פנחס מנחם אלתר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי פנחס מנחם אלתר בביקור אצל הרבי
בישיבת בית קל, תש"ן משמאל נראה ח"כ יעקב כץ (כצל'ה)

רבי פנחס מנחם אלתר (כ"א בתמוז ה'תרפ"ו - ט"ז באדר ה'תשנ"ו) ידוע בשם הפני מנחם על שם ספר ליקוט מתורתו, היה האדמו"ר השישי לבית גור. שימש מלפנים כראש ישיבת שפת אמת בירושלים. לאחר פטירת אחיו רבי שמחה בונם אלתר מגור בז' בתמוז תשנ"ב מונה למלאות מקומו כאדמו"ר. נסתלק למחרת פורים תשנ"ו.

תולדות חיים[עריכה]

נולד לאביו האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור בעל ה"אמרי אמת" (האדמו"ר השלישי לבית גור) לעת זקנותו מזיווג שני. והוא אחיהם מאבא של רבי ישראל אלתר בעל ה"בית ישראל" ושל רבי שמחה בונים אלתר בעל ה"לב שמחה". כבר בעודו צעיר נחשב כעילוי והיו מקרים בהם אחיו הגדולים התיעצו בו. נודע בכח זכרונו, ולדבריו היה קולט מילים, ועל אף שלא הבין את משמעותן, היה מקטלג אותן במוחו, וכשגדל חזר עליהם, הבינן ועשה בהן שימוש. נמלט יחד עם אביו מאירופה בימי השואה, ויחד עלו לארץ ישראל והתגוררו בירושלים. גם לאחר נישואיו התגורר סמוך לאביו.

עם פטירת אביו ירש את דירתו שהיתה מעל לבית מדרשו באותם הימים ושם גר עד סוף ימיו, בתחילה יחד עם אמו, בבית בו ממוקמת עד היום ישיבת שפת אמת. מונה לראשות הישיבה בשנת תשי"ז בידי אחיו, רבי ישראל אלתר שכיהן אז כאדמו"ר מגור. אחיו זה אף נכח בשיעור הראשון אותו מסר. עקב ענוותו וביטולו לאחיו הגדול לא התפרסם עד אז כתלמיד חכם, אך הצלחתו כראש ישיבה ורמתם הגבוהה של שיעוריו העלו את ההערכה כלפיו.

הסתלק באור לט"ז באדר תשנ"ו לאחר ה"טיש" של חג הפורים, על פי עדות המשב"ק התבטא לפני פטירתו: "מיתת צדיקים מכפרת. כלל ישראל שרוי במצב קשה. צריך מסירות נפש בשביל כלל ישראל. אני רואה שכאן קשה לפעול מלמעלה אפשר הרבה יותר לפעול".

בביקור אצל הרבי[עריכה]

ביקר מספר פעמים אצל הרבי. בשנת תשל"ט בא לרבי יחד עם מחותנו רבי מנשה קליין אב"ד אונגוואר. בשנת תשמ"ב בא לרבי לביקור. בתוך הדברים שידל הרבי את רבי פנחס מנחם לאסוף כסף למוסדותיו.[1] בנוסף דיברו על הצורך בהקמת מוסד "בית יעקב" ברוח החסידית, במצוות כתיבת ספר תורה בזמנינו ובחשיבות לקנות אות בספר תורה. בשנת תשמ"ג בא ליחידות לרבי, ודיבר עמו בשיחה עמוקה על נצחיות התורה.[2]

בבחירות תשמ"ט פילג יחד עם אחיו רבי שמחה בונם אלתר את מפלגת אגודת ישראל למען כבודו של הרבי, לאחר שגורמים מסוימים איימו כי אם יתמוך בחב"ד יעזבו את המפלגה. לפני הבחירות הורה הרבי באופן חד פעמי לתמוך במפלגה, והמפלגה זכתה בניצחון סוחף (כמעט 6 מנדטים).

מאזין לקול הרבי[עריכה]

היה זה בשנות הלמ"דים.[3]הרבי אמר התוועדות קצרה, בה אמר מאמר חסידות ושתי שיחות קודש. אחת מהן היתה חריפה, בעניין 'מיהו יהודי', ונאמרה בכאב לב (והיה מובן שהרבי מתכוון לאגודת ישראל). שנים מאנ"ש[4] החליטו לגשת לביתו של רבי פנחס מנחם ולהשמיע לו קלטת מהשיחה.

הם הגיעו לביתו וסיפרו לו על השיחה, בהציעם לשמוע בעצמו את השיחה מטייפ. הוא השיב בחיוב, והאזין בקשב רב לשיחה מתוך הקלטת. באמצע קם מכסאו והסתובב בחדרו לכאן ולכאן. כשקיבל שיחת טלפון ביקש לעצור את ה'טייפ' וכשסיים לשוחח, ביקש להפעיל שוב את המכשיר.

לאחר שסיים לשמוע את השיחה אמר שישוחח בעניין עוד באותו לילה עם הרב חודוקוב. אחר-כך ניגש לארון הספרים ואמר: יש לי חסידישע ספרים והצביע על תניא, ליקוטי תורה, תורת שמואל, ועוד. וכך נפרדו בלבביות. עם צאת השבת בניו יורק טלפנו החסידים למזכירות ומסרו דו"ח על כל הנ"ל. הרבי ביקש למסור לחסידים הנ"ל: "מדוע לא נתנו לו לשמוע את המאמר?".

למחרת טילפנו החסידים אליו ושאלו את רבי פנחס מנחם: מכיוון שהרבי אמר בהתוועדות גם מאמר חסידות, האם הוא מעוניין לשמוע את המאמר? הוא השיב בחיוב וקבע שיבואו למחרת בשעה 2 בצהריים. וכך היה, הוא האזין בכובד ראש למאמר החסידות. בסיום ביקש שכשהמאמר יופיע בדפוס להביא לו העתק אחד.

שבועיים לאחר מכן התקיימה התוועדות נוספת במתכונת דומה (מאמר ושתי שיחות), כששיחה אחת עסקה ב'מיהו יהודי'. שוב הגיעו אליו החסידים בתיאום טלפוני מראש והוא האזין לכל ההתוועדות.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

הקודם:
האדמו"ר רבי שמחה בונם אלתר מגור
אדמו"רי גור
כ"א תמוז תרפ"ו - ט"ז אדר תשנ"ו
הבא:
האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר מגור

הערות שוליים

  1. התוועדויות תשמ"ב עמ' 676
  2. וידיאו מהפגישה, קובץ אהלי תורה
  3. סיפור זה מאת מפי הרב ישראל צבי גליצנשטיין
  4. הנ"ל עם ידידו הרב אליעזר ליכטנשטיין.