התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקמתה של קהילת חב"ד בארץ ישראל התחילה עם עליית החסידים לארץ ישראל בשנת תקל"ז. כיום הקהילה גדולה ומונה כ-10,000 משפחות.

עליית החסידים לארץ הקודש[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עליית החסידים

רבי מנחם מנדל מויטבסק נחשב עד עלייתו לארץ, לרבם של חסידים בבלארוס ובליטא[1]. בשנת תקל"ז עלה לארץ ישראל בראשות שיירה שמנתה מעל 300 איש שבגרעינה קבוצה מחסידיו, עלייה זו היוותה חמשה אחוזים מכלל (6000) היהודים בארץ ישראל. בתחילה אדמו"ר הזקן הצטרף אליהם אך בדרך, ליד נהר הדנייפר שוכנע על ידי רבי מנחם מענדל ורבי אברהם מקאליסק להישאר על מנת להנהיג את החסידים ברוסיה הלבנה וליטא[2], הוא נשאר שנה אחת בעיר[3] ולאחר מכן חזר לרוסיה.

אחת מהקבוצות של השיירה הקדימה להפליג בעונה שטרם הייתה בטוחה להפלגה. הספינה אליה הצטרפו טבעה באזור חצי האי קרים. מתוך 83 יהודים שהיו בספינה זו ניצלו רק כ-30 חלקם שבו על עקבותיהם וחלקם המשיכו בנחישות לארץ ישראל[4].

עלייה זו פגשה בארץ עלייה נוספת של כ-130 יהודים מצפון אפריקה, כנראה מתוניס אף הם הגיעו באותה תקופה והתיישבו בגליל.

בעת שהגיעו לארץ הקודש ביקשו מהם ראשי הקהילות בכל הארץ לבוא לגור בעיריים אולם הם בסוף בחרו בצפת.

אולם בעת שהגיעו לצפת הם היו צריכים לשלם מס למושל ובגלל שלא יכלו לשלם , עבר ר' מנחם מענדל מויטבסק לטבריה בשנת תק"מ.

מקצת חסידים נשארו בצפת.

קופת המעות של ארה"ק[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קופת מעות ארץ הקודש

עם הגעת תלמיד המגיד הגיע גם רבי ישראל מפולוצק לארץ, ר' ישראל מפולוצוק החל לשמש כשד"ר לארץ הקודש והיה נוסע מידי פעם לרוסיה בשביל להשיג כסף ליהודי ארץ ישראל, באותם נסיעות הוא היה גם נפגש עם אדמו"ר הזקן.

ככול הנראה בשנת תקמ"א כבר היה קופה קבועה של תרומה ליהודי ארץ ישראל שבראשה עמדו כשלושה תלמידי חכמים.

בין השנים תקמ"ב לתקמ"ד נפטר רבי ישראל מפולוצוק , לפיכך התמנה אדמו"ר הזקן לנשיא קופת המעות של ארה"ק, אדמו"ר הזקן החל לשלוח מאז שדרי"ם לארץ הקודש שיביאו את המעות שנאספו עבורם.

השדרים[עריכה]

בשנת תקנ"ד יסד רבי אברהם מקאליסק כולל ליהודי ארץ הקודש מתרומות שהגיעו יהודי פולין.

יסוד כולל נפרד בארה"ק[עריכה]

בשנת תקנ"ז החל ויכוח בין אדמו"ר הזקן לרבי אברהם מקאליסק מה שגרם לחסידי חב"ד בארץ הקודש לסבול משאר החסידים עד שנאלצו לעבוד מטבריה לצפת.

לפיכך הקים להם אדמו"ר הזקן קופה נפרדת.

יסוד ישוב חב"ד בחברון[עריכה]

בשנת תקפ"א הוחלט להעביר את היישוב החבד"י מצפת ולקובעו בחברון. עד אז, מהעלייה הגדולה של החסידים לארץ הקודש עם הרב מנחם מענדל מויטבסק בחודש אדר תקל"ז, הייתה קהילת חב"ד הגדולה חיה בעיר צפת. בשנת תק"מ החלה ההגירה הגדולה לטבריה שעל שפת הכינרת. בודדים ובתוכם כמה מחסידי חב"ד, נותרו בצפת. בשנת תק"מ חזרו חסידי חב"ד שהיגרו לטבריה והתאחדו עם אחיהם בצפת - עד לשנת תקפ"א, אז הייתה ההגירה הגדולה שהביאה לכינון היישוב החבד"י בחברון.

ניתן לומר שבין השנים תקפ"א-תקפ"ג החל היישוב החבד"י להתבסס בחברון. בשנים אלו נשלחו שני שדרי"ם מאנשי חברון לגייס כסף עבור היישוב. אחד השדרי"ם, הרב שמעון שמרלינג, נקט בשיטה מעניינת לגביית כספים: הוא נהג להסתובב במושבות היהודים בחוץ לארץ ולהכריז שמי שרוצה לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון - שיתרום סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה והיא הגיעה לשיאה כאשר האדמו"ר האמצעי המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה בחברון והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מחיבוט הקבר.

הרבנית מנוחה רחל עלתה בשנת תר"ה לחברון יחד עם בניה מה שתרם רבות ליישוב היהודי בחברון ובמיוחד לקהילת חב"ד.

הדברים נכתבו בגליון מיוחד שהדפיס רב העדה האשכנזית בחברון, הרב שמעון מנשה חייקין בשנת תרמ"ח:

י.png מעיד אני מה שראיתי בעיני המכתב יד קדשו, שכתב האדמו"ר האמצעי נבג"מ, לאנ"ש דפה עיה"ק בשנת תקפ"ג בעת שנתיסד היישוב של אנ"ש בחברון ת"ו. וכתב בזה"ל: מצאתי כתוב בשם הרדב"ז, שכל מי שיש לו אחוזת נחלה בעיה"ק חברון ת"ו יהיה ניצול מחיבוט הקבר, ואדמו"ר בעצמו קנה פה עיר הקודש את הבית הכנסת הקטנה (הנקראת בפי כל בית הכנסת אברהם אבינו, כמובא הסיפור על זה בספר עמק המלך בהקדמתו פ' עשירי יעו"ש נפלאות) על שמו, כדי שיהיה לו אחוזת נחלה בעה"ק חברון ת"ו. י.png

.

הסכם בין עדת החסידים לעדת הספרדים[עריכה]

החל מקיץ תקפ"ה החלו לדון עדת חסידי חב"ד עם עדת הספרדים אודות שותפות יחד בקניית שטחים בחברון.

בחודש תמוז תקפ"ה נחתם ההסכם הראשון ביניהם.

בשנת תק"צ בר"ח אלול נחתם ההסכם השני בין חב"ד לספרדים אודות השותפות.

בשנת תר"ב נחתם ההסכם השלישי ביניהם.

בשנת תרס"ו נכתב ההסכם הרביעי והאחרון[5].

בראש ההסכם נכתב:

מודעת זאת בכל הארץ שזה שנים כאשר באו מעלת חכמי ורבני ויחידי האשכנזים ק"ק חב"ד לשכון כבוד בארצנו על נחלת אבותנו קריית הארבע היא חברון ת"ו, בו בפרק נתפשרנו יחד חו"ר ומנהיגי כו[ולל] ק"ק הספרדים הי"ו על פי התנאיים העשויים בינינו ונכתב ונחתם שטר הפשר עשוי בכל תוקף וחוזק כראוי, ועפ"י התנאים שנתבארו בשטר הנז' נתישבנו על הארץ הטובה.

אותו הסכם גם כלל שדרו"ת משותפת בין השנים, בקיץ תקפ"ז נשלח החסיד רבי יצחק אשכנזי כשד"ר משותף של שני העדות.

פרעות תקצ"ד[עריכה]

בשנת תקצ"ד החל מרד בין מושלי הגליל מה שגרם לפרעות רבות אצל היהודים וכן אצל קהילת חב"ד, וכן לאחר מכן גם היה רעידת אדמה שהחריבה את צפת, בעקבות כך פנו קהילת חב"ד בפנייה לאדמו"ר הצמח צדק שיעזור להם ויתרום להם כסף.

ראש עדת החסידים כתב מכתב אל אדמו"ר הצמח צדק בעקבות כך:

יתבשרו אדונינו משלומינו הטוב ושלום כל אנ"ש שי' כל הכתוב לחיים אחרי רוב הצרות וההרפתקאות שעברו עלינו על ראשינו מים הזידונים בזה הקיץ כמו שהודענו לכ"ק, אך חשש אולי לא הגיע לידי כ"ק ועלינו מוטל הדבר חובה להודיע צערא דרבים ברבים.

הנה ביום א' ט' אייר העבר מרדו הגוים אנשי עיר הזאת עם כל הכפרים אשר סביבותינו על המשנה שר צבא של מצרים יר"ה אשר הוא בכאן כמו מלך ממש, והרגו כמה מאנ"ח שעמדו בכאן והנשארים בערך ארבעה מאות אנשים נסגרו במבצר הנק' כלא בלשונם, עד שמשך כמה שבועות מחמת שכלה אצלם מזון ומשתה הוכרחו להמסר בידם. גם התפארו עלינו לסכן אותנו במיתות אחזריות ומשונות, רק בחמלת ה' עלינו וע"י הוצאות רבותו שהוכרחנו ליתן להשרים יושבי עה"ק אשר בכל יום ויום צווחו הב הב עד אין מספר, וב"ה אשר יד השרים היתה להצילנו מת"י. גם אנ"ח שבתוך המבצר התפארו עלינו שע"י הפולווער שיש אתם הרבה מאד ידלקו וישרפו את כל העיר, ובכל יום ויום היינו מסוכנים משני הצדדים, ואימות מות נפלה עלינו.. ובכל יום ויום היינו מצפים על ביאת השר עם חילו אך אוי ואבוי זה היום שקיווינוהו מצאנו ראינו רעה. ביום ב' כ"ח תמוז בא לכאן המשנה עם חילו וכבש את העיר ונהפך עלינו בלהות קיווינו לאור ושמה לצלמות כי עלה מות בחלונינו. אוי נא לנו כי חטאנו וניתן רשות למשחית לשלול ולבוז אותנו ואת בתינו שרפו באש והחריבו חפשו אחר מטמונים וכל אשר בתוכם לקחו עד אשר לא השאירו לנו שריד שמן זית שפכו והכלים שברו ולא נשאר חרש לחתות אש מיקוד ולאסוף מים מגבא. נשים רבות עינו וטמאו ס"ת מחמדי עינינו מהם שרפו מהם קרעוהו פרעוהו גזרוהו לגזרים ופשטום על הארץ ועינו משים עליהם ס"ת מגוללות בדם הרוגים שתי נשים וילד אחד השופך בבה"כ שלנו. גם חכמי הספרדים נהרגו בביתם, מעי מעי על חלליהם עיני עיני על חלליהם ה' ינקם דם עבדיו ונקם ישיב לצריו. וכלי הקודש לקחו בידם ולא נשאר בבה"כ לא פרוכת ולא מפה לכסות בה השולחן ולא מטפחת לנגב בה הידים ונשארו בערום ובחוסר כל.

בעקבות כך נשלח השד"ר רבי נתן עמרם בשביל לגייס כסף, בין השנים תקצ"ד - תר"א עבד רבי נתן עמרם כשד"ר עד שהפסיק.

תמיכת אדמו"ר הצמח צדק ביישוב היהודי בחברון[עריכה]

עוד בימי נשיאותו של אדמו"ר האמצעי פעל אדמו"ר הצמח צדק למען יהודי חברון, ואם התמנותו לנשיאות החל לפעול בכל הכוח.

מידי כמה זמן היו מגיעים בניה של הרבנית מנוחה רחל, רבי יהודה לייב סלונים, רבי לוי יצחק ורבי מרדכי דובער סלונים לאדמו"ר הצמח צדק בשביל לגייס כסף למען יהודי חברון.

תמיכת משה מונטיפיורי[עריכה]

בחודש תמוז תקצ"ט הגיע השר משה מונטיפיורי לביקור בארץ הקודש, במהלך הביקור הגיעו אליו נציגים מהקהילה החבדי"ת בחברון וביקשו את עזרתו למען הקהילה.

השר מונטיפיורי ביקש לעשות מפקד אוכלסין כמה יש בקהילה החבדי"ת וכמה בספרדית ולבסוף תרם את הכסף הנדרש.

בביקורו בשנת תר"ט ביקשו העדה החבדי"ת שהוא יביא רופא ליישוב היהודי בחברון, בפועל הובא רופא למקום רק בשנת תרס"ו[6].

גם לאחר פטירתו של השר משה מונטיפיורי המשיכו נאמניו לשלוח כסף לקהילה החבדי"ת בחברון.

ההגירה לירושלים[עריכה]

בשנת תקצ"ד השתלט על חברון המושל עבדול רחמן הידוע בכינוי 'הרב השחור, אותו מושל היה מתעלל ביהודים באכזריות רבה ודרש הרבה כסף מאת הקהילה היהודית.

רק בשנת תרי"ח נאסר אותו מושל ונשלח להריגה, נעשה קצת יותר שקט בחברון אך לא משביע מספיק.

בעיתון החבצלת של שנת תר"ס מתאר הכותב את המצב בחברון:

גורל עיר חברון, אשר אך חושך וצלמות בעריפי', אין בה לא בתי משכנות לעניים, ולא מקום מפלט לחולים נדכאים, לא סעד לזקנים, ולא תמיכה לפרחי ת"ח, כזקן, כמלא עלומים מבקשים לחם ואין, נשאר בעיר שמה, ושאי' יוכת שערי', קריית תוהו תכונה ועיר נעזבה קורא לה.

היפלא איפוא, אם מספר אחינו תושבי חברון יגרע ויצער מיום ליום, אחרי אשר הראשונים ספים תמים, מהם אשר סעו למנוחות ומהם -יבדלו לחיים- הנודדים לבקש טרף להשבית רעבונם ורעבון עולליהם, באשר ימצאון, ותושבים חדשים, לא יתוספו אף גם אחד, ובמצב כזה תמה אני אם בזמן מצער -אשורנו וקרוב- יהי' עוד מושב לאחינו בעיר הקדושה הזאת המשולשת בשלוש קדושות לקדוש, והיתכן?

בעקבות כך עברו הרבה מתושבי הקהילה היהודית וכן גם החבדי"ת מחברון לירושלים.

תמיכת נשיאי חב"ד ביישוב היהודי בחברון[עריכה]

חצר רומנו[עריכה]

בשנת תרל"ח נבנה לראשונה מחוץ לחומות חברון בניין ראשון אשר נקרא בית רומנו, באותם ימים גר בבנין זה בעת בעל השדי חמד.

בשנת תרס"ד החליטו בעלי הבניין למכור בית זה, ובעל השדי חמד הציע לגביר רבי יהושע ברלין לקנות בניין זה בשביל עדת חסידי חב"ד.

בחודש תשרי תרס"ו הגיע רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב לגביר יהושע ברלין במטרה לשכנע אותו לקנות את בית רומנו, הגביר הסכים לשלם חצי מהסכום, ושאר הכסף הגיע מגבירים אחרים.

בקיץ תרס"ז התחילה הקנייה, ובשנת תרס"ח נקנה הבניין לגמרי.

ישיבת מגן אבות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מגן אבות חברון

ישיבת "מגן אבות" נוסדה בשנת תרמ"ט, בעיר חברון, ארץ הקודש, אך לא החזיקה מעמד זמן רב וכעבור כמה שנים התפרקה.

בשנת תרס"ג ייסד אדמו"ר הרש"ב את הישיבה מחדש וכעבור כמה שנים אף סינף אותה ל"תומכי תמימים". אולם הרבי הרש"ב לא היה שבע רצון ממנה, כיון שלא למדו בה את לימודי החסידות כפי שרצה, ולכן הוחלט לפתוח את ישיבת תורת אמת חברון.

תורת אמת חברון[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תורת אמת חברון

בשנת תרע"א שלח אדמו"ר הרש"ב קבוצת בחורים לחברון במטרה להקים שם ישיבה, הבחורים הגיעו בחודש חשוון תרע"ב,

בתחילה הבחורים שכנו במבנה שבו היה בעבר ישיבת מגן אבות אולם לאחר מכן הם עברו לבית רומנו, בשנת תרע"ד חזרו הבחורים לרוסיה בעקבות מלחמת עולם הראשונה.

חצר רומנו לאחר מלחמת עולם הראשונה[עריכה]

אחרי פטירתו של אדמו"ר הרש"ב בתר"פ מונה אדמו"ר הריי"צ כיורש לבניין, בשנת תרפ"ב רצה אדמו"ר הריי"צ להקים בה מחדש את הישיבה אולם בפועל זה לא קרה, בינתיים השתלטה הממשלה על הבניין ונהגה בו כרצונה.

מצב קהילת חב"ד בחברון לאחר המלחמה[עריכה]

בעת מלחמת עולם הראשונה גורשו חסידי חב"ד מארץ ישראל.

לאחר המלחמה חזרו אליה רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב , רבי שלמה זלמן הבלין ורבי מרדכי דובער סלונים לראות האם אפשר להקים מחדש את הישיבה, אולם משראו מה שקרה הבינו שזה בלתי אפשרי, כעבור זמן היישוב החבד"י בחברון התדלדל עד שבשנת תרפ"ד היו בה רק ארבע משפחות חב"דיות בלבד.

ביקור אדמו"ר הריי"צ[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש

בשנת תרפ"ט ביקר אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש וגם בחברון ביקר זה נסך תקווה על יהודי חברון ובכלל בארץ.

פרעות תרפ"ט[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרעות תרפ"ט

זמן קצר אחרי ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בחודש אב נעשה פרעות ביישובים היהודיים, לאחר פרעות אלו עזבו לגמרי חסידי חב"ד את חברון.

היישוב החבד"י בירושלים[עריכה]

בעקבות ההצקות של המושל של חברון עבדול רחמן עברו הרבה משפחות חב"דיות מחברון לירושלים, בשנת תר"ז עמד מספרם על כ-16 משפחות.

עוד סיבה להגירת חסידי חב"ד לירושלים הייתה בעקבות הוראה של אדמו"ר האמצעי[7] שאמר:""הגיעה השעה, שחוג אנ"ש יתרחב גם בירושלים עיר קודשנו, שיתכוננו לשמוע מקרוב את שופרו של משיח, שייתקע ע"י אליהו הנביא בהר הזיתים".

בעת שהגיע השר משה מונטיפיורי ביקשו עדת חסידי חב"ד את עזרתו בבניית בית כנסת חב"ד בירושלים, ואכן השר מונטיפיורי תרם להם כסף אשר איתו הקימו בשנת תרי"ח את בית הכנסת בית מנחם ע"ש אדמו"ר הצמח צדק.

הקהילה החב"דית בירושלים גדלה והלכה[8] עד שבשנת תרל"ג כבר היה 103 משפחות חב"דיות בירושלים.

ישיבת תורת אמת ירושלים[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ישיבה גדולה תורת אמת

לאחר שנסגרה ישיבת תורת אמת חברון בשנת תרע"ד, נפתחה הישיבה מחדש בשנת תרפ"ב, על ידי המשפיע הרב שלמה זלמן הבלין בשליחות האדמו"ר הריי"צ.

התוכנית הראשונה היתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.

בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת תשכ"ד, אז הוחזר לה שמה המקורי[9].

תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת גבעת שאול, שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל.

הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת תרצ"ו שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים.

היישוב בחב"די בצפת וטבריה[עריכה]

בתחילה עם העלייה הגדולה לארץ הקודש בשנת תקל"ז התיישבו רוב חסידי חב"ד בצפת וטבריה אולם עם ההוראה של אדמו"ר האמצעי להתיישב בחברון עזבו רוב החסידים ונשארו רק בודדים.

עם הרעידת האדמה הגדולה שהייתה בצפת בשנת תקצ"ז ובעקבות פרעות שהיו בגליל, החל משנת ת"ר עד שנת תר"ל לא היו בכלל חסידים בערים צפת וטבריה.

בשנת תר"ל הגיעה לצפת החסיד ישראל דובער יפה וחותנו אשר יחזקאל הורביץ, עם הזמן התרחב הקהילה החבדי"ת, בשנת תרנ"ג היה בצפת כ-38 נפשות מקהילת חב"ד ובטבריה 22 נפשות.

בשנת תרס"ד אף תוכנן להקים ישיבת חב"ד אולם בסוף דבר זה לא ארע.

רבי ישיעה הלוי הורביץ היה רבה של קהילת חב"ד בצפת בין השנים תרס"ט עד לשנת תרפ"ד.

היישוב החבד"י בתל אביב - יפו[עריכה]

ביישוב החב"די בתל אביב-יפו החל מהגירתו של הרב חיים שמואל שמרלינג מחברון ליפו, מאז הקהילה התרבה, בשנת תרס"ג כבר היו 15 משפחות חב"דיות ובשנת תרפ"ד היו 65 משפחות.

בשנת תר"ס הביאה הקהילה את הרב שניאור זלמן סלונים שכיהן כרב הקהילה, ובשנת תרס"ג הקימה את בית הכנסת החב"די.

בשנים תרצ"ה - תרצ"ז הגיעו המוני חסידים שעלו מרוסיה לתל אביב, החל מאז היה תל אביב מרכז חב"ד ליוצאי רוסיה לעומת ירושלים שהייתה המרכז לוותיקי הארץ.

ישיבת אחי תמימים[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אחי תמימים תל אביב

אחי תמימים תל אביב הינה ישיבה חב"דית שהוקמה בשנת תרח"צ מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מברית המועצות לארץ ישראל בין השנים תרצ"ה-תרצ"ו, ומתלמידי חדר בני תמימים.

במהלך חודשי החורף תרח"צ, התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד בתל אביב ורמת גן, ולבסוף הוחלט לשאול את אדמו"ר הריי"צ האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב אליעזר קרסיק שכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב.

החל משנת תש"ו נפתחה בעיר תל אביב גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "תומכי תמימים". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.

בקיץ תשי"א עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

כולל חב"ד[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כולל חב"ד בארץ הקודש

מאז ומתמיד היתה הנהגת ה"כולל" מחולקת לשנים: א) נשיאות וגבאות הכולל בחו"ל. ב) ממוני ומשגיחי הכולל בארה"ק.

כך היה בימי אדמו"ר הזקן, שהוא היה נשיא מעות ארץ הקודש בחו"ל. הגבאי הראשי היה ר' יעקב מסמיליאן. ואילו בארה"ק היה הממונה בתחלה הרה"ק ר' מנחם מענדל מוויטבסק ולאחרי הסתלקותו - הרה"ק ר' אברהם מקאליסק. אלו האחרונים היו מקבלים את המעות מאת נשיא מעות ארץ הקודש שבחו"ל ומחלקים אותן בין עדת החסידים שבארה"ק ולצרכי הצבור, כפי הבנתם הקדושה.

אחרי יסוד קופה נפרדת לאנשי חב"ד שבארץ הקודש - בשנת תקס"ה, וכן במשך תקופת אדמו"ר אדמו"ר האמצעי, היו נשלחים המעות עם רשימה מיוחדת, שהכין האדמו"ר, ובה היה רשום כמה יקבל כל אחד מאנשי חב"ד שבארה"ק. כיום, לא ידוע אם ומי היה הממונה על קופת מעות חב"ד שבארץ הקודש בימים ההם.

גם לא ידוע אם בזמן הזה היה בחו"ל מי שאפשר לכנותו בשם "גבאי הכללי", בדוגמת ר' יעקב מסמיליאן - בתקופה שעד תקס"ה.

שמות הממונים האלו ידועים לנו מתוך סגנון חתימתם "ממוני דק"ק אשכנזים הנקראים חב"ד דפה עיה"ק חברון ת"ו", או מהתואר שהוסיף כל אחד מהם בחתימתו.

עד לשנת תרמ"ח מרכז כולל חב"ד היה בחברון ואף באסיפות הכולל היו משתתפים רק תושבי חברון, רק לעיתים רחוקות השתתפו גם נציגים מירושלים.

החל משנת תרמ"ח עבר המרכז של הכולל לירושלים, תושבי הקהילה החבדי"ת אף ניסו לפרוק מעליהם לגמרי את נציגי כולל חב"ד בחברון והכריזו שהם הממונים על הכולל ויש לשלוח להם את הכסף.

בעקבות כך הוציאו נציגי כולל חב"ד בחברון מכתב נגדי על דברי נציגי כולל חב"ד בירושלים:

את קול הקורא קול ענות שמעתי וראיתי, את אשר השמיעו איזה אנשים מבאי הארץ בשנים אלו, המכנים א"ע בשם ראשי כולל חב"ד.. להפר דעת קדו"ע ופקודתו אשר ביד הרד"ת יריצו נדבותים לקודש.. שישלחו המנדבים בעם כסף תרומתם לידם, להשתרר בחזקה על צאן קדשים, ואנחנו יושבי עמק הבכא עמק חברון כארבע מאות נפשות נבקש לחמינו מידם.

בעקבות כך החלה גם להתדרד מצבם של הקהילה בחברון, אדמו"ר הרש"ב ניסה לתמוך כמה שיותר ביישוב, הם אף הקימו בשנת תרס"ה וועד שידאג לתושבי חברון, וכן כתבו קונטרס בנושא זכותיהם של תושבי חברון:

בשנים הקודמים בימי אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע הי' חברון העיקר וכל כסף הקדשים באו לחברון, ומשם יצאה השפע לירושלים ת"ו.. והנה עה"ק חברון ת"ו אשר עד לפני איזה שנים היתה נקי' וברורה מכל תערובות פסולת. בשנים האחרונות נמצא גם בה סיגים ופסולת, אם כי עד עתה ת"ל עלה בידי היראים ובראשם הרב והממונים לבלי להניח להטות לב בני הנעורים ולעבירם ח"ו מדרך התורה והמצוה, ויעזור להם השי"ת על להבא שלא יבא דבר תועבה למחנם הק' בזכות האבות הק' הקבורים בה..

ונוכל לומר דעם היות דירושלים מקודשת יותר מ"מ עתה קדושת המקום יותר בחברון מבירושלים, כי החוטאים והפושעים שבה מטמאים את הארץ .. והלא אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע ידעו יותר ממנו מעלת קדושת ירושלים, והרי הדבר ידוע ומפורסם לכל אשר כ"ק אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נ"ע וכן אאזמו"ר שצוקללה"ה נ"ע בחרו בחברון דוקא, וכאשר יש מכתב אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נ"ע אודות ישוב חברון בדברי חסידות מדבר במעלת חברון, וכ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה נ"ע שלח את בני משפחתינו לחברון דוקא.. ואני אומר דעתי גלוי לכל, אשר בעלי תורה צריכים להיות ישיבתם בחברון דוקא, ובזה יש לקוות שתתאים תורתם עם יראתם ויחדיו תמים יהי' למטה ולמעלה.. החלוקה [בחברון] אינה מספקת למקבלי' ומוכרחים המה למצוא דבר ממה להתפרנס, ובירושלים יש כמה ישיבות שנותנים סכום נכון להלומדים בהם, והאברכים לומדי תורה מכוללינו לומדים בכל הישיבות ומקבלים פרס ע"ז, גם יש בה בתים הרבה של נדיבים שנותנים דירות בחנם, אשר כ"ז אין בחברון.

וזה א' מהדברים אשר חשבתי, ותקותי אי"ה שיבוא לידי פועל במשך הזמן, להחזיק את הישיבה של חברון ולגדלה, למען תת היכולת לאברכי כוללינו להיות בחברון לעסוק בתורה ועבודה תמימה. וכבר החלטנו בשנה דאשתקד לייסד חברה מיוחדת אשר תקרא בשם חברונים, לדאוג לטובת חברון להרימה בעזרתו ית' בשביל הכוונה הטובה הנ"ל, אך מפני השערורית דהאי שתא לא בא הדבר עדיין לפועל. וה' החפץ בהגדלת וחיזוק התורה והיראה יהי' בעזרינו אי"ה, ונבוא אי"ה אל אמיתית כוונתינו

הסכמים עם כוללים אחרים[עריכה]

  • בי"ט תמוז תרכ"ח נחתם הסכם ראשון בין כולל חב"ד לכולל אשכנז אודות שיתוף פעולה ביניהם[10]
  • בשנת תרל"ב נחתם הסכם עם שאר הכוללים בארץ הקודש[11]
  • בשנת תרס"ו התבטלו ההסכמים בעקבות כך שקהילת חב"ד לא קיבלה את הכסף הראוי לה, במכתב לאדמו"ר הרש"ב הם כותבים:"עד שנת תרס"ו הי' חב"ד משותף עם ועה"כ בירושלם על פי הפשר שנעשה מכבר והי' הסדר כך מהכנסת ערי ראשיי וסיבביר [מלבד 4 או 5 העיירות המפורטות לעיל] נחשב לחלק חב"ד 20 ושמונים פרוצענט לועה"כ, לבד הכנסת שלשה העיירות פעטערבורג חרקוב מאסקווא הי' נחשב לחב"ד 30 ולועה"כ 70. ומשנת תרס"ו והלאה נתפרד השותפות, ולא נתנו לחב"ד מאומה מכל הכסף שהגיע לידם ולא נשאר לחב"ד רק מה שהגיע ישר לידינו, מהעיירות שהיו נוהגים מכמה שנים לשלח לחב"ד (רק הי' חב"ד מתחשבים עם ועה"כ בכל שנה על פי הפשר הנ"ל) ואיזה עירות שהתחילו לשלח לחב"ד מעת שנפרד השותפות היינו מש' תרס"ו."

כולל חב"ד המיוחד[עריכה]

כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת תרע"ב עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים. מי שעמד בנשיאות הכולל היה האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון מבברויסק. יו"ר הכולל היה ר' חיים אליעזר ביכובסקי והמנהלים היו הרבנים גרשון ליפשיץ ומשה קזרנובסקי.

נשיאות אדמו"ר הריי"צ[עריכה]

זמן קצר אחרי ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ בחודש אב תרפ"ט הוחלט למנות את הרבי הריי"צ בתור נשיא כולל חב"ד.

אגודת חסידי חב"ד[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש

בקיץ תש"א הקים אדמו"ר הריי"צ את אגודת חסידי חב"ד בארה"ק, במכתב שהוא שלח אליהם הוא הסביר מה היא מטרתה של האגודה:

נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי חב"ד באה"ק ת"ו, במטרה עקרית לעורר את ידידינו אנ"ש ותלמידי התמימים וישיבת צמח צדק ותורת אמת בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד דא"ח ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים.

בכל עיר מושבה וקיבוץ, מקום שם נמצאים ידידינו הנ"ל, צריכים ליסד אגודת חסידי חב"ד, וחברי האגודה יבחרו מביניהם את המתאימים להיות מנהלי האגודה, ובערים הגדולות, כמו ירושלים, תל אביב וחיפה והדומה יעשו כמה סניפים ויתאגדו ביניהם במרכז עירוני. המרכזים העירונים שבערים הגדולות והאגודות שבערים וישובים הקטנים יפנו בכל עניניהם ודרישותיהם אל ועד המיסד אגודת חסידי חב"ד באה"ק תובב"א אשר - בתור זמני - הוא גם מרכז כללי לכל אגודות חב"ד שבאה"ק תובב"א. והנני פונה בזה אל ידידינו אנ"ש תלמידי תומכי תמימים, ישיבת צמח צדק ותורת אמת, ה' עליהם יחיו, בקריאה לבבית להתרכז, איש איש מהם במקום מגורו, באגודות חב"ד, לבא את שלחן הטהור לקבוע שיעור לימוד דא"ח ברבים והתועדות אנ"ש שי' בקריאת השיחות ובהתעוררות לתשובה והתחזקות להתנהג בדרכי החסידים והחסידות. ובזה הנני ממלא את ידי ידידי עוז הרב וו"ח אי"א מוה"ר שאול דוב זי' זיסלין, וו"ח אי"א מוה"ר משה שי' גורארי', וו"ח אי"א מוה"ר חיים יוסף שי' ראזענבלום, ומטיל עליהם להיות חברי ועד המיסד אגודת חסידי חב"ד בכל עיר ומושבה וקיבוץ באה"ק ת"ו למטרה האמורה.

בהמשך המכתב כותב אדמו"ר הריי"צ שמטרת האגודה גם זה לקרב יהודים לתורה והמצוות:

במכתבי לחברי ועד המיסד, מי"ט תמוז תש"א, כתבתי סעיף מיוחד אשר כל אגודה ואגודה צריכה להשתדל להכניס לאגודתם את כל גזע חסידי חב"ד וכו' ובסעיף זה כונתי רצוי' למצוא ענין ותכן לכל מי שמגזע חב"ד מוצאו אף שנתרחק מאד ר"ל לא רק מעניני חב"ד אלא ח"ו מעניני קיום מצות מעשיות.

אגודת חסידי חב"ד בכל מקום שהיא - עיר, כפר או מושבה - צריכה לחפש אחרי גזע חב"ד מבלי התחשב עם מצבם המוסרי בהוה, כמחפש אחר מטמון, וכשיעלה בידה למצא את מי שהוא - בין איש ובין אשה - שאבותיהם היו מגזע חב"ד, צ"ל יקר וחביב אצלם כמוצא שלל רב. ועד האגודה צריך לחשוב מחשבות רבות באופנים מאופנים שונים איך לקרב את גזע אנ"ש לעודדם ולהחיותם בטל תחי' של קיום מצות מעשיות ולאט לאט יתקרבו בקירוב פנימי כי לב ישראל פתוח הוא לכל דופק עליו ברוח טהרה ובדברים היוצאים מן הלב, כי הנקודה העצמית טהורה היא לעולם ומוכנת תמיד להתעורר לטוב.

בהמשך אף הבהיר אדמו"ר הריי"צ שאגודת חסידי חב"ד בארה"ק הוא ארגון הגג של חב"ד[12].

קישורים חיצוניים[עריכה]

תולדות חב"ד בארץ הקודש

הערות שוליים

  1. ראה שיחת ליל שמח"ת תשמ"ח (סעיף י"ט) שהרבי מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד הסתלקותו, וממילא גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב"ד.
  2. בית רבי ז', ב.
  3. בהקדמת בני המחבר ל שולחן ערוך שלו כותבים שבשנה זו חזר על הש"ס בפעם ה-16.
  4. שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש עמ' א', באתר היברו בוקס. קובץ PDF.
  5. הידוע לנו
  6. מפני שהיו אז קצת יהודים בחברון בשביל שיהיה להם רופא מיוחד משלהם
  7. מפי ר' שמואל משיוף
  8. לעומת הקהילה בחברון שהתמעטה
  9. על פי הצעת הר' טוביה בלוי, לקט ופרט חלק חמישי, אות עד.
  10. נוסח ההסכם "בעז"ה מודעה רבה [..]תנו אנחנו החתומים מטה, ראשי ומנהלי ונבחרי כל כוללות פרושים וחסידים וואלין וחב"ד היושבים בארבעת ערי הקדש ירושלים וחברון צפת טבריה ת"ו [בכח] שבידינו מאת כל קהלות כוללות הנ"ל לנהל את כל עניני הכנסות ונדבות אחב"י אשר במדינות ראסיי וסיבירי' וכמבואר במכתב ההתקשרות הכתובים והנדפסים כי הזכות הניתן מכבר לכולל רייסין הפרושים דפה עה"ק ירושלם תובב"א, בהכנסת חמשת הערים במדינות סיבירי', ארבעתן מעבר לנהר זאבינקאל, שהם ציטא, ווערחנאודינסק, פעטראווסקיזאוואד, בארגוזין, ועיר אצינסק הסמוכה לטאמסק, אשר כבר נכתב ונחתם כמה פעמים, להיות הכנסותיהם שבעד [האר]ץ הקדושה, לכולל רייסין הנ"ל לבדם, הנה הזכות ההוא עומד הכן בתוקפו וכחו וגבורתו, ועוד ביתר אומץ ויתר שאת ויתר עז, היינו, כי על פי הפשרות הראשונות הנז' היה רשות לשלוחי יתר הכוללות להכנס אל תוך הערים הנ"ל בהיותם בסיבירי' בשליחות כל הכוללים ולעשות נדבה חדשה על אתר בעד כל הכוללים, כי רק הקופות הקבועות או סתם נדבות בלא עת היות שליח מכוללות שמה הוא שייך לכולל רייסין לבדם, אבל כעת נמנינו וגמרנו כולנו בהסכם גו"ש [גמור ושלם] בלי שום אונס והכרח כלל ברצון גו"ש מכולנו בלי שום טוען ומערער כלל, להגדיל כח וזכות כולל רייסין בערים הנ"ל ולסלק ז[כות] כל הכוללים מכל וכל מכל הכנסות הערים הנ"ל אשר בעד ארץ הקדושה ת"ו! הן מאשר יתנו על סת"ם א"י ע"ש רמבעה"נ והן בעד עניים לחלק על דעת [..] הכל יהי' לבני כולל רייסין הנ"ל להם לבדם ואין לשום כולל אחר שום חלק וזכות בהם, ולא יוכלון הכוללים זולת רייסין, לא כולם ולא רובם ולא מקצתם לעשות שום מעשה ותחבולה להביא שום הכנסה משום אחת מהערים הנ"ל, לא ע"י שליח ולא ע"י מכתב, לא מעה"ק ולא מחו"ל כלל וכלל, ועלינו להזהיר לשלוחינו [הס]ובבים במדי' סיבירי' לבל להכנס כלל להערים הנ"ל, כי אין להם דבר שמה, אחרי כי גם נדבות חדשות לא יוכלו לגבות בעדינו. ואם יעשו מי ומי מהם איזה פעולה וישיגו איזה כסף מהערים הנ"ל מוכרחים להשיב את הכסף ההוא ליד ממוני כולל רייסין הנ"ל. [וכ]משפט חמשת הערים הנ"ל כן משפט העיר סמאלענסק וכל ערי מחוזה אשר במדינות ראסיי', אשר רק לכולל רייסין ולא לזולתם שייכות הכנסות [..] לעולם [ומלבד] הערים הנ"ל יד בני כולל רייסין שוה בהכנסות שארי ערי סיבירי' וראסיי' וקאוקאז עם אחיהם כל כוללות הפרושים בלי שום הפרש כלל, כי היתרון שהיה להם גם בהכנסות הנ"ל ע"פ הפשרות הקודמות בטל, ובנסוע שליח מכולל רייסין לעריהם הנ"ל דרך ערי מדינות ראסיי' וסיבירי' לא יגע בשום קופה שבעד א"י ולא יבקש שום נדבה בעד כולל רייסין הנ"ל מכל המדינות השייכות לכל הכוללים יחד, ואם יקח איזה נדבה בעד כולל רייסין מהמדינות ההם, מחוייבים ממוני כולל רייסין להשיב הכסף מיד בבואו, לקופת כל הכוללות. ומכאן מודעה רבה לאחינו יושבי חמשת הערים הנ"ל בסיבירי' אשר לכולל רייסין יחשבו, אשר לא יקבלו שום שליח ושום מכתב משום כולל אחר זולת מכולל רייסין ולא מכל הכוללים יחד, לא מתוככי אה"ק ולא מאיזה עיר ומדינה שבחו"ל, ורק השליח או המכתב אשר יקבלו מיד ממוני כולל רייסין הפרושים דפעה"ק ירושלם ת"ו אליו ישמעון. ולהם לדעת [כי] הכנסות הערים והכפרים סביבותיהם שייכות לכל הכוללים ביחד, ובשלחם כסף אחיהם משארי הערים והכפרים ההם יודיעו ברור במכתבם [למ]מוני כולל רייסין, והם ימסרו הכסף ההוא לקופת כל הכוללות. כן אם בעד חברה בקו"ח וכדומה ישלחו איזה כסף, יודיעו ג"כ במכתבם [כי] הכסף אשר לבקו"ח שותפים בו כל הכוללים (כי כן גם הבא משקלאב ומאהליב בעד בקו"ח מביאים ממוני כולל רייסין את הכסף לקופת בקו"ח מכל הכוללים). ואין יושבי חמשת הערים הנ"ל לשלוח את כספיהם דרך מאהליב ושקלאוו ע"י גזברי כולל רייסין הפרושים דשם, רק [..] לברר אם יש שם איזה כסף [השייך] לכל הכוללים כנ"ל! ומצוה רבה על אחינו יושבי הערים הנ"ל להתעורר ברחמים מרובים על אחיהם המדוכאים אלה וישמיעו בנדבות ויקבעו קופות להרבות ההכנסות להחיות נפשות רבות בני כולל רייסין הנ"ל הראוים לעזרה בצר להם במצוקות ענים ולחצם הקשה, ומרחמיהם ירוחמו מן הש[מים] ויזכו לראות בנחמת ירושלם בב"א. כל הנ"ל נעשה ונגמר מכולנו הח"מ ראשי הכוללות בהסכם הכל ולהיות התקנה הזאת קבועה וקיימת לעד [..] הח"מ יום ה' י"ט תמוז שנת תרכ"ח ל' פה ירושלם תובב"א"
  11. נוסח תחילת ההסכם"בשם ה' המברך את עמו בשלום בהתאם יחד ראשי ומנהלי כוללות הפרושים מכל המחוזות וכולל חסידים וואלין אשר בירושלם צפת וטברי' עם ראשי ומנהלי כולל חב"ד הי"ו להתאחד יחד כל הכוללות הנ"ל עם כו' חב"ד בהכנסות מדינות ראסיי וסעביריא למען לא יתפרדו עוד בבקשת נדבות מאחינו יושבי המדינות הנ"ל, ולמען הסר חיה"ש הצומח מזה, ולמען אהבת השלום, חפץ ה' הצליח בידינו להתאחד יחד באחדות גמורה בלי שום פירוד כלל וכלל. ואלו הם הפרטים אשר על פיהם נגמר דבר השלו' והפרטים הללו לא יזוזו ממקומם ויהי' עומדים וקיימים עד כי יבא שילה."
  12. ולא כולל חב"ד כפי שהיה עד אז