נחלת הר חב"ד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים
נחלת הר חב"ד

שכונת נחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי, נוסדה על ידי הרבי בשנת תשכ"ט. כיום מתגוררים בה מאות משפחות חב"דיות, ובה מוסדות חינוך רבים.

תהליכי בנייה[עריכה]

המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה
התוועדות בבית הכנסת

כאשר הרבי הורה לאתר מקום מתאים להקמת שכונה לעולים וחסידים, חיפשו כמה מעסקני חב"ד שטח הולם, עד אשר הגיעו לקרית מלאכי, וראו כי יש בה שכונה בהקמה שאינה מאוכלסת. לאחר גיבוש צעדים אופרטיביים, נשלח מכתב מפורט לרבי, ואז התקבל מענה במברק מכ"ג שבט תשכ"ט: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר טוב בהנזכר לעיל". במהלך שלבי הבניה ביקש הרבי מהרב אפרים וולף לאסוף קבוצת אברכים ולהכין רשימה של שלוחים שיבואו לקרית מלאכי. ובסמיכות לשבת פרשת זכור הגיעו המתיישבים הראשונים להתיישב בנחל'ה.

בשנת תשל"א הציע הרבי לפתוח גמ"ח בראשות הרב בערל ריקמן.

בשנת תשל"ב נפתחה ישיבת תומכי תמימים בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב מרדכי קוזלינר.

בשנת תשל"ג - בהתעסקותו של ר' מוטל קוזלינר הוקם ועד נחלת הר חב"ד בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: בית הספר למלאכה, ובית ספר בנות, והכולל. חברי הועד: הרב יצחק ירוסלבסקי, הרב גורדצקי, הרב מרדכי קוזלינר, הרב לוי פרסמן, הרב אלתר הבר, הרב משה חכשוילי, הרב ברל ריקמן, הרב אלייב.

ספרי תורה מהרבי[עריכה]

מעמד הנחת אבן הפינה לבניית בית הכנסת חב"ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' זושא וילימובסקי, ר' אפרים וולף, ר' אברהם זלצמן, ר' פייביש וואגעל, ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב יהודה קולאשער (בוטראשווילי), ר' בן ציון שם טוב, ר' בערל ריקמן

בשנת תשכ"ט, בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו 770. לאחר שנבחרו שני ספרי התורה, הועברו אלו לחדרו של הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד בארץ הקודש תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.

הרבי הסביר את הסיבה לשליחת שני ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.

לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שבקראון הייטס. הרבי הורה שהרב זלמן שמעון דבורקין, רב השכונה, יבחר את השלושה.

המשלוח נקבע ליום י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי לאוהל הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב בנימין גורודצקי ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב יוחנן גורדון. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.

הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. ספר תורה אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל בית הכנסת הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש.

לאחר מכן נסע הרבי ל'אוהל' ובשובו התפלל מנחה. בתום התפילה הוציאו את ספרי התורה מארון הקודש וכשהרבי לבוש בגדי שבת אזור באבנט, ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב בנימין קליין. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב אליהו ייאכיל סימפסאן, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי והרב זלמן דוכמן. במרחק מה נעמדו חסידים ותמימים רבים. הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש סרטוק. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.

הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.

בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.

יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת אדמו"ר הריי"צ בעת ששלח ספרי תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב הרבי הריי"צ שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.

חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום י"ט בניסן, ד' חול המועד פסח, בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר בית הכנסת בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.

כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. ספר תורה הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת תשס"ט, לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-‏770 המכונה "הספר תורה של הרבי. ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת מפטיר.

בתי כנסת[עריכה]

בשכונה קיימים מספר בתי כנסת, המשמשים את חסידי חב"ד תושבי השכונה:

עמותת נחלת הר חב"ד[עריכה]

העמוד הראשון מתקנון העמותה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמותת נחלת הר חב"ד

בשנת תשל"ג הוקמה באופן רשמי עמותת "נחלת הר חב"ד", ואף אושר כחוק תקנון העמותה בה חברים כל חסידי חב"ד המתגוררים בנחלת הר חב"ד "הסרים למרות כ"ק האדמו"ר שליט"א מליובאוויטש". התקנון נשלח לרבי, ואנ"ש זכו למכתב מהרבי על הקורת רוח שהדבר גרם לו.

תפקידים בקהילה[עריכה]

פיגוע בנחל'ה[עריכה]

בר"ח כסלו תשע"ג בעקבות סדרה של הפגזות טילים באזור הדרום פגע טיל בבניין בו שכנו באותו זמן משפחת השלוחים להודו משפחת הרב שמואל שארף ורעייתו מרים שארף, כאשר הטיל פגע בסלון בזמן שהשפחה לא הספיקה למצוא מקום מסתור. השליחה מרת מרים הי"ד נהרגה במקום ובעלה והילדים נפגעו קשה מרסיסי הטיל. כמו"כ נהרגו עוד שני תושבי השכונה ר' אהרון סמדג'ה הי"ד. לאחר כ"ז ולאחר פטירת הרב בועז לרנר ע"ה בדמי ימיו נערכה בבית הכנסת המרכזי של השכונה עצרת התעוררות בהשתתפות רב הקהילה הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי ומשפיע הקהילה הרב מיכאל מישולובין, אישי ציבור וכו'.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • קונטרס נחלת הר חב"ד
  • תורת נחלת הר חב"ד

קישורים חיצוניים[עריכה]