יהודה הבר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ר' יהודה הבר

הרב יהודה הבר (עבער) (איסרו חג הפסח תרס"אב' כסלו תש"ב) היה ראש ישיבת תומכי תמימים נעוול, ולאחר מכן היה מנהל וראש ישיבת תומכי תמימים ורשה ובתומכי תמימים אטווצק.

תולדות חיים[עריכה]

נולד באיסרו חג הפסח תרס"א לאביו ר' אברהם יעקב המלמד בעיירה קרוסנילוקי.

בגיל עשר, בשנת תרע"א, התקבל לחדר בליובאוויטש, בקיץ תרע"ד התקבל ללמוד אצל הרב שמואל ניסנוביץ (שמואל באריסאווער) בעיירה שצעדרין, אצלו קיבל את דרך הלימוד בדרכי ההגיון והסברה בסברות דקות, שבה דגל כל חייו ובתרע"ו התקבל לאולם הגדול[1]. בתרע"ח עברה הישיבה יחד עם אדמו"ר הרש"ב לרוסטוב. לאחר סגירת הישיבה על ידי השלטון הקומוניסטי בתרפ"א שימש כראש ישיבה בישיבות פולטבה, רוסטוב, נעוול וויטבסק.

בכסלו תרפ"ו נשא את פריידא בתו של הרב מנחם מענדל שניאורסון[2] רב העיר ראפקה, ואחותו של הרב שניאור זלמן שניאורסון, שהיה רב בפריז. בשנים תרע"ח-תר"צ שימש כר"מ ומשגיח בישיבות תומכי תמימים בחרקוב, פאלטאווא, ובנעוול, והיה מוסר שיעורים בתניא לפני התלמידים.

בשנת תר"ץ הצליח להמלט מהמשטר הקומוניסטי יחד עם זוגתו ובנם אברהם אליהו, מרוסיה לריגא, שם שהה אז אדמו"ר הריי"צ, לאחר מכן עבר לורשה שם מונה לר"מ ראשי בישיבת תומכי תמימים וילנא, בתרצ"ב מונה לר"מ ראשי בתומכי תמימים בורשה. בקיץ אותה השנה, כשהחמיר מצבן הכלכלי של סניפי של ישיבת תומכי תמימים בפולין (וילנה, אוטבוצק, לודז', חמלניק, קאלושין, פאצאנאוו, חלם ועוד), הוטל עליו להיות גם המנהל הגשמי של הישיבות.

שיעוריו של הרב הבר נודעו בעמקותם הגדולה. הוא היה רגיל ללמוד פשט ברש"י, כך שכל שאלות התוספות תורצו. בתחילת השנה היה אומר שיעור בו הניח יסוד, שעל פיו ביאר במהלך השנה כמה וכמה סוגיות. יחד עם זה, השתדל בדרך כלל למוד פשט בסוגייא בסברות "מקומיות", בלא ראיות ממקומות אחרים[3].

הרב הבר ערך את מדור שערי תורה בשבועון התמים וכתב את הספר "שערי יהודה".

היה ידוע כבעל חוש מיוחד בנגינה שתופסת מקום חשוב בחב"ד, היה דקדקן גדול בתווי הניגונים וגם חיבר בעצמו ניגונים חדשים. בשנת תרצ"ח החל על פי הוראה של אדמו"ר הריי"צ, ללמד ניגוני חב"ד לתלמידים שהיו בעלי חוש בנגינה. בשיעורי הנגינה שנתן הקפיד שבנוסף לדיוק בנגינה ידעו התלמידים גם את הסיפור העומד מאחורי הניגון.

בחורף של שנת ת"ש, הצליח להימלט בעזרת אדמו"ר הריי"צ, יחד עם זוגתו בנו ובתו מהנאצים, והגיע לריגא במטרה להמשיך לארצות הברית אך לא הצליח לקבל רישיונות הגירה. בי' בכסלו ה'תש"ב (1942) עשו הנאצים ימח-שמם אקציה והובילו את רוב היהודים לבית הכנסת ולאחר מכן העלו את בית הכנסת באש עם כל הנמצאים בתוכו. באותו טבח נרצח גם הרב יחזקאל פייגין.

ספריו[עריכה]

שער הספר

משפחתו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ישיבת תומכי תמימים כללה כמה מחלקות: האולם הגדול שהיה חלקה העיקרי של הישיבה, שתי כתות קטנות לצעירים שהתקיימו בעיירות שצעדרין וקרמנצ'וג, וחדר לילדים שהיה גם כן בליובאוויטש.
  2. בנו של רבי לוי יצחק בנו של רבי ברוך שלום בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק. ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' אגרת א'שעג עמוד ער.
  3. ראה בהקדמת הספר "שערי יהודה".
  4. יצא לאור בהוראה מיוחדת של הרבי, לצורך הוצאתו לאור מונה צוות מיוחד שכונה "הועד להוצאת שערי יהודה".