ארץ ישראל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צילום לוין משטח ארץ ישראל
שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל

ארץ ישראל הינה הארץ אשר הובטחה על ידי הקב"ה לאברהם אבינו שיתנהּ לעם ישראל, והיא ארץ שבעת העמים הנזכרים בתורה.

בחומש דברים נאמר, שמלבד הארץ לגבולותיה, הנה "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה", כלומר כל כיבוש שיכבשו בני ישראל מארצות העמים - לאחר שיכבשו את כל ארץ ישראל בגבולות הבטחת ה' - יקדש בקדושת הארץ ויהיה ארץ ישראל, וזאת מלבד ארץ הקיני הקניזי והקדמוני שהובטחו לישראל - לעתיד לבוא.

הישיבה בארץ הקודש[עריכה]

מלבד המצוות התלויות בארץ - שאינן תקפות בחוצה לארץ, הנה, כל המצוות - רובם ככולם תלוים דוקא בארץ ישראל, משום שעיקרן של מצוות הוא לעשות לקב"ה דירה בתחתונים - וארץ ישראל היא המקום הגשמי שהקב"ה מתגלה בו בגלוי.

בנוסף לכך, עיקר קיומן של כל המצוות באופן מושלם - הוא בארץ ישראל דוקא - לעתיד לבוא.

הישיבה בארץ ישראל ועבודת השם בה, היא מעלה גדולה ונשגבה, וזאת משום קדושתה העליונה - אשר "עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", ובה מתקיימת שבועת ה' לאבותינו, בדבר נתינת הארץ לבני ישראל.

משום קדושתה הנצחית ומעלתה המיוחדת של ארץ ישראל, הישיבה בה מחייבת את היושבים בה להתנהגות אישית וציבורית מיוחדת, המתאימה למי שנמצא ב"פלטין של מלך" - מלך מלכי המלכים הקב"ה. וכן מחייבת את בני ישראל היושבים בה באחריות לשלימותה של הארץ וקדושתה, התיחסות של כבוד וחיבה לארץ הקודש - שנתן הקב"ה לבני ישראל.

משמעות הדבר, שארץ ישראל נבחרה מאת ה' מכל ארצות תבל, כדי למלא בה ובאמצעותה את היעוד והתכלית של הבריאה כולה - להיות מרכז רוחני א-לקי אשר משם תצא תורה ואורה לכל העולם. וכמו שנאמר: "ארץ אשר ה' א-לוקך דורש אותה תמיד עיני ה' א-לקיך בה".

ענינה של ארץ ישראל כולל גם את היותה מיושבת על ידי עם ישראל, כי כשם שארץ ישראל נבחרה מאת ה' מכל ארצות תבל, כמו כן בני ישראל הם העם הנבחר, בשביל למלא את התפקיד הא-לקי הנ"ל, ולהיות אור לגוים. כמו שנאמר: "רק באבתיך חשק ה' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה".

ארץ-ישראל אינה ענין גאוגרפי גרידא, אלא עיקרה - יחודיות מהותית, על-אף היותה גם שטח פיזי מוגדר בעולם הגשמי.

מעלתה ויחודה של ארץ-ישראל[עריכה]

יחודה של ארץ ישראל מכל ארצות תבל היא בשתיים:

עפ"י המדרש: "חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב"ה". עפ"י המכילתא: "עד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדברות, משנבחרה ארץ ישראל - יצאו כל הארצות". וכן בתנחומא: "חביבה עלי ארץ ישראל שקדשתי אותה מכל הארצות". וגם בבמד"ר: "ארץ ישראל ששם השכינה חונה".

נמצא אפוא, שמעלת ארץ ישראל היא בשתים:

  1. ארץ הבחירה
  2. ארץ הקודש

הבחירה[עריכה]

ארץ ישראל היא בראש וראשונה - ארץ הבחירה. "ארץ הבחירה", שלא בגלל מעלה מיוחדת שבה. אלא כי כך עלה ברצונו יתברך - ליחד ארץ זו דוקא - לישראל, אפילו אם לא היתה לארץ ישראל שום מעלה - גשמית או רוחנית, ולא היתה שום סיבה לקשור את ארץ ישראל לעם ישראל.

ארץ הקודש[עריכה]

הענין השני שבארץ ישראל היא קדושתה של הארץ, שבזה היא שונה ומיוחדת מכל ארצות תבל במהותה ומדריגתה העצמית. וזו כבר סיבה הגיונית לחשיבותה של הארץ.

קדושה המתבטאת במצוות התלויות בארץ, וכנ"ל, שגם כל המצוות עיקר קיומן בשלימות הוא בארץ ישראל, ובעיקר לעתיד לבוא. וכפי שמבאר הרבי באגרת הקודש שלו לעם ישראל; בה מבאר את ההבדל שבין ארץ ישראל לחוץ לארץ - אשר גזרו טומאה על גושה ואוירה.

והמובן מתוך המבואר שם, שהמיוחד בארץ ישראל הוא, שגם ה"ארץ" היא "ישראל", זאת אומרת שגם הארציות וחומר האדמה שבה, יהיו חדורים בקדושה, לא רק הרוחניות. ולכן חלים על הארץ וגידולי הארץ - מצוות ודינים התלויים בארץ.

השם "ארץ ישראל"[עריכה]

"ארץ" - שרצתה לעשות רצון קונה. ישראל - אותיות לי ראש, שהיא חכמתו של הקב"ה.

זאת אומרת, ארץ ישראל היא התגשמות וקיום חכמתו ורצונו של הקב"ה עלי אדמות, ומצות ישוב ארץ ישראל פרושה - כינון החיים בעולם הזה באופן שהם רצונו וחכמתו של ה' יתברך שבתורה. ובלא חיי תורה ומצוות, הרי יתכן הדבר שאדם נמצא בגופו בארץ ישראל, ומכל מקום הוא חי בחוצה לארץ.

שייכותה של ארץ ישראל לעם ישראל[עריכה]

ארץ ישראל היתה מיועדת ונתונה לבני ישראל מעצם בריאתה, וכמו שמביא רש"י דברי רב יצחק "... כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו'", זאת אומרת מזמן בריאתה כבר היתה קדושה ונתונה לישראל - אלה אשר ישרו בעיניו, ואילו קידוש הארץ על ידי כיבושה בידי בני ישראל, אינו אלא גילוי קדושתה שהיתה גנוזה ונעלמת בה.

מכל מקום ברצונו נתנה להם - לאומות העולם - שתהיה באופן זמני בשליטת שבעת העמים, כדי שיבואו בני ישראל, ובבחירתם החופשית ובעבודתם מלמטה למעלה, יכבשו את הארץ הזאת שהתגשמה ונטמאה, ויהפכוה לארץ ישראל - ארץ הקודש.

קדושת ארץ ישראל[עריכה]

קדושת הארץ בקדושה ראשונה נעשתה על ידי יהושע בכיבוש הארץ, מכיון שכך נצטוו ישראל שיהיה על ידי כיבוש דווקא, וממילא הגם שעשו פעולות אחרות של חזקה, אין הארץ נקנית בכך, כמו העושה קנין ואין בכוונתו לקנות.

השלב הראשון היה על ידי כיבושה של יריחו שהיתה מנעולה של ארץ ישראל[1] ולכן מיד כשכבשו אותה נהיו חלק מהמצוות שתלויים בקדושת הארץ. אם כי חלק מדיני קדושת הארץ נהיו דווקא אחרי השבע שכבשו ושבע שחלקו.

מה שאין כן בקדושת עזרא היתה באופן של חזקה, ולכן לא נתבטלה, כפסק הרמב"ם: "כל מקום שהחזיקו בו עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השניה הוא קדוש היום אף על פי שנלקחה ממנו, וחיב בתרומות ומעשרות".

ההסבר למה הקדושה הראשונה של ארץ ישראל נתבטלה בזמן החורבן בשונה לקדושה השניה, הוא:

מכיון שענין הכיבוש הוא שנעשה נגד רצון הנכבש, מובן שכאשר נתבטל ענין זה, והנכבש כובש חזרה, מתבטל מהותה של הכיבוש. מה שאין כן ענין החזקה נעשה ברצון המוכר ובהסכמתו, ולכן אי אפשר לבטל זאת.[2]

קדושת ארץ ישראל בחוץ לארץ[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עשה כאן ארץ ישראל

סיפר אדמו"ר הריי"צ: בשנת תרי"ז שאל אחד החסידים הגדולים את הוד אדמו"ר הצמח צדק על דבר הנסיעה לארץ ישראל תיבנה ותיכונן, ויגלה לבבו כי נכסוף במאד לשקוד שם בתורה ועבודה, ויענהו לאמר: רבי - הלל'ן פעלט ניט ארץ ישראל און דו ווילסט ארץ ישראל, מיא דארף מאכין דא ארץ ישראל, מאך דא ארץ ישראל.[3] ובתרגום לעברית: לר' הלל לא חסרה ארץ ישראל ואתה רוצה ארץ ישראל, צריכים כאן את ארץ ישראל, עשה כאן ארץ ישראל.

ארץ ישראל בגאולה[עריכה]

הכניסה לארץ בגאולה העתידה לא תהיה באופן של כיבוש ומלחמה, כבכניסה לארץ בפעם הראשונה, אלא מתוך מנוחה.

בגאולה העתידה אדמת ירושלים וקדושתה תתפשט בכל ארץ ישראל (לקוטי תורה פר' מסעי), ואדמת ארץ ישראל תתפשט בכל העולם, והעולם עצמו יתפשט לאין קץ (תורת חיים פר' שמות). ככתוב במדרש (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תקג) "עתידה ירושלים שתתפשט בכל ארץ ישראל ועתידה ארץ ישראל שתפשט בכל הארצות".

בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל יעברו לארץ ישראל.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. תנחומא בהעלותך י.
  2. שיחות קודש תשל"ח חלק ג עמ' כט (378).
  3. אגרות קודש לאדמו"ר הריי"צ, כרך א', עמוד תפ"ה, אגרת עדר.
(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות").