אברהם זלצמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תצלום שצולם עם ספר התורה שהובא בשליחותו של הרבי לבית הכנסת צמח צדק בירושלים. משמאל לימין: ר' זושא וילימובסקי, הרב יעקב יהודה מאייעסקי, הרב זלצמן

הרב אברהם זלצמן (א' חשון תר"ס-י"ד שבט תשד"מ) היה מחסידי חב"ד בסמרקנד, ולאחר עלייתו ארצה שימש כראש כולל אברכים בנחלת הר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה]

מעמד הנחת אבן הפינה לבניית בית הכנסת חב"ד בנחלת הר חב"ד. מימין לשמאל: ר' זושא וילימובסקי, ר' אפרים וולף, הרב זלצמן, ר' פייביש וואגעל, ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב יהודה קולאשער (בוטראשווילי), ר' בן ציון שם טוב, ר' בערל ריקמן

נולד בסמרגון בראש חודש חשון תר"ס לאביו ר' דובער זלצמן ולאמו מרת שיינא. משפחתו היתה מרובת ילדים, והיו לו עוד עשרה אחים.

בעקבות השפעתו של השד"ר ר' טוביה שקולניק נשלח ללמוד בשיל אחת עשרה בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ובמהלך שנות לימודיו בישיבה זכה לישון במשך תקופה מסויימת בביתו של אדמו"ר המהר"ש.

כשהגיע לגיל נישואין, התחתן בשנת תרפ"ה עם אחותו הצעירה של המשפיע ר' אברהם ברוך פבזנר ממינסק, וכאשר שאלו את אדמו"ר הריי"צ על השידוך, התבטא עליו אדמו"ר הריי"צ: "אברהם'ל סמארגאנער? נו.. ער איז דאך א פנימי"! [= אברהם מסמרגון? נו... הרי הוא פנימי!].

לאחר חתונתו נודע לו על עיירה בסיביר שהשוחט נפטר ואין להם אפשרות לשחוט עופות, ולשם כך נסע ללמוד את מלאכת השחיטה אצל גיסו ברוך דוכמן, ובדרכו לעיירה צ'רפובץ נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, שהורה לו לקבל 'קבלה' לשחיטה הן מהרב החסידי של לנינגרד הרב שמעון לזרוב והן מהרב קצנבלויגן, רבה ה'מתנגד' של העיר[1], וכן בירך אותו לזרע של קיימא.

בעקבות רדיפות הק.ג.ב. נאלץ להימלט לחרקוב שבאוקראינה, וניהל שם מסעדה כשרה.

בשנת תרצ"א ערך הסבת מקצוע לצלם, ובשנת תש"א ברח עם משפחתו לסמרקנד בעקבות פלישת הגרמנים לרוסיה במלחמת העולם השניה.

בארץ הקודש[עריכה]

כחצי שנה לאחר פטירת רעייתו מרת ברכה, הצליח לצאת בחורף של שנת תשכ"ח מברית המועצות, והתיישב יחד עם בתו ומשפחתה בכפר חב"ד, ובשנת תשכ"ט הגיע לרבי בפעם הראשונה.

עם הקמתה של נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי ביוזמת הרבי, היה מראשוני החסידים שעברו להתגורר בשכונה, ומונה של כמנהל הכולל אברכים.

בארץ, התחתן בשנית עם מרת איידעלע, שהיתה ניצולת שואה שימשה עד לחתונה כבלנית במקווה טהרה בלוד.

במקביל לתפקידו כראש הכולל, התמסר לטובת תושבי השכונה ולהסתדרותם של המתיישבים החדשים, ייסד קופת גמילות חסדים מהמשכורת שקיבל כמנהל הכולל, ונמנה על זקניחסידי חב"ד בשכונה ומדמויות ההוד שפעלו בה.

על אף נסיונות שונים להחליפו, שימש בהוראת הרבי כראש הכולל עד לפטירתו בי"ד שבט תשד"מ ונטמן על פי בקשתו בבית העלמין הר הזיתים בירושלים, ועל מצבו נחרת הכיתוב: "פה נטמן אברהם זלצמן, שזכה ללמוד בליובאוויטש", על פי בקשתו שלא יוסיפו שום כיתוב אחר למצבה.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • סמרקנד - מחתרת שהשפיעה למרחקים - עמודים 120-162, מאת בנו ר' הלל זלצמן

משפחתו[עריכה]

הערות שוליים

  1. אף שבאותה תקופה נחלק על אדמו"ר הריי"צ בקשר לאסיפת הרבנים, אך אדמו"ר הריי"צ אמר שיש לקבל ממנו 'קבלה' היות שהוא יהודי ירא שמים.