רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אהל הרבנית רבקה

הרבנית רבקה אשת אדמו"ר המהר"ש (בזיווג שני), הייתה אחת הדמויות המשפיעות בחסידות חב"ד.

ימי קטנותה[עריכה]

נולדה לאביה הרב אהרון אלכסנדרוב משקלוב ולאמה הרבנית חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי, בתו של אדמו"ר האמצעי, בשנת תקצ"ג[1] או בי' בחשוון תקצ"ה[2] בעיירה ליובאוויטש.

בכ"ד אייר תקצ"ז נפטר אביה ר' אהרן אלכסנדרוב.

בצעירותה סיפרה לה אימה סיפורים רבים על רבותינו נשיאנו, ואף הביאה לה ספר הכתוב בכתב ידו של אביה הכולל סיפורים ששמע[3].

בשנת תר"ג נישאה אימה לר' אהרון זסלבסקי בן הרבנית פריידא, והוא גידל אותה בשלושת השנים הבאות, והיא התבטאה עליו מאוחר יותר כי היא 'זוכרת אותו לטוב'[4].

בשנת תר"ה חלתה אימה מאד, ואירוע זה - שנמשך כשנה - השפיע על האחיות מאד, עד שנהיו מדוכאות מאד.

בי' אדר תר"ו נפטרה אימה. בחצי השנה הבאה התגלגלו בבית קרובים ובחודש מנחם אב תר"ו סבתה, הרבנית שיינא אספה אותה ואת אחותה צביה גיטל למפרט וגידלה אותם בביתה.

אחותה צביה גיטל השגיחה עליה מאד, הן בגשמיות והן ברוחניות, הרבנית סיפרה כי פעמים גרמה לה אחותה לבכות, עם זאת, השגחת אחותה עליה השפיעו עליה לאורך כל ימיה.

שידוכה ונשואיה[עריכה]

בח' בסיוון תר"ח נשא אדמו"ר המהר"ש את רעייתו הרבנית שטערנא שניאורסון, בת רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק).

אמנם, לא ארכו הימים ונפטרה הכלה.

מיד עם פטירתה שלחה הרבנית שיינא שליח לחתנה, אדמו"ר הצמח צדק, לבקשו להשתדך עם אחת מב' נכדותיה היתומות הגדלות בביתה. הרבנית רבקה הייתה אז בת 15 או 13 שנה.

אמנם, עמדו אז על הפרק הצעות אחרות, וכך התעכבו העניינים.

בשנת תר"ט, הושב בי"ד של ג' אנשים: הרב אברהם הכהן - רב העיירה ליובאוויטש, הרב זלמן מינאוויטש ורבי יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק), לדון בעניין השידוך עם האחיות.

במהלך הדיונים נזכר אדמו"ר המהר"ש כי בהיותו בן שלוש אמר כי יקח את הילדה רבקה (היינו רבנית רבקה) לאשה, והנוכחים שחקו עליו, אמנם כעת נזכר במעשה זה וחשב כי לא בחינם היה העניין, אמנם ירא לקחתה מפני כבוד אחותה בכורתה.

בתוך כך פסק בית הדין כי יש להתעניין בהצעת האחיות הנ"ל, אמנם לא החליט מי מהם תיבחר.

כאשר נודע לאדמו"ר הצמח צדק על החלטת בית הדין נהנה מאד, כי אף הוא תמך בהצעה, והחל מספר בשבח אביהם ר' אהרן.

כעבור מספר חודשים כינס שוב את בית הדין, והוחלט כי עקב המעשה שאירע בקטנותם, ינשאו אדמו"ר המהר"ש והרבנית זל"ז, ולא יחושו לעניין הבכורה.

בחודש ניסן תר"י-(ט) הגיע ר' אברהם הכהן לבית הרבנית שיינא, סיפר לה כי בית הדין פסק לקחת את אחת מנכדותיה, ואמר לה כי אדמו"ר הצמח צדק קורא לנכדתה צביה גיטל לבוא אליו.

צביה גיטל הגיע אליו, והוא דיבר איתה ושאלה אם היא מוחלת, ואמר לה כי הוא ידאג לה כאב לביתו, והיא אמרה כי היא מוחלת מחילה גמורה, ובאותו בערב התקיימו התנאים בין הרבנית רבקה למהר"ש ברוב עם ובפאר גדול.

ביום ה', י"א בניסן תר"י[5], נערכה חתונת אדמו"ר המהר"ש והרבנית רבקה, בפאר והדר.

מנהלת ה'חצר'[עריכה]

כידוע אדמו"ר האמצעי היה מנותק מגשמיות, עד שלא ראה צורת מטבע. בכל השנים הייתה מנהלת העניינים הכספיים והטכניים בחצר חסידות חב"ד בליובאוויטש הרבנית שיינא.

יחד עמה ניהלה את ה'חצר' בתה, הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק), עם פטירת הרבנית בח' טבת תרכ"א, הסתגר אדמו"ר הצמח צדק בחדרו הק', ובניו הק' היו עסוקים ברוחניות, הפקיד אדמו"ר הצמח צדק את כלתו הצעירה, הרבנית רבקה, על ניהול החצר[6].

בכתבי אדמו"רי ליובאוויטש והחסידים נמצאים תיאורים רבים על דרכי הניהול שלה את החצר[7].

בעלת צדקה וחסד[עריכה]

כך מתאר את החסדים שלה נכדה, אדמו"ר הריי"צ[8]:

"היא הייתה מפורסמת כבעלת צדקה גדולה שטוב לבה לא ניתן להערכה. אדמו"ר מהר"ש היה היחיד מאדמו"רי ליובאוויטש שחי בעשירות אך ככל שנתן לה יותר כך היה לה פחות שכן היא נהגה לחלק הכל לנצרכים כאשר לא היה לה האומץ לבקש כסף מבעלה הייתה ממשכנת את תכשטי' ובכסף שקיבלה השתמשה לצדקה".

סיפורים מצדקותיה וחסדיה סיפר הרבי מלך המשיח בכמה הזדמנויות[9].

בעלת שמועה[עריכה]

משחר ילדותה אספה הרבנית סיפורים שונים, ברובם על אדמו"רי ליובאוויטש, סיפורים אלו סיפרה לאדמו"ר הריי"צ, ומהם נוצרו ספר הזכרונות ליקוטי דיבורים, ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ ועוד ועוד. אלפים מהם לא באו בדפוס, והולכים ונדפסים בסדרת "רשימות היומן - אדמו"ר הריי"צ".

בליל שבת היו מגיעים אליה נשים מכל ליובאוויטש והיא הייתה קוראת בפניהם צאינה וראינה, יוסיפון ושארית ישראל[10].

לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש[עריכה]

בערב כ"ט אלול תרמ"ג נכנס אדמו"ר המהר"ש אל הרבנית ואמר לה מילים אחדות. הרבנית הבינה כי באותה שנה יסתלק מהעולם ושאלה מה יהיה על הילדים הקטנים. אדמו"ר המהר"ש השיב: 'אני אעלה 32 מדרגות למעלה ואת תעלי 32 מדרגות למטה'. אלו היו 32 השנים שהרבנית המשיכה לחיות אחר הסתלקותו עד לחורף תרע"ד בו הסתלקה[11].

לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש המשיכה הרבנית לדור בדירתו שבחצר ליובאוויטש[12].

אדמו"ר הרש"ב היה מבקרה מידי יום, ודברים רבים היה נוהג לעשות בדירתה, כגון אפיית מצות.

רבים מתלמידי התמימים דתומכי תמימים ליובאוויטש היו סועדים על שולחנה.

ב'תומכי תמימים'[עריכה]

מיד עם הקמת תומכי תמימים ליובאוויטש בט"ו באלול תרנ"ז נרתמה הרבנית למען הישיבה, היא עבדה בפועל למען הקמת המטבח וסידור החדרים, היא הייתה מתעניינת תכופות במצבו ובמעמדו של כל תלמיד.[13]. היא הקימה בעצמה את בית התבשיל של הישיבה, והקדישה לו כמה מחדרי ביתה הפרטי[14].

יחסה אל תלמידי הישיבה היה כאל בנים ממש, מלבד אשר תלמידי הישיבה - במיוחד התלמידים הבאים מחו"ל - היו אוכלים אצלה תכופות, היא התייחסה אליהם כאל בני בית ממש(!), כאשר נפתחה ישיבת תומכי תמימים ומוהרש"ב דאג לצד הגשמי שלה, אמרה לו: "מה אתה דואג? מה שנאכל אנו יאכלו גם הם..."[15]. היא הייתה מכנה את התמימים "די קינדער"[16].

הסתלקותה[עריכה]

בשנותיה האחרונות סבלה רבות ממחלות קשות, ונסעה להירפא במקומות מרפא[17], וכל אותו הזמן דיברה שתסתלק בגיל שמונים, זאת כיוון שאדמו"ר הצמח צדק בירכה באריכות ימים, וכיוון שברכת צדיק לאריכות ימים היא לשמונים שנה, הרי שתסתלק בגיל שמונים[18].

ביום חמישי ט' בשבט תרע"ד, לעת ערב, החלה לדבר ולספר רבות אודות חותנה אדמו"ר הצמח צדק ובעלה אדמו"ר המהר"ש.

במהלך הלילה שהה אדמו"ר הריי"צ ליד מיטתה, בד בבד, נשלח מברק מיוחד לאדמו"ר הרש"ב להודיעו על המצב, כיוון שהיה אז מחוץ למדינה.

לעת בוקר של י' בשבט תרע"ד, ביקשה מהרבי הריי"צ את הסידור, היא קראה קריאת שמע והתפללה תפילת שמונה עשרה, לאחר מכן הניחה את ידיה על ראש הרבי ואמרה "יישר כח פאר דער טרחה"[19] הרבי ניגש להניח את הסידור על מקומו, וכשחזר ראה שנפטרה[20].

לאחר הפטירה התלבט אדמו"ר הריי"צ היכן לקברה - האם באהל הרבניות או באוהל אדמו"ר המהר"ש, וכיוון שאדמו"ר הרש"ב ששהה אז בחו"ל היה כבר בתוך שבת, לא הייתה אפשרות להיוועץ עמו. לבסוף החליט אדמו"ר הריי"צ לקברה באוהל המהר"ש וכאשר חזר אדמו"ר הרש"ב אמר לו 'יפה עשית'[21].

בזמן ההלוויה בכה אדמו"ר הריי"צ מאד, ונשען על מלווים לגודל צערו. הוא חזר ואמר שוב ושוב 'נטלה עטרת תפארת משפחתנו'. הוא אמר לא' ממלויו: "כאשר נכנסים לרביים שיכנסו גם אליה, היא הכירה את כולם'[22].

לאחר ההלוויה החל א' החסידים לבכות מאד, כאשר שאלוהו: "מדוע אתה בוכה, הרי..." אמר "ראו כמה סובל הרבי שליט"א"[23].

בשנת ה'תש"ב יסד הרבי הריי"צ את מוסדות "בית רבקה" - רשת של מוסדות חינוך לבנות, על שמה.

לקריאה נוספת[עריכה]

משפחתה[עריכה]

בעלה: אדמו"ר המהר"ש

בניה:

בנותיה:

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 

הערות שוליים

  1. לוח היום יום, הקריאה והקדושה, ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש (אדמו"ר שליט"א). וראה בדברי ימי הרבנית רבקה עמ' כ"ד שמרת גיטל אחותה נולדה בשנת תקצ"ג.
  2. רשימת דברי ימי הרבנית רבקה, וראה שם עמ' ד' הערה 9. וכן בעיתון 'האח' שנה רביעית, לאחר פטירתה, (גיליון 18-19) כתוב שרק 3 חודשים לפני, בתאריך י' חשוון, חגגה 79. וגם לאחר מכן, כתבו תולדות ימי חייה, שנולדה בי' מרחשוון תקצ"ה.
  3. לסיפורים אלו הייתה השפעה רבה על מהלך חייה לאחר מכן (ראה ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ, קיץ ש"ת עמ' 170 ואילך)
  4. דברי ימי הרבנית רבקה, ועיין עוד בקובץ פרקים בתולדות חב"ד מאת הרב שלום דובער לוין.
  5. ברשימת דברי ימי הרבנית רבקה, וברשימות חוב' קע"ה נכתב כי יש ספק בדבר. התאריך של תר"ט מופיע ב: היום יום, הקריאה והקדושה, ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ ועוד. בעיתון 'האח' כתוב שנישאו בתאריך י' ניסן תר"ט. ובספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ - תש"ד עמ' 5 כתוב שנישאו בתרי"א, וצ"ע.
  6. ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ, תרפ"ט, עמ' 26
  7. יומן תרס"ו של אדמו"ר הריי"צ, ועוד.
  8. ספר הזכרונות ח"ג.
  9. שיחות, פורים תשט"ו, י"ג תשרי תשד"מ, ועוד.
  10. רשימות, חוברת קנ"ו.
  11. עטרת מלכות פ"ד.
  12. על פי הוראתו בצוואתו (אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש אגרת ח').
  13. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ועוד.
  14. דברי ימי התמימים מאת הרב משה רוזנבלום.
  15. שיחת י"ג שבט תש"ט, לקוטי דיבורים ח"ג.
  16. לשמע אוזן עמ' 87.
  17. בסיוון תרס"ב לריגא, בקיץ תרס"ג לדובלען ולריגא (יחד עם הרז"א), בשבט תרס"ד לבדיקת רופאים בחו"ל, בתמוז תרס"ה ליאנושפל, מתמוז תרס"ז ועד חשוון תרס"ח לדובלען ולריגא, ובתמוז תרס"ח שוב לדובלען. מאז לא איפשר לה מצב בריאותה לנסוע שוב.
  18. ספר הזכרונות - חלק ג'.
  19. רשימות חוברת ה' עמ' 26.
  20. לגרסאות אחרות ראה זכרון לבני ישראל עמ' מ"ג, לקוטי סיפורים עמ' רכ"ה, ועוד. והגרסא דכאן עיקר.
  21. ליובאוויטש וחייליה.
  22. המשפיע הרב שמואל גרונם אסתרמן התלבט רבות למה הייתה כוונת הרבי הריי"צ - האם הכוונה שהכירה את כל הטמונים באהל זה או שהכירה את כל התמימים, ולבסוף הגיע למסקנה ששניהם אמת. (ליובאוויטש וחייליה).
  23. רשימות דברים לחסיד ר' יהודה חיטריק, מהדורת קפלן, תשס"ט.