ספר הערכים - חב"ד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספר הערכים

ספר הערכים - חב"ד היא שמה של סדרת אנציקלופדיה תורנית לתורת חסידות חב"ד על פי כתבי אדמו"רי חב"ד הנערכת על ידי הרב יואל כהן והרב שלום חריטונוב. נכון לשנת תש"ע מונה הסדרה החלקית שמונה כרכים.

היסטוריה[עריכה]

רקע כללי[עריכה]

לאחר ההכרזה הרשמית על כינונה של מדינת ישראל, החלו בשנת תשי"ב נסיונות דיפלומטיים לכינון יחסי ידידות בין ישראל לגרמניה, כאשר גרמניה מצידה העבירה למדינת ישראל במסגרת 'הסכם השילומים' כספי פיצויים בסכומים גבוהים על מעשיה הנוראיים כלפי העם היהודי בשואה.

מלבד הפיצויים ששולמו באופן ישיר לניצולים ששרדו את השואה, הקציבה וועדת השילומים הגרמנית ('קליימס קונפרנץ') סכומים כספים גבוהים עבור פרוייקטים בעלי חשיבות.

בשנת תשי"ד הועלתה ההצעה להתחיל בפרוייקט שירכז בצורה אנציקלופדית ערכים מתורת החסידות בצורה בהירה וימומן מכספי השילומים. מי שעמד בקשר עם ועדת השילומים היה מר שז"ר שביקר אצל הרבי פעמיים בתקופה זו.

המלאכה הוטלה על ר' יואל כהן, אליו צורף ר' שלום דובער ליפסקר להם סייע גם הרב אייזיק שווי ויחד הם החלו במלאכת הליקוט והעריכה.

חשיבותה ושמה[עריכה]

הרבי ראה חשיבות רבה בעריכת האנציקלופדיה, ואף הבהיר במכתב לרב שלמה יוסף זוין את נחיצותה:

"... גודל ההכרח בזה מובן גם כן מרבוי הספרים מעין זה בתורת הנגלה, הן בנוגע לריכוז החומר על דרך ספרי ערכים בתורת הנגלה על סדר הא"ב וכו' או ע"ס הענינים וכו', על אכמה וכמה בנוגע לסיכום הפסקי דינים בספרי הפוסקים, ואפילו בתורת הקבלה כמה ספרים שמטרתם כנ"ל, ודוקא בתורת החסידות לא נמצא כמוהו. ומתאים לשיטת חסידות חב"ד שאחת הנקודות העקריות בזה להבין הענינים על בורים, ובסגנון הידוע שיהיה מובן גם בשכל נפה"ב, הנה לא ראיתי אף התחלה בזה, מלבד שער היחוד לאדמו"ר האמצעי שהוא ע"ס ההשתלשלות, אבל בקיצור נמרץ. הרגשתי בהכרח האמור עשיריות בשנים, אלא שמפני כמה וכמה סיבות נתעכב הדבר, והתחלתי לפני עשיריות בשנים בהקדמת עבודה המוכרחת לעריכת ספר ערכים כזה על ידי עריכת מפתחות ענינים של ספרי היסוד בתורת החסידות. ולדעתי וגם בזה מבשרי אחזה הצליח ספר הערכים בצורה שהופיע למלאות במדה חשובה וגדולה חסרון האמור..".

שמה של האינצקלופדיה הוא ספר הערכים חב"ד - 'אנציקלופדיה' בשפה תורנית, וסגנון עריכתה שונה מאנציקלופדיה רגילה בכך שהערכים כתובים שם בצורה מלאה ויסודית ובשפה תלמודית. זאת בנוסף לסגנון העמוק של הדברים הנכתבים בחסידות ובקבלה, כך שהסדרה היא סדרת לימוד וההעמקה ולא סדרת ההעשרה וקריאה. הערכים כוללים גם ערכים נדחים כך שלאחר שמונה כרכים אוחזים רק בערך "אחד".

ההוצאה לאור[עריכה]

בחודש אלול תש"כ דיווח ר' יואל כהן לרבי כי 38 ערכים כבר מוכנים להדפסה, ובשנת תשכ"ט כבר היה מוכן הכרך הראשון להדפסה. העורכים שאלו את הרבי אם יואיל להעניק מכתב לרגל ההוצאה לאור של הספר, אך הרבי השיב שאין זמנו פנוי לכך וציין שבאם יערכו את השיחה שנאמרה בהתוועדות י"ט כסליו תשכ"ו בצורה המתאימה לספר יגיה אותה כמבוא.

עלי ההגהה נותרו במשך שנתיים על שולחנו של הרבי, ורק בחודש חשון תשל"א סיים הרבי את הגהתם[1].

הספר הראשון יצא לאור בשנת תשל"א והספר השמיני יצא לאור בשנת תשס"ט. הספר התשיעי כעת מוכן לדפוס וחלקים ממנו כבר התפרסמו בקבצים שונים. ההערכה אומרת שהמפעל השלם יכלול כארבעים כרכים.

שני כרכים מהסדרה מיוחדים לביאור כל אות מאותיות הא' ב' העברי על פי קבלה ותורת חסידות חב"ד. הכרך השלישי בסדרת האותיות אמור לצאת בעתיד ובכך יושלם מפעל ייחודי ומעניין.

עוזרים לרב כהן במלאכתו הרב שלום דובער ליפסקר והרב שלום חריטונוב.

סגנון האנציקלופדיה[עריכה]

ייחודיותה של הסדרה היא בריכוז החומר הקשור לביאורים שנתבארו על ידי אדמור"י וגדולי חסידי חב"ד בדורות הקודמים בחסידות ובקבלה למקום אחד תוך עריכת החומר והפיכתו למקשה אחת ובשפה אחידה. רוב חומר המקור מפוזר במקומות שונים כך שעל הלומד על מנת להגיע לבקיאות והבנה נכונה בנושא מסויים, להקיף חומר רב, ומטרת הסדרה היא לאפשר ללומד להקיף תוך זמן קצר חומר רב בצורה קצרה ומתומצתת. בד בבד, הצליחו עורכי הסדרה לשמר את עומק הדברים ולא לפשטם לרמה רדודה.

העורך הרב כהן נמנע להכניס את ההערות שלו לתוך גוף הספר, כך שהספר עצמו מורכב מחומר המקורות בלבד. אולם, בסוף הספר בחלק המילואים כותב הרב כהן את הערותיו וחידושיו שלו.

שלוש מטלות מרכזיות ספר-הערכים מבצע:

  • המשגה ומיון: ראשית לכל, האנציקלופדיה ממשיגה וממיינת - קובעת מושגים וממיינת את התחומים שכל מושג כולל. זוהי משימה לא פשוטה וחשובה עד מאוד: בעצם, באמצעות ספר-הערכים נוצרת מפה הממפה את תורת החסידות לפי ערכיה ומושגיה. זהו הצעד הראשון כדי לגרום לכך שהמעוניין לרדת למושג מסוים על עומקו ורוחבו - אכן יוכל לעשות זאת. חשוב לזכור, כי אם אומנם ישנם ערכים רבים הידועים לכולנו בשמותיהם, אך ישנם גם רבים-רבים שאיננו תמיד מודעים אליהם. מכאן שתהליך זיהוי וקביעת הערכים עצמם הוא כשלעצמו רב בחשיבותו ומורכב בביצועו.
  • סידור וביאור: לאחר מכן יש לסדר את כל "החומר" בהתאם למושגים ולמיון שנקבעו, ולבאר אותו. גיבוש החומר לכדי ערך אנציקלופדי שלם הוא תפקיד קשה ומורכב מאין כמותו. לכל מושג פרטים מרובים ודקויות עד אין קץ, אותם יש לשבץ במסגרות ובמחלקות ברורות. בנוסף לכך, יש צורך פעמים רבות להבהיר ולבאר - כמובן כשהדברים מגובים במאמרי החסידות במקומות השונים.
  • איחוי וגילוי: כאשר שני השלבים דלעיל מושלמים, הרי שלפני הלומד מתגלה לא רק אוסף ממוין של חלקי מאמרים הדנים באותו עניין - אלא מציאות חדשה. איחויים של מכלול הפרטים, ההסברים והמובאות בנוגע למושג כלשהו ממאות המאמרים הפזורים במרחבי תורת הענק של חסידות חב"ד, מגלה לקורא למעשה את אותו מושג באור חדש. וזוהי המשימה השלישית שספר-הערכים ממלא: איחוי וגילוי. כלומר, מלאכת סידור וכתיבת הערכים אינה רק מלאכה של ריכוז וליקוט, אלא מלאכת כתיבה יוצרת, וזאת תוך שמירה קפדנית, על תאימות למקור בדברי וכתבי אדמו"רי חב"ד.

ספר הערכים אינו ספר קריאה או סיכום, זהו ספר עיוני עד למאוד, "מקצועי", ודורש למידה. כפי שכתב הרבי במכתבו לעורך האנציקלופדיה התלמודית רבי שלמה יוסף זווין: "... פשוט שלא היתה מטרת ספר זה להגיש תורת החסידות באופן פופולארי, כרגיל הסגנון בזה עתה, כי אם להקל על לימוד תורת החסידות בנקודה עקרית, על ידי ריכוז הענינים המפוזרים בכמה וכמה ספרים ומאמרים, ביחד. ועוד וגם זה עיקר, בהוספת הציונים ומראה מקומות, שבסגנון דמבשרי אחזה ראיתי עד כמה נוגע הענין כדי להבין ענין בחסידות על בוריו, על כל פנים במדה האפשרית תוך הזמן שמקדשים אותו ללימוד תורת החסידות..".

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. במשך כל זמן זה הודיע הרבי שאין זמנו פנוי להתמסר להגהה של ענין זה הדורש התמסרות מוחלטת ואף דיווח על כך לשז"ר שהיה המתווך הראשי בין הנהלת קה"ת לועדת השילומים "כיון שמחכים להגהת העמודים האלה שצריכה להיות על ידי ודורשת ממני התרכזות אך ורק לזה". כאשר הודיע הרבי שהלילה יהיה זמנו פנוי להגהת השיחה - לא נמצאו הדפים ור'יואל כהן התיישב לכתיבת השיחה מחדש כשתוך כדי המזכיר לוקח ממנו את הדפים ומכניסם לרבי להגהה. הרבי סיים את הגהת הדפים ולאחר שהוכנסו הגהותיו של הרבי הגיה הרבי שוב את הדפים המתוקנים, וכך ארבעה פעמים.