קופת צדקה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרבי תורם מטבעות קופות הצדקה הרבות הפזורות בבית המדרש ב-770 בערב יום כיפור תשמ"ח (חסידים נהגו לרוקן את הקופות לפני שהרבי ירד לתפילה, על מנת שהמטבע אותו מניח הרבי לא יתערב במטבעות האחרים)

קופת צדקה (מכונה באידיש: צדקה-פושקע, ובכתבי רבותינו נשיאינו: שופר[1]) היא חפץ יודאיקה נפוץ, הנועד לאיסוף כספי הצדקה, על מנת שיהיה אפשר לקיים את מצוות הצדקה גם כאשר אין עני או גבאי צדקה מצוי בסביבה[2].

הראשון שיזם את קופות הצדקה הביתיות היה אדמו"ר האמצעי, עבור כולל חב"ד, ומאז התפשטו קופות הצדקה בעולם כולו.

כחלק ממבצע צדקה[3], עורר הרבי על קביעת קופות צדקה בכל בית ובכל מקום, ועל השימוש בקופה בכל הזדמנות אפשרית. הרבי הסביר כי עצם הימצאות הקופה מעורר על קיום המצווה[4], ובפרט אצל ילדים, שקופת צדקה אישית שלהם תעורר אותם לקיום המצווה.

חיובה והלכותיה[עריכה]

חז"ל תיקנו שבכל עיר ועיר שבה קיימת קהילה יהודית ימונו גבאי צדקה שיאספו צדקה מבני הקהילה וישמרו אותה בקופה מיוחדת, ממנה יחלקו את מעות הצדקה כפי התקנות שקבעו.

תקנה זו נפסקה להלכה[5], וחז"ל אף קבעו שתלמיד חכם אינו רשאי להתגורר בעיר שאין בה קופת צדקה[6].

יש להשתדל לתת צדקה בקופה עליה ממונה אדם נאמן היודע לחלק בתבונה את כספי הצדקה[7].

בספרות ההלכתית ישנה התייחסות לקופות צדקה שנועדו למטרה מסויימת אך גבאי הצדקה של הקופה לא באו לאסוף, או שהמוסד עבורו יועדה הקופה נסגר וכיוצא בזה, שיש לשאול רב מורה הוראה, ולתת את הכסף למטרת צדקה הדומה למטרת הצדקה המקורית אליה יועדה הקופה[8].

קופת צדקה שבלתה, אין דינה כחפץ קדוש ואסור לגנוז אותה יחד עם כתבי קודש וכדומה[9], אלא יש לגנוז אותה ולא לעשות בה תשמיש מגונה.

כאשר הרבי מזכיר את קופת הצדקה יחד עם ספרי קודש, נוהג להוסיף ולומר "להבדיל"[10].

השתלשלותה[עריכה]

במשך דורות רבים היו קופות הצדקה ציבוריות בלבד, והיו מונחות בבתי הכנסת ובבתי המדרש, וגבאי הצדקה היו אוספים את הכספים שנאספו ושומרים את הכספים אצלם, בקופת הצדקה המרכזית של העיר.

עם התפתחות הקשר בין הקהילות, ותרומות שנאספו על ידי משולחים ושד"רים, נוצר מצב של קופות צדקה המיועדות למטרות שונות.

הראשון שיזם את קופות הצדקה הביתיות הנפוצות כיום בכל בית יהודי, הוא אדמו"ר האמצעי שבתחילת נשיאותו החלו השד"רים של כולל חב"ד בהפצת קופות צדקה ביתיות, כאשר הכספים שהיו מצטברים בקופות היו נאספים מידי תקופה על ידי המשולחים.

בעקבות ההצלחה של כולל חב"ד, חיקו שד"רים נוספים את פעולותיהם של שד"רי כולל חב"ד, ומאז נפוצו קופות הצדקה הביתיות בעולם כולו[11].

מעלתה[עריכה]

חז"ל מנו את המעלות בנתינת צדקה, כאשר הצדקה המעולה ביותר היא הטלת מטבע בקופה, כאשר הנותן לא יודע למי נתן, וכך מקיים את המצווה לשמה, והעני לא יודע ממי קיבל, וכך נמנעת הבושה מהעני[12].

הבעל שם טוב אמר בנוגע לרעש הנעשה בהטלת מטבע לקופת הצדקה, כי "מקול קשקוש המטבעות מתפרדים הקליפות"[13].

כמו כן הזכיר הרבי מספר פעמים את המעלה בנתינת הצדקה בקופה על פני תרומה שבועית או חודשית למוסדות תורה וחסד, היות ועל ידי כך זוכה היהודי לקיים פעמים רבות יותר את המצוה, ומרבה בזכויות.

תקנת הרבי[עריכה]

פרסומת של צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש על קופת צדקה ברכב כסגולה לשמירה הגנה והצלה, בעקבות הוראת הרבי

מאז ההכרזה על מבצע צדקה, החל משנת תשל"ד החל הרבי לעורר בהדגשה מיוחדת על קביעת קופת צדקה בכל בית יהודי, מתוך מטרה שהקופה תעורר את היהודי להוסיף בנתינת הצדקה, ותוסיף בשמירה הגנה והצלה של בני הבית.

י.png הקב"ה נותן לכל אחד ואחת כלי הגנה, ואומר: "אם בחוקותי תלכו", תקיים מצוה ותהיה לך הצלה. וה' מבקש בתחנונים שיהודי יקיים את מצות צדקה, שאז כשבא מקטרג ורוצה לקטרג - אומר לו הקב"ה: 'מה אתה מדבר על הבית הזה? הרי יש שם קופת צדקה!... י.png
– שיחות קודש תשל"ד חלק ב' עמוד 147

הוראת שונות[עריכה]

הרבי הורה שלא לכתוב על הקופות לאיזו מטרה הן מיועדות, הן בקופה הפרטית בבית, כדי שיהיה מן המוכן כסף של צדקה שיהיה ניתן לייעד אותו לכל מטרת צדקה שנוצר צורך בשבילה[14], והן בקופות שמחלקים במבצעים וכיוצא בזה, כדי שלא יחשבו שהמטרה בקופות היא בשביל להרוויח כסף, אלא ידעו שהמטרה היא שיהודים יוסיפו בקיום מצוות צדקה, ורק יעטרו את הקופה בציורים של מצוות שונות שיזכירו גם על קיום מצוות נוספות[15].

כאשר מרוקנים את קופת הצדקה, יש להותיר לפחות מטבע או שתיים[16].

הרבי הורה לתת מתנה לחתן וכלה קופת צדקה, עבור הבית החדש שלהם[17].

אף שישנו דיון הלכתי בנוגע לנתינת צדקה בלילה, כאשר נותנים בקופה מתבטלת המניעה היות והכסף לא מגיע לעני בלילה[18].

את קופת הצדקה בה תורמים לצדקה לפני הדלקת נרות, יש להניח במקום כזה שלא יזיזו אותו עד לאחר צאת השבת[19].

קופת רבי מאיר בעל הנס[עריכה]

קופת כולל חב"ד לצדקת רבי מאיר בעל הנס
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כולל חב"ד

אדמו"ר האמצעי תיקן שבכל בית יקבעו קופת צדקה של כולל חב"ד לצדקת רבי מאיר בעל הנס וצדקת ארץ ישראל, ואף קבע בעצמו קופה כזו בביתו הפרטי[20].

בערב שבת ויום טוב לפני הדלקת נרות, יש לתת צדקה לקופת רבי מאיר בעל הנס בדווקא, וזוהי סגולה לבריאות ולפרנסה[21]. אדמו"ר האמצעי גם כותב שיש להפריש לצדקת רבי מאיר בעל הנס לפני הפרשת חלה.

הגאון רבי חיים נאה כותב שהטעם למנהג זה הוא כדי להעלות את זכרון בנין ירושלים לפני קבלת שבת, כפי שניתן לראות בהשתדלותו של רבי שלמה אלקבץ להכניס חרוזים על ירושלים בפיוט 'לכה דודי'[22], ובכתבי רבי אהרן מסטרשלה מובא הטעם שהאשה כיבתה נרו של עולם, ולכן התיקון שלה הוא להעלות את בחינת הנוקבא, דבר הנעשה על ידי נתינת צדקה לצדקת ארץ ישראל שגם היא בחינת נוקבא, וכן כותב שכל עניני הקדושה שיהודי עושה עולים דווקא דרך ארץ ישראל[23].

מקומות בהם יש להניח קופה וסגולתם[עריכה]

קופת הצדקה הקבועה בקיר המטבח בביתו הפרטי של הרבי (תשמ"ט)
מענה הרבי בגוף כתב יד קודש: כדאי שיהיו בקאַר [= במכונית] שלו סידור תהלים תניא וגם קופת צדקה
  • בקיר המטבח - לתת כסף לצדקה עבור צרכי אכילה ושתייה לעניים לפני הכנת אוכל לסעודה, וקביעת הקופה בקיר דווקא, על מנת להפוך את הבנין עצמו לחפץ של קדושה[24]
  • בחדר הילדים - לקבוע את הקופה בקיר, מתוך מטרה להוסיף בחינוך הילד[25], ולקבוע אותה במקום בולט[26], וזו סגולה להינצל מרעידת אדמה[27].
  • קופת צדקה פרטית לכל ילד[28] צבעונית מצויירת ומהודרת, כדי למשוך את לב הילד להשתמש בה[29], עליה יהיה רשום את השם שלו והוא יתרום בה בכל יום[30], ובה ההורים צריכים לתת לצדקה לזכות הילד[31].
  • בבית העסק - להמשכת הברכה האלוקית להצלחה בעסק, וכן בכל חדר ומשרד בבית העסק, ועל ידי כך נעשים 'שותף' עם הקב"ה[32].
  • בבית הארחה - כגון מלון או חדר אירוח, לקבוע את הקופה בדבק בצורה כזו שאסור להוריד אותה בשבת, כך שעל פי הלכה זה חלק מקיר הבנין, ולאחר שעוזבים את המקום, להוריד את הקופה ולקבוע אותה בקיר הבית הפרטי[33].
  • במכונית לשמירה הגנה והצלה, וכדאי לפרסם הוראה זו[34].
  • באוטובוסים ציבוריים[35].
  • ברכבת[36].
  • ביציאה לשליחות כשיוצאים לפעול עם יהודים, צריך שיהיה קופת צדקה באופן גלוי, שזה יעורר את היהודים לתת לצדקה[37].
  • במטוס[38], ואלו שיש להם פחד מנסיעה במטוס - שיתנו לצדקה בקופה בכל שעה לערך[39].
  • בטיול[40].
  • ביציאה לשיט באוניה[41].
  • בחדר שלפני המקווה בשביל הטובלות שיוכלו לתת לצדקה לפני הטבילה[42] כסגולה לילדים בריאים[43].
  • בשיעורי תורה - בשיעורי תורה הנערכים בימות החול, להניח קופת צדקה על השולחן[44].
  • בבית הרפואה[45].
  • בסעודת החתונה - על השולחנות[46].
  • במחנות הצבא[47].

אצל רבותינו נשיאינו[עריכה]

אדמו"ר האמצעי תיקן שבכל בית יקבעו קופת צדקה של כולל חב"ד לצדקת רבי מאיר בעל הנס וצדקת ארץ ישראל, ואף קבע בעצמו קופה כזו בביתו הפרטי[48].

כאשר מלאו לאדמו"ר הצמח צדק 70 שנה, העמיד על שולחנו קופת צדקה למעות ארץ ישראל, ובכל פעם לפני שהיה נהנה מעולם הזה, היה נותן לצדקה[49].

אדמו"ר הרש"ב נתן מעות בקופת צדקה בבית העלמין, לפני שחזר לביתו מהלוויה בה השתתף ואמר "צדקה תציל ממות"[50]. כמו כן הוא הנהיג שבסעודת פורים יאספו כסף עבור קופה מיוחדת על דעת הרבי, ממנה יחלק כסף לצרכים חשאיים שלא ניתן לאסוף עבורם כסף בזמנים אחרים.

הרבי חילק פעמים רבות לילדים מטבעות לצדקה בדרכו לתפילה, והיה ממתין עד שהילד עצמו יכניס את המטבע לקופת הצדקה, ומספר פעמים אף הרים בעצמו את הילד כדי שיגיע לחור הקופה (עד שבעקבות כך יצרו חור נמוך יותר בקופה, כדי שגם ילדים נמוכים יותר יוכלו לתרום בעצמם בקופה). קופת הצדקה שבמבואת הכניסה ל-770 נקבעה לאחר התוועדות ח"י אלול תשכ"ב שנערכה בסימן יובל ה-150 להסתלקות אדמו"ר הזקן, והכספים שבקופה יועדו לקרן שניאור, ובתקופה מאוחרת יותר לקופת 'בדק הבית'.

על פי עדות המשמשים בקודש, כאשר סעד הרבי בביתו הפרטי, נהג לתת מטבע בקופת הצדקה בארוחת ערב, וכן נתן מטבע לרבנית על מנת שתשלשל גם היא לקופת הצדקה[51].

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ראו לדוגמא: אגרות קודש חלק ד' אגרת תתקכא. לשון זו היא על יסוד הגמרא במסכת שבת לה, ב שרב יהודה היה אחראי על ה"שופר", וכפירוש רש"י והתוספות על המקום, שהיה זה שופר ששימש מעין קופת צדקה לצורכי ישיבת פומבדיתא.
  2. מכתב הרבי מתאריך י"ז כסלו תשי"ז. אגרות קודש חלק י"ג עמוד קצג.
  3. לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 212.
  4. לקוטי שיחות חלק י' עמוד 279.
  5. רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ט.
  6. סנהדרין יז, ב.
  7. רמב"ם הלכות מתנות עניית פרק י' הלכה ח.
  8. שו"ת ציץ אליעזר חלק ה' סימן י"ג.
  9. חיי אדם חלק א' כלל סח סעיף כא.
  10. שיחת שבת פרשת בשלח תשמ"ז. וכן התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 421.
  11. ראו בהרחבה את מחקרו של הרב עמרם בלוי בנושא זה, היכל הבעל שם טוב גליון י"א עמוד קכז.
  12. נפסק להלכה ברמב"ם הלכות מתנות עניים פרק י הלכה ח. ושם שיש אופן נעלה יותר בסיוע לעני, על ידי הלוואה, אך בצדקה - הנתינה בקופה היא הצדקה המעולה ביותר.
  13. בעל שם טוב על התורה, ראש השנה ויום כיפור אות מח.
  14. הוספות לשיחות קודש תשמ"א חלק ד' עמוד 780.
  15. שיחת שבת פרשת קרח תשל"ד. שיחות קודש חלק ב' עמוד 237. כאשר המייצר של קופות הצדקה הצהובות בארץ הקודש, ר' ברוך גופין, הוסיף בעקבות השיחה את המשפט: "בהתמלא הקופה מסרו את תוכנה לכל מטרת צדקה שנראית לכם", התלוננו מספר עסקנים ומנהלי מוסדות שהכיתוב מפריע להם באיסוף כספי הצדקה, והרבי אישר להסיר את הכיתוב מהקופה.
  16. מפי השמועה.
  17. שיחת י"ד כסלו תשל"ט. שיחות קודש חלק א' עמוד 364.
  18. כ"ט כסלו תש"מ. תשובות וביאורים עמוד 343.
  19. חלוקת הדולרים, כ"א אייר ה'תנש"א.
  20. אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד רנו.
  21. מכתב הרבי ז' תשרי תשי"א.
  22. קצות השולחן סימן עד.
  23. עבודת הלוי חלק ג, ליקוטים.
  24. התוועדויות תשמ"ח חלק ד' עמוד 343-345. ועל דרך זה באגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד רנו: "מייד שיסדר שולחנו יתן כל איש בביתו בפושקע הקבוע בכותל סמוך לשולחנו . . וכן יתנו האורחים היושבים על שולחנו", והוא על יסוד דברי הזוהר פרשת תרומה קכג, ב שעל שולחנו של אדם צריך להיות תורה וצדקה.
  25. התוועדויות תשמ"ח חלק ד' עמוד 346.
  26. התוועדויות תשנ"א חלק ג' עמוד 341.
  27. קונטרס 'מדברי הרבי לילדי ישראל', בהוצאת איגוד שלוחי הרבי לארץ הקודש, עמוד 9.
  28. תשובות וביאורים עמוד 312. שיחת נר חמישי של חנוכה תשמ"ז.
  29. התוועדויות תשמ"ז חלק ג' עמוד 479.
  30. התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 421. ועדיף שהילד ירשום את השם על הקופה בעצמו - עמוד 474, ושיכתוב גם "להשם הארץ ומלואה" - התוועדויות תש"נ חלק א' עמוד 170.
  31. שיחת שבת פרשת בשלח תשמ"ז.
  32. התוועדויות תשנ"א חלק א' עמוד 60. חלוקת הדולרים, כ"א אייר ה'תנש"א. דבר מלך עמוד 118.
  33. התוועדויות תשמ"ט חלק א' עמוד 24.
  34. המענה המפורסם נכתב לר' אפרים בלניצקי, נהגו האישי של הרב שלמה מיידנצ'יק. מענות בסגנון דומה: תשובות וביאורים עמוד 41 ועמוד 387. שבועון כפר חב"ד גליון 692. בהמשך לבקשת הרבי לפרסם הוראה זו, יצאו צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש במבצע פרסום חוצות רחב היקף תחת הסלוגן: "תאונות דרכים - ישמור אלוקים".
  35. לקוטי שיחות חלק כ"א עמוד 381. כך גם הורה הרבי לאחר הפיגוע בירושלים בו נרצחו 2 תלמידות בית חנה ירושלים.
  36. מענה לרב שלמה מיידנצ'יק, 'הקטר של חב"ד' עמוד 186.
  37. שיחת שבת פרשת דברים תשמ"ח, התוועדויות חלק ד' עמוד 121 ו-123.
  38. התקשרות גליון תקכ עמוד 12, הוראה למנהלי חברת התעופה, "וזה מוסיף בבטחון של האווירון".
  39. עדות הריל"ג, התקשרות גליון רסג עמוד 18.
  40. דבר מלך עמוד 106.
  41. אודות שיט באוניה - התוועדויות תשמ"ז חלק ד' עמוד 233.
  42. מענה לרב הראשי ישראל מאיר לאו בחלוקת דולרים, י"ז סיון תש"נ.
  43. בית חיינו גליון 46.
  44. שיחות קודש תש"מ חלק ג' עמוד 900.
  45. מענה הרבי שהתפרסם בשבועון בית משיח. התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמוד 545. מענה מחודש תמוז תשמ"ו (תשורה מנישואי משפחת סלבטיצקי, ראש חודש שבט תשס"ו).
  46. יחידות לחתנים וכלות, ראש חודש חשון תשמ"ט. התוועדויות חלק א' עמוד 286.
  47. שיחות קודש תשל"ד חלק א' עמוד 436.
  48. אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד רנו.
  49. רשימות דברים (חיטריק) הוצאה ראשונה חלק ד' עמוד קצד.
  50. רשימות הרב"ש עמוד קיב.
  51. פרד"ס חב"ד גליון 17 עמוד 230. סיפורים מחדר הרבי עמוד 260.