חמדת ימים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חמדת ימים הוא ספר שנוי במחלוקת שנכתב על פי קבלת האריז"ל, ובו הלכות והנהגות על פי הלכה וקבלה. והספר נכתב בלשון מיוחדת ובהירה, המלהיבה את לב הקורא לעבודת השם.

הספר פורסם על ידי רבי ישראל יעקב אלגאזי שכתב שהעתיקו מכתב יד ישן עלום שם שרכש בקרבת העיר צפת, זהות המחבר שנויה במחלוקת.

הרבי הורה לא לציין לספר זה ולהימנע מללמוד בו.

הפולמוס אודות הספר[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

זהות המחבר[עריכה]

ישנם שלשה השערות עיקריות אודות לזהות מחברו.

  • מחברו הינו ר' בנימין הלוי מתלמידי האריז"ל,
  • מחברו הינו נתן העזתי והספר נגוע בשבתאות (בעקבות רמזים אפשריים לשבתאות בתוכן הספר).
  • ר' ישראל יעקב אלגאזי חיברו בעצמו והעלים שמו.

דעת המתנגדים לספר[עריכה]

על הספר קמו עוררים רבים, בראשם היעב"ץ[1] שטענו בתוקף כי הספר נכתב על ידי נתן העזתי מראשי כת ש"ץ, ואילו רבים אחרים טענו כי אין כל בסיס עובדתי לטענות שעל הספר.

ויש שסוברים שהספר נכתב על ידי קדוש רק שיד זרים שלטו בו, ולכן יש שטוענים כי אין לסמוך עליו בדברים שלא נמצאו בספרים אחרים של האריז"ל[2].

רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל מיכל ספרין מקאמרנא[3] קיבל את שיטת היעב"ץ בדבר זהות מחבר הספר וכותב על מחבר הספר מילים חמורות ביותר, ותוקף את המנהג להמתין ז' ימים אחר המולד - מנהג שמבוסס על עדות מחבר הספר מפי האריז"ל. מנגד מקובלת עדות בשם רבי נפתלי מרופשיץ שהעיד כי מחבר הספר כבר זכה לתקן את אשר עיוות וכבר מותר ללמוד בספר[4].

בשבחי הבעל שם טוב מובא סיפור בו בעל התולדות יעקב יוסף קנה את הספר מבלי דעת מי מחברו, והבעל שם טוב העיר לו כי ספר פסול על שולחנו ואז נטלו בסמרטוט וזרקו על הרצפה.

רבי יהודה פתיא בספרו מנחת יהודה ורוחות מספרות כותב אודות מחזה שראה בחלום אודות בעל החמדת ימים, שלפי החלום כוונתו היתה להכשיל את כלל ישראל בהאמנה בנביא השקר שבתי צבי.

תגובות למתנגדים[עריכה]

בשנת תרנ"ו הדפיס המקובל רבי מנחם מענכין היילפרין קונטרס "כבוד חכמים" בו הוא חולק על הקביעה בדבר זהות מחבר הספר. אחריו יצא רבי ישראל בערגער אב"ד בוקרסט במאמרו מאמר קנאת האמת בו מצדיק הוא את בעל החמדת ימים מפני הלעז שהוציא עליו היעב"ץ[5]. בתגובה לקונטרס של הרב הלפרין כתב רבי מרדכי לוריא קונטרס בשם אמת ליעקב[6]. והרב הלפרין הדפיס בתגובה קונטרס אחר.

דעת התומכים בספר[עריכה]

לפי דעת התומכים בספר[7], מחבר הספר הוא המקובל האלוקי רבי בנימין הלוי רבו של הרמ"ז שכינהו הגאון חיד"א "עייר וקדיש".

ואכן בכל התיקונים שהדפיס הרמ"ז בוינציאה בין השנים תי"ז לתי"ט נמצאו קטעי תוכחה רבים הזהים מילה במילה לספר חמדת ימים ואינו מזכירם בשם הספר משום שאז היו הקונטרסים עדיין בכתב יד של רבו ולא נדפסו בספר זה. כמו כן יש הטוענים שהרמ"ז מזכירו בפירוש[8].

מנהגים נפוצים רבים ברוב תפוצות ישראל, כמו אמירת לדוד ה' אורי וישעי בחודש אלול, אמירת שבעה פעמים למנצח קודם תקיעת שופר, וכן נוסח היהי רצון שקודם אמירת התהילים ואחריו הם מבעל החמדת הימים, וכן כל נוסחאות הלשם יחוד הם מבעל החמדת ימים.

בספר תפארת ישראל לרבי ישראל מסטנוב[9] תלמיד הבעש"ט[10] מובא "אחר כך מצאתי בספר חמדת הימים כדברי .. ושמחתי שכוונתי לדברי הגדולים".

הרש"ש תמך מאוד בספר זה וציטט ממנו בשני מקומות בשטר ההתקשרות שחתם יחד עם כל החברים בשנת תקי"ד. ברבות השנים ניסו להעלים ולטשטש אגרת זו.

יש הטוענים שהחתם סופר מצטט בספרו פרשת וירא מהספר[11], ובספר מכתב סופר לנכדו רבי שמעון סופר[12] מעיד שהחתם סופר היה מעיין בימים טובים על השולחן בספר חמדת ימים.

המגיד מקאזניץ היה מעיין בספר[13] מזכירו בספרו רמזי ישראל[14], אך כותב נגד התפילות שבחמדת ימים שבהם מוציאים את הכוונה בפה[15], ורבי שבתי מראשקוב מצטט ממנו בסידורו במקומות אין ספור (בהעלם שמו). רבי חיים אבולעפייא נתן הסכמה לספר, ובספרו שבות יעקב[16] גם כן מצטט מהחמדת ימים.

בנוגע לדעתו של בעל העטרת צבי מזידיטשוב ישנם מסורות שונות. למעשה מוכיח הרב יהושע מונדשיין[17] כי הספר מוזכר בפירוש כמה פעמים בעטרת צבי, כולם בציטוטים שמספר מקדש מלך להרמ"ז שמביא בשמו, וגם כאשר מופיע "ספר פלוני" במקום חמדת ימים, הרי זה תיקון של המדפיסים על דעת עצמם.

רבי חיים פלאגי' אב"ד איזמיר כתב מאמר ארוך בשבח הספר חמדת ימים[18]. בתוך הדברים הוא כותב "הדבר בדוק ומנוסה כי נראה המבחן והנסיון, כי כל דבריו אמת וצדק ונאמנו מאוד, כי כל השומע דבריו כי נעמו עושה פעולה גדולה בגופו ואבריו ונשמתו להחזירו בתשובה שלימה ולקנות הארת קדושת ויראת ה' תמיד פעולת צדיק לחיים, והרי אמרו רז"ל דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב".

בתורת חב"ד[עריכה]

הספר אינו מובא כמעט בכתבי רבותינו, ישנה מחלוקת בין החוקרים האם יש בכלל ראיה מכך ליחסם של רבותינו לספר (כשגם ספרים חשובים לא פחות אינם מובאים בספרי רבותינו)[19]. ישנם הטוענים כי אדמו"ר הזקן מביאו בקונטרס אחרון לסימן רפ"ה[20].

כמו כן יש הטוענים [21] כי ציטוט עקיף מהספר מובא מאדמו"ר הצמח צדק[22] ושם "כי מרדכי בגימ' רב חסד וכמ"ש הרמ"ז", ושם מובא מספר ח"י[23]. ויש הטוענים שהציטוט אינו מספר חמדת ימים אלא מספר אחר[24].

צילום מחיקת ציון לספר חמדת ימים בכתב ידו של הרבי

במכתב[25] לאדם שהתחיל ללמוד קבלה, מסתייג הרבי מלימוד הספר, בטענה ש"בנוגע לספר חמדת הימים, הנה גם בדבר זה יש סברות חלוקות, וכיון שלעת עתה לא מצאתיו בספרי רבותינו נשיאינו מה לו להתחיל לימוד הקבלה דוקא מספרים כאלו שיש חילוקי דיעות אודותם"[26]. כמו כן הרבי מציין ספר זה רק בשם ספר שדי חמד שמביא את דבריו, וכותב כי אין הספר תחת ידו לעיין בו[27].

הרב יהודה לייב גרונר העיד אשר פעם שאל את הרבי, האם לציין לספר זה במנהגים שלא נמצא להם מקור במקומות אחרים. וענה הרבי, אשר מכיון שאודות מחבר ספר זה ישנן הרבה תרעומות אם הוא בר סמכא ולמי הי' שייך, וכמה גדולי ישראל התרחקו ממנו, לכן לא כדאי לציין אליו. ואף אין כדאי להביט בו[28]

בספרייתו של אדמו"ר הרש"ב היו קיימות שבע מהדורות שונות של ספר חמדת ימים. הרב מונדשיין מצייין במאמרו[29] כי בספרייתו של אדמו"ר הרש"ב היו כלולות רק ספרים תורניים, שלא כספרייתו של אדמו"ר הריי"צ שנועדה לציבור הרחב ומשום כך באו בה גם ספרים שאינם על טהרת הקודש.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אר"ש חמדה - בירור האמת אודות ספר חמדת ימים א. א. אהרונוב, תש"ע. תגובה לאוצר חמדת ימים.
  • חמדת יוסף יוסף חיים מזרחי, י"ז שבט תשס"ד ירושלים. להוכיח שמחבר הספר היה שבתאי.
  • תעלומת ספר אברהם יוסף יערי, ירושלים תשי"ד הוצאת מוסד הרב קוק. להוכיח כי מחבר הספר היה רבי בנימין הלוי.
  • פולמוס על יחס רבותינו נשיאנו אל הספר, הערות וביאורים אהלי תורה גליונות תתלג - תתלט.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. בספרו תורת הקנאות אלטונא דף ע"א עמוד א'
  2. כך למשל רק באוצרות חיים להבן איש חי על יום כיפור שכתב באיזה ענין שאין לסמוך בזה על ספר חמדת ימים ביום קדוש כזה כו' משמע שהספר אינו מופרך
  3. זוהר חיח"ב ספר שמות דף לח' ע"ב
  4. חמשה מאמרות לרח"א שפירא מאמר ג' דף קכג' קכט'
  5. עיתון וילקט יוסף שנה ב' קונטרס טו' סיון תר"ס דף נח' סימן קנז
  6. נדפס בסוף שו"ת הרשב"א חלק ששי, ירושלים תרס"ג
  7. ראה מחקר מקיף בספר אוצר חמדת ימים - קישור בסוף הערך
  8. ראה בסוף הערך בנוגע לציטוט בדברי אדמו"ר הצ"צ
  9. ארי שבחבורה חבורת הבעש"ט - כינויו של רא"י מסאדיגורא בנו של הרה"ק מרוזין בהסכמתו לספר
  10. תחילת פרשת אמור
  11. ראה בספר ,"אוצר חמדת ימים" שמוכיח כי הר"ת ח"י שמצטט שם הוא חמדת ימים, ומוכיח זאת גם כן מעדות נכדו כפי שמובאת בהמשך הערך
  12. במהדורת ירושלים תשי"ב בחלק תולדות המחבר ע' ע"ה
  13. ראה עדותו של רבי צדוק הכהן מלובלין כמובא בקובץ במאמרו של מונדשיין הנ"ל
  14. במהדו' ישנה ע' 18
  15. והנה בעל חמדת ימים עשה תפילות להוציא הכוונה בפה וזה טעות גמור כי לא ניתן רק בכוונת הלב והמוסיף להוציאו טועה.
  16. נדרים פ"ג
  17. במאמרו שבהיכל הבעש"ט גליון ז'
  18. נדפס בספר "תעלומת ספר", (קישור בסוף הערך) פרק שביעי
  19. ראה במאמרו של הרב מונדשיין הנ"ל
  20. סימן רפ"ה סעיף א' ושם הציון הוא ל"ח"ה ח"ב פט"ו", ובחמדת ימים הוא בח"א פ"ג.
  21. ראה בהערות התמימים ואנש (צפת) גליון ס"ח מאמרו של הרב מנחם כהן
  22. באור התורה על מגילת אסתר ע' קמא במהדורת תש"ן
  23. ברמ"ז לזהר תצא רעו א ד"ה ואי תימא דאתייחד עמה אומר שם הרמ"ז בח"י (-בחמדת ימים) דף ק"ד כתב שורש מרדכי אשר מספר שמו ר"ב חסד
  24. ראה במאמרו של הרב אשר גרשוביץ בהערות התמימים ואנ"ש צפת גליון ס"ד
  25. באגרות קודש חלק ח' (תשי"ד) לאיש אנונימי
  26. ראה מאמר בענין דעת רבותינו נשיאינו על הספר חמדת ימים
  27. [‏‎אג"ק מהרבי וזה לשונו: הובא בשד"ח (אס"ד ר"ה ב' ד) שכ"כ בחמדת ימים. כמו כן, פעם ציינו מניחי השיחה לספר כמקור למנהג להרבות בצדקה בחנוכה והרבי ציווה לחפש מקור אחר[דרוש מקור].
  28. הערות וביאורים גליון תתלט.
  29. היכל הבעש"ט גליון ז'
ספרי קבלה
ספרי יסוד: ספר יצירהספר הזהרספר הקנה
מקובלים הראשונים: עבודת הקודשדרך אמונהספר החייטהריקאנטי
מקובלים האחרונים: שערי אורהגינת אגוזפרדס רימוניםמקדש מלך
קבלת האריז"ל: אוצרות חייםמבוא שעריםעץ חייםפרי עץ חייםשער הכוונותמשנת חסידיםיושר לבבבית אלקיםשער השמיםשבר יוסףמעין החכמהעמק המלךשומר אמוניםשערי גן עדןחמדת ימים