יוסף הרטמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יוסף הרטמן (מימין) עם הרב דוד לאו (משמאל)

הרב יוסף הרטמן (נולד בכ"ח בתשרי תש"ב, 13 באוקטובר 1941) הינו מחנך מרצה ומחבר ספרים תושב נחלת הר חב"ד. הרב הרטמן ששימש כמחנך בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד וכמנהל הראשון של סניף בית הספר בקרית מלאכי.

תולדות חיים[עריכה]

נולד ברמת גן לאביו הרב נחמן שלום שכנא הרטמן כדור שביעי לאדמו"ר הזקן.

בחודש אלול תשי"ז החל ללמוד בישיבה בכפר הרא"ה של חוגי 'המזרחי' אצל הרב משה צבי נריה, וכבר שם החל לעסוק בחינוך כאשר הופקד על ידי ראש הישיבה לעסוק בהדרכת הנוער ביישובים הסמוכים לישיבה, יוליכין אלישיב וגאולי תימן.

במהלך שנות לימודיו בישיבה, השתתף בשיעוריו הקבועים של הרב מאיר בליז'ינסקי בספר התניא, וכן ביקר מספר עמים בישיבת תומכי תמימים לוד שם למד אחיו הרב צבי הרטמן.

עם סיום מסלול הלימודים בשנת תשי"ט, עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד, ובהמשך בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

בשנת תשכ"ג נסע לרבי לחודש תשרי, ובמהלך החודש ביצע מסע הרצאות ברחבי ארה"ב שזכה להצלחה רבה, וכאשר חזר ל-770 לשמיני עצרת קרא לו הרבי במהלך ה'הקפות' והורה לכבד אותו בספר תורה.

במהלך שנות לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, נמנה על ראשי הפעילים בשנת תשכ"ד בארגון 'מבצע מצה' שהתקיים באותה שנה בפעם הראשונה.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מתיה בת ר' אפרים צבי לרר ונכדת הרב אברהם פאריז, התיישב בכפר חב"ד ונכנס ללמוד בכולל אברכים המקומי, ובמקביל החל לשמש כמחנך בבית הספר למלאכה המקומי, וכן ריכז בחודשי הקיץ את הקייטנות לילדים שאורגנו על ידי הרב איצ'קה גאנזבורג.

בשלהי שנת תש"ל עבר להתגורר בקרית מלאכי וייסד שם את בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד והתמסר לפיתוחו ולניהולו, תפקיד בו החזיק במשך ארבע שנים.

במקביל לעיסוקו החינוכי, השתתף בהרבה מערבי חב"ד שהתקיימו בארגונו של הרב ליפא קורצווייל בישובי הדרום.

במסגרת פעולותיו במבצעי הרבי, אימץ את בסיס צה"ל 'תובלה' שהיה ממוקם עשרות שנים בסמיכות לקרית מלאכי.

בנוסף, יזם כתיבת תקצירי משיחותיו של הרבי, שפורסמו בעיתונים השונים שהודפסו בארץ הקודש באותן שנים. יוזמה זו שהחלה לאחר השידור הראשון מההתוועדות של הרבי בי' שבט תש"ל, זכתה לעידודו ולאישורו של הרבי.

במשך שנים ארוכות שימש כמנהל המדור לתרבות תורנית במחלקת החינוך וכן שימש בתפקידים חינוכיים שונים במוסדות חב"ד בקרית מלאכי.

בשנת תשס"ח קיבל את התואר 'יקיר החינוך הדתי' על ידי משרד החינוך[1], ובשנת תשע"ה קיבל את אות 'יקיר הנוער' על ידי עיריית קרית מלאכי על פועלו בהתנדבות בייסוד והפעלת 'מכון בר מצווה' להכנת ילדי העיר לקראת כניסתם למצוות[2].

בנוסף לעיסוקיו החינוכיים, פרסם במשך השנים כתבות רבות בעיתונים החב"דיים וכן טורים רבים בעניני השעה בכתבי העת הכללים בהם הביא את דעתו הקדושה של הרבי וידיעות שונות מהפעילות החב"דית, וכן היה מראשי הפעילים לתיקון חוק 'מיהו יהודי', ומהעומדים בראש המערכה על שלימות הארץ.

כתב וערך מספר כותרים בנושאי חינוך, רובם יצאו לאור על ידי רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש.

פרסומיו[עריכה]

הרב הרטמן ערך מספר כותרים, רובם חוברות בנושאי חינוך או ליקוטים מדברי הרבי מלובביץ'.

  • החינוך במשנת חב"ד - מבוסס ומלוקט משיחות הרבי מליובאוויטש, רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, תשמ"ד (1984)
  • אחדות ישראל - טעמי המצווה, שורשיה וענפיה ולקט מקורות מאוצר החסידות, חוברת למורה, רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, תשמ"ד (1984)
  • הרמב"ם: רבי משה בן מימון[3] - לקט ספורים ועבודות לעיון ודיון, הוצאת 'מן הבאר', תשמ"ה (1985)
  • מדריך לאמהות בחינוך הגיל הרך - רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, תשמ"ו (1986)
  • והנצח - זו ירושלים - חוברת לתלמידים לעיון ולעבודה, הוצאת 'מן הבאר', תשנ"ג (1993)
  • הסבא רבי דוד צלקשוילי - ביוגרפיה וסיפורים על רבי דוד צלקשוילי - מחכמי העדה הגאורגית
  • כיצד נחנך את ילדינו - ספר העוסק בחינוך, שני חלקים, רשת אהלי יוסף יצחק, תשס"ז (2007)[4]
  • סוד הארץ - חוברת לימוד ועבודה בנושא ערכי השמיטה ומצוותיה, תשס"ז (2007)
  • לאורם נתחנך - שני חלקים העוסקים בדמותם של 58 גדולי ישראל, מאברהם אבינו ועד הרבי מלובביץ', הוצאת 'יד נחמן', תשס"ח (2008)[5]

משפחתו[עריכה]

לרב הרטמן שישה בנים ושלוש בנות. ולו נכדים ונינים.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים