בן ציון שם טוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב בן ציון שם טוב
הרב שם טוב

הרב בן ציון שם טוב (תרס"ב - ה' תמוז ה'תשל"ה) היה שד"ר וחסיד בעל מסירות נפש. היה מקושר ומסור בלב ובנפש לרבי. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על מדינת אנגליה.

תולדות חיים[עריכה]

הרב בנציון שמטוב נולד בשנת תרס"ב בעיר דרויא. למד בישיבת תומכי תמימים בפולטבה משנת תרע"ה עד שנת תרפ"ה. ר' בנציון עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים וכך כותב עליו הרבי הריי"צ: "בנציון שי' הוא בחור למדן וירא שמים בעל כשרון נעלה בלימוד הנגלה והדא"ח, בקי בגמרא ובהרבה הלכות ביו"ד וחו"מ, ועתידות טובות בעילוי הלימוד ניבאו לו".

עסקנותו ושליחותו[עריכה]

מנין כריתת הברית
משה אקסלרוד | ירחמיאל בנימינסון | סימון יעקבשוילי | יצחק יעקב מינקוביץ | יעקב זכריה מסקליק | אלחנן דוב מרוזוב | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

היה בין עשרה התמימים שאדמו"ר הריי"צ כרת איתם ברית להתמסר עד טיפת דמם האחרונה לעניני יהדות וחסידות. ומסר נפשו בפועל.

בתחילת שנת תרפ"ו שלח הרבי הריי"צ את ר' בנציון ואברך נוסף לעיירות וואהלין, לחזק את היהודים שם בענייני תורה ומצוות. פלך וואהלין היה מקום שבו שלטה ה'יבסקציה' במלוא תוקפה, וברוב הערים לא היו חדרים ומוסדות תורה, והיהודים פחדו לנהל שם חיי תורה ומצוות.

ר' בנציון וחברו הגיעו למקום ו'הפכו' את וואהלין, וכך כותב עליו הרבי הריי"ץ: "הוא הראשון אשר גילה דעתו, כי חפץ הוא בעבודה, וניתן לו פלך ואהלין, לעבדה לנסוע בהעיירות ולעורר על דבר חדרים, שיעורי לימוד ברבים, תיקוני מקוואות ועוד. שתי שנים ומחצה עבד בעזה"י בחריצות גדולה, וייסד הרבה עשיריות חדרים, ונשא נאומים נלהבים על דבר קביעות עתים לתורה, לייסד חברות לומדי גמרא, משניות הלכה והגדה, תפארת בחורים, ודברי התעוררות על דבר טהרת בנות ישראל יחיו, ורוח אחרת לבשה וואהלין. בארבעה מקומות, נוסדו ישיבות גדולות (בחשאי) עם ראשי ישיבות מופלגי תורה, וכשלש מאות תלמידים למדו בהד' מקומות גמרא בעיון רב, ובהנהגה טובה"

בין השאר הוא גם היה מעורר על עריכת שלוש סעודות והי' מספר סיפורי צדיקים וחיזק את החסידות בכלל. ובכל עיר שהיו מגיעים, היו מדווחים לרבי הריי"צ בנוגע למצב הרבנים, החדרים, המקוואות ובתי הכנסת. פעם באמצע הפעילות אסרו אותו, וכאשר לא ענה על שאלותיהם ולא היה לו תעודה מזהה - שחררו אותו.

מאסרו[עריכה]

בסוף שנת תרפ"ז עלו אנשי היבסקציה על עקבותיו ואסרוהו, וכך כותב הרבי הריי"צ: "כשלושה חדשים הרגיש, אשר יש לו צל השומר את עקבותיו, וסופר צעדיו, אמנם להיותו מסור ונתון לעבודתו, לא מצא די כח בעצמו לעזוב את המלאכה, ולנסוע על איזה חדשים בנגב אחר, ובאחד הימים בחודש אד"ר פ"ז לכדוהו בעיר אוורוטש, וישלחוהו אסור בכבלי ברזל בשמירה מעולה לעיר חרקוב, וישימוהו בכלא, התפילין נתנו לו, וישב שם כשני חדשים... וימלאו את בקשתו, לתת לו חופש על ימי החג... ובבואו חזרה אמרו לו אשר חפשי הוא לשבת בחרקוב עד אשר יתירו לו לנסוע כלה. חפצם היה לראות במה יתעסק בעת ההיא למען אשר על ידי זה יוכלו להיוודע עם מי הוא בא בדברים, ואם כי התעסק בענייני עבודתו, כמובן בסוד גמור, בכל זה ת"ל לא יכלו למצוא דבר".

כשלקחו את הרבי הריי"צ לכלא בי"ד בסיון תרפ"ז, באותו יום לקחו אותו בחזרה לכלא (אחרי ששחררו אותו בתנאי שישאר בחרקוב כנ"ל) וחקרו אותו על הפעולות של הרבי הריי"צ והוא כמובן לא גילה כלום.

ר' בנציון הוחזק בכלא חודש נוסף ושוב שחררו אותו בתנאי שישאר בחרקוב. בחשוון תרפ"ח אסרוהו ושלחו אותו בשמירה מיוחדת למוסקבה, ושם הושיבו אותו במבצר, וגם תפילין לא נתנו לו. כאות מחאה עשה שביתת רעב וכשבעה ימים (!) לא בא אוכל לפיו עד שנתנו לו תפילין. ישב בכלא במבצר שלושה חדשים, ואז נידון לשלוש שנות גלות בסיביר. לאחר ששוחרר, אחרי מסכת תלאות ארוכה, המשיך בפעולותיו בהפצת התורה והמצוות בקרב יהודי רוסיה וסביבותיה.

יציאתו מרוסיה[עריכה]

עם תום המלחמה, כאשר ניתנה הרשות לאזרחי פולין שברחו לרוסיה, לחזור למדינתם, נוצרה האפשרות גם לאזרחי רוסיה, להצטייד בתעודות מזוייפות בתור אזרחים פולניים, ולצאת את רוסיה. ר' בנציון ניצל את ההזדמנות ויצא מרוסיה בשנת תש"ז באחת מרכבות המשא שממשלת רוסיה הקצתה לפולניים.

הגיע לפולין ומשם המשיך לאנגליה ושימש כשד"ר של הרבי שם. ידוע לכל, על דבר התמסרותו לרבי, במבצעיו הק', בפרסום תורתו, ובעיקר בהתמסרותו לשכנע את זקני חסידי חב"ד באירופא שיקבלו ע"ע את נשיאותו של הרבי.

הי' מסור בלב ונפש לרבי. "קאך" מיוחד היה לו בלימוד והפצת שיחותיו הק' של הרבי, היה ממבססי המוסד 'ועד להפצת שיחות' וסמוך לזמן פטירתו הקים את 'מכון לוי יצחק' בארץ הקודש להדפסת ופרסום תורתו של הרבי בלה"ק. ר' בנציון זכה להעמיד דור של חסידים, מקושרים, שלוחים של הרבי ברחבי תבל.

ר' בנציון נהרג בה' תמוז התשל"ה בתאונת דרכים ליד כפר חב"ד, ומ"כ בהר הזיתים.

ילדיו[עריכה]

בניו
חתניו

לקריאה נוספת[עריכה]

  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד

קישורים חיצוניים[עריכה]


חברי האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | יצחק הנדל | רפאל וילשנסקי | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | צבי מאיר שטיינמץ | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)
  1. ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"