לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוי יצחק שניאורסאהן
ר' לוי'ק
רבי לוי יצחק שניאורסון
תאריך לידה י"ח בניסן תרל"ח
מקום לידה פודוברנקה (רוסיה הלבנה)
תאריך פטירה כ' במנחם אב תש"ד
מקום פטירה אלמא אטא (קזחסטאן)
מקום פעילות רוסיה
רבותיו הרב יואל חייקין
חיבוריו ליקוטי לוי יצחק, תורת לוי יצחק, פניני לוי יצחק, תורת מנחם תפארת לוי יצחק, ילקוט לוי יצחק על התורה
Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק ברבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי מליובאוויטש. אם התכוונתם לפירושים אחרים, ראו לוי יצחק שניאורסון (פירושונים).הרב לוי יצחק שניאורסון (כונה גם ר' לויק) (י"ח בניסן תרל"ח (1878) - כ' במנחם אב תש"ד (1944)) אביו של הרבי מליובאוויטש, היה רבה של דנייפרופטרובסק, מקובל ואחד המנהיגים היהודים הבולטים בברית המועצות. נאסר על הפצת היהדות והסתלק במקום גלותו.

צעירותו[עריכה]

נולד ביום י"ח ניסן תרל"ח (1878 למניינם) בעיירה פודוברנקה הנמצאת ליד העיר הומיל שברוסיה הלבנה, להוריו הרה"ג רבי ברוך שניאור שניאורסון ולרבנית מרת זלדה רחל. רבי לוי יצחק נקרא על שם סבו הרה"ג רבי לוי יצחק, שהיה בנו של רבי ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק) ונפטר בדמי ימיו.

אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי זלמן חייקין, שהיה ממקושרי אדמו"ר הצ"צ ואדמו"ר המהר"ש.

בצעירותו למד תורה אצל דודו זקנו הרב יואל חייקין הרב של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו ובגאונותו. בצעירותו הוסמך להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב רבי חיים מבריסק[1] והגאון רבי אליהו חיים מייזל מלודז'.

נישואין[עריכה]

הגביע בו השתמש ר' לוי יצחק

כשהגיע רבי לוי יצחק לעונת השידוכין הציע לו אדמו"ר הרש"ב את השידוך בינו לבין הרבנית חנה שהייתה בתו של הגאון החסיד רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של העיר ניקולייב. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר חג השבועות, אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לאדמו"ר מוהרש"ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי י"א בסיוון תר"ס. (1900 למניינם), בעיר ניקולייב בביתו של יהודי אמיד בשם בריזובסקי[2],[3].

בזכרונותיה, ציינה הרבנית חנה פעמיים את י"א סיון כיום נישואיהם[4].

לאחר החתונה שיגר אדמו"ר הרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.

החל משנת תרס"ב השתתף בכל האסיפות לעניני הכלל שארגן אדמו"ר הרש"ב, בימי מלחמת רוסיא-יפן נטל חלק גדול בשליחת מצות לחיילים יהודים בשדה הקרב וכן, באיסוף החומר להגנת בייליס במשפט הידוע[5].

מאסרו[עריכה]

ביתו של ר' לוי יצחק ממנו נלקח למעצר

רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של ניקולייב, במשך 10 שנים עד לשנת תרס"ט (1909 למניינם), וישב ועסק בתורה יומם ולילה. לאחר מכן מונה לרבה של העיר יקטרינוסלב ומסר את נפשו על התורה (נגלה וחסידות) ומצותיה, נלחם על שמירת התורה למרות האיסור שהטילו השלטונות.

בליל ט' ניסן תרצ"ט (1939 למניינם) הגיעו אנשי נ.ק.ו.ד. (המשטרה החשאית) ובידם צו חיפוש, הם בדקו את כל ספריו ובתום החיפוש הודיעו לו על מעצרו. מאחר ואותם הימים היו ימי ערב פסח, איפשרו לו סוכני המשטרה החשאית לקחת עימו חבילה קטנה של 2 ק"ג מצות.

כאשר באה הרבנית ביום המחרת למטה המשטרה החשאית להביא לבעלה את האוכל, אך נדחתה בהתחמקויות. רק לאחר מספר ימים היא התבשרה שבעלה נמצא בבית הסוהר המקומי ושיש באפשרותה להעביר לבעלה אוכל וכסף.

לאחר מספר ימים העבירו השלטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר בקייב לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של אדמו"ר הריי"צ ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ברוסיה.

אנשי המשטרה החשאית שעצרו את רבי לוי יצחק ניסו בכל דרך לאלצו להודות בכך שהוא פעל נגד השלטונות, וזאת על ידי תנאי מאסר קשים ביותר, והיו מעבירים אותו מבית סוהר אחד למשנהו. פעם אחת אף הכניסו אותו לצינוק למשך 32 יום, אך רבי לוי יצחק עמד בתוקף ולא הודה בשום אשמה אשר יוחסה לו.

גלותו[עריכה]

בתום מספר ימי חקירה, נגזר דינו לחמש שנות גלות בקזחסטן. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב. למרות תנאי הנסיעה הקשים הדבר היחיד אשר הפריע לו ביותר היה המחסור במים לנטילת ידיים של שחרית. במשך אחד עשר יום לא היה מים בכלל. גם מים לשתייה ניתן לאסירים במשורה. רבי לוי יצחק אשר גם במצב קשה זה היטיב להקפיד על מצוה קלה כבחמורה, ויתר על מיי השתייה המועטים שקיבל לטובת קיום מצוות נטילת הידיים בלבד.

בהגיעם לאלמא-אטא ניתן לאסירים חופש מוגבל. מיד בהגיעם נשלחו האסירים כשהם הולכים בקבוצות למקומות נידחים בקזחסטאן, שם נגזר עליהם לחיות שנים אחדות בגלות. בי"ט שבט ת"ש (1940 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק למקום גלותו בצ'יאלי במדינת קזחסטאן. בימים הראשונים שהה אצל גוי שריחם עליו יחד עם עוד יהודי שנשלח למקום.

עינויים שעבר במאסרו, תלאות הדרך, תנאי המקום הקשים ובדידותו ערערו מאוד את בריאותו, מצבו הוקל כאשר הגיעה הרבנית חנה לבקרו בצ'יאלי.

גם בהיותו בצ'יאלי המשיך בהפצת היהדות, דאג לקבורה יהודית לנפטרים יהודים רבים וכן לתפילות במנין.

הסתלקותו[עריכה]

ציון של ר' לוי יצחק לפני השיפוץ
הקיר החיצוני של האוהל, אחרי השיפוץ
לוח השיש בכניסה לציון

למעלה מארבעה שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו בצ'יאלי. לאחר חג הפסח תש"ד (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר אלמא אטא בירת קזחסטאן, גם בה פעל רבות להפרחת חיי היהדות ואף שימש כרב בבית הכנסת המקומי.

לאחר זמן קצר התפרצה אצלו מחלה ממארת (שקיננה בו שנים רבות ודוכאה על ידי היסורים שעבר), מצבו הידרדר מיום ליום עד שביום רביעי כ' במנחם אב תש"ד עלתה נשמתו השמימה. ההלווייה נערכה למחרת, בהשתתפות קהל לא גדול, בשל הפחד מהשלטונות.

על קברו, הוקם 'ציון', ובמשך השנים הוחלפה המצבה במבצע מיוחד. הרבי מסביר[6] כי יום כ' במנחם אב הוא יום נדבת העצים למזבח של משפחת "בני פחת מואב בן יהודה", ולסייע לבני ישראל לכפר על עוונותיהם, ואותה העבודה נעשתה בשמחה גדולה כעין יום טוב, למרות הקושי שבמציאת עצים כשרים בתקופה זו של השנה. וסוג עבודה זה מתאים לעבודתו של בעל ההילולא, שלמרות גדולתו העצומה בגליא דתורה ובפנימיות התורה מסר עצמו להרבצת התורה והחזקת היהדות גם בין אנשים פשוטים, ובשמחה.

עניין נוסף ביום זה, שהוא ארבעים יום קודם ראש השנה, ומהוה הכנה לקראתו - כשם ראש חודש אלול הוא ארבעים יום קודם יום הכיפורים (שנקרא גם-כן ראש השנה ב ספר יחזקאל[7]), ובו מתחילה העבודה המתאימה[8].

שיפוץ הציון[עריכה]

בשנת תשל"ב שיגר הרבי את הרב מנחם מענדל גורליק להקים מצבה חדשה על ציונו של רבי לוי יצחק, ובמהלך השליחות הפלאים אירעו מספר מופתים[9].

תמונתו[עריכה]

התמונה הראשונה מהגלות בצ'יאלי
התמונה השניה מתחילת המאסר

התמונה הראשונה[עריכה]

כשהוצאיו בשנת תש"ל את שני ספריו הראשונים של ר' לוי יצחק - "ליקוטי לוי יצחק" על ספר הזוהר וספר התניא, הודפסה בספר[10] תמונה שצולמה בעת גלותו בצ'יאלי[11] והוברחה מרוסיה בגודל של תמונת דרכון. כשהובאה תמונה זו לפני הרבי[12], כתב הרבי בגב דף הכרומו אאז"ל? אדוני אבי מורי ורבי זכרונו לברכה? . כתיבה זו ביטאה את הקושי בזיהוי הרב לוי יצחק אחר היסורים הרבים שעבר בצ'יאלי[13].

התמונה השנייה[עריכה]

כשנשלחה משלחת לרוסיה בשנת תשנ"א על ידי הרבי, בין היתר לגאולת ספרי הרביים, ובינהם ספרי ר' לוי יצחק[14], הצליחו[15] חברי המשלחת להשיג את תיק החקירות של ר' לוי יצחק, ובו שני תמונות שלו משני זוויות שצולמו בשנת תרצ"ט, כפי שהיה נהוג בימים ההם לצלם כל אסיר עם קבלתו לכלא[16]. התמונות צולמו רק לאחר שהצליחו החוקרים להסיר מר' לוי יצחק את הכיפה בכוח, ומהם נשלחו צילומים אל הרבי במוצאי אחרון של פסח[17] ולאחר מכן הועברו לרבי באופן רשמי בחודש אלול של אותה שנה יחד עם תיק החקירה בחדרו של הרבי מידי הרב יוסף יצחק אהרונוב והרב שלמה קונין[18]. הרבי העיר כי גם בתמונה זו "קוקט אויס ניט געזונט" ["הוא נראה לא-בריא"] .

לקראת הדפסת הספר 'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק' על חלק שמות, ביקשו ועד הנחות בלשון הקודש רשות מהרבי להדפיס את התמונה בספר שהולך לצאת לאור, כדוגמת מה שנעשה בתמונה הראשונה עם גילויה, יחד עם תמונתו לאחר הגלות, והרבי אישר זאת לאחר שהתמונה תתוקן על ידי צייר מומחה שיוסיף כיפה לראשו של ר' לוי יצחק, וכן כי יש לציין תחת כל תמונה את עת צילומה, וכך הודפס הספר כששני התמונות מופיעות בו עם ציון עת צילומן[19][20].

מספריו[עריכה]


הנהגותיו ודרכו בקודש[עריכה]

ראה לקט מהנהגותיו בקובץ הערות התמימים ואנ"ש - ישיבת תומכי תמימים לוד - קובץ צ יא ניסן תשע"א. וראה עוד ברשימות זכרונות הרבנית חנה. ועוד.


משפחתו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

כתבות
מדיה

הערות שוליים

  1. לקו"ש ח"ט ע' 91 ואילך. ובכ"מ
  2. "בביתו של נגיד העיירה מר ברישקובסקי", ספר תולדות לוי"צ חלק א', עמוד 71
  3. תגליות היסטוריות במסע התמימים תשע"ו
  4. ראו בחוברות ל"ד ול"ה.
  5. הרב מנחם מענדל ברופמן ברבעון מעיינותיך גליון 34 עמ' 20.
  6. לקו"ש ח"ד ע' 1103 ואילך. ח"ט ע' 86 ואילך.
  7. פרק מ', פסוק א'
  8. לקו"ש ח"ד שם הערה 1. סה"מ מלוקט ח"ב ע' סז בהערה.
  9. תיאור פרשיית שיפוץ המצבה בתוך תשורה מנישואי משפחת מרינובסקי.
  10. בעמוד VII
  11. לפי הערת הרבי בהקדמה להדפסה הזו
  12. התמונה הודפסה על נייר כרומו חלק, בניגוד לשאר דפי הספר ממפוספסים, והודבקה אליו בגבה.
  13. היו שניסו לומר כי לא ייתכן שינוי כה גדול עד כי ישתנו פניו עד כדי כך, אך הדבר ייתכן שכן כשראה הרבי את התמונה השנייה (שצולמה זן רב לפני כן, עוד בעת קבלת הרב לוי יצחק למאסר ראו בהמשך) העיר כי "אינו נראה בריא", כך שבאת ייתכן כי לאחר הייסורים הרבים שעבר בגלותו השתנה ביותר, וראה 'תולדות לוי-יצחק', תשנ"ה, חלק ג' עמוד 965
  14. ראה ביומן שיצא לאור לאחר מכן לספר 'יומן השליחות המיוחדת' שכתב הרב שלום דובער לוין ןכאן
  15. ראו אודות כך ביומן השליחות המיוחדת עמוד רס"ד והילך
  16. ראה אודות הנס שארע לאדמו"ר הריי"צ בקשר לכך בהתוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"אתורת מנחם חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195, התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"אתורת מנחם חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119
  17. ",התמונה [של רבי לוי-יצחק אביו של הרבי בעת שנלקח למאסר והיא מתיק החקירות שלו] והעתקיה התקבלו בהצלחה, ואתמול בלילה שלחנו את המקור לרבי. במכתב המצורף כתבנו (אני והרב יוסף-יצחק אהרונוב) בין השאר: מצורף-בזה תמונה המקורית של אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א, שנלקחה בשתי פוזות בעת האסרו בשנת תרצ"ט. תקוותנו חזקה שגם שאר המסמכים של ארכיון המאסר ייגאלו בקרוב", יומן השליחות המיוחדת עמוד רס"ה בהערות
  18. בהתחלה חיכו הם לרבי בפתח 'גן עדן התחתון', אולם הרבי סימן להם להיכנס לתוך חדרו.
  19. בעמודים 6 ו-7, ראה כאן
  20. ראו על כך כאן


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
Gnome-colors-emblem-development-2.png הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
</tr>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שניאור זלמן מלאדי
(תקל"ג-תקע"ג)
אדמו"ר הזקן
בעל התניא

25px
מייסד חב"ד</span></td>
 
</td>
הרבנית
סטערנא</td></tr>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית
שיינא</td>
 
</td>
רבי דובער שניאורי
(תקע"ג-תקפ"ח)
אדמו"ר האמצעי
חב"ד-ליובאוויטש</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית
דבורה לאה
אלטשולר</td>
 
</td>
רבי
שלום שכנא
אלטשולר</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
הרבנית דבורה לאה טברסקי</td>
 
</td>
רבי יעקב ישראל טברסקי</td>
 
</td>
הרבנית
חיה שרה</td>
 
</td>
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון</td>
 
</td>
רבי מנחם מנדל שניאורסון
(תקפ"ח-תרכ"ו)
אדמו"ר הצמח צדק
25px
חב"ד-ליובאוויטש
{{#invoke:פרמטרים|biur}}</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
הרבנית
חנה שניאורסון</td>
 
</td>
רבי
יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש
[1]</td>
 
</td>
הרבנית
רבקה
שניאורסון
אשתו השניה</td>
 
</td>
רבי שמואל שניאורסון
(תרכ"ו-תרמ"ג)
אדמו"ר המהר"ש
חב"ד-ליובאוויטש</span> {{#invoke:פרמטרים|biur}}</td>
 
</td>
 
</td>
רבי ישראל נח שניאורסון [2]
(תרכ"ח-תרמ"ג)
אדמו"ר
חב"ד-ניעז'ין</td>
 
</td>
רבי
ברוך שלום שניאורסון [3]</td>
 
</td>
 
</td>
רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון
(תרכ"ז-תר"מ)
אדמו"ר
חב"ד-ליאדי
[4]</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
רבי יעקב שניאורסון [5]</td>
 
</td>
רבי יהודה לייב שניאורסון
(תרכ"ו-תרכ"ז)
אדמו"ר המהרי"ל</span>
חב"ד-קאפוסט
[6]</span></td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית
אסתר ליבא
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
רבי לוי יצחק שניאורסון</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית סטערנה
אשתו הראשונה [7]</span></td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית ראדא [8]</td>
 
</td>
 
</td>
רבי שניאור
בעלה הראשון</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית שטערנא שרה שניאורסון</td>
 
</td>
רבי שלום דובער שניאורסון
21px
(תרמ"ג-תר"פ)
אדמו"ר הרש"ב
חב"ד-ליובאוויטש</td>
 
</td>
 
</td>
רבי
אברהם שניאורסון</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
רבי
ברוך שניאור שניאורסון</td>
 
</td>
רבי
יצחק דובער שניאורסון
(תר"מ-תר"ע)
אדמו"ר המהרי"ד
חב"ד-ליאדי</td>
 
</td>
רבי לוי
יצחק גוטרמן
בעלה השני (תרמ"ב-תרס"ה)
אדמו"ר מסיראטשין
חב"ד-ליאדי</td>
 
</td>
 
</td>
רבי
שלמה זלמן שניאורסון
(תרכ"ז-תר"ס)
אדמו"ר
המגן אבות

חב"ד-קאפוסט</td>
 
</td>
רבי
שלום דובער שניאורסון [9]
(תרמ"ג-תרס"ט)
אדמו"ר מרציצה
חב"ד-קאפוסט</td>
 
</td>
 
</td>
רבי שמריה נח שניאורסון
21px
(תר"ס-תרפ"ג)
אדמו"ר מבברויסק
חב"ד-קאפוסט</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
רבי יוסף יצחק שניאורסון
25px
(תר"פ-תש"י)
אדמו"ר הריי"צ
חב"ד-ליובאוויטש</td>
 
</td>
הרבנית
נחמה דינה שניאורסון</td>
 
</td>
הרבנית
חנה
שניאורסון</td>
 
</td>
רבי לוי יצחק שניאורסון
25px</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון
25px</td>
 
</td>
רבי מנחם מנדל שניאורסון
25px
(תש"י-תשנ"ד)
אדמו"ר הרבי מלוּבָּבִיץ'</span>
חב"ד-ליובאוויטש</td></tr>
 
</td></tr>

</table>

מקרא:

  • שושלת האדמו"רים:       חב"ד ליובאוויטש{{#invoke:פרמטרים|biur}}       חב"ד קאפוסט       חב"ד ליאדי       חב"ד ניעז'ין
  • עץ זה מתמקד באדמו"רי חב"ד בלבד{{#invoke:פרמטרים|biur}}, לעץ משפחת שניאורסון
  • דורות האדמו"רים:       דור ראשון       דור שני       דור שלישי       דור רביעי       דור חמישי       דור שישי       דור שביעי


  • לכל אדמו"ר נרשם בסוגריים השנים בהם שימש כאדמו"ר
  • לכל אדמו"ר חב"די נרשם 'אדמו"ר' ושם התואר באם ישנו
ביאורים: {{#invoke:ParamValidator|validateparams|module_options=יחידה:PV-options}}
==הערות שוליים==
  1. כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל והתחיל כהונה בחיי אביו - נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסויימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52)
  2. א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקם היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. ולא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידוע במדויק שמותם. לכן לא הוכנס לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שניה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים הבנות דודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (בהמבשר: שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד" (קמינצקי, תשס"ד) עמוד 153)] – ועל אשה שהיתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד מופיע שאשתו מנשואים שני נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.
  3. בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112) נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ.
  4. א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  5. נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  6. א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי 'שלמה זלמן'. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי 'שלום דובער מרציצה' לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי 'שמריה נח' גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראה: תבנית:עונג שבת. אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראה: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.
  7. נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30.)
  8. בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  9. התחיל לכהן עוד בחיי אחיו רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)

מקורות[1]

בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | חמותו: ביילא | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה רויטמן

  1. הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא:
    {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}

    שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:

    {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}
    שימו לב לתוספת "1=".