פורים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרבי בחג הפורים
חסידי חב"ד מביאים את שמחת החג לחיילים
Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק בנושא חג הפורים. אם התכוונתם למאורעות וימי חב"ד שהתרחשו בפורים, ראו י"ד באדר.

פורים הוא חג שנקבע על ידי חז"ל בתקופה שלפני בנין בית המקדש השני ומקורו כבר הוזכר בנ"ך במגילת אסתר. הוא חל ברוב המקומות בעולם ביום י"ד באדר, ובעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון כירושלים חל החג ביום ט"ו באדר.

החג נקבע לזכר הנס שעשה עמנו ה' בזמן הגלות תחת ממשלת אחשוורוש בהצילו את העם היהודי מגזירת המן להשמיד את העם אנשים נשים וטף על ידי ששנים רבות קודם נלקחה אסתר לבית המלכות ובהנהגת מרדכי היהודי

החג נקבע כ"ימי משתה ושמחה" ומצוותיו: קריאת המגילה בלילה וביום, סעודה ומשתה, משלוח מנות, ומתנות לאביונים. ועוד מנהגים רבים. כמו כן יום לפני החג נוהגים לצום צום תענית אסתר לזכר דברי הצומות שצמו היהודים בזמן ההוא.

החג נחוג בשמחה עצומה ללא הגבלות והוא הושווה בחז"ל למעלת יום הכיפורים, היא מבטאת את מעלתם הרבה של בני ישראל שדווקא בחושך הגלות התעוררו וקבלו עול תורה בהתקשרות לה' ומצוותיו במסירות נפש. החג אף מבטא את ההכרה בהנהגת ה' עם ישראל שבכל מצב הם אינם נמצאים תחת שליטת הטבע.

מקורו[עריכה]

הרקע ההיסטורי[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מגילת אסתר

הרקע לחג הפורים חל בתקופה שבה היהודים היו בגלות בבל אחרי חורבן בית המקדש הראשון בשנת ג' אלפים של"ח. לקראת סיום גלות זו בשנת ג' אלפים שצ"ב[1] היו היהודים תחת ממשלת אחשוורוש מלך פרס. בעקבות הריגת[2] המלכה ושתי לקח אחשוורוש לאישה את אסתר המלכה שהייתה יהודייה אירוע זה היה הקדמת רפואה לביטול הגזירה שנגזרה שנים רבות אחר כך.

כעבור שנים בשנת ג' אלפים ת"ד שרו של אחשוורוש - המן הפיל פור - 'גורל' - על יום בו תחול גזירת השמדה על היהודים בכל מלכות פרס מלכות אחשוורוש. הגורל חל על יום י"ג באדר, סיבת הגזירה הייתה עקב כעסו על מרדכי היהודי שהמרה את הציווי להשתחוות אליו אשר לפי ביאור חז"ל[דרוש מקור] היה בהשתחוואה זו איסור עבודה זרה.

נס ההצלה אירע בעקבות התפילות והצומות שעשו בני ישראל בהשתדלותה של אסתר אצל המלך שהביאו להפיכת הגזירה עליהם שתחת הריגת מרדכי היהודי וכל עמו תלו את המן ועשרת בניו על העץ וביום הגזירה עמדו היהודים על נפשם ונהפוך שהרגו בשונאיהם בכל הערים ביום י"ג באדר ובשושן הבירה הוסיפו אף ביום י"ד באדר בהריגת השונאים.

קביעת החג[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

קביעת חג הפורים מתוארת באריכות במגילת אסתר (פרק ט, כ-לב):

וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים. לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה....לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם. קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.

וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית. וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֶל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת. לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם דִּבְרֵי הַצֹּמוֹת וְזַעֲקָתָם. וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם דִּבְרֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר:

מעיון בתוכן הפסוקים נראה שהיה בקביעת החג שלבים ופעולות שונות שנעשו על ידי מרדכי ואסתר. "ויכתוב מרדכי" "וישלח ספרים" ולאחרי זה שוב "ותכתב אסתר..לקיים את אגרת...השנית" ושוב "וישלח ספרים" "ומאמר אסתר קיים..ונכתב בספר".

רש"י מפרש שכתיבת המגילה נעשתה על ידי מרדכי ולזה כוונת הפסוק "ויכתוב מרדכי". ובנוסף שלח אגרות לתפוצות ישראל בכדי שישמרו את חג הפורים בכל שנה ושנה.

בכתיבתה של אסתר לפי רש"י משמע שלא היה עניין נוסף כי אם ששנה אחר כך שלחה שוב עוד אגרת נוספת לקיים ולחזק את ימי הפורים על כל פרטיה. אמנם האבן עזרא מפרש ששליחת האגרות הייתה לפי שארות מרדכי לא התקבלו אצל היהודים ולפי שהיא הייתה מלכה לפיכך דבריה התקבלו יותר אצל היהודים.[3]

ודבריה שנכתבו בספר ("ומאמר אסתר..ונכתב בספר") מפרש רש"י כדיון נוסף אודות קביעת המגילה כספר מכ"ד ספרי התנ"ך. ולפי פירוש האבן עזרא הוא ספר כהמגילה שכתבה אסתר אודות ימים אלו אולם אבד.

תאריך הקביעה[עריכה]

מצוות החג ומנהגיו[עריכה]

מקרא מגילה[עריכה]

ממצוות החג הוא לשמוע את קריאת מגילת אסתר הן ביום והן בלילה. ומברכים לפניה שתי ברכות. נוהגים לקרוא את המגילה בסדר התפילה בלילה לאחר תפילת ערבית, ובבוקר אחרי קריאת התורה אחרי שחרית.

משלוח מנות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משלוח מנות

משלוח מנות הינה אחת ממצוות החג המוזכרת במגילת אסתר[4]: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ". חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל שלכל אחד מהם ברכה שונה, לפחות לאדם אחד - איש לרעהו ואישה לרעותה. נכון לעשות זאת על ידי שליח.

מתנות לאביונים[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מתנות לאביונים

מתנות לאביונים הינה אחת ממצוות החג המוזכרת במגילת אסתר[4]: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". חיוב המצווה הוא לתת לפחות לשני עניים מתנות ממון, בסכום שיוכלו לקנות בהם את סעודת החג מינימלית לכל אחד מהם. הרמב"ם[5] כותב שבמצוה זו יש להרבות יותר מבמשלוח מנות ובסעודה.

משתה ושמחה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משתה ושמחה

משתה ושמחה הינה המצווה העיקרית של החג. באופן כללי חיוב המצווה הוא לשתות ולשמוח במשך היום כולו, שנקבע במגילה[4] ל"ימי משתה ושמחה"; אך עיקרו בסעודה שזמנה ביום הפורים. חז"ל קבעו שחיוב שתיית היין בפורים הוא "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".

סדר התפילה[עריכה]

בכל אחת מתפילות החג מוסיפים בברכת מודים שבתפילת השמונה עשרה, תפילת 'על הניסים... בימי מרדכי ואסתר...'

בתפילת שחרית של החג קוראים בתורה בפרשת בשלח בפרשת מחית עמלק וזכירתו ולאחר מכן קוראים את המגילה, אין אומרים הלל בחג זה על אף הנס שנעשה בו. בגמרא[6] מובא כמה טעמים לכך:

מבצע פורים[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצע פורים

הרבי מלך המשיח הורה לשמח כמה שיותר יהודים בשמחת החג, ולזכותם במצוות הנוהגות בו. בהתאם לכך משתדלים חסידי חב"ד להגיע לכל מקום אפשרי ביום זה, לקרוא במגילה ולקיים את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים עם כל יהודי ויהודי.

מנהגי פורים[עריכה]

  • תחפושות
  • הכאת המן
  • רעשן
  • דמי פורים

ערים מוקפות חומה[עריכה]

ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הם ערים אשר קייימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן יהושע בן נון בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. העיר הודאית היחידה שהיתה מוקפת חומה אז היא העיר ירושלים, אולם קיימות ערים רבות אשר חוששים עליהם מפני שמא היו מוקפות חומה אז.

ענין זה הוא נפקא מינה לענין חגיגת חג הפורים, כי הערים המוקפות חומה חוגגות אותו בשושן פורים.

הרבי הורה לרב תנחום דונין לחגוג מספק בעיר חיפה את פורים בשני הימים.

פורים לעתיד לבוא[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ביטול המועדים לעתיד לבוא

אמרו חז"ל[7], וכן נפסק להלכה ברמב"ם[8], כי אף שכל המועדים יתבטלו בימות המשיח, חג הפורים לא יתבטל. וכן אף שכל ספרי הנביאים והכתובים יתבטלו אז, מגילת אסתר תשאר נצחית (וכן ההלכות בתורה שבעל פה).

במשמעות הביטול דנו רבות בספרי גדולי ישראל; ובתורת החסידות מבואר, שאין הכוונה לביטול מוחלט חלילה - אלא שלגבי השמחה הגדולה והאור האלוקי המופלא שיהיה לעתיד לבוא, לא תהיה תפיסת מקום לשמחת המועדים, שגילוי האור האלוקי בהם הוא מוגבל יחסית למה שיתגלה אז. בדוגמת דברי חז"ל[9] "שרגא בטיהרא מאי אהני" [-אור הנר בצהריים, מה חשיבותו?]. אמנם חג הפורים לא יתבטל גם אז, כיון שהשמחה והגילוי האלוקי שבו הוא בלתי מוגבל, ולכן גם לעתיד יהיה מורגש.

הסיבה לכך היא כיון שאירועי חג הפורים התרחשו דוקא בזמן הגלות שבו לא מאיר האור האלוקי בגלוי, ובכל זאת עמדו בני ישראל בתוקף ובמסירות נפש; לכן החג שהגיע כתוצאה מכך הינו נעלה יותר משאר המועדים, והאור האלוקי שמאיר בו הוא אור לא מוגבל[10].

פורים קטן[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פורים קטן

כאשר השנה היא שנה מעוברת וישנם שני חודשי אדר, חוגגים את חג הפורים בחודש השני (הקרוי אדר ב'), ואילו י"ד באדר ראשון נקרא בשם פורים קטן, וחוגגים בו רק בעריכת סעודה מיוחדת[11], ובאי אמירת תחנון.


ראו גם[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

שונות[עריכה]

שיחות הרבי[עריכה]

מנהגים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ספר צמח דוד, סדר הדורות, על פי מדרש סדר עולם (וכן כל התאריכים דלהלן).
  2. מגילה דף[דרוש מקור].
  3. אבן עזרא על הפסוקים.
  4. 4.0 4.1 4.2 ט, כב.
  5. הלכות מגילה פ"ב, הלכה י"ז.
  6. מגילה[דרוש מקור]
  7. מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמד.
  8. הלכות מגילה פ"ב הלכה יח.
  9. חולין ס, ב.
  10. ראה תורה אור מגילת אסתר צד, א. קיט, ב. ד"ה ליהודים תרכ"ו. תשי"ב. ד"ה להבין מרז"ל כל המועדים תשט"ז. ד"ה כל המועדים תשכ"א. ועוד.
  11. לשון הרמ"א בנוגע לפורים קטן, והובא בנוגע למעשה בפועל בלוח כולל חב"ד ביום זה.