קעמפ גן ישראל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סמל "גן ישראל"

קעמפ גן ישראל הינו מחנה קיץ לילדים שנוסד על ידי חסידי חב"ד בניו יורק, בשנת תשט"ז. הקעמפ נקרא בשם זה בהוראת הרבי, על שם רבי ישראל בעל שם טוב. ברבות השנים הוקמו מחנות בשם זה על ידי חסידי חב"ד בכל רחבי העולם.

מידי שנה שלח הרבי מכתב ברכה לרגל פתיחת הקעמפ. כמו כן ביקר הרבי במחנה שלוש פעמים בשנים תשט"ז, תשי"ז ותש"כ. בשנים מאוחרות יותר הגיעו ילדי הקעמפ מידי שנה לביקור ב-770 אצל הרבי, שם נערך עבורם כינוס מיוחד, והרבי נשא בפניהם שיחה.

רקע[עריכה]

הרבי מחלק 'מנחה מעריב' לילדי הקעמפ בסיום ההתוועדות, ט"ו תמוז תשי"ז

מחנות הקיץ הוקמו לראשונה בארצות הברית על מנת לשמור על חינוך הילדים במשך ימי החופש, לאור דברי הרבי על הסכנות שבתקופה זו; וכן על מנת לחזק את החינוך היהודי אצל ילדים שלא זכו להתחנך בו. על פי הוראת הרבי נקרא המחנה בשם "גן ישראל", על שם רבי ישראל בעל שם טוב[1].

מחנה זה, לא רק שפתח את שעריו לכל ילד יהודי, מבלי הבדל בין תלמידי ישיבה לבין תלמידי "פובליק-סקולס" (בתי-ספר עממיים); ולא רק ששימש עבור כולם כתריס בפני הרוחות השונות שנשבו בראש חוצות - אלא עוד זאת, ששימש כמכשיר חינוכי חדש, מכשיר רב-עוצמה, שהשפעתו בתחומים רבים היתה אף גדולה יותר מזו של מסגרת הישיבה עצמה. ואדרבה - חינוך המחנה הוא שנתן את אותותיו והביא להתחזקות והתאמצות ההשפעה בחינוך של כל השנה.

הקעמפ הצליח להשפיע רבות על כל חניכיו ולהוסיף להם אומץ להתנהג בדרך הישרה "באור וחום חסידותי", עד לעשותם לחסידים אמיתיים במלוא מובן המילה. שכן, במסגרתו נמצאו הילדים תקופה של כמה שבועות רצופים ללא כל הפסק בינתיים ב"רשות של הרבי", כפי שאמר הרבי באחת משיחותיו הקדושות:

י.png ועל זה הוסד מחנה "גן ישראל", שהילדים נמצאים לא ברשות הוריהם אלא ברשות הרבי, שבכמה פרטים הרי ההצלחה היא אז יותר מבכותלי הישיבה, מכיון שבכותלי הישיבה הרי לאחר הלימודים הילד הולך הביתה, מה שאין כן ב"גן ישראל" הוא נמצא כמה שבועות רצופים בלי הפסק בינתיים ברשותו של הרבי י.png

באחד מביקוריו במחנה "גן ישראל", התבטא הרבי כי למרות שאינו נוהג כלל לצאת מניו יורק - בכל זאת נסע לשם, שהרי הקעמפ הוא חלק מהמרכז של 770!

במחנה עצמו הילדים נתונים במשך כל היממה כולה באווירתו החסידית המקורית, כך שהקעמפ הפך ל "סדן שמייצרים עליו חסידים" - כפי שהתבטא הרבי[2] - וההשפעה איפוא היתה עצומה.

השפעת הקעמפ מצליחה להשאיר רושם עמוק בלב בני הישיבות והילדים מבתים החסידיים לא פחות כלל מאשר בלבותיהם של תלמידי ה"פובליק סקולס" - כאשר כולם כאחד יצאו ממנו בהתעלות רוחנית ובמטען כביר שאת פרי-ההצלחה קצרו אחר-כך במשך כל השנה כולה.

ה"תנועה החינוכית" הזאת של מחנות-הקיץ הלכה והתרחבה, עד שבמרוצת השנים הפכה לתנועה כלל-עולמית, כאשר בכל העולם כולו, קיימים מחנות-קיץ שבהם מתחנכים ילדים למאות ולאלפים "באור וחום חסידותי". הם הוכחו להיות "מהדרכים המיוחדים לכבוש הנוער והצעירים, ועל ידם לכבוש גם-כן לבב הוריהם ומשפחתם".

מחנה לילדי חב"ד[עריכה]

הרבי מבקר בקעמפ גן ישראל, תש"כ

בשנת תשט"ז, ביזמת ה"מרכז לעניני חינוך", הוחלט לייסד מחנה-קיץ לבנים - "מחנה גן ישראל". לאחר שעלה הרעיון, זכו הרב משה לאזאר והרב יוסף ווניבוים - אז, בחורים בישיבת תומכי תמימים המרכזית - להכנס לרבי ליחידות. הרבי הביע את הסכמתו לענין ובירך אותם בהצלחה רבה, ומיד הוציא פנקס צ'קים וכתב המחאה בסך שלושת אלפים דולר, ומסרה לידם כהשתתפות בהתחלת העבודה.

כעבור זמן קצר נכנסו שוב ליחידות, ובאותה הזדמנות אמר להם הרבי כי מכיוון שהם עדיין בחורים צעירים, יש צורך לצרף אליהם אדם מבוגר יותר שיכול להקדיש מזמנו לקעמפ ולהיות אחראי לצד הכספי. הוצעו כמה מועמדים המתאימים לתפקיד, והבחירה נפלה על הרב קהת ווייס.

הרב ווייס, שכבר היה אז אברך נשוי, הסכים לקבל לידו את התפקיד הזה, ואז הורה הרבי להקים ועד מיוחד עבור הקעמפ. חברי הועד היו: הרב חודקוב עצמו, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי, הרב יעקב יהודה העכט ועורך-הדין מר אייזיק שטראל, שהיה אמור לדאוג שהכל יהיה כחוק.

לאחר שהורכב הועד, ביקש הרבי שכל חבריו ייכנסו אליו ביחד, ליחידות. הפעם קיבלו הוראות מפורטות לרבות בכל הקשור לאירגון המחנה וניהולו. בין היתר, אמר להם הרבי, כי בפעם הראשונה לא כדאי לקנות שטח, לכן יש להשתדל למצוא מקום מתאים להשכרה, ובירך אותם בברכת הצלחה רבה ובברכת "יישר-כח" על כל ההשתדלות בעניין.

באותה תקופה, זכו המארגנים להיכנס כמה פעמים ליחידות, וקיבלו את הוראות והדרכות הרבי בכתב ובעל-פה על כל צעד ושעל של התייסדות מחנה-הקיץ, בליווי ברכות רבות להצלחה מופלגה - לאורך כל הדרך. מיד עם קבלת הסכמתו של הרבי, נסעו המארגנים להרי הקטסקיל לחפש מקום מתאים למחנה, אך לא מצאו. רק ברגע האחרון, מספר שבועות לפני פתיחת הקעמפ, הצליחו (באמצעות הרב יעקב יהודה הכט) לשכור מקום מתאים בעיר עלענוויל, נ. י., ששימש בשנה הקודמת כקעמפ בשם "איזראעל". לאחר קבלת דיווח על המקום, הביע הרב את הסכמתו על המקום, והורה להתחיל תיכף בתיקון כל הדרוש, כדי שיהיה הכל מוכן ומסודר בזמן.

לאחר שמצאו את המקום, פנו המארגנים לרבי בבקשה לבחור למחנה שם. הוצעו כמה שמות - ביניהם "מחנה נופש" - אך הרבי שלל את כולם, והעניק לו את השם "מחנה גן ישראל".

ימים ספורים לאחר-מכן, בהתוועדות חג השבועות ה'תשט"ז, התייחס הרבי ברבים לשם המחנה "גן ישראל", ואמר: "היות שכתוב בזוהר שיש ג"ן סדרי אורייתא, וכל יהודי יש לו אות בתורה, נתנו לקעמפ את השם "גן ישראל".

התייחסות הרבי[עריכה]

השפעת הקעמפ

כיוון שהילד נמצא במשך עשרים וארבע שעות, באותה הסביבה ובאותה ההשפעה, הוא שומע את אותו הנוסח ומרגיש את אותו התוקף, שצריך להיות באמונה ובתורה ובמצוות, הן בבוקר הן במשך היום והן בלילה ובכל משך המעת-לעת. שזהו מה ש"אין רע בלי טוב", אותו עניין מה שיוצאים מהישיבות (בזמן הקיץ), יש בו את הצד הטוב, [שרק ינצלו אותו במילואו]; וזהו מה שיכולים לשלוח את הילד דווקא לכזה סוג קעמפ שהוא קעמפ ראוי לשמו, (זאת אומרת) שאלו הנמצאים שם ניכר עליהם שהם "זרע ברך הוי'" אם זה ילדים או ילדות, כך שהקיץ ינוצל, להתחזקות אמיתית ביהדות, ובתורה ומצוות. וכל זה מתחיל בתקופה זו, אותה ניתן לנצל כאמור לעיל דווקא בצד הקדושה, כמו על-דרך מה שאומרים שבעל תשובה יכול לפעול הרבה יותר מצדיק גמור, כמו-כן ניתן לפעול בזמן זה - בו לא נמצאים בישיבה, אם רק שולחים את הילד לקעמפ הראוי לשמו, הרבה יותר ממה שפועלים בזמן בו נמצאים בישיבה וכפי שכבר ראו בפועל בשנים קודמות, שאותם אלו שעמדו על-כך שילדיהם ילכו דווקא לכזה מין קעמפ, שהיהדות בקיץ חזקה עוד יותר (אצלם) מכפי שהיהדות היא אצלם בחורף בבית, היה להם לאחר-מכן נחת אמיתי מהילדים, בעת שהם שבו מהקעמפ הביתה, נחת לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות שכאמור לעיל אצל יהודים הולכת גשמיות ביחד עם רוחניות.

התוועדות י"ב תמוז תשכ"ד / תרגום חופשי

הרבי הירבה לברך את המארגנים - הן ביחידות והן ברבים במהלך ההתוועדויות.

כמו-כן הציע הרבי להורים לשלוח את ילדיהם למחנות "גן ישראל" ומחנה אמונה, ואף הודיע בפומבי כי הוא מייעץ זאת לכולם לטוב להם בגשמיות וברוחניות.

ואכן, כבר בשנת ההתייסדות של "גן ישראל" נרשמו לקעמפ קרוב למאה ילדים - כשחלק חשוב מהם באו מבתי-ספר עממיים ומעולם לא קיבלו בבית חינוך יהודי כלשהי, וההצלחה היתה למעלה מן המשוער.

את החשיבות הרבה שייחס הרבי למקום, ניתן היה גם לראות בהתעניינות אישית ומיוחדת במינה בכל הפרטים, ועוד יותר מזה - בשלושת הביקורים ההיסטוריים שערך במקום. כידוע, כל רגע של הרבי יקר מכל יקר, ולמרות זאת הרבי הקצה לכל ביקור כמעט יום שלם (כולל הנסיעות הארוכות לשם ובחזרה). מסופר כי הרבי פעם התבטא באחד מחודשי החורף, כי הוא עדיין עמל להשלים את מה שהחסיר ביום שנסע לקעמפ!...

מחנה ישראל בארץ ישראל[עריכה]

במקביל להצלחה שהיתה לקעמפים בארה"ב, דאג הרבי להעתיקה גם לארץ הקודש. הרבי ביקש לדאוג לילדי ישראל למסגרת חינוכית הולמת גם בזמן ה'חופש'. כך הוחלט להקים קייטנה לבנים ולבנות (בנפרד) גם בארץ הקודש.

באותם ימים "רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש" התרחבה והתבססה, והרבי דאג שבמקביל לימי חופשת הלימודים, יקבלו התלמידים חינוך חסידי במסגרת מחנות הקיץ.

לקייטנה, כמו לרשת, העניק הרבי הוראות עצות והדרכות לרוב. אחד הדברים החשובים ביותר בעיני הרבי, היה מיקום הקייטנה בכפר חב"ד דוקא. באותם שנים הוקמו בכפר חב"ד כמה וכמה מוסדות חב"דיים שהיו פנויים בזמן החופש, והיו מקום אכסנייה טוב מאוד בפוטנציה.

הקייטנה הוקמה באוהלים שהוקמו על שטח אדמה שהיה שייך ל"בית רבקה" בהנהלתו של הרב שמואל חפר, ממנו קיבלו המארגנים גם את חדר-האוכל של המוסד. זכור לטובה גם בית הספר היסודי לבנות בכפר חב"ד, שבצריפים שלהם שכנה מזכירות הקייטנה.

הדרכות מהרבי[עריכה]

להלן חלק מההדרכות וההוראות שקיבל הרב יצחק גנזבורג מהרבי בקשר לקייטנות:

בשנת תשט"ו היו כמה בעיות עם תקציבים מהמשרדים השונים, כאשר כתבו על כך לרבי - ענה הרבי באיגרת מתאריך י"א תמוז: במ"ש שלא יכלו לקבל עזרה מהמשרדים בהנוגע לקייטנא, מובן שזה מתמיה ומבהיל למאד, כי במה נשתנו שכמה וכמה מוסדות מקבלים בכל שנה ושנה עזר חשוב וגדול בערך התקציב דהקייטנא והם יוצאים מכלל זה?

.. והרי עוד מעלה נוספת - שעתה הוא הזמן קודם הבחירות שכמה משרדים מעונינים שיהיו שבעי רצון מהנהגתם, ואפשר יש עוד זמן. ויהי רצון שעל כל פנים מכאן ולהבא לא תהי' ההשתדלות בכל ענין דוקא בין השמשות".

כמעט בכל שנה, החל מתקופת חג הפסח, היה הרבי מעורר במכתביו אודות הקייטנה. כך למשל במכתב מאדר"ח אייר תשט"ז כותב הרבי: "לפלא שאינו מזכיר דבר על דבר תוכנית לקייטנא בימי הקיץ."

עם פתיחת הקייטנה קיבלתי מכתב מהרבי שבסופו כתב הרבי: "בודאי ימשיך בהנוגע להקייטנא.. יש לנצל העת רצון דעתה, ובודאי ישתף פעולה עם שאר חברי הרשת בנוגע לסידור הילדים כדבעי בקייטנא דחב"ד, בשביל שיעשה רושם על כל המבקרים, שבטח יהיו ביניהם גם ב"כ המשרדים. ויש לנצל הקייטנא להטבת יחס המשרדים לשאר עניני הרשת. ועל דרך מרז"ל מצוה גוררת מצוה".

כעבור כמה שנים בהם הקייטנה מתקיימת תחת השם "קייטנת חב"ד", חשב הרב גנזבורג שיהא מן הראוי לקבוע לה שם מיוחד בפני עצמה. הוא שאל על-כך את הרבי, ובאיגרת מי"ח סיון תשי"ח ענה הרבי: "במענה למכתביו מד' ט' וי"ג סיון, בם כותב אודות השם לקייטנא ובטח בינתים נתקבל המכתב מכאן בהצעה אשר כל המחנות קיץ בכל המדינות, יקראו בשם משותף, גן ישראל על יד מרכז לעניני חינוך סניף פלוני".

באותו מכתב התייחס הרבי לפעולות שנעשו מתוך הדגשה מיוחדת שכן היא שיטת חב"ד, ואשר אנו עושים זאת משום שכך הוא מנהג חב"ד. מכיון שבקייטנה השתתפו עשרות ילדים מחוגים חרדיים שונים - כתב הרבי: "בכלל צריך עיון - אם להדגיש על כל צעד ושעל ועל כל ענין וענין שזהו משפיץ חב"ד, כיון שבכמה ענינים הכוונה התיכונה היא להמשיך להם חוג רחב היותר אפשרי ולהשפיע עליו בדרכי נועם, ונוסח הנ"ל יכול להפחיד כמה סוגי אנשים. מובן שכאן אין ידוע אם בהנוגע לקייטנא המצב כן הוא, אבל בכל אופן צריך להתבונן גם בנקודה זו - בדיון בעניני פרסומות וכו'".

הרבי הוסיף להתעניין בכל פרט הקשור לקייטנה, גם כאלו הנראים כשוליים ביותר. כך לדוגמא כאשר כתב לרבי שהתבקש להכין תוכנית מפורטת של הקייטנה, ותכנון מפורט כזה עולה הרבה כסף - ענה הרבי באיגרת מתאריך כ"ה אדר תשי"ח:

"זה עתה נתקבל מכתבו מי"ט אדר. במש"כ על דבר דרישת תוכנית-מהנדס של הקייטנא - כדאי לומר - להמציג תנאי זה - הענין כמו שהוא: שיעלה להוצאות שכותב, ולמה לא יחוס על ממונן של ישראל ויסתפק בתוכנית כללית יותר וכיו"ב. - אלא שכמובן, מראש צריך לברר באם מבחינה טכנית אפשר יהיה לבנות הקייטנא מבלי תוכנית האמורה. ואם מוכרחת בלאה"כ הרי, אדרבא, הוצאות התכנית הכללית מיותרות הנה".

בהמשך המכתב מתייחס הרבי לבעיית התחבורה. היה נוח להסיע את הילדים לטיולים במוניות ולא באוטובוסים, אולם הפקידים הממשלתיים התעקשו שנסיע את הקייטנים באוטובוסים דוקא. על כך ענה הרבי: "במש"כ על דרך זה שמשרד פ' דורש שיסעו באוטובוס רגיל וכיו"ב - יש לברר איך הוא הנוהג של אחרים העוסקים בכגון דא. וממנ"פ יתברר או שדרישתם צודקת, או שתהיינה בידם ראיות מוכיחות לתביעתם תמיכה לנסיעה במונית".

גן ישראל כיום[עריכה]

כיום, הקייטנות ומחנות הקיץ החסידיים הפכו לדבר שבשגרה. אין טבעי מזה כשמגיעים ימות הקיץ, צצים הקייטנות ומחנות הקיץ כפטריות אחר הגשם. אלפי ילדים שלא לומדים על יהדות בכל ימות השנה, מקבלים מנות גדושות של יהדות במסגרות חינוכיות אלו.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ראה בשיחת הרבי לילדי הקעמפ, ט"ו תמוז תש"כ.
  2. ביחידות לרב אליהו ליפסקר. הובא ב'בנאות דשא', ע' 81.