בית כנסת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף בית הכנסת)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חורבות בית הכנסת העתיק בקצרין

בית כנסת הוא מקום כינוס והתאספות של מניני יהודים לתפילה שלוש פעמים ביום (שחרית, מנחה וערבית). למקום זה ישנה חשיבות גדולה כיון שהוא נחשב "מקדש מעט". לכן מתנהגים בו בדרך ארץ מיוחדת. ישנם הלכות רבות בענין "כבוד בית הכנסת", לדוגמא, אסור להיכנס לבית הכנסת על מנת למצוא מחסה מפני גשמים או חום, אלא אם אומר כמה פסוקים או לומד משהו. הרבי נוהג בעצמו בכניסתו ויציאתו להרים מהרצפה כל לכלוך ואפילו בדל סיגריה הנמצא על הרצפה.

בעבר היה חילוק בין בית כנסת שהיה מיועד רק לתפילה, לבית המדרש שהיה מיועד רק ללימוד והיה אסור בקיום מניינים במקום (מלבד שלוש תפילות). כיום לא נהוג לחלק בין המקומות, ומרבית בתי הכנסת משמשים גם כבית מדרש, לרוב בחדרים צדדיים.

בתי כנסת שונים בנוסח התפילה בו נוהגים להתפלל, ועל פי רוב לכל קהילה יש נוסח המיוחד לה, על פי מסורת אבותיהם.

בית מקדש מעט[עריכה]

השימוש העיקרי של בית הכנסת הוא לתפילה. בזמן שבית המקדש קיים ההתקשרות של יהודים לה' היתה באמצעות הקרבת קרבנות, אך לאחר החורבן, תיקנו חז"ל את התפילות במקום הקרבנות, וקבעו נוסח זהה ואחיד בו יתפללו יחד במנין כל עשרה מישראל.

כאשר עשרה מישראל מתאספים יחד, ישנה השראת השכינה עליהם באופן מיוחד, והיא שורה עליהם מעין השראת השכינה שהיתה בבית המקדש, ועל כן נקרא בית הכנסת 'מקדש מעט', הואיל והוא דומה במטרתו ובתוכנו לבית המקדש שבירושלים. ולעתיד לבוא בגאולה האמיתית והשלימה יתאספו ויתחברו כל ה-"בתי כנסת" מכל קצוות תבל לבית המקדש העיקרי בירושלים בהר הבית, מחדש הרבי שסדר הקרבה של הבתי כנסת לבית המקדש יהיה לפי מעלתם בזמן הגלות.

בית רבינו[עריכה]

לאחר חורבן הבית ויציאת עם ישראל לגלות, גלתה השכינה יחד עם בניה ולכל מקום שגלו ישראל היה שם "מיני" בית מקדש חוץ מה-בתי כנסת המכונים מקדש מעט, היה את המקדש מעט העיקרי (ששם השכינה שורה בצורה יותר גבוהה משאר ה-בתי כנסת) בכל דור ודור. המקדש מעט העיקרי של כל דור היה נבחר לפי מקומו של נשיא אותו דור שהיווה בעצם מנהיגם של ישראל בתקופתו, המכונה בית רבנו.

בתשנ"ב חילק הרבי קונטרס מיוחד הנקרא "קונטרס בית רבנו שבבבל" ובו מבאר הרבי את מעלת בית הכנסת 770 מצד היותו ה"בית רבנו" של הדור האחרון, מכיון שבו נמצא נשיא הדור הנוכחי, ומחדש שבזמן הגאולה תתגלה השכינה תחילה ב770 ולאחר מכן תעבור יחד עם הבית כנסת לירושלים להר הבית לבית המקדש האמיתי והשלישי.

עזרת נשים[עריכה]

לפי הוראת הרבי "יותר טוב ומנומס שישבו הנשים גם כן מלפנים והמחיצה תהיה ממזרח למערב, ולא מדרום לצפון. מחיצה גבוה מקומת איש". כלומר, שחלוקת בית הכנסת תהיה לאורך ולא לרוחב - והנשים ישבו לכל אורך בית הכנסת ולא 'מאחור' כמו שנהוג ברוב בתי הכנסיות. [1]

בית כנסת חב"די[עריכה]

הרבי מסמן לרב חודוקוב להרים לכלוך מרצפת 770 (כ"ד אלול תשל"א)

ברוב בתי הכנסת של חסידי חב"ד נהוגים מספר תקנות החלות על כל מי שניגש להתפלל כשליח ציבור בפני העמוד, כשהעיקריות שבהם היא להתפלל בנוסח שסידר אדמו"ר הזקן הנקרא תהילת השם (או תורה אור), ולומר את השיעור תהילים היומו אחרי התפילה, כפי תקנות של אדמו"ר הריי"צ.

חדר שני[עריכה]

אחד המאפיינים הבולטים לבית כנסת חב"ד הוא "חדר שני" (הנקרא גם חבדניצע[1]) חדר שני הינו עזרת גברים נוסף קטן צמוד להיכל הגדול ובו יש מקום למתפללים באריכות או לחפצים להאריך בהכנה לתפילה בלימוד מעמיק במאמר חסידות למצוא את השקט והמקום לעשות זאת.

בזמן אדמו"ר האמצעי כאשר החיכוכים בין החסידים ל'מתנגדים' גבר והיה חשש לתקריות אסר אדמו"ר האמצעי על חסידיו להתפלל בבית כנסת שאין בו חדר שני, ובכך מנע מהם להכנס לבית כנסת של 'המתנגדים',

עמוד החזן[עריכה]

בבית כנסת חב"ד לא נוהגים לכתוב על העמוד שבו מתפלל החזן את הפסוק שויתי ה' לנגדי תמיד, מכיון שנדרש שזה יהיה כתוב במוח ובלב בפנימיות, ולא תזכורת חיצונית.

(ישנם בתי כנסת רבים המכינים במזרח, כסא ו"סטענדר" עבור הרבי מוכן להתגלותו. בין בתי כנסת אלו ניתן למנות את בית כנסת חב"ד רמת גן, בית כנסת חב"ד בשיכון ה' בבני ברק, ישיבת חב"ד צפת, בית הכנסת חב"ד בתענך, בית הכנסת חב"ד בגבעת אולגה, בית כנסת חב"ד גילה ועוד).

בתי כנסת חב"ד בארץ הקודש[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ראהספר השיחות תש"א ע' 42. שם ע' 114.