משה שניאורי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי משה שניאורי
הגהות הצצ להנחה.jpg
הנחה בכתב ידו של ר' משה, עם הגהות אדמו"ר הצמח צדק בצידה[1]
לידה תמוז תקל"ט
פטירה בין השנים תרט"ו - תרל"א
תפקידים נוספים רבה של אולע
אב אדמו"ר הזקן

הרב משה שניאורי (תמוז תקל"ט - סביבות תר"ל) היה בנו של אדמו"ר הזקן ורבה של אולע; בעל-כרחו נעצר וניסו לאלצו להתנצר, אלא שהוא נמלט מידי שוביו ועד סוף ימיו נדד ממקום למקום.

תולדות חיים[עריכה]

צעירותו וילדותו[עריכה]

שנים עשר שנים לפני לידתו חי אדמו"ר הזקן בפרישות[2]. נולד לאביו, אדמו"ר הזקן, בתמוז תקל"ט[3], או ע"פ גרסא אחרת בשנת תקמ"ד[4] בליאזנא[4], בריתו נערכה על ידי צדיק נסתר בשם רבי בצלאל הרועה[5] והוא נקרא ע"ש סבו של אדמו"ר הזקן ר' משה פוזנר [6].

לפי אחת הגרסאות, בילדותו, הגיעו רבי שלמה מקרלין ורבי ברוך ממז'יבוז אל אדמו"ר הזקן, ואמרו לו בשיחה כבת כמה שעות כי החליטו החבריא קדישא להחרים את הגר"א, ואמרו כי עשו על כך שאלה בעולמות העליונים, וענו להם על כך כי בכדי לעשות זאת יש צורך בכך שאחד מהמחרימים יהיה חריף ביותר בתורת הנגלה, ולכן באו אליו בכדי שיצטרף אליהם להחרימו. אדמו"ר הזקן סירב באומרו כי פעולה כזו כרוכה בניתוק הנשמה המוחרמת משורשה העליון, וכיוון שכך עלול המוחרם להגיע לידי כפירה ואפיקורסות - דבר שיגרור חילול ה' גדול באם יקרה לגר"א. במענה לכך אמר רבי שלמה על ר' משה שהיה ילד קטן ושיחק בחדר: "הוא ייעשה לך חילול ה'"[7].

בגיל שמונה חלה ר' משה במערכת העצבים, נסע לפטרבורג וטופל בידי גדולי הרופאים. בבר מצווה שלו, חזר אדמו"ר הזקן את אחת מג' המאמרים המופיעים בסידור ב"שער התפילין"[8].

ר' משה היה לומד עם אביו[9], כמו כן אביו שכר לו את המלמד ר' אליהו ראובן שלימדו[10]. מר' משה מייזליש היה ר' משה לומד את השפה הרוסית והצרפתית[11].

כרב באולע[עריכה]

בהיותו בגיל נישואיו כבר נרפא ממחלתו, ובחנוכה שנת תקנ"ח נשא לאשה את הרבנית שפרה, בתו של רבי צבי הירש מאולע, כמה ימים לפני החתונה (בט"ו כסלו תקנ"ח) התקבל ר' משה לאחד מהחבריא קדישא בליאזנא[12]. בחתונתו אמר אדמו"ר הזקן אמר המאמר "וארשתיך לי לעולם"[13]. לאחר החתונה עבר רבי משה להתגורר בבית חותנו, והתמנה לאחר מכן לרב באולע.

בעת כהונתו כרב באולע היה מתכתב עם אדמו"ר הצמח צדק אודות ענייני הלכה[14].

רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה חוזר את המאמרים של אדמו"ר הזקן, וגם היה רושם אותם. מהנחותיו נוצרו לאחר מכן כרכי מאמרי אדמו"ר הזקן. אביו חיבב אותו באופן מיוחד, הוא היה אומר עליו: "בני משה הוא בעל כשרונות מצויינים, זכרונו המצויין לא ימוש ממנו עד עד". מראה פניו של ר' משה היה כמראה פניו של אביו אדמו"ר הזקן[15].

הנהגתו של ר' משה הייתה בעשירות גדולה[16], מסופר שפעם הגיע ר' משה עם מרכבה רתומה השלוש סוסים לאביו אדמו"ר הזקן, כאשר ראה זאת אביו, אמר לו: ""במי אתה בוטח? בי, הרי גם את דלת חדרי בגן עדן לא תמצא"", והוסיף ""עצה אחת יש לי בשבילך, נשוק את הציצה שלי, וחקוק תמונתה במוחך, ואז קאן מען שפרינגען פון שפיץ פון העכסטען דאך""[17].

ר' משה היה גם בעל מנגן גדול מאוד, ומהבעלי מנגנים המפורסמים בחב"ד[18].

בעת מאסר אדמו"ר הזקן רצה ר' משה לנסוע לפטרבורג ולשכנע את שרי הממשלה שישחררו את אביו, אולם בסוף לא עלה הדבר בידו[19]. בעת המאסר השני של אדמו"ר הזקן הצטרף ר' משה לאביו למאסר, בעת המאסר היה ר' משה מתווכח רבות עם הכמרים והשרים במקום[19].

החל משנת תק"ע החל ר' משה להתעסק בעסקנות בכלל בהוראת אביו אדמו"ר הזקן[20].

בהקדמת השולחן ערוך שנשרף בפעם הראשונה לאחר פטירת אדמו"ר הזקן, הוא היה חתום בין בני אדמו"ר הזקן. כמו כן חתום עמהם על הקדמת והדפסת ספר התניא שהודפס בשנת תקע"ד בצירוף אגרת הקודש שהוסיפו אז.

הנחה של רבי משה שניאורי מסוכות תקס"ז

במלחמת נפוליאון[עריכה]

בתקופת מלחמות נפוליאון ופלישתו לרוסיה, בשנת תקע"ב, נסע אדמו"ר הזקן לעומק רוסיה. רבי משה ובני משפחתו לא הצטרפו למסע, והוא התיישב בעיר דרויא שם חנה הצבא הצרפתי, בעקבות בקיאותו בשפה הצרפתית התרועע ר' משה עם ראשי הצבא הצרפתי וריגל כנגדם. כאשר ניסה רבי משה להגיע לשקלוב, נפל בשבי הצבא הצרפתי. הוא הואשם בריגול ונידון למוות, ולבסוף שוחרר[19].

לאחר המלחמה חזר ר' משה יחד עם משפחתו לעיירה אולע[21].

מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו[עריכה]

זמן קצר לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן התלווה רבי משה לאחיו, אדמו"ר האמצעי, לראיון עם קיסר רוסיה, בנושא יישוב היהודים במושבות. סגנון דיבורו הפתוח והישיר של רבי משה עורר עניין אצל הקיסר, והוא ביקשו להתווכח עם הכומר הראשי. אדמו"ר האמצעי לא אהב את סגנונו של ר' משה, ולאחר הפגישה, בחששו, אמר לו "שכחת את "חכמים הזהרו בדבריכם"[17]. רבי משה נענה להצעה, והחל בוויכוח עם הכמרים, הוויכוח ערך יותר משנה כשבסופו ר' משה ניצח. הנוצרים, שהתקשו לשאת את העלבון שיקרו הם ניצחו, ואסרו את משה בכפייה בעיר ויאזמע, ולאחר מכן הביאוהו למנזר, והחתימוהו על כרחו על מסמך שבו הוא מבקש להמיר את דתו[17].

הרבנית סטערנא ואחיו שלחו מכתב אל הקיסר ובו הם כותבים שהוא אולץ בכפייה להמיר את דתו, הקיסר לא נענה לבקשתם, וטען שהוא חתם על מסמך ההמרה מרצונו החופשי.

בי"ט כסלו תקע"ו בעת שנסעו ר' משה ושוביו בעגלה, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלט, אך כיון שחשש שיתפסוהו שוב, היה נודד בדרכים בזהות מוסתרת[17].

נדודיו[עריכה]

לאחר שברח הסתובב ר' משה בערי פולין וגלה מעיר לעיר. היה מסתובב ביערות ובא לעיר לבקש נדבות בשביל חייו ההכרחיים, ואם היו רוצים לתת לו יותר לא היה לוקח בשום אופן. היה לן בעלית הגג של בית המדרש, תחת ראשו היה מניח אבן ואת רגליו היה קושר בחבל. הוא היה יושב בבית המדרש כשטליתו מכסה על פניו, כאשר פעם גילה את פניו במהלך שיחה עם יהודי בביהמ"ד, נפלה עליו אימה ופחד מתואר פניו[22].

בדרך כלל היה נמצא באזור ערי קייב וזיטאמיר, וגם בטשרקאס ראו אותו כמה פעמים אצל הרב יעקב ישראל מטשרקאס, וגם בטשערנאביל אצל הרה"ק ר' אהרן מצ'רנוביל[23].

בזמן נשיאות אדמו"ר המהר"ש הופיע בעיר ליובאוויטש לכמה ימים, וביקר את הרבי ובני משפחתו. זהותו נודעה לאנשי העיירה רק לאחר שעזב את העיר. באותה תקופה הוא נראה כחסיד חב"ד זקן[24].

בתקופת נידודיו הוא היה אוכל מידי יום צנימים וסחוארעס מדגנים, בשבת היה אוכל את הסחוארעס מקמח חיטה, פעמיים בשבוע היה מקבץ נדבות ועם הכסף היה קונה עצים להסקה בשביל יולדות, הוא לא עלה אף פעם לתורה, חוץ מפעם אחת אז עלה ביום כיפור בשנתו האחרונה, שום אדם לא ידע מיהו ומה מעשיו חוץ מאנשים בודדים שידעו שהוא בן אדמו"ר הזקן ואמרו שהיה דומה מאוד לאדמו"ר הזקן[25].

הוא נפטר במהלך נידודיו, וזכה להיקבר בקבר ישראל בעיר רודמיסל. ר' צבי חייקין, במכתבו אל אדמו"ר המהר"ש ביום כ' אדר תרל"ז, כותב שלפני שש שנים, נפטר רב, שהיה נוכח בזמן פטירתו של רבי משה. אם כך, ר' משה נפטר לכל היותר בחורף שנת ה'תרל"א[26].

זמן קצר לפני פטירתו, כאשר שאלו אותו מה לכתוב על המצבה ענה שיכתבו "פ"נ משה"[25].

גילוי סיפור חייו[עריכה]

במשך שנים היה סיפור חייו של ר' משה לא ידוע, הספר בית רבי נמנע בלעסוק בסיפור מאסרו והתמקד בנידודיו לאחר המעשה, בשנת תרל"ו שלח החסיד ר' צבי חייקין מכתב לר' לוי יצחק בו הוא מספר לו אודות נידודיו של ר' משה מעדויות של אנשים, מכתב נוסף אודות ר' משה שלח ר' צבי בשנת תרל"ז לאדמו"ר המהר"ש[27].

בשנת תרס"ח פגש אדמו"ר הריי"צ חסיד זקן שסיפר לו שר' משה התארח אצל אביו בתקופת נידודיו, וסיפר לו על ר' משה כמה סיפורים[25].

בשעת התייסדות איגוד 'התמים' אמר אדמו"ר הריי"צ לרב מפוסטוב שהגיע הזמן להתגלות פרשת משה, והראה לו אחד עשר תכריכי כתבי יד בחסידות מרבי משה, והוסיף שאין איש יודע אודותם מאומה[28].

מסופר[29] שכאשר אמר הרב שניאור זלמן גוראריה לאדמו"ר הריי"צ כי מקובל שבסוף ימיו עשה תשובה, הגיב הרבי כי לא היה לו על מה לעשות תשובה.

משפחתו[עריכה]

  • בתו, שרה רבקה, אשת הרב נחום יוסף
בניהם:
  • בתו, רחל פונדמינסקי, אשת הרב משה צבי פונדמינסקי[32].

קישורים חיצוניים[עריכה]

כריכת הספר "תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן"

הערות שוליים

  1. ראה אודות הנחותיו כאן וכאן
  2. מגדל עז, הרב יהושע מונדשיין.
  3. תורת שמואל ספר השיחות.
  4. 4.0 4.1 אגה"ק לאדמו"ר הריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז
  5. שם.
  6. דברי ימי חיי כ"ק אדמוה"ז, עמ' נ"א
  7. על פי אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ד עמ' קס"ו ורשימת דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן. לגירסה אחרת (מובאת בספר 'למען יידעו בנים יולדו' עמוד 258), כי רבי שלמה התבטא באופן כללי כי 'צאצאי אדמו"ר הזקן יעשו לו חילול השם', וענה לו על כך אדמו"ר הזקן כי גם אם כך יהיה - מובטח לו שהדבר לא יהיה בחייו, ושיעשו על כך תשובה.
  8. ספר השיחות תרצ"ו, עמ' 113
  9. "הוספה לספר עדות אסף" עמ' קעג
  10. ספר השיחות, ת"ש, עמ' 54
  11. "דברי ימי חי אדמוה"ז, עמ' קנז
  12. התוך פנחס החבריא קדישא של העיר ליאזנא
  13. נדפס בליקוטי תורה, במדבר, ח, ב
  14. שו"ת צמח צדק, חלק אהע"ז, סקמ"ד
  15. בית רבי, נ"ז, א
  16. אגה"ק, אדמו"ר הריי"צ, ח"ד, עמ' קסז
  17. 17.0 17.1 17.2 17.3 רשימות אדמו"ר שליט"א עמ' רי"ב - רי"ג
  18. מבוא לספר הניגונים, עמ' ט
  19. 19.0 19.1 19.2 "דברי ימי חיי אדמוה"ז" עמ' מט - נ"א
  20. שלשלת היחס
  21. "עטרת מלכות" עמ' 21
  22. מגדל עוז, ראה מקורות באריכות שם.
  23. בית רבי, נ"ז, א
  24. מסיפורי ר' דובער חסקינד בתשורה לחתונת סברדלוב-חסקינד, תשס"ז.
  25. 25.0 25.1 25.2 25.3 אגה"ק להריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז - י"ח
  26. ע"פ אחת הגרסאות הוא נפטר בשנת תרט"ו[25].
  27. המכתבים מופיעים בספר "תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן", עמ' 132 ואילך
  28. הרב יהושע מונדשיין, מגדל עז.
  29. אוצר החסידים ניו יורק בערכו של הרב שניאור זלמן גוראריה.וכן בשיחת האדמור הרייצ
  30. דוד תדהר (עורך), "חיים צבי שניאורסון", אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך א (1947). עמ' 38, אברהם יערי, שלוחי ארץ-ישראל, עמ' 816-819. ישראל קלויזנר, רבי חיים צבי שניאורסון: ממבשרי מדינת ישראל, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל'ג 1973.
  31. ספר הצאצאים עמ' 142
  32. מספר 28 בספר הצאצאים.


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא