נחמן מברסלב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציון רבי נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב (א' בניסן תקל"ב - י"ח בתשרי תקע"א), מייסד חסידות ברסלב, היה נינו של הבעל שם טוב הקדוש.

שנותיו הראשונות וצעירותו[עריכה]

רבי נחמן נולד בא' בניסן ה'תקל"ב בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה, שבהּ התגורר הבעל שם טוב, אבי-סבתו. אביו של רבי נחמן, הרה"ק רבי שמחה, היה בנו של הצדיק הקדוש רבי נחמן מהורודונקא, אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, ועל שמו קרוי רבי נחמן. אמו הצדקת פייגא שאחיה הקדושים קראו לה "פייגלע הנביאה" הייתה בתה של הצדקת מרת אדל - שהיתה ידועה ברוח הקודש - בתו היחידה של הבעל שם טוב. לאחר הסתלקות אביה הק' אף הנהיגה קבוצה של חסידים.

מנעוריו התבלט בכישרונותיו המיוחדים וקדושתו הנוראה. הרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל וללמוד שעות רבות. התחתן מיד אחרי בר המצווה שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו את חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו המיוחדת.

לאחר פטירת חותנו עבר למעדווידובקא שבפלך קייב. במעדווידובקא חי עד שנת ה'תקנ"ח.

הביקור בארץ ישראל[עריכה]

בשנת תקנ"ח החליט רבי נחמן לנסוע לארץ ישראל לפעול פעולות נוראות למען הכלל. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ"ט, ושם גם עשה את החג. לאחר מכן הלך לטבריה, שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב. כמו כן ביקר בצפת ובבית הכנסת העתיק במירון, אך לא בירושלים. כשעמד לחזור, נקלע לעכו בעת המצור שהטיל עליה נאפוליאון בונפרטה בעת מסעו בארץ ישראל, וחזר אחרי הרפתקאות באוניית קרב טורקית, בתקופת פסח, לאחר ששהה בארץ כחצי שנה.

הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו אמר שתורתו לאחר ארץ ישראל גבוהה לאין שיעור מתורתו לפני ארץ ישראל. נהג לומר מאז: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל".

לאחר הביקור בארץ הקודש ביקר אצל אדמו"ר הזקן, שאף השמיע בפניו מאמר בן שמונה שעות. לאחר המאמר אמר רבי נחמן למלוויו: תנו כבוד לשר האלף.[1] בהזדמנות אחרת אמר למלוויו על אדמו"ר הזקן שהוא "אדם גדול מאוד גיבור מלחמה.[2]

כשהתחיל להתפרסם עם דרכו המיוחדת יצא נגד דרכו הסבא משפולי.

מפאת המחלוקת נאלץ רבי נחמן שוב לנדוד. בעוברו בעיר אוּמאן סיפר את סיפור הטבח שערכו שם ההיידמקים 30 שנה לפני הגיעו למקום, שבו נהרגו קרוב ל-30,000 יהודים על קדושת שמו יתברך במסירות נפש עצומה, והוא אמר "פה טוב לשכב" תוך כדי שהוא מרמז שלאחר מותו יקברו אותו שם. בהסכמת דודו הצדיק הקדוש רבי ברוך ממז'יבוז' התקבל בשנת 1802 כאדמו"ר בברסלב, שם הצטרפו אליו רוב תלמידיו המפורסמים, בהם הגה"ק נתן שטערנהערץ מברסלב, שהפך ליד ימינו. שמה של העיר ברסלב הונצח בשמה של החסידות מאז.

שנותיו האחרונות[עריכה]

בשנותיו האחרונות חלה במחלת השחפת. לאחר שנתיים הגיעה הידיעה על אישור לחכירת בית באומן, ולכן עבר לאומן. הוא נסתלק שם כעבור חצי שנה בגיל 38 ממחלת השחפת. בניו של רבי נחמן נפטרו בחייו, ובנותיו היו עדין צעירות, ונישאו עם בניהם ונכדיהם של גדולי צדיקי הדור.

מחותן עם אדמו"ר הזקן[עריכה]

רבי נחמן היה מחותן של אדמו"ר הזקן, מכיון שהרה"ק רבי אהרן זסלבסקי מקרעמנטשוג, בנה של הרבנית פריידא, בתו של אדמו"ר הזקן, נשא את בתו חיה. לאחר שהתאלמנה מבעלה הראשון.[3] ובקרמנצ'וג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק מברסלב. רבי אהרן זסלבסקי היה גם חתן אדמו"ר האמצעי, ולא ידוע את מי נשא קודם.

האדמו"ר הזקן העריכו והפליא את יראתו. [4]

כאשר התחילה המחלוקת אודותו אמר עליו אדמו"ר הזקן: כל הפוגע בו הרי זה כמו שפגע בי.[5]

בתורת חב"ד[עריכה]

הספר לקוטי מוהר"ן הובא בספרי חב"ד במספר מקומות, בעיקר כמקור לתורות שונות של סבו של רבי נחמן, הבעל שם טוב[6]:

  • "כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע" - לא מספיק שהתלמיד יקרא את תורתו של רבו, אלא הוא צריך גם לשמוע את זה בעצמו ממנו[7].
  • "נפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו" - לעיתים מגלגלין לאדם שיראה אדם אחר שחוזר על אותה מעשה שהוא עצמו עשה, ולאחר שפוסק את הדין על חברו, נפרעין כך גם ממנו[8].

ספריו וליקוטים מתורותיו או אודותיו[עריכה]

  • ליקוטי מוהר"ן - נכתב על ידי רבי נתן וחלקו הראשון יצא בחיי רבי נחמן.
  • סיפורי מעשיות משנים קדמוניות

שני ספרים נוספים נכתבו על ידי רבי נחמן: "ספר הנשרף", שרבי נחמן הורה לשרפו, ו"ספר הגנוז". רבי נחמן תיקן גם את אמירת תיקון הכללי.

ספרים נוספים ליקטו מתורתו או נכתבו אודותיו. הבולטים שבהם:

  • ספר המידות
  • חיי מוהר"ן
  • שבחי הר"ן - נכתב על ידי רבי נתן תלמידו ובו נכתב בשבחו של רבי נחמן וכן תיאור השתלשלות נסיעתו לארץ ישראל בזמן מלחמת נפוליאון
  • שיחות הר"ן - קובץ שיחות, שנאמרו על-ידו בהזדמנויות שונות. בספר 308 שיחות ומאמרים, קצרים ברובם, המהווים מעין השלמה לעיקרי תורתו, המובאת בליקוטי מוהר"ן. הספר, בגרסתו המצויה בידינו, נכתב ונערך על ידי תלמידו רבי נתן מנמירוב.
  • ליקוטי עצות

מתלמידיו[עריכה]

  • אחיו הרב יחיאל
  • הרב נתן מברסלב בעל הספרים "ליקוטי הלכות".
  • הרב נפתלי מנמירוב.
  • הרב יודל מדאשיב.
  • הרב שמואל אייזיק מדאשיב.
  • הרב המגיד מטרוביץ - שהאדמו"ר הזקן לקח ממנו הסכמה על הסידור.
  • הרב אהרון, רב ואב"ד ברסלב
  • הרב יצחק לייב מטעפליק
  • הרב יצחק אייזיק שהיה מתחילה מחסידי המגיד מטרוביץ
  • הרב שמעון מקרימנשטוק (ציונו הקדוש סמוך ונראה לציון האר"י הקדוש)
  • הרב דב אטקאפטשיק
  • הרב יצחק סגל, חתן המגיד מטרוביץ
  • הרב חיים שרה'ס
  • הרב מרדכי הדין מטעפליק
  • הרב חייקל החזן

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. כוכבי אור ברסלב, ב"ב תשכ"א.
  2. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 32.
  3. ימי מהרנ"ת חלק ב' אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש חלק ד' אות תשי"ד.
  4. נשיאי חב"ד ובני דורם מפי הרמ"ל שפירא.
  5. נכתב על ידי אחד החסידים שהיה בבית הרבי הרש"ב ושמע איך הרבנית אמו של הרבי הרש"ב מספרת לבנה הרבי הרש"ב את הסיפור.
  6. יחד עם זה, כאשר הזכיר הרבי את דבריו של ר' נחמן מברסלב בענין זמרת הארץ, אף שהזכיר אותו בשעת אמירת השיחה, לא נכלל ציון המקור לספרו ולא שמו בשיחה המודפסת.
  7. לקוטי מוהר"ן מהדורא קמא, סימן ק"ך, שיחת שבת פרשת בשלח תשכ"ב, תורת מנחם חלק ל"ג עמוד 90.
  8. לקוטי מוהר"ן סימן קי"ג, שיחת יו"ד שבט תש"כ - לקוטי שיחות חלק ו' עמוד 283.