קראון הייטס

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צומת רחובות "קינגסטון" ו"איסטרן פארקווי" בקראון הייטס ממבט אווירי (770 נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)

קראון הייטס (באנגלית: Crown Heights) היא שכונה ברובע ברוקלין בניו יורק שבארצות הברית, ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם 770. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב איסטרן פארקווי.

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות בתי כנסת עשרות מקוואות, ישיבות ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת שנות הכ"פים החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות, כמו בורו פארק וויליאמסבורג. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא הרבי לחסידיו שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.

בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב.

בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד. לצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.

מרכז חב"ד העולמי[עריכה]

חזית בנין 770
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – 770 איסטרן פארקווי

בשנת ת"ש, בזמן שהרבי הריי"ץ התגורר בבית מלון בשכונת מנהטן, חיפשו מעון לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לכל הדרישות לבית רבי מצאו את בניין 770 איסטערן פארקווי שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום 770 משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת חב"ד בעולם כולו.

מהומות קראון הייטס[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מהומות קראון הייטס

בשנת תנש"א התפתחו מהומות בין תושבי השכונה השחורים לבין החסידים, שזכו לכינוי "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

בחודש אלול תנש"א, רכב מפמלייתו של הרבי, מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (בשם "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי. במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה.

שכונת קראון הייטס במבט חסידי[עריכה]

ביתו של הרבי ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג
  • 'קראון הייטס' - בעברית 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר ניו יורק, רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.
  • ביתו של הרבי נמצא ברחוב פרזידנט (=הנשיא).
  • 770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.
  • 770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן באיסטערן פארקווי (Eastern Parkway) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.
  • השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של מלך המשיח הוא "יתיב ביני עניי".

כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לשכונה, היתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc שהרבי עזר וכיוון לכינון חלקם לעזרה לעניים, ניו יורק היתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסיה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

בשנים האחרונות הפכה קראון הייטס לשכונה נחשקת בניו יורק ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.

ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס[עריכה]

בית דין[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית דין צדק קראון הייטס

בשכונה קיים בית דין המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.

ועד הקהל[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ועד הקהל

את תושבי השכונה מייצג ועד הקהל של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העיריה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר אליהו רוזן.

ארגוני חסד[עריכה]

אמבולנס הצלה על יד 770
  • הצלה - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב אברהם ביסטריצקי.
  • שמירה - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת תשכ"א על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'.

מטרת הארגון: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת תשל"ג, החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.

  • שומרים - גוף מתנדבים מתחרה, הפועל במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת. בארגון זה חברים בעיקר צעירים חסרי הכשרה, ולאורך שנות פעילותו נרשמו חיכוכים רבים בינו לבין תושבי השכונה עקב התלהמות חסרת אחריות.

בשנים האחרונות שלל בית המשפט את רשיון הארגון.

  • פר"י - שומר על קשר עם משפחות יוצאי רוסיה.
  • אהבת חסד - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים. 

מוסדות חינוך[עריכה]

בנין ישיבת 'אהלי תורה'
בנין תלמוד תורה 'אור מנחם'

מוסדות לבנים.

  • חיידר אהלי יוסף יצחק 870 איסטערן פארקווי.
  • ישיבת וויען 612 מייפל סט.

מוסדות לבנות.

מוסדות להפצת היהדות[עריכה]

  • של"ה (ארגון) - ארגון של"ה (ראשי תיבות שעורי לימוד הדת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ.

מוסדות נוספים הפועלים בשכונה[עריכה]

בנין מוזיאון צבאות ה'


  • ספריית ליובאוויטש - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. כתבי יד. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' שלום דובער לוין.
  • אגודת חסידי חב"ד - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את השלוחים ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, בשנים האחרונות לא נערכו בחירות.
  • מוזיאון צבאות השם - מוזיאון צבאות השם הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים צבאות השם. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי אנגלית ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
  • JEM (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
  • כשרות OK ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.

הוצאה לאור[עריכה]

בתי כנסת[עריכה]

  • 770
  • בית הכנסת בית בנימין - ע"ש ר' בנימין לוין מנעוול נוסד בט' אדר תש"ס. גבאי בית הכנסת הוא ר' לימא מינקוביץ' 680 מונטגומרי.
  • בית שמואל - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון גבאי ר' דוד פרקש, במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
  • אגודת ישראל - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' שלום בער דרייזין 465 קראון.
  • כתב סופר -אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב ניסן מנגל.
  • בית אליעזר יצחק מעל מקווה מאיר - ע"ש הרב אליעזר יצחק ליווי. מנהל ביהכ"נ הוא הרב דן יואל ליווי וכגבאי משמש הרב קלמן ויינפלד.
  • בית הכנסת "מנחם נחום" קראון.
  • "ר' מיכאל'ס מנין" זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקוואי.
  • "אהבת אחים" -"אמפייר שטיבל" - בעבר שימש שם הרב ליפמאן שפירא כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
  • בית הכנסת "אהבת משה" 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט., הרב חיים פוגעלמן.
  • בית הכנסת "שיין שול" 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
  • בית הכנסת "געצעל שול" בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובאשקין, גבאי הרב איזגווי.
  • בית הכנסת "אנשי לובאוו קהל חסידים" "באומגרטין שול" משפיע הרב יהודה לייב גרונר 1612 קארול.
  • בית הכנסת "רעים אהובים" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
  • בית הכנסת "פרנקל'ס שול" 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
  • בית הכנסת "אנשי רובשוב" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
  • בית הכנסת "בית המדרש "אהל נתן" 580 קראון סטריט".
  • בית הכנסת "דער שטיבל" בשלום סנטר אלבני.
  • בית הכנסת "די שול" 481 אלבני עוו. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
  • בית הכנסת "אליהו נחום" 672 לעפרץ, גבאי דוד רימלר.
  • בית הכנסת "בית לוי יצחק" שול 556 קראון קומה שניה.
  • בית הכנסת "די בינוני שול" 556 קראון סט. קומה ראשונה.
  • בית הכנסת "מעיינות" קינגסטון עוו. הרב סילווער.
  • בית הכנסת "בית מנחם מענדל" 770 לעפרטס הרב נחמן יוסף טברסקי.
  • בית הכנסת "כולל מנחם" 303 קינגסטון, הרב אברהם הלוי העלער.
  • בית הכנסת המנין של המל"ח" 788 איסטערן פארקווי, במשרדי המרכז לעניני חינוך.
  • בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
  • בית הכנסת "עלייה שול" איסט ניו יורק עוו. הרב משה פייגלין.
  • בית הכנסת "בית רבקה" 310 קראון סטריט הרב משה בוגמילסקי.
  • בית הכנסת "בית דוד" 450 ניו יורק עוועניו "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
  • בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק הרב אבצן.
  • בית הכנסת מרוקאים "בית מזל" חזן יצחק ביטון פרזידנט הרב טאבןפאור.
  • בית הכנסת ספרדים "נימני" הרב נימני עמפאייער.
  • בית הכנסת "נתן שול" 534 עמפייר בולעווארד הרב חיים ישראל וילהלם.
  • בית הכנסת "די בעשט" אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמאן.
  • בית הכנסת "קול ישראל" 603 סט ג'ונס פל. ופראנקלין עוו.
  • בית הכנסת "בית בנציון" -935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
  • בית הכנסת "מורפי שול" חובבי תורה למטה.
  • בית הכנסת "אהל נתן" אלבעני.
  • בית הכנסת "מרכז דוברי עברית" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
  • בית הכנסת "ברוקדל הוספיטאל" כניסה לשבת מרוטלאנד טשאפלין ר' מיכאל חזן.
  • בית הכנסת "בית שמשון" קינגסטון עוו. שמואל טורק.
  • בית הכנסת "חברה אהבת ישראל" נוסח 'קרליבך' 304 אלבני, הרב דנענבוים.
  • בית הכנסת "ריינס שול" בבנין אוהלי תורה טרוי, משפיע הרב שמואל בוטמן.
  • בית הכנסת טרוי עווניו ליד אוקיי.
  • בית הכנסת "חברת ש"ס" קינגסטן מונטגומרי. הרב מרדכי גורארי'.
  • בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
  • בית הכנסת "משכן מנחם" בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
  • בית הכנסת "F.R.E.E." (ידידי פליטי מזרח אירופה) ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
  • בית הכנסת "אנשי משה" בבייסמנט של 'ר' מענדל יוזביץ' בלינקולן פל.
  • בית הכנסת "מנין אברכים" 466 אלבני בביסמנט הרב יצחק וולף.
  • בית הכנסת "בית גימפל חיים" ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק עוו.

היכלי לימוד[עריכה]

בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון יגדיל תורה

  • היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין)
  • היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה)
  • בית המדרש 580 קראון סט.
  • "היכל הלימוד יגדיל תורה" 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.

מקוואות טהרה[עריכה]

מקוואות גברים
  • מקווה ישראל - 749 איסטערן פארקווי (בין קינגסטון לברוקלין). על שם ישראל דרייזין.
  • מקווה מאיר - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם מאיר ראבקין.
  • 'פרנקל'ס מקווה' - 1699 פרזידנט (בין יוטיקה ורוג'רס).
  • לפרץ מקווה - 672 לפרץ.
  • אמפייר שטיבל מקווה 469 עמפאייר.
  • פישר'ס מקווה - 770 מונגומרי.
  • טייטלבוים'ס מקווה - 340 איסט 52.
  • 'רעים אהובים' - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.
מקוואות פרטיים
מקוואות נשים
  • 1506 יוניון (פינת אולבני).
  • מי חיה מושקא - 445 טרוי (פינת לפרץ).

עיתון[עריכה]

בשנת תשמ"ז החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

רחובות בשכונה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – איסטרן פארקווי, קינגסטון, פרזידנט, יוניון
  • אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם מרכז חב"ד העולמי - 770
  • קינגסטון - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
  • פרזידנט - ברחוב זה ממוקם ביתו הפרטי של הרבי וכן בניין הפנימיה של ישיבת תומכי תמימים המרכזית.
  • יוניון - רחוב צדדי ושקט בשכונה, ששימש לעיתים לצורכי חצר הרבי.

תחבורה[עריכה]

קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פריזנדט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.

כלכלה[עריכה]

בשכונה פועלים מרכולים, חנויות למזון כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות חלביות ובשריות, חנויות יין, יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

ערים תאומות[עריכה]

לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם כפר חב"ד בישראל, ועם העיר מונטריאול שבקנדה.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]