשמו, שכת"ר ישתדל אצל הסוכנות - שהוא אחד מחבריה - לשלוח לו סרטיפיקט, כי מצבו בגשם וברוח מסוכן הוא. וגם אני מצדי מבקש את כת"ר בזה"[4].

הפעילות להצלתו לא הצליחה, ובערב ראש השנה תש"ג יצא - כפי המסופר - לקראת מרצחיו כשהוא עטוף בטלית ומוכתר בתפילין, ובידו ספר הזוהר הקדוש.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק ב, עמ' תטו, תיז, תקא; יא, עמ' שעא.
  2. שם, ג, עמ' סג.
  3. שם, יא, עמ' שיא-שיג.
  4. שם, יב, עמ' ב.