הנחת אבן הפינה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנחת אבן הפינה - הרבי מכסה את העפר במעמד הנחת אבן הפינה להרחבת 770

מעמד הנחת אבן הפינה הוא מעמד - מנהג יהודי עתיק, כאשר בונים בניין חדש לתורה או לתפילה, מתאספים ומכבדים אדם חשוב בהנחת אבן הפינה.

אבן הפינה היא אבן הראשונה שממנה מתחילים לבנות את הבניין, והנחתה בפינה נובעת משיקולי בנייה, משום שנוח להתחיל בפינה וממנה להמשיך את הבנייה מאשר להתחיל את הבנייה באמצע, ובאופן זה מתקבלת בנייה מדויקת יותר וללא סטיות.

האבן בפינה מוזכרת כבר במקרא:

י.png אֶבֶן, מָאֲסוּ הַבּוֹנִים - הָיְתָה, לְרֹאשׁ פִּנָּה י.png
– תהילים, קי"ח, כ"ב

מהות הנחת אבן הפינה[עריכה]

במעמד הנחת אבן הפינה שהתקיים להרחבת 770 בי"ז באלול תשמ"ח, הרבי דיבר על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - 'גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע. הרבי הסביר את משמעות המילים הרומזות על ענין השבירה והביטול שיש לשתף באירועים כאלו, וכי יש לדעת שהכל ניתן מאת הקב"ה וחלילה לא כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. בין היתר התייחס הרבי למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת לאבן השתייה ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא בקודש הקדשים.

אופן הנחת אבן הפינה: הרבי ניגש סמוך לבור שנכרה לפני כן עבור אבן הפינה, לקח בידו את חפירה והסיט קמעא את החול לצדדים. אחר התכופף מלא קומתו ונשא בשתי ידיו הק' אבן גדולה שעמדה בסמוך, והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידו את את החפירה וכיסה את האבן במעט חול.

מגילת יסוד[עריכה]

כאשר ביקר רבי פנחס מנחם אלתר ה'פני מנחם' מגור אצל הרבי, גילה לו הרבי באחד השיחות, שהתכוון פעם לצאת חוצץ נגד הנוהג הנפסד להטמין מגילת יסוד באדמה בעת הנחת אבן-פינה לבתי-תורה ותפילה, שלדעתו יש בזה משום הליכה בדרכי הגויים שהוא איסור מהתורה "ובחוקותיהם לא תלכו", אך נמנע מלעשות כן בשל תמונה שהגיעה לידו ובה נראה הגאון מטשעבין חותם על מגילת יסוד לישיבתו.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]