שבעת המינים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל

שבעת המינים הינם שבעת גידולי השדה והכרם שנשתבחה בהם ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רמון, זית ותמר.

דינים[עריכה]

שבעת המינים נתייחדו בכמה דינים ומנהגים. על אכילת פירות משבעת המינים מברכים ברכת מעין שלוש, בנוסח "על העץ ועל פרי העץ" וחותמים "על הפירות", ועל פירות מארץ ישראל חותמים "ועל פירותיה". ואפילו פירות ארץ ישראל שיצאו לחוץ לארץ חותמין לאחריהם על הארץ ועל פירותיה[1].

על אכילת פת מחיטה או שעורה מברכים המוציא וברכת המזון. ועל שתיית יין מברכים "בורא פרי הגפן" וברכה מעין שלוש בנוסח "על הגפן ועל פרי הגפן", ועל יין מארץ ישראל חותמים "ועל פרי גפנה".

הביכורים לבית המקדש מובאים דווקא מפירות שבעת המינים.

בקהילות ישראל נהגו[2] לאכול משבעת המינים בחמשה עשר בשבט, להיותו "ראש השנה לאילן" [3]

תוכנם הפנימי[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

במשך כמה וכמה שנים [4] התייחס הרבי בשיחות חמשה עשר בשבט לתוכנם הפנימי של שבעת המינים וההוראה הנלמדת מהם בעבודת ה'.

שבעת המינים מתחלקים לשני קטגוריות:

  • "ארץ חיטה ושעורה" – גידולים שנצרכים לקיומו הבסיסי של האדם, מחטה ושעורה אופים לחם, שהוא מזונו הבסיסי של האדם והנחוץ לקיומו.
  • "גפן תאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש" – הינם פרות, הוא גידולים הנאכלים להנאתו של האדם ולטובתו.

ביכורים[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ביכורים

הביכורים באים רק משבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל. וגם בהם, רק מהמינים המובחרים שבהם - דהיינו, "לא מתמרים שבהרים, ולא מפרות שבעמקים, ולא מזיתי שמן שאינם מן המבחר"[5], "אלא מתמרים שבעמקים ומפירות שבהרים לפי שהן מן המובחר"[6]. ולומדים זאת מכיוון שהתורה רוצה שיביאו מהמינים שבהם נשתבחה הארץ, והשבח הוא ב"ארץ זית שמן ודבש"[7], דהיינו, לא סתם זיתים, אלא זיתים המניבים שמן, ולא סתם תמרים (הנרמזים במילה "דבש") אלא תמרים משובחים שהם כדבש[8]. הגמרא דנה במקרה שלא הביא מהמין הכי משובח: ר' יוחנן אמר: לא קדשו הביכורים; ריש לקיש אמר: קדשו, כי זה כמו שהקדיש בהמה כחושה, שהיא קדושה אפילו שזו לא מצוה מן המובחר. וטעמו של רבי יוחנן הוא: התורה אמרה: "מראשית" - ולא כל ראשית, "מארצך" - ולא כל ארצך[9]. והרמב"ם פסק: שהכוונה ב"לא מן המובחר" היא, "כגון תמרים שבהרים ותאנים סורות ומרוקבות וענבים מאובקות ומעושנות", ופירות אלו לא נתקדשו[6] (אבל אם זה רק לא הכי משובח, זה קדש).

הערות שוליים

  1. פסקי הסידור הלכות ברכת הנהנין סימן א'
  2. ע"פ הס' חמדת ימים. ועוד
  3. משנה, מסכת תענית, פ"א משנה א'
  4. בין היתר בשנים תשמ"ה, תשמ"ז, תש"נ ותשנ"ב
  5. מסכת ביכורים פרק א משנה ג.
  6. 6.0 6.1 רמב"ם הלכות ביכורים פרק ב הלכה ג.
  7. פרשת עקב ח, ח.
  8. פירוש המשניות להרמב"ם בביכורים שם.
  9. מסכת מנחות פד, ב.

קישורים חיצוניים[עריכה]