שיחה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרבי באמירת שיחה בהתוועדות ב-770
שיחה היא אמירת עניינים ביהדות על ידי רב או אדמו"ר בפני תלמידיו או חסידיו. רמת ה"שיחה", משתנית מאדמו"ר לאדמו"ר ומרב לרב, לפי כישוריו וגדלותו בתורה. לרוב כוללים השיחות גם ענייני התעוררות בעבודת ה' בהתבסס על פרשת השבוע, מאמרי ומדרשי חז"ל ושיחות גדולי ישראל הקודמים. "שיחה" קלה משיעור-תורה ומכאן שמו "שיחה" - כמין התדברות על הנידונים העומדים על הפרק, באספקלריית היהדות.

שיחות בחסידות[עריכה]

בעולם החסידות קיבל המושג "שיחה" גם משמעות של דברי התעוררות והתחזקות לעבודת ה' ומתוך שמחה. זו הייתה דרכו של הבעל שם טוב, שהיה מסתובב בעיירות בהם גרו יהודים ומעורר את לבבות העם השבור והמיוסר, לשמחה בעבודת ה' ולאהבת ישראל. נוסף לכך היה גם מדבר שיחות בפני חסידיו ומעריציו. בשיחות אלה היה הבעש"ט מניח את יסודות שיטתו החדשה בעבודת ה' ונטיעתם בראש ולב תלמידיו וחסידיו.

חלק משיחותיו של הבעל שם טוב נדפסו בספרים; כתר שם טוב וצוואת הריב"ש.

בחסידות חב"ד[עריכה]

בחסידות חב"ד התרחב המושג עוד יותר ובא להבדיל ממעמד אמירת מאמר בו ה"שכינה מדברת מתוך גרונו" של הרבי ואין אומר המאמר, אלא כצינור להעברת הדברים. ללא קשר, כביכול, לכישורי אומר המאמר. כמו כן אין קוטעים את אומר המאמר, אלא עומדים דוממים ומאזינים. בשיחה, לעומת זאת, יש מקום לשיקול דעת השומע וניתן לפנות בשאלה ישירה לרבי שבדרך-כלל גם היה מתייחס לשאלה, עונה עליה ופעמים אף מכוון את המשך השיחה בכיוון נטיית השאלה. היה זה ממש מעין "שיחה" של החסידים עם רבם.

בממלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. בשנת ה'תש"ז הודפס לראשונה ספר השיחות - תורת שלום של אדמו"ר הרש"ב. היה זה על ידי הרבי. לאחר מכן הודפסו שיחותיו של אדמו"ר הריי"צ, בסדרת ליקוטי דיבורים ובסדרה המלאה ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ).

מאפייני השיחות[עריכה]

בדורות הראשונים לא נאמרו שיחות קבועות; מידי פעם היה האדמו"ר אומר 'ווארט' או דברי התעוררות: שיחותיהם של אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש נלקטו בספרי שיחות שלהם, שלוקטו מתורת הריי"צ ונדפסו בשנת תשנ"ג.

ספר השיחות תורת שלום כולל סיפורים ועניינים, לצד ביאורים עמוקים בחסידות ובקבלה; רוב השיחות שהגיעו לידינו מאופיינים באווירה 'סוערת'; הם נרשמו על-ידי החסידים.

שיחותיו של אדמו"ר הריי"צ קלות לקריאה ולהבנה; הם כוללות סיפורים ופתגמים רבים מרבותינו נשיאנו ומחסידים, לצד ביאורים קלים ובסיסיים בחסידות, בהשכלה ובעיקר בעבודה.

בדור השביעי[עריכה]

שיחותיו של הרבי (שהינו דור השביעי לאדמו"ר הזקן) נאמרו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר. דבר זה מנע את הגישה הישירה אל הרבי במהלך אמירת השיחות ולא איפשר יחס דיאלוגי לכל משתתף. שיחותיו של הרבי שנאמרו לרוב במהלך ההתוועדויות, היו מרכז הקשר של הרבי עם חסידיו. בשיחות אלו הנחה הרבי את גישתו הייחודית בכל נושא, התייחס לנושאים העומדים על הפרק, הכריז על ה"מבצעים" ועוד ועוד. בנוסף לשיחות השגרתיות שנאמרו בהתוועדויות, היו הזדמנויות נוספות שבהם נאמרו שיחות על ידי הרבי; לאחרי תפילות, כינוסי ילדים (ראלי), אסיפות למסיימות בית רבקה, מדריכות קעמפ אמונה ועוד.

כמו כן, ריבוי פעמים - ובפרט בשנים האחרונות - פתח הרבי בצורה פתאומיות באמירת שיחה, לרוב (קודם או) אחרי תפילות ולפעמים בחלוקות דולרים או חלוקות אחרות, כאשר בדרך כלל הוא עומד על בימת התפילות לצד סטענדר מיוחד עבור זה כאשר הוא עומד בסוף הבימה וסמוך לקהל, עם מבט לקהל.

השיחות השגרתיות שבמהלך ההתוועדויות פותחות בדרך כלל במובאה התורנית הקשורה עם התאריך או פרשת השבוע, כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעיתים, בשלב זה, יוסיף הרבי ציטוטים נוספים ויקשה אף עליהם (ולבסוף יבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד או במה מתבטא ההבדל ביניהם).

כמבוא לביאור, יקדים את הבעיה המהותית אותה באה המובאה לפתור, ולפי זה יבאר כיצד הדברים אכן מדוייקים ומיישבים את הענין במלואו. לעיתים, בהמשך לכך יבואר תוכן הענין בפנימיות הענינים (לפי תורת החסידות) וכן הסקת מסקנות מהדברים בנוגע לעבודת הבורא.

על השיחות נערכה חזרה מיד לאחר ההתוועדות על ידי צוות "החוזרים" בראשות ר' יואל כהן - החוזר הראשי. בהמשך נכתבו על ידי "מניחים", שתפקידם לרשום הנחה מהשיחה לאחר אמירתה ונדפסו בסדרות שיחות קודש (בשפת האידיש) ותורת מנחם - התוועדויות (בתרגום ועיבוד לעברית). חלק מהנושאים המדוברים במהלך ההתוועדויות עברו ליקוט ועיבוד ולאחר מכן הגהה על ידי הרבי ונדפסו בסדרת הלקוטי שיחות.

ראו גם[עריכה]