חבורת מזכי הרבים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף חמ"ה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל הארגון

חמ"ה - חבורת מזכי הרבים - הינו ארגון חב"די הפועל בקרב יהודי ברית המועצות לשעבר. הארגון פועל במדינות חבר העמים, ארץ הקודש וארצות הברית והוא מפעיל גם את ארגון אחדות ישראל בהפצת המעינות.

הקמת הארגון[עריכה]

הקמת ארגון חמ"ה ברוסיה הסובייטית לפני למעלה מ50 שנה

בשנת תשט"ז דיבר הרב משה ניסילביץ' עם ר' בערל זלצמן, ועם האחים ר' לייבקע ור' בורק'ע שיף ועוד כמה מצעירי החסידים, על ייסוד מוסד שמטרתו תהיה: שמירת גחלת היהדות, הפצת התורה ומעיינותיה ופעילות רווחה בקרב יהודי רוסיה.

באותן השנים, הייתה זו מטרה הזויה לחלוטין, אבל ר' משה הצליח להדביק בהתלהבותו כמה מהצעירים שהגיעו לאסיפת הייסוד. ר' משה שיווה להתכנסות הראשונה אווירה של מסתורין. הצעירים הוזמנו למקום מסתור, שם הניחו ידיהם על ספר התניא ונשבעו לעבוד במסירות נפש במסגרת הארגון שפעולותיו יהיו לפי הדרכתו של הרבי ובנשיאותו. בהמשך צירפו גם את הרב הלל זלצמן לארגון.

בתחילה נקרא הארגון חא"י ואחר כך בשם חמ"ה - חבורת מזכי הרבים. מטרת הארגון הייתה כפולה: גם הפצת התורה ומעיינותיה וגם רווחה כלכלית ליהודים שחיו במצוקה. בארגון היו כמה מחלקות שטיפלו בנושאים האמורים. מובן שהכל נעשה בחשאי ובמחתרת כשכולם שמרו על כך בסוד אפילו מקרובי משפחתם. גם את גיוס הכספים עשו בחשאי.

הארגון עסק בהצלת בחורים חסידי חב"ד מהגיוס לצבא ברוסיה באמצעות קשרי ידידות עם רופאים מקומיים שהנפיקו תעודות מחלה עבור הבחורים ובכך פטרו אותם מהשירות.

במסגרת חמ"ה הוקמה בסמרקנד ישיבה בה למדו קבוצת בחורים מטשקנט, סמרקנד והאזור. ובעוד עשרות ערים וכפרים שבאזור היו סניפים של חדרים מחתרתיים שלמדו בו תורה, אחרי שכנוע וסיכון של המורים והתלמידים[1]. הרב משה ניסילעוויטש דאג לכל צרכי הישיבה, לדירות בהן ילמדו, למימון מגידי השיעור ומחיית התלמידים. פעולות רבות ומגוונות נעשו כדי לחזק את צעירי אנ"ש. בדרכים שונות אף למדו יהדות עם היהודים המקומיים בני עדת בוכרה.

הפעולות הלכו והתרחבו, אולם הרב משה ניסילביץ' וידידיו לארגון השתוקקו לקבל תשובה האם פעולותיהם גורמות נחת רוח לרבי. מספר פעמים ניסו לשלוח מסרים אך לא קיבלו תשובה.

לפני ראש השנה תשכ"ז יצא מרוסיה ר' נפתלי אסטולין, שהיה מהתלמידים הראשונים בישיבה. קודם יציאתו מסר ר' משה לידיו דיווח מפורט על כל הפעילויות של חמ"ה, וביקשו להעביר הכול לרבי.

כעבור חודש ימים קיבלו ראשי חמ"ה מכתב מר' נפתלי בו נכתב שה"סבא" (הרבי) מתעניין "מה שלום הדודה נחמ"ה והאם יש לה מספיק עוזרים". השורה הזאת, מעטה בכמות אך רבת האיכות, הפיחה רוח חיים באנשי חמ"ה. עצם הידיעה שהרבי שמע על פעולותיהם ומתעניין בהם - חיזקו אותם מאוד.

באותה תקופה התרחבה העבודה ור' משה כתב לרבי שהדודה נחמה מרגישה שהיא צריכה עוד עובדים שיעזרו לה. כעבור זמן הגיעה תשובת הרבי, שהדודה נחמה צריכה לחפש בונים מהחברה שלה.

במהלך השנים עד תשל"ב עברו כ2000 תלמידים שלמדו בתנאי מסירות נפש במחתרת ברוסיה.

פעילות הארגון[עריכה]

בארץ הקודש[עריכה]

בשנת תשל"א ר' משה ניסילביץ' עלה לארץ והשתקע בנחלת הר חב"ד

מיד עם הגעתו לארץ הקודש החל לארגן קבוצת פעילים שהתחילו להסתובב במרכזי קליטה ברחבי הארץ ולארגן ערבי יהדות בין ציבור הרוסים ובמקביל הדפיסו כתבות של יהדות על חגים ופרשת השבוע בעיתונות בארץ בשפה הרוסית, ו'ארגון סמינרים' לציבור הרוסי.

בהמשך לפעילות עם הנוער והילדים ברוסיה, לקחו פעילים בשכר שנסעו לשדה התעופה ומשם שיכנעו את ההורים להכניסם במוסדות תורניים של חב"ד ועוד בכדי שלא ילכו לאיבוד בקשיי הקליטה הראשוניים,

בעקבות כך פתחו מוסד זמני לבנים באשדוד ואחר כך הועברה הישיבה לראשון לציון ולאחר מכן פתחו באופן קבע את ישיבת הבוכרים בכפר חב"ד ושמו את הרב דובער שיף ממקימי הארגון כמנהל המוסד.

כשהמוסד קם על רגליו החל הארגון בפתיחת מוסד חדש בית חנה לבנות בעיר צפת ומינו למנהל המוסד את הרב שלמה רסקין שפעל להצלחת המוסד.

בו זמנית קבלו שטח בנחלת הר חב"ד לבנות בו בנין לאירוח הסמינריונים והשבתות לעולים ובנין נוסף עבור בית הכנסת ליוצאי רוסיה (בניהולו של הרב שלום בער גורליק[2]), לאולמות שיכילו את האורחים ותושבי השכונה לסעודות ולמשרדי הארגון.

כמו כן הוקם שבועון "אלף" בשפה הרוסית שמופץ ברחבי העולם, שמטרתו להכניס אידישקייט בדלת האחורית. והרבי לקח אותו כמה פעמים לציון אדמו"ר הריי"ץ.

וכן הוצאה לאור של ספרי יהדות בשפה הרוסית באופן עצמאי וכיום בשיתוף עם "יחד"-הוצאה לאור על ידי הרב יוסי דמיכובסקי.

בין היתר מקיים הארגון סמינריונים - כמה פעמים בשנה, בריתות מילה למבוגרים, חופות על פי ההלכה לאחר שנישאו בנישואין אזרחיים, מעון יום לכ-180 פעוטות משכונת נחלת הר חב"ד ולרווחת תושבי השכונה , מועדון ווטירנים ללוחמי מלחמת עולם השניה המשלב שיעורי העשרה ביהדות והדרכה לחיים בריאים בנפש ובגוף בגיל ההזדקנות, משרד לייעוץ והכוונה לזוגות צעירים בתחומים השונים בו הם מתמודדים ביום-יום[3], חוגים והרצאות לזוגות צעירים בנושאים כמו: זוגיות, חינוך ילדים, כלכלה נבונה, גבולות, שימוש זהיר בטכנולוגיה המתקדמת ועוד.

בארצות הברית[עריכה]

פעילות הארגון במשך השנה:

  • קעמפ - מחנה קייץ ליוצאי רוסיה.
  • טנק - הנוסע ברחבי השכונות ליוצאי רוסיה ומפיץ יהדות לאלפים רבים.
  • שבתונים - לדוברי הרוסית מספר פעמים בשנה עם מיטב המרצים ללמעלה מ1500 משתתפים.

ברוסיה[עריכה]

  • בי"ס טיפולי לילדים מיוחדים עם אטיזם ברמות שונות, אשר אין באפשרות הוריהם לשלם שכר לימוד למוסדות ממשלתיים מעין אלו שאינם לרוח היהדות.
  • בית תמחוי
  • מרכז רפואי
  • עזרה סוציאלית וטיפול ועזרה לאלפי יהודים קשישים המתמודדים לבד.
  • חלוקת חבילות מזון למאות רבות של משפחות נזקקות ובעיקר לגיל השלישי,
  • 2 בתי כנסת פעילים בשיעורים תפילות ואירועים יהודיים באיזורים שונים במוסקווא הבירה ועוד.

הוצאה לאור[עריכה]

ספרים ברוסית, הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן והספר להיות יהודי בהוצאת הארגון

בשנת תש"ע הוציא לאור הארגון את הספר הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן, במהדורה דו לשונית, עמוד עברית מול עמוד רוסית. בעיצוב מרהיב. בסיום הספר מצורפת סקירה אודות מסכת חייו המופלאה של אדמו"ר הזקן.

כמו כן יצא לאור על ידי הוצאה לאור שמי"ר בירושלים, הספר 'להיות יהודי' שנכתב בשעתו על ידי הרב עימנואל שוחט בשפה האנגלית, תורגם לרוסית. הספר 'להיות יהודי' דן ב30 שאלות ותשובות הקשורים לנושא "מיהו יהודי".

הנהלה[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אדמו"ר חב"ד ויהדות בוכרה, פעילות חמ"ה בארץ הקודש, עמוד 552

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ראה באריכות בספר "סמרקנד"
  2. כיום הוא מתנהל על ידי הרב יוסף יצחק ניסילעוויטש
  3. המשרד מנוהל על ידי מרת גיסייא פרידלנד.