יואל כהן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יואל כהן
ר' יואל קאהן.jpg
לידה ט"ז שבט תר"צ
רוסיה
פטירה ו' מנחם אב תשפ"א
תפקידים נוספים חוזר ומשפיע
רבותיו כ"ק אדמו"ר הריי"צ וכ"ק אדמו"ר שליט"א

הרב יואל כהן (נהגה קאהן, ט"ז בשבט תר"צ - ו' במנחם אב תשפ"א), שימש כהחוזר הראשי של הרבי ומשפיע ישיבת תומכי תמימים המרכזית במשך שנים רבות, ופורסם כאחד המשפיעים הבולטים בחב"ד, וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן היה מרצה מבוקש לשיעורי חסידות והתוועדויות, ובמיוחד אצל חסידי פולין. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.

הרב יואל כהן עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים

תולדות חיים

ר' יואל נולד בט"ז שבט תר"צ ברוסיה, לאביו הרב רפאל נחמן כהן. בשנת תרצ"ו יצאה משפחתו מרוסיה ועברה דרך פולין בדרכה לארץ ישראל להתגורר ברמת גן. בפולין זכו להכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח הרבי עם הילד יואל, ושאלו: "מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?" ענה הילד יואל: "זה הרבי של כל הרביים". הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו פולע "יש לך ילד מיוחד, תשמור על הבן שלך".

כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל שגרם לו נחת רוח, חפיסת שוקולד, האימא שחששה מקנאה בין הילדים חילקה את השוקולד בין כל הילדים.

בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו בארץ הקודש, בתל אביב ורמת גן.

במשך השנים למד בישיבת אחי תמימים בתל אביב אצל המשפיע ר' חיים שאול ברוק, ר' שלמה חיים קסלמן וכן ספג חינוכו מהחסיד המשכיל ר' משה גוראריה ומר' נחום גולדשמיד, ר' מאיר בליז'ינסקי ועוד מזקני החסידים . בניגוד לחלק גדול מבני קהילת אנ"ש שהלכו ללמוד בישיבת פוניבז' ר' יואל סירב לשמוע על הצעה כזו. גם כאשר חבריו הרב ברוך דב פוברסקי והרב שלמה ברמן עברו מישיבת אחי תמימים לפוניבז' סירב לשמוע כלל על לימוד בישיבה לא חב"דית.

ר' יואל ביקש מספר פעמים מאדמו"ר הריי"צ לבוא ל-770 אך הרבי סירב. תקופה קצרה לפני י' שבט אישר הרבי את נסיעתו, ומיד סידר את הניירת והתכונן לנסיעה.

בי"א שבט תש"י, נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מהסתלקותו של הרבי הריי"צ. בדרך לארצות הברית נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר- בעקבות הוראה שקיבל מהרבי, והתקשר לרבי.

בט"ו אלול תשי"ד התחתן עם מרת לובא לאה[1], בתו של ר' שניאור זלמן בוטמן. כפי שנהוג היה באותו תקופה, מי ששימש כמסדר הקידושין בחתונה היה הרבי.

פעילותו התורנית

כחוזר

הרב כהן במלאכת החזרה בזאל הגדול, כשמסביבו נראים המניח הרב דוד פלדמן שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה

מיד עם הגיעו ל770 ניכרו בו כשרונותיו המעולים, והתחיל לכתוב 'הנחות' משיחותיו של הרבי, זקני החסידים שהיו עוד חוזרים אצל הרבי הרש"ב התפעלו מכוחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים. הרבי הורה לו להיות חוזרו הראשי ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו.

ר' יואל משמש כחוזר תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר קבלת הנשיאות של הרבי, בהתוועדות י"א שבט תשי"א פנה אליו הרבי וביקשו להכין "הנחה" ממאמר "באתי לגני" שנאמר בהתוועדות. ידוע גם כי בחג השבועות תשי"ב לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מהמקווה. בשנת תשכ"ו לערך הוסיף על ידי ר' יהושע דובראווסקי חברים חדשים בוועד להפצת שיחות, והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל.

בעקבות תפקידו זה, היה ר' יואל עומד בעת ההתוועדות עם הרבי במקומו הקבוע שתחת מקום ישיבתו של הרבי על מנת לעקוב אחר הדברים.

ועד להפצת חסידות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ועד להפצת חסידות

בשנת תשי"א הצטרף ר' יואל והחיה מחדש את הוועד להפצת חסידות שנוסד כעשר שנים לפני כן בשנת תש"א, על מנת להדפיס את שיחות הרבי, וכן על מנת להפיץ חסידות בחוגים שונים, ר' יואל ערך החומר הנדפס והנמסר בשיעורים הרדיו, במסגרת זו הגיה הרבי שיחות רבות.

לקוטי שיחות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ליקוטי שיחות

בתור חוזר כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבות, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים א' עד ד' בסט לקוטי שיחות. לאחר שראו שהרבי מסכים להגיה את השיחות, אך דורש שיעברו עריכה מקיפה לפני ההכנסה להגהה, התמסר ר'יואל לעריכה מחדש של השיחות, שבהתחלה היה בעיקר שיחות על פירוש רש"י, שאותם התחיל הרבי לומר לאחר הסתלקות אמו הרבנית חנה ומהם נדפסו לקוטי שיחות חלקים ה-ט. בעקבות תחילת עבודתו בעריכת ספר הערכים הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים.

מאמרים מוגהים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

כן כתב חלק גדול מההנחות של מאמרי הרבי, והחל משנת תשמ"ו עסק בעריכה קבועה של מאמרי הרבי והכין אותם להגהה, מהם הודפסו לאחר מכן ששה כרכי ספר המאמרים מלוקט.

ספר הערכים

הרב יואל כהן יחד עם הרב שלום חריטונוב, חברי מערכת ספר הערכים
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספר הערכים

בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת חסידות חב"ד. את הכתיבה התחיל יחד עם הרב חיים שלום דובער ליפסקר שבהמשך פרש מהעבודה. במענה להערת הרב שלמה יוסף זוין על האריכות רבה יותר מדי כשכל ענין מתחלק לפרטים, פרטי פרטים, ופרטי פרטי פרטים עד שהמעיין מאבד את החוט המקשר ולפעמים נדמה שהרי זה כמו מבוך, הגיב הרבי: "כמובן, צודק בהערתו ע"ד הפרטיות וכו' שבספר הערכים דחב"ד, וכמה פעמים עוררתי על דבר זה את העורכים שי' (ועוד ידי נטויה) – ולעת עתה פעלה במקצת. וקשה אפהאלטן פון קאכן זיך אין חסידות [=לעצור את ההתלהבות בחסידות], קשה "גם" להמגביל"[2].

עם רכישת ביתו הפרטי של ר' מאיר איטקין הסמוך ל-770, והעברתו לידי בעלות ספריית אוצר החסידים ליובאוויטש, שופץ עבורו חדר בקומה הראשונה שם שקד על עבודתו. ובהמשך גם עבר להתגורר בקומה הראשונה של הבית.

משפיע ומחנך

תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפורד ודין ואח"כ בישיבה ב-770. בתחילת שנת תשי"ד סידרו בישיבה כיתה חדשה לחסידות וחיפשו משגיח לחסידות. הציעו לפני הרבי כמה הצעות והרבי שאל: "פארוואס ניט יואל? ער וואלט זיין פאסיק צו דעם" [=למה לא יואל? הוא מתאים לזה]. במענה קדשו מז' אדר תשמ"ז כתב עליו הרבי: "אין המדובר ב"יושבי קרנות" כי אם בהפכו ממש . . והאיש מחנך בדא"ח (מהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'"[3].

ר' יואל מוסר שיעור לתמימים בזאל הקטן שב770 בשנים עברו

ר' יואל שימש כמשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770, מסר שיעורים ב-770 והתוועד עם בחורי ה'קבוצה'[4], כמו כן נהג להשתתף בחלק מאסיפות ההנהלה והיה מחווה דעה מזמן לזמן בעניני ניהול הישיבה). בהתוועדויות הרבות בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב התמימים) היה מדגיש בעיקר את הצורך להתקשרות לרבי.

במשך שנים מסר שיעורים במונסי, ובלייקווד, במסגרתם התקרבו אלפים לחסידות חב"ד. במסגרת זו וסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעיתים יצא למסעות להפצת החסידות בארצות הברית, אירופה וארץ הקודש, במהלכם מסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מחסידי פולין.

בין תלמידיו המובהקים נמנים סלתה ושמנה של משפיעי ורבני חב"ד, מהם: הרב שלמה זרחי, הרב נחמן שפירא, הרב מענדל וכטר, הרב אלימלך צוויבל, ועוד.

פעילות ציבורית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מסעות בקרב גדולי תורה

בשנות הסמ"ך ועי"ן במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש נפגש ר' יואל עם גדולי תורה ואדמו"רים בציבור החרדי הליטאי והחסידי.

המסע על פי עצת כמה עסקני חב"ד, בהתייעצות עם בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, על מנת שהפגישות יביאו קירוב בין הקהלים והחצרות, דבר שייסע להפצת החסידות.

בין היתר ניפגש עם האדמו"ר מגור[5], האדמו"ר מבעלז[6] הרב חיים קנייבסקי (בפגישה זו השתתף גם הרב אברהם מנחם מענדל וכטר)[7], הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן[8], עם ראשי-ישיבת פוניבז' הרב ברוך דב פוברסקי[9][דרוש מקור], הרב חיים-פרץ ברמן (חתנו של הרב פוברסקי ור"מ בישיבת פונביז'), ועוד[דרוש מקור].

ביקוריו זכו לסיקור נרחב בעיתונים בארץ הקודש.

בעל מנגן

ר' יואל היה נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא. את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת לביתו, הרבה לנגן ולדייק בניגונים, ואף פעמים שמלמד ניגונים בלתי מפורסמים.

בהרבה התוועדויות הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של ד' בבות וכיוצא בזה[10].

בשנות היו"ד הרבי התלונן שאין סדר בניגונים בהתוועדויות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' צבי הירש גנזבורג (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדויות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' צבי.

סיפורי חסידים

ר' יואל (אוחז בתפילין) ב-770, אב תשע"ח

ר' יואל היה ממעתקי השמועה והמסורה בסיפורי חסידים שרבים קיבל מאביו, מחבר שמועות וסיפורים הרב רפאל נחמן כהן, וכן מחסידים מבוגרים נוספים. ר' יואל היה דייקן גדול בפרטי הסיפורים ונהג לספרם בהתוועדויות ובסעודת ליל שבת בביתו לבחורים.

וכן יצא לאור בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום.

דעותיו בענין משיח

בשנת תנש"א בעקבות עידודי הרבי לפעולות לקבלת מלכותו כמלך המשיח כתב מאמר שבו הסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא המלך המשיח כשמבסס את דבריו על כך שהלכתית מוכח שמשיח הוא דווקא בן אדם, בשר ודם כשאף טען במאמר שלא רק שאין איסור על חסיד לומר על רבו שהוא המשיח אלא שמי שמאמין באמת שרבו הוא גדול הדור ומאמין במשיח, צריך בטבעיות להאמין שמשיח יהיה רבו, וכהנה וכהנה. המאמר הוגש לעיונו של הרבי לקבלת אישור להדפסתו בשבועון כפר חב"ד אך הרבי שלל בחריפות את הדפסתו. בחודש שבט תשנ"ב נדפס מאמר כזה תחת שמו בשבועון כפר חב"ד כששבועיים לאחמ"כ נדפס אף ראיון ארוך עמו בנושאים הללו. הדבר נעשה לאחר שהפנו שוב שאלה לרבי בנוגע לכך והרבי אישר להדפיס זאת[11].

בשנת תשנ"ג שימש כחבר במטה העולמי להבאת המשיח. בתקופה זו עסק בלהט בנושא פרסום זהות משיח, גאולה ויחי אדוננו, בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות ובראיונות לשבועון כפר חב"ד - בהם השמיע את דעתו הברורה על הוודאות בהתגלותו השלימה של הרבי כמלך המשיח בדורנו ובנצחיות מציאותו בגוף גשמי. בהקשר זה השתמש בביטוי שהדבר וודאי יותר מזריחת השמש בכל בוקר, ביטוי שעם השנים הפך לסמל לעמדתו זו באותם ימים[12].

לאחר ג' תמוז תשנ"ד, שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק בפרסום זהות משיח. לדעתו, אין ספק כי הרבי עתיד להיות המשיח[13]. כיון שבמבט פנימי, תורתו ופועלו של הרבי הם ביטוי של גילוי נשמת המשיח (ולא רק "ראוי להיות משיח"). ר' יואל החזיק בדיעה שמי שלא מאמין ברבי כמשיח אינו נמנה על חסידי חב"ד. ואין התקשרות לרבי בלי הידיעה הברורה שבקרוב ממש יבוא לגאול את עם ישראל.

למרות זאת - טען, אין לערוך כלל תעמולה על כך מחוץ לחב"ד כיון שלדבריו האמונה ברבי כמלך המשיח יסודה בביאורי תורת החסידות אודות עניינו של משיח, ולא על פסקי הלכה. מאז מאורע יום זה (ג' תמוז), הוא הביע התנגדות לשיטה המתייחסת אליו כניסיון זמני, כיוון שלא האמין כי הרבי חי בגופו הגשמי.

פטירתו

בשנה האחרונה לחייו ידע מצבו הרפואי עליות ומורדות. בשנת תש"פ בפרוץ מגיפת הקורונה בשכונת קראון הייטס, נדבק אף הוא בנגיף אך החלים ממנו לאחר תקופה קצרה. בחודשים האחרונים לחייו אושפז מספר פעמים בבית הרפואה במנהטן עד שביום חמישי ו' במנחם אב תשפ"א השיב את נשמתו לבוראה ונקבר למחרת בבית העלמין מונטיפיורי סמוך לציון הרבי הריי"ץ.

ספריו

לקריאה נוספת

  • השקפה אחרת, הבנה אחרת, ייחול אחר - ראיון מקיף עם ר' יואל, מגזין "תחיינו" גליון מס' 3, י' שבט תשע"ו
  • ר' יואל יצר אנשים חדשים, שבועון כפר חב"ד 1920 עמוד 29
  • יצחק קפלן, ראש הישיבה של משנת החסידות, קווים לדמותו בתוך בטאון 'אור וחיות' אלול תשפ"א
  • מענדי קורטס, חוזרים מספרים, שבועון כפר חב"ד 1918 עמוד 44

קישורים חיצוניים

מפרי עטו, והוצאה לאור
ראיונות, הרצאות ונאומים

לאחר פטירתו:

שונות

הערות שוליים

  1. ילידת ד' תמוז תרצ"ג.
  2. מכתבו של הרב זוין ומענה הרבי
  3. ליקוט מענות קודש תשמ"ז מענה קב
  4. יש לציין שאף בהתוועדויות הצוות בי' שבט וי"ט כסלו הוא נוכח ומתוועד.
  5. ה'חוזר' הרב כהן נפגש עם האדמו"ר מגור ● תמליל בלעדי קישור col
  6. ביקור היסטורי: ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם האדמו"ר מבעלזא קישור col
  7. ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה קישור col
  8. הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן קישור col
  9. שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' רפאל נחמן כהן בילדותו
  10. הרבי מסמן לחזור על הבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)
  11. אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח, מפי ר' פנחס (פינטו) גרינברג שסיפר זאת בשעת התרחשות הדברים לאחיו ר' ישראל גרינברג
  12. ראה דוגמאות ב'קישורים חיצוניים' להלן.
  13. קובץ משיח וגאולה – ב, עמוד 12, 19-20.
  14. הספר יצא שלא ברצון הרב כהן, שטען שהחומר בספר לא הוגה כל צורכו.