יששכר דוב רוקח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האדמו"ר
אדמו"ר מבעלז בעת יחידות אצל הרבי בחודש אדר תשמ"א

רבי יששכר דוב רוקח (נולד בח' שבט ה'תש"ח) האדמו"ר מבעלזא משנת תשכ"ו אחר פטירת דודו רבי אהרן רוקח מבעלזא, והחמישי בשושלת.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בתל אביב בח' בשבט ה'תש"ח (1948) לרב מרדכי רוקח מבילגוריי, ולרבנית מרים, בת רבי צבי גליק. הרב ישכר דב רוקח הוא אחיין לרבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלזא הקודם, ונכד לרבי יששכר דב רוקח (הזקן), האדמו"ר השלישי בשושלת זו.

גדל והתחנך בצל דודו האדמו"ר מבעלזא אחרי שבגיל פחות משנתיים התייתם מאביו. כונה בילדותו "ברניו". דודו, שמשפחתו נספתה בשואה, ראה בו את ממשיך דרכו בבוא היום.

עם פטירת דודו בשנת תשי"ז (1957) החליטו זקני החסידות להמתין לילד שהיה בן תשע בלבד עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר כממלא מקום דודו. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "הינוקא". קבוצת חסידים קטנה שלא קיבלה את המינוי פרשה מחסידות בעלז.

בבר מצוה שלו שנערכה במרכז חסידות בעלזא, השתתפו אלפי חרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג ו"הגאון מטשיבין" רבי דוב בעריש ווידנפלד.

בגיל 17 התארס עם שרה רוקח בת רבי משה יהושע הגר, לימים האדמו"ר מויז'ניץ. שמחת נישואיו נחשבה בימים ההם כ"החתונה הגדולה" בחצרות החסידיות אחרי השואה, והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים חוגגים מחסידי בעלז וויז'ניץ. לפי הערכות המשטרה נטלו חלק בטקס החופה כעשרים אלף איש, והתקשורת בארץ העניקה כיסוי נרחב לחתונה ולחגיגות שנלוו לה.

בט"ו באב ה'תשכ"ו (1966) הוכתר רבי ישכר דב באופן רשמי לאדמו"ר מבעלזא בידי זקני החסידות. ביום ההכתרה עלו בחורי הישיבה של החסידות וכן חסידים נוספים בראשות הרב רוקח לקבר דודו הרב אהרן מבעלזא שבהר המנוחות בירושלים. זקני החסידים, ובהם האדמו"ר הישיש מיברוב רבי יצחק רובין הגישו לו "קוויטלאך" והכתירו אותו כ"אדמו"ר". בליל שבת שלמחרת ערך האדמו"ר הטרי את ה"טיש" הראשון בפני אלפי חסידים שנהרו לראות מקרוב את האדמו"ר הצעיר בשבת הראשונה לכהונתו.

בשנים לאחר הכתרתו שקד האדמו"ר על בניית וביסוס מוסדות חסידות בעלזא, שהפכה תחת הנהגתו לחסידות המונה אלפי משפחות, בארץ ובחו"ל, בעיקר באירופה וצפון אמריקה.

למעלה מעשר שנים היה האדמו"ר חשוך ילדים, עד לשנת תשל"ה בה נולד בנו היחיד אהרן מרדכי רוקח שנולד בברכתו של הרבי בביקורו בשנת תשמ"א. אהרן מרדכי נשא לאישה את שרה לאה בת הרב שמעון למברגר, האדמו"ר ממאקווא, בשנת תשנ"ג.להם נולדו 12 ילדים בלעה"ר. לעת עתה יש לאדמו"ר מבעלזא 6 נינים בלעה"ר.

בית המדרש של האדמו"ר מבעלזא בירושלים

הקשר לחב"ד[עריכה]

האדמו"ר מבעלז ביקר אצל הרבי בט' אדר א' תשל"ג, ושוב פעם ביום שלישי ד' אדר שני שנת תשמ"א. בביקור בתשמ"א שוחח הרבי עמו, בין היתר, על נצחיות תורת החסידות. הרבי קיים עימו דיון אחר בקשר לחיוב על לימוד ספרי החסידות בדורנו, ואף הורה לאדמו"ר להדפיס את כתבי אדמו"רי בעלזא. האדמו"ר סירב, בטענה שיש קפידא בבעלזא שלא להדפיס חידושי תורה מהאדמורי"ם, אך הרבי אמר לו שלו יהא זה העוון הגדול ביותר. כמו"כ דיברו על חינוך בנות ישראל, הנחת תפילין דר"ת ועוד סוגיות הלכתיות מעניינות

האדמו"ר אכן מעודד כיום את חסידיו ללמוד בקביעות בספר התניא[1] וב"חבורות" שבין חסידי בעלזא, נוהגים ללמוד מספר התניא. קבוצה מחסידי בעלז אף לומדת אצל הרב יעקב לייב אלטיין שיעור קבוע בספר התניא. כמו כן, איש אמונו וחסידו של האדמו"ר מבעלזא, הרב פנחס פרדימן, הוציא סט קלטות של שיעוריו בספר התניא.

האדמו"ר מבעלז דיבר על קדושת הרבי, בכנס באנטוורפן ביום ה' תמוז, יומיים לאחר ג' תמוז תשנ"ד.

הכשר בעלז[עריכה]

בתקופה מסויימת היו חסידי בעלז יחד עם מפלגת "דגל התורה" שלחמה בתנועת חב"ד. בשנת תש"נ, נערך כנס של "דגל התורה" ואחד מראשי הליטאים דיבר נגד הרבי ולא נשמעה מחאה מצד האדמו"ר מבעלז שהשתתף בכנס, ולמרות שאחד מהאדמור"ים שהשתתפו קם והתנגד לנאמר, לא קם למחות גם הוא.[2]. בעקבות כך הודיע בית דין רבני חב"ד, כי אין לסמוך על ההכשר בעלז.

בחודש אדר תש"ע, הבהיר הרב ישראל יוסף הנדל רבה של קהילת חב"ד במגדל העמק, כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

הקודם:
האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז
אדמו"רי בעלז
מח' שבט תש"ח
הבא:
-

הערות שוליים

  1. ואף התבטא על אדמו"ר הזקן "הרב הדומה למלאך" קישור col
  2. לפי גירסת חסידי בעלזא האדמו"ר התנה את השתתפותו באותו אירוע שלא ידברו ובגנות הרבי, אך למרות זאת המארגנים לא עמדו בהבטחה.